יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

יום חילול הקודש 2010

היום הוא יום חילול הקודש הבינלאומי. אז כן, זהו יום מצוין לאכול בו המבורגר עם בייקון ב"איוו" הקרוב אליכם, אבל זו לא המטרה. כפי שהסברתי בחג הקודם, יום חילול הקודש הבינלאומי קם על רקע פרסום הקריקטורות של מוחמד בדנמרק, כמחאה על שלילת חופש הביטוי והחופש בכלל על ידי הדת. גם השנה עומד החג בסימן של כפייה דתית, כאשר באיראן אייטלות הטילו גזר דין מוות על שורפי קוראנים ואפילו באנגליה הנאורה נעצרו שישה אנשים בשל שריפת קוראן (יש לשער שהם לא יוצאו להורג).

אני נגד שריפת הקוראן. על כך כבר נאמר, "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". יחד עם זאת, בהחלט יש לאפשר לאנשים לשרוף כל ספר שנמצא ברשותם. זו זכותם, חלק מחופש הביטוי וזכויות הקנין שלהם.

אז כן, תנצלו את היום הלא-קדוש הזה לשלל חילולי קודש. אכלו "נבילה" לתיאבון - ולמטרה טובה נוספת. שכן בכך אתם שמים ללעג ולקלס את החוקים הדתיים אשר מגבילים את החופש שלנו, ומונעים את יישומם. ביהדות לא צריך פסק חדש ולא שריפת ספר תורה כדי לזכות בגזר דין מוות, מספיק לעשות עבירה כלשהי להכעיס ודמכם מותר -
"המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה, מישראל, מצוה להרגן, אם יש בידו כח להרגן בסייף בפרהסיא הורג...
לא, זה לא מ"תורת המלך". זה מהרמב"ם.

והנה התרומה הקטנה שלי ליום הכפירה הזה, חילול הקודש הקטן שלי - אני לובש היום חולצת שעטנז. דווקא, להכעיס. לו יהי ויהיה זה צעד קטן למגר חוקים זוועתיים שכאלו, וכבוד לדת שמכבדת אותם, ממקומותינו.

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

הפגנה כנגד הכפייה המינית

יש מחר בבוקר הפגנה חשובה מאוד כנגד הכפייה והאלימות הדתית-מינית ברחובותינו. אני פשוט אעתיק את ההודעה הרשמית, כל מילה נוספת מיותרת:

ניצחון מוחץ לנשים בירושלים- בג"צ אישר לנשים צעדה במאה שערים, השופטת נאור: מאה שערים אינה אקס טריטוריה וכל אישה ואיש רשאים ללכת בה"

  • היום 28.9.10 קיבל בג"צ את עתירתם של מספר ארגונים וקבע כי על המשטרה לאפשר לנשים צעדה בשכונת מאה שערים.
  • הצעדה תתקיים מחר, יום רביעי, 29.9.10 בשעה 09:00, בהשתתפות נשים וגברים מכל קשת האוכלוסייה, מרחוב שטראוס ויפו לאורך רחוב שטראוס עד 60 מטר מכיכר השבת.
  • במוצ"ש הותקפה באלימות צעירה שחלפה במאה שערים. עשרות חרדים התגודדו סביבה, דחפו אותה אל הרצפה ובעטו בה בכל חלקי גופה.
  • צעדת נשים במאה שערים נועדה להמחיש כי יש לכבד את זכויות הנשים בכל מקום, ולהעביר את המסר, כי גם מאה שערים היא חלק ממדינת ישראל.
  • השופטת נאור אמרה כי: "מאה שערים אינה אקס טריטוריה וכל אישה ואיש רשאים ללכת בה"
28 ספטמבר 2010
היום, יום שלישי, 28.9.10, קבע בג"צ כי נשים יוכלו לקיים צעדת מחאה בשכונת מאה שערים בירושלים.
את העתירה הגישו הארגונים מרצ ואל"ה (ארגון סטודנטיות פמיניסטי) ורונה אורובנו פעילה ירושלמית, בדרישה להורות למשטרה לאפשר צעדת נשים בשכונת מאה שערים בחוה"מ סוכות, זאת במחאה על סגירת רחובות ראשיים בשכונה לכניסת נשים.

יומיים לפני הגשת העתירה נעשה ניסיון ללינץ' בצעירה שהלכה ברחוב מאה שערים. חרדים שסגרו את הרחובות בשכונה לכניסת נשים, סירבו לתת לה לעבור, צעקו והכו אותה בחוזקה כשהיא שכובה על הכביש. כמה עוברי אורח ששמעו את צעקותיה, סייעו לה להיחלץ מההמון המתפרע.

בעתירה שהוגשה לבג"צ, נכתב בין השאר: "האיום באלימות אמור היה לחזק את מחויבותה של המשטרה להעמיד כוחות משמעותיים בשכונה, שם מאיימים לפגוע בנשים שיבקשו לנהוג בהתאם לזכויותיהן הבסיסיות. במקום זאת, מודיעה משטרת ישראל, קבל עם ועדה על כניעה לכוחות חשוכים ועל חוסר יכולתה להתמודד עם מי שמאיימים על שלטון החוק."

רונה אורובנו ממגישות העתירה: "יום חשוב לכל אישה בישראל- ניצחון האור של הנשים על החושך של הפנאטיים בעדה החרדית. היום נעשתה פריצת דרך בקו האדום שהוצב מול החרדים, בגיבוי בג"צ. אם בשנה הבאה האיסורים יחמירו לא נפסיק להפגין ולמחות."
מרים זלקינד מארגון אל"ה ממגישות העתירה: "בג"צ אמר היום באופן הברור ביותר, שהחוק במדינת ישראל חל גם על הציבור החרדי במדינה. לשום ציבור אסור להפלות נשים או להרחיקן מהמרחב הציבורי".
לורה וורטון חברת מועצת העיר מטעם מרצ: "יש להדגיש שאנחנו לא באות לעורר פרובוקציה או להתעמת עם הקהילה החרדית, אלא להראות שאין להפר זכויות יסוד ואין להיכנע לתכתיבים של הקיצוניים ביותר מתוך הקהילה הזו".

לפרטים נוספים: לורה וורטון 052-2874457 רונה אורבנו 050-6713650 מרים זלקינד 054-4851309

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

מה שמלמדים ילדים


הבלוג ישראל חילונית לא מיועד להיות שופר לדעותיי האישיות דווקא, ואני שמח לארח כותבים אחרים. הפעם, אני נותן במה לליאור הלפרין. ליאור, בעבר תלמיד ישיבה, כותב קבוע באתר "חופש".

והפעם, ליאור מקונן על רמת החינוך למדעים בקהילה הדתית. אני אוסיף ואציין שהבעיה אינה רק בקרב החרדים או אפילו הדתיים. לא רק שהרמה יורדת בהתמדה בחינוך הממלכתי, אלא שגם כשמשרד החינוך כבר התעורר והרים תכנית לשיפור הרמה, מה היא כוללת? הנחלת "ערכי מדינת ישראל", והנחלת "ידע מדעי" כגון מבנה האינטרנט וביוטכנולוגיה – בקיצור, משרד החינוך מתמקד בצורה פשיסטית ביצירת אזרחים נאמנים למשטר ועובדים המוכשרים לשוק העבודה הטכנולוגי. הוא בכלל לא מבין מה זה מדע, ולא מלמד את השיטה המדעית ודרכי החשיבה הספקנית שהם עיקר ותשתית המדע ובלעדיהם אין כל תועלת ב"ידע" המונחל לרבבות התלמידים האומללים.




לפני מספר ימים החלטתי לפנות מקום בספריה שבחדרי עבור רכישות חדשות, ולצורך כך עברתי על הספרים הישנים שהיו בה, בחלקם ספרי ילדים עליהם גדלתי. שמתי בערימה בצד את סיפורי האנס כריסטיאן אנדרסן ואת אגדות האחים גרים, ויחד איתם את סיפורי גיבורי התנ"ך ואת מעשיות הצדיקים. והאמת שהם הלמו אלו את אלו, חולקים ערימה אחת.

ואז נתקלתי בספר שלא זכרתי שיש לי. כותרתו הייתה 'למה ומדוע איך וכמה', והוא נדפס ע"י מכון 'אוהלי שם – ליובאוויטש', כפר חב"ד. הדבר הפתיע אותי מאוד שכן ספר שכותרתו כל כך מושכת, לא סביר שהייתי מדלג עליו ולא קורא בו כילד. פתחתי אותו ודפדפתי בו כדי לתהות על תוכנו, והסתבר שזהו ספר טריוויה. מחציתו הראשונה שאלות ומחציתו השנייה תשובות – כולו ברוח הדת.

ציפיתי מספר בעל שם שכזה לעסוק בהוראת המדעים לילדים, כמו סדרות אחרות של ספרים שבביתי שנושאים שמות בעלי גוון דומה, אבל כל השאלות והתשובות בו נגעו במצוות, הלכה ומנהג, אישים בתנ"ך בית המקדש וכו', בכולם התשובות מגובות במראה מקום למקורות. התאכזבתי מעט, למרות ויתכן שהדבר התבקש, לאור כך שהוצא ע"י חב"ד ולאור כך שכתוב עליו "נדפס בשנת 1996 למניינם - שנת חמשת אלפים שבע מאות חמישים ושש לבריאה".

כבר כמעט ועמדתי להשליכו לערימה כשלפתע ראיתי בתוכן העניינים שבו שני נושאים אחרונים: טבע העולם ובעלי חיים. כאדם האמון על הקונטרסים של דעת אמת, הסתקרנתי. מה יש למקורות ללמדנו על טבע העולם ועל בעלי חיים?

בדקתי את הדברים והזדעזעתי. אכן מזל שלא קראתי את הספר הזה כילד, שכן דברי השטות השגויים והנוראיים שנכתבו בו הינם מחוץ לכל ביקורת. עשיתי רשימה של הדברים היותר גרועים שמופיעים בקטגוריות הללו והבאתי אותה לפניכם. זה מה שמלמדים ילדים.


1. שאלה (עמ' 81): מתי נברא חולי בעולם?
תשובה (עמ' 188): מיום שנברא שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלה היה עוטש [מתעטש] והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו [וחלה], עד שבא חזקיה [והבריא]. (פרד"א נב')
אז מי שעשה אפצ'י מת? נו באמת.
חולי קיים מאז ראשית החיים. מערכת החיסון שלנו היא תוצר של מרוץ חימוש שנמשך מזה 3 מיליארד שנים, זמן רב מאוד לפני שבכלל היה אדם. האגדה הנ"ל שגויה וחסרת אחריות.

2. שאלה (עמ' 84): איזו זעת אדם מסוכנת לבריאות ואיזו לא?
תשובה (עמ' 193): כל זיעה דנפקא מבר נש [כל זיעה היוצאת מבן אדם] סם המוות היא, חוץ מזיעת הפנים. (ירושלמי תרומות פח', ה"ג. עבודה זרה פב', ה"ג. ספר החינוך מצווה תקמו')
כן רבותי, שמעתם נכון. הזיעה מורעלת. זיעה היא סם המוות. מעניין איך הרפואה עוד לא עלתה על זה.

3. שאלה (עמ' 84): באיזו תקופה היו לכל האנשים ידיים שלמות ואצבעות דבוקות, ללא הפרדת אצבעות?
תשובה (עמ' 193): הנולדים קודם נח, היו ידיהם הדוקות שלמות מבלי חילוק ופירוד אצבעות, וזה שכתוב: 'מעצבון ידינו'. (מדרש אבכיר, מובא בספר פענח רזא בראשית, עה"פ בראשית ה', כט')
בלי בכלל להיכנס לזה שאין שום ראיות גאולוגיות למבול של נוח, או לתיארוך של מאובני הומינידים: טוב ששלדים עתיקים ומאובנים מראים אחרת.

4. שאלה (עמ' 85): אילו בעלי חיים מניקים את ילדיהם ואילו מפוררים את האוכל ונותנים בפי ילדיהם?
תשובה (עמ' 195): כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט [שאין לו חלב אלא מלקט פירורים ומפרנס את בניו]. חוץ מן העטלף, שאף על פי שמטיל ביצים, מניק. (בכורות ז', ע"ב)
עטלפים הם יונקים, וכמו רובם המוחלט של היונקים (למעט הברווזן וקיפודן הנמלים האוסטרליים) הם מולידים ולד חי לאחר תקופה של הריון - ואילו חז"ל היו בטוחים שעטלף מטיל ביצים!
אגב, לא ניתן להתחמק כאן באמירה ש"עטלף של היום הוא לא העטלף של פעם" כמו שהם אוהבים לעשות לשפן והארנבת, כי התיאור של רש"י את החיה עטלף לא ניתן לערעור.


5. שאלה (עמ' 86): איזו חיה אין האש שולטת בה, ומי שסך בדמה אין האש שולטת בו?
תשובה (עמ' 196): סלמנדרה. (סנהדרין סג' ע"ב. עי' סוף חגיגה בתוס' סלמנדרה)
המין הנפוץ ביותר של סלמנדרה בישראל נקרא "סלמנדרת אש" או סלמנדרה כתומה. מיותר לציין שאף בעל חיים אינו חסין אש והתמרחות בדם של אף בעל חיים לא תהפוך בני אדם לחסיני אש.
במסכת הזאת גם מציינים שהסלמנדרה המדוברת נוצרת בכבשנים של נפחים שבוערים ברציפות במשך 7 שנים. זו עוד אמונה פגאנית, ובעלי חיים לא נוצרים ספונטאנית מתוך לא כלום.

6. שאלה (עמ' 87): מדוע כלב מכיר את אדונו וחתול אינו מכיר?
תשובה (עמ' 197): את זה שאלו תלמידים את רבי אליעזר. ענה להם: ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח, האוכל עכבר עצמו כל שכן. (הוריות יג', ע"א)
ולא רק את השטות הזאת חז"ל אמרו באותה הסוגיה. כמו למשל הם קבעו שתהיה פגיעה בזיכרון של מי ששם את בגדיו מתח לראשו ככרית, או החזרת זיכרון ע"י טבילה של אצבע אחת במלח ואכילה ממנה, אבל חס ושלום לא להטביל את שתי האצבעות או שהטריק לא יעבוד. ראו את הסוגיה במלואה כאן.

7. שאלה (עמ' 87): לאיזו חיה ההיריון הכי ארוך מכל החי?
תשובה (עמ' 198): אפעה [מין נחש], מוליד לשבעים שנה. בכורות ח', ע"א. בר"ר פכ', ז')
ועוד בסוגיה, נחשים אחרים מולידים לאחר הריון של 7 שנים (בזמן שרוב הנחשים מטילים ביצים, ואלו שמשריצים נמצאים בהריון בין חודשיים לחמישה חודשים), וזאבים לביאות ודובים מולידים אחרי הריון של 3 שנים (במקום בין 3 ל- 7 חודשים בהתאמה). ראו את הסוגיה במלואה כאן.

8. שאלה (עמ' 87): לאילו בהמות אין שיניים עליונות בפה?
תשובה (עמ' 199): כל בהמה שאין לה שיניים למעלה [בלסת בעליונה] בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה, טהורה. (חולין נט', ע"א)
וכדי לראות כמה זה שגוי רק קראו את הקטע שנקרא 'שיניים עליונות' במאמר 'זואולוגיה נוסח חז"ל'.

9. שאלה (עמ' 88): האם יש שרץ ללא ארס?
תשובה (עמ' 199): כל השרצים יש להם ארס. של נחש ממית, של שרצים אינו ממית. (עבודה זרה לא', ע"ב)
תגידו את זה לארס הקטלני של עכביש האלמנה השחורה, או לארס עקרבים ונדלים ארסיים - הם ממיתים ועוד איך, למרות שאף לא אחד מהם הוא נחש. ומנגד, לא חסרים בעלי חיים בקטגוריה התורנית של שרץ שהינם תמימים וחסרי כל ארס כלל ועיקר: מלבד רובם המוחלט של החרקים ופרוקי הרגליים שאין להם כל ארס, השרצים כוללים גם דו-חיים ולטאות קטנות, אבל גם בעלי חיים קטנים אחרים, כגון חדפים וחפרפרות וסנאים ועכברים וחולדות. אין להם שום ארס. חז"ל אמרו שטויות.

10. שאלה (עמ' 88): האם יש בעל חיים שאין בו חלוקה לזכר ונקבה?
תשובה (עמ' 199): כל מה שברא הקב"ה בעולמו, זכר ונקבה בראם. (בבא בתרא עד', ע"ב. יל"ש ח"ב ר' תל"ד)
גם זו שטות כי אנחנו יודעים שלא חסרים בעלי חיים א-מיניים שיולדים מביצית לא מופרית. דוגמאות טובות הן מינים שונים של כינים וכנימות (הרב סגל נוטה לשכוח את זה כשהוא מתרץ כנגד סוגיית ה"כינים שאינן פרות ורבות") אך כמותם לא חסרות גם רכיכות, דו-חיים (כדוגמת הסלמנדרה), דגים, ואפילו ידוע על זן של עקרבים Tityus serrulatus, הכולל נקבות בלבד ומתרבה אך ורק בתהליך של רביית בתולין.

11. שאלה (עמ' 88): מה כמות המים שלוגם לוויתן בלגימה אחת?
תשובה (עמ' 199-200): כל מה שהירדן מכניס לששה חודשים, הוא עושה אתו בגמיעה אחת. (פסד"כ את קרבני לחמי נח', ע"א. פס"ר פט"ז. ויק"ר פכב', י').
אין חיה שלוגמת כל כך הרבה מים בלגימה אחת, ובטח לא אף אחד ממיני הלווייתנים שאנחנו מכירים היום. אבל כאן חז"ל מדברים לא על חיה אמיתית אלא על מפלצת אגדית שנלחמה באלוהים ברגע הבריאה.

"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865.



אני קורא את ההקדמה ואיני יכול לעצור עוד את זעמי:
"מקווים אנחנו שבחיבור זה כל אחד ימצא את חלקו להשכיל בו – אם הוא מהלומדים החכמים יקוים בו "תן לחכם וחכם עוד". האחרים יעשירו את ידיעתם בלימוד עניינים שבחיבור זה".

מפלצות אגדתיות, יצורים חיים שקופצים לכדי קיום מתוך האש ודמם חסין לה, זיעה רעילה, בני האדם עם אצבעות דבוקות, המחשבה שישנם נחשים שהריונם נמשך 70 שנים והמחשבה שעטלפים מטילים ביצים. אלו טעויות בהכרת החי וטעויות בהכרת העולם – ואת כל זה מגישים לילדים כידע מדעי משמיים. אין כאן כל דבר להשכיל בו ואין כאן כל "העשרת הידע". יש כאן רק טעות ושטות והבל ורעת רוח וחרפה אחת מתמשכת.