אתאיזם ואינטליגנציה

יש מתאם סטטיסטי ברור בין אתאיזם לאינטליגנציה - אנשים נבונים יותר נוטים להיות אתאיסטים. זה נכון גם ברמה הלאומית - מדינות עם IQ גבוה יותר הן אלו שבהן האתאיזם גבוה יותר. מחקר השוואה בינלאומית אחד [1], למשל, מצא קורלציה של 0.6 במובהקות סטטיסטית גבוהה.

 

אתאיזם ואינטליגנציה בהשוואה בינלאומית; נתונים מ[1]. הנקודה האדומה מציינת את ישראל (עם IQ של 95 ו-15% אתאיסטים חזקים). הנקודה הירוקה התחתונה מייצגת את ארה"ב, והגבוהה יותר את בריטניה. הנתונים נכונים לשנים 2004-7 לערך; מאז עלו שיעורי האתאיזם.  כפי שניתן לראות ניתן לחלק את הנתונים לשתי קבוצות: אינטליגנציה לאומית נמוכה משמעה אחוזי אתאיזם נמוכים, ואילו באינטליגנציה גבוהה הפיזור גדול יותר אך המגמה היא של גדילת האתאיזם עם האינטליגנציה.

אבל רגע - נראה שהנתונים מראים שיש שתי קבוצות, הטיפשים הדתיים והנבונים האתאיסטים. האם זה כך גם באוכלוסיה בתוך כל מדינה? ובכן, נראה שכן. כך למשל מחקר [2] מצא שאם מחלקים את האוכלוסייה (הפעם המחקר הוא על סטודנטים באוניברסיטה) לארבע רבעים, אז ברבעון האינטליגנציה התחתון יש הרבה מאמינים, ובעליון מידת האמונה והדתיות דועכת.

 

מידת הכיתתיות ("הדת שלי היא הדת היחידה נכונה") לעומת אינטליגנציה, על פי מחקר [2]. רק הרבע התחתון באינטליגנציה הוא כיתתי, והרבעון האינטליגנטי ביותר הוא ההכי פחות כיתתי. כאן מדובר רק בהחלשות הדת, ולא באתאיזם מלא, שכן המחקר הוא בסביבה דתית (ארה"ב).

מה קורה כאן? ובכן, השערה מעניינת שנתקלתי בה לאחרונה היא שהסיבה העיקרית למתאם בין תבונה לאתאיזם היא היכולת לחשיבה מופשטת*. במאמרו [אנגלית] בעיתון Skeptic מצביע ג'יימס צ'ייני על תשובה שפותרת בעת ובעונה אחת גם את הקישור המוזר וגם את תופעת פלין המיסתורית.

תופעת פלין היא העובדה שתוצאות מבחני האינטליגנציה (IQ) במערב עולים מדי דור, ובאופן מהיר למדי. על פי מגמות אלו, אבותינו לפני כמה מאות שנים היו טיפשים על סף הפיגור. אבל ברור שזה לא היה המצב. נראה שהאינטליגנציה העולה מצביעה על מגמה אחרת.

יש הסברים רבים לתופעת פלין - ואף אחד מהם לא מוכח כהלכה. צ'ייני מזכיר הסבר אחד, שמעניין כי הוא גם אולי מסביר את עליית האתאיזם. ההסבר נעוץ בעובדה שהעלייה בתבונה ניכרת בעיקר במבחנים שבודקים יכולות מחשבה מופשטת והשערתית. צ'ייני מעלה את ההשערה שסוג מחשבה זה נהיה מקובל יותר ושימושי יותר בחברה, שמחנכת אליו יותר ויותר (למשל, היום מערכות החינוך מנסות ללמד את עקרונות המדע והשיטה המדעית, ואילו פעם נטו יותר ללמד עובדות מדעיות). מבחני התבונה מעריכים את סוג התבונה הזה יותר מאשר יכולת שינון או מעשיות, למשל, ולכן נראה שעולה האינטליגנציה. מצד שני, עליית סוג מחשבה זה גם תורם לספקנות ודחיית הדת, ולכן עולה גם שיעור האתאיזם.

זה קו מחשבה מעניין, אבל לא ברור שתופעת פלין אכן נובעת מסיבה זו, ודי ברור שעליית האתאיזם נובעת מסיבות מורכבות יותר. ייתכן בהחלט שעליית סוג מחשבה זה מהווה גורם סיבתי חשוב בתהליך עליית האתאיזם במערב - אך זהו וודאי לא הגורם היחיד.

* יש לציין שהחוקרים במאמר [2] מוצאים שההתאמה אינה באמת לתבונה כמו שהיא ליכולת עיבוד מידע מהירה [ECT], אותה הם מקשרים למהירות עצבית. האם הצלחה במבחני ECT נמצאת בהתאמה גבוהה ליכולת מחשבה מופשטת והשערתית? ייתכן מאוד. בכל אופן נראה לי לא סביר בעליל שמהירות עצבית היא באמת הגורם המשמעותי כאן. אני יכול לקבל את ההשערה שחשיבה השערתית [כלומר היכולת ליצור ולשקול השערות], במיוחד, עלולה להיות הרסנית לדת - אבל לא נראה לי שמהירות מחשבה בפני עצמה תיטה להפוך אדם לאתאיסט.

[1] Average intelligence predicts atheism rates across 137 nations, R Lynn, J Harvey, H Nyborg - Intelligence, 2009
[2] The Wonderlic Personnel Test and elementary cognitive tasks as predictors of religious sectarianism, scriptural acceptance and religious questioning, Sharon Bertsch and Bryan J. Pesta, Intelligence 37(3), May-June 2009. Thanks to Epiphenom.