יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

יום חילול הקודש

יום חילול הקודש הבינלאומי עומד עלינו לטובה. לזכר פרסום הקריקטורות של מוחמד על ידי הגילנדס-פוסטן והנסיונות למנוע את המשך פרסומן, וכנגד כל נסיון נואל אחר למנוע את חופש הדיבור בשל "רגשות הציבור", הריני קורא בזאת לחילול הקודש ולקיום כל דיבור אשר יש עליו איסור דתי, בכדי לחשוף את חוסר היכולת לאכוף חוקים כגון אלו ולהגביר את חופש הביטוי.

לפיכך, הריני מודיע שאני מקלל בזאת את אלוהים, וקורא לעם ישראל לעבוד אלים אחרים (כל אל עדיף על האל המשוקץ הזה). כמו כן אני מתנבא בשם האלה היוונית אננדה שהשמש תעלה מחר (צא ובדוק מחר, ותראה שאני נביא אמת). וכן חיללתי שבת ואף יום כיפור בפרהסיה, ואוסיף לעשות כן. ואני ממרה ביודעין את משנת הסנהדרין ודין תורה, וקורא בזאת שלא לשמוע לסמכות הרבנים כלל וכלל שכן השומע להם דומה לשומע לליצנים. וכן הטלתי כישוף וביצעתי מעשה ידעוני (בילדותי, בעוונותי - וללא הצלחה יתרה). כול זאת עשיתי ואני עושה מול עדים רבים אשר אמרו לי שזה אסור מן התורה ואני עשיתי ועושה ויעשה זאת בכל זאת. ולפיכך דיני מיתה, פעמים רבות.

כפי שמסבירים ה"חברים המקשיבים", "משרבו הרוצחים גלתה סנהדרין", כלומר עצם עשיית המעשים הללו על ידי רבים מונע את כינוס הסנהדרין והחלת דיני מוות על "עברות" פעוטות אלו. לפיכך אני קורא לכל יהודי, בכל מקום, לקיים עבירות אלו בפרהסיה ולחגוג אותן על מנת להרחיק את עונש המוות (ואת הכפייה הדתית בכלל) ממקומותינו.

יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

יום כיפור: יום הכפייה הדתית

יום כיפור הוא היום בו הכפייה הדתית בישראל חזקה יותר מבכל יום אחר. כשהייתי צעיר נסענו, אני וחברי, כל שנה מעירנו כרמיאל לכנרת, כדי לעשות על האש ולבלות ביום החופש. כבר מזמן שאי אפשר לעשות את זה - משטרה חוסמת את מבואות העיר, ובריונים מאיימים להפוך מכוניות.

אבל זה כמובן מתגמד לעומת מה שקורה בעכו, בצל המהומות הגזעניות של שנה שעברה. המשטרה הציבה כוחות ומחסומים למנוע תנועת רכבים למקומות "אסורים", קרי שכונות יהודיות, ליווי משטרתי יחוייב לכל מי שרוצה ללכת לשכונות מעורבות, ערבים לא יורשו כלל לחצות שכונות יהודיות "כדי לא לפגוע ברגשות היהודים". מנכ"ל מסווא אף מגדיל ומדווח על טיהור אתני,
"משפחות ערביות שגרות בשכונות יהודיות ייצאו ליום אחד בהסכמה כדי לא לפגוע ברגשות הציבור. יש הפרדת כוחות בין הצדדים, ויש הבנה מצד הערבים בעיר שצריך לכבד את היום הזה. אני מאמין שהפעם יהיה שקט".

וכל זאת, בגלל שחבורת יהודים חסרי כל מוסר מעיזה להיפגע מחופש התנועה ואי-הפולחן של הערבים ביום ה"קדוש" הזה. לא די בכך שהדת שולטת ברמה, אלא מי שמנסה בסך הכל לממש את חופש התנועה שלו, או לשמוע קצת מוזיקה, הוא "קיצוני" ו"מסית". הוא לא "מכבד" את היום הקדוש - כאילו שיש לכבד ימים, ולא בני אדם; כאילו שהחופש שלו וכבודו כבן אדם חשובים פחות מהיום. וכמובן שאין אף מלה על יהודי שיעז - יעז! - לרצות ליסוע ביום כיפור - זה, הרי, בלתי אפשרי!

מה שקורה בעכו הוא עוול ועיוות מוסרי מהדרגה הגבוהה ביותר, בושה לעם ישראל ולמדינת ישראל ולגזע האנושי.

מי ייתן וברבות הימים ייעלמו הקנאים הדתיים ממקומותינו, וישוב החופש לערינו.

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

הערה על חברותה לרגל יום כיפור

אולי תעשה אצלי כיפור?

הבקשה להתקרבות בין חילוניים ודתיים תמיד מלווה בשאיפה שהחילוני יוותר קצת. "אולי תבוא לעשות אצלי שבת?" ישאל הדתי. לעולם לא יוותר הדתי על מנהגיו ויבוא, למשל, ליום כיפור אצל חברו החילוני - לעשות קצת על האש, להיפגש עם חברים ועם המשפחה, לדבר על פוליטיקה ואולי גם פילוסופיה... כך גם הארגון "חברותא" שקיבל קצת פרסומות לרגל יום כיפור, לכאורה עוסק בקירוב לבבות ובניית חברות אישית, חוצת-מגזרים, בין יהודים לחרדים. אבל למעשה חלק ממטרותיו הן "לקרב את החילונים למקורות", והוא שולח חוברות עמוסות בפרקי אבות, פרשת השבוע, וכדומה. הוא לא, חס וחלילה, יקרב גם את החרדים למקורות החילוניים (הפילוסופיה המערבית החילונית), או ישלח קצת מדברי יום או מיל, או אפילו הרצל. לא. זה שוב החילונים שאשמים לכאורה בפילוג העם. והחברה הנחמדים מחברותה רק מנסים להזיר אותם ולו לקצת מישראל ה"אמיתית".

זה לא סיפור חדש. על פי המסורת נחרב בית המקדש, בשתי הפעמים, בתשעה באב. אבל מדוע חרב בית המקדש השני? לא, לא בגלל שנאת חינם, אלא בגלל הקנאים הדתיים אשר האמיניו שהאל לצידם ולפיכך לא יפסידו לרומי, ולכן סרבו להיכנע בתנאים נוחים. ומה עשו הם לאותם חילונים? לאותם מיוונים? לאותם אוהדי-רומי בקרב הציבור היהודי? אותם הקנאים הדתיים רצו גם הם "לקרב" את החילוניים לדת היהודית, אבל הם נקטו בצורה אלימה וישירה יותר. "חברותא" היא ללא ספק התקדמות, התמערבות וחילון של המסורת הקנאית, אבל מתחת למעטה הנחמד עומדת אותה צרות עין דתית ושנאת התרבות המערבית.

בסופו של דבר, רומא ניצחה לא רק צבאית אלא גם מוסרית. בעקבות הנצחון של רומא הושמדה למעשה הדת היהודית, ורוב היהודים הפכו לאזרחי רומא (וברבות הימים - לאזרחי האימפריה הערבית, הפלסטינאים של היום). כך גם יקרה בימנו. עם הזמן, "רומא" של ימנו - כלומר המערב - תנצח, והחברה היהודית תהפוך להיות חברה מערבית. במקום שהחילוניים יתקרבו לדתיים, יהיו אלו הדתיים שיתקרבו את החילוניים.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

אתאיזם באמריקה

ארה"ב היא המדינה הפטרונית שלנו, ובכלל מרכז התרבות העולמי, כך שיש סקרים רבים ומידע על הסטיסטיקות שלה. למרבה הצער אין סטטיסטיקות דומות על ישראל, אז נסתפק כרגע בדיבורים על רחוק.

ארה"ב היתה תמיד מדינה דתית מאוד. אבל לפי סקר אריס 2008, היא כבר לא כל-כך. אחוז הלא-דתיים בארה"ב עומד עתה (טוב, ב-2008) על 15%; הוא היה 8.2% ב1990 ו-14.1% ב2001. זו עלייה של 138% מ1990 (כלומר 3.4% מדי שנה, בממוצע), העלייה הגדולה ביותר בין כל הקבוצות הדתיות (ובהרבה). אחוז המצהירים על עצמם כאתאיסטים עלה מ0.4% ב-2001 ל0.7% ב2008; זה אולי נראה מעט, אבל זה 719,000 יותר אתאיסטים, ועלייה של 8.3% בשנה! אבל יש בעצם הרבה יותר אתאיסטים בארה"ב. כ-2.3% מהאמריקאים (כ5.3 מליון) מאמינים שאין אלוהים (בעוד רק 0.7%, 1.6 מליון, גם מצהירים שהם אתאיסטים).

הלא-דתיים היא גם קבוצה צעירה, עם 70% מתחת לגיל 50 ורק 7% מעל גיל 70, כך שכנראה שמגמת העלייה תתמשך בעתיד הקרוב. המוסלמים, אגב, גם הם צעירים (87% מתחת לגיל 50, ורק 1% מעל 70), בעוד היהודים זקנים (49% מתחת לגיל 50, 18% מעל גיל 70). ודרך אגב, הדת היהודית יורדת בהתמדה, מ3.1 מליון ל2.7 מליון בין 1990 ל2008, בעיקר בשל מעבר יהודים לקבוצת הלא-דתיים.

ארה"ב עדיין דתית, כמובן. כ-70% מאמינים שקיים אל אישי, למשל. אבל כ-30% חיים ללא דת - לא טקסים דתיים כגון ברית מילה, וללא חתונה או לוויה דתית. בקרב אותם 15% לא-דתיים, מידע נוסף מראה של-40% לא היה טקס דתי מכונן בילדותם (כגון ברית מילה, הטבלה, או בר מצווה), 55% נישאו שלא בטקס דתי, ו-66% לא מצפים להיקבר בהלוויה דתית.

אחוז הלא-דתיים והלא מאמינים עולה. למעשה, קבוצת הלא-מאמינים גדלה בכל מדינה ומדינה בארה"ב, הישג שאין לאף קבוצה דתית, וכן גדלה הכי הרבה (כמעט הכפילה את כוחה מ-1990). זה לא יהפוך את ארה"ב למדינה לא-דתית בקרוב. תחזית על בסיס המגמות הנוכחיות מדברת על כ-25% לא-דתיים תוך 20 שנה (כמובן שהמגמות הנוכחיות לא יימשכו, אבל לא ברור לאיזה כיוון ואיך). אבל בכל זאת, מדינה שפעם היתה נוצרית כמעט לחלוטין מאבדת לאט לאט את האמונה בדת ושבה לחיק הרציונאליות, ויש יופי בכך.

אם למישהו יש מידע דומה על ישראל, זה יכול להיות מעניין. בינתיים, כל מה שנותר לי הוא להתרפק על חלום של ארה"ב חילונית.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

גם אני רוצה כסף מהמדינה!

מסתבר שעמותת צעירי-חב"ד מקבלת כסף ממשרד החינוך והדתות - כ-20 מליון שקלים במשך 13 השנה האחרונות, כלומר כ-1.5 מליון שקל בשנה. מה שלא הפריע לה למעול בכספים ולא לשלם מיסים בהיקף של עשרות מליוני שקלים, כך שסה"כ הכמות שהיא לקחה מהמדינה גדולה הרבה יותר.

למה משמש כסף זה? רשמית, לדברים כגון העברת שיעורי יהדות לילדים, מועדונים ל"חינוך משלים", וכדומה. לי לא ברור למה משרד החינוך צריך לשלם לעמותה פרטית עבור זה, ולמה בכלל מותר לו. זה בזיון, בייחוד מכיוון שברור שה"חינוך" שנותנת העמותה הוא לאור דברי הרבי ולכן נגוע באינטרסים צרים והשקפת עולם צרה עוד יותר. במקום לדאוג לילדים לחינוך פוקח אופקים ומקיף, משרד החינוך תומך בהשרשת דעות קדומות ודתות שקר, ומעודד חינוך לקוי ומוגבל.

ולא דיברתי בכלל על משרד הדתות, שאמור לכול היותר לתמוך בסדר והרמוניה בין הדתות ובקידום זרמים מתונים ופרו-דמוקרטיים ופלורליסטיים בתוך הדתות, שכן זה האינטרס של הציבור באשר לדתות - לא לתמוך בהמרת דת וכמובן שלא בדת אחת (יהדות) על פני אחרות.

ובכלל, אם הם היו צריכים לשלם מיסים על סך עשרות מליוני שקלים, הרי שמקורות ההכנסה שלהם גדולים והן לא זקוקים לתמיכה! תמיכה של המדינה בעמותות צריכה להיעשות כדי להקל על פעילות מקומית ודלת-תקציב, מעין תמיכה ביזמות חברתית (כמו שתומכים, או צריכים לתמוך, ביזמות כלכלית). אין צורך ואין טעם לתמוך בתנועות חברתיות המכלכלות את עצמן.

אני חבר בעתמותת חופש, הפועלת לשם מיגור הדת ובעיקר בכפייה הדתית. אני תוהה אם גם אנחנו נוכל לקבל 1.5 מליון שקל בשנה מהקופה הציבורית. האם משרד החינוך ישלם לנו לשם הטומעת תכנים של חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים? האם משרד הדתות ישלם לנו לשם לימוד אתאיזם? איכשהו, אני בספק.

נורמן בורלאוג מת

כרגע נודע לי שנורמן בורלאוג, אולי האדם החשוב ביותר בימנו, מת. בורלאוג היה מייסד "המהפכה הירוקה" שהביאה חקלאות מדעית לארצות העולם השלישי והצילה את העולם מרעב גלובלי. בזכותו חיים היום מאות מליונים, אולי מעל מליארד, אנשים. אם בורלאוג לא היה, ישראל היתה סובלת גם היא מהרעב העולמי, כך שגם אנו חייבים לו תודה. קצת מספרים לפרספקטיבה - ב-1965 הודו ייצרה כ12.3 מליון טון חיטה, ב-1970 (בעקבות המהפכה שהוא הנהיג) היא כבר ייצרה 20 מליון טון וב-1999 כבר עלה הייצור ל-73.5 מליון טון. העלייה הענקית הזו בתוצרת החקלאית היא הסיבה שכולנו אוכלים היום לשובע, ושהרעב והעוני אנם פושים בקרבנו - יש לנו יותר אוכל ולכן הוא יותר זול מאי-פעם בתולדות האנושות.

בימים אלו גדושות החדשות במותו של אסף רמון, מוות טרגי למשפחתו ללא ספק אבל מבחינת האנושות המוות של בורלאוג חשוב הרבה יותר. מותו של האיש שהאכיל את האנושות היה צריך להיות מפורסם בכל אמצעי התקשורת, והקינות עליו היו צריכות להישמע בכל עיר וישוב. ואכן, כל העיתונים הטובים בעולם (כגון ה New York Times) פרסמו מודעות אבל והספדים. אבל לא בארצנו הפרובינציאלית, לצערי, ולכן לא ידעתי כלל על מותו של מי שהיה האיש הגדול ביותר שחי בינינו.

בורלאוג מת בגיל 95, מסרטן. יהי זכרו ברוך.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

אפלייה כנגד אתיופיים

כל הארץ גועשת מהאפלייה כנגד תלמידים אתיופיים, ובצדק, אבל בדרך נשכחת עובדה קטנה - הסיבה שיש אפלייה היא שהתלמידים מנסים להירשם לבתי ספר אורתודוקסיים, שבהם יש גזענות ואפלייה כמיטב המסורת היהודית. ולמה הם נדחים? מכיוון שה"הבית לא כשר מספיק". אך מדוע רוצים אתיופיים לא-אורתודוקסיים לרשום את בניהם ובנותיהם לבתי ספר אורתודוקסיים? מכיוון שהם חייבים. ההורים גוירו לחומרה, וחלק מתנאי הגיור זה שליחת הילדים לבתי ספר אורתודוקסיים. בושה וחרפה למדינה.

אבירמה גולן קוראת לאתיופים להרשם לבתי ספר ממלכתיים. קל להגיד, קשה לעשות כשבכך אתה מסתכן באובדן אזרחות או אפילו גירוש. אני הייתי קורא לאתיופים להקים קול צעקה על כך שהם חייבים לשלוח את בניהם לבתי ספר אורתודוקסיים גזעניים, ולדרוש מהמדינה לאפשר להם לשלוח את בניהם לבתי ספר ממלכתיים לאלתר. עם הגיבוי הציבורי שניתן להם, הם היו מצליחים לעשות זאת אני מאמין, כל עוד הסיפור הוא בכותרות - לא באופן לגמרי חוקי, אבל עם קריצה של שר הפנים, אישור מיוחד, וכדומה.

זה לא היה פותר את הבעיה היסודית, שהיא עירוב הדת והמדינה, המאפשרת באופן נפשע לדת של אדם לקבוע את אזרחותו ואף שוללת אותה רטקואקטיבית אם אינו דתי "דיו". בזיון שאין לו כמעט אח ורע בין המדינות בימנו. אפילו באיראן היו רוצים הקנאים חוקים שכאלו.

על חרמות וחרמים

חרם צרכני אינו דבר של מה בכך. מדובר בפרנסה של אנשים, במחייתם. מה אשם בונה רהיטים בדנמרק שעיתון בארץ שלו הצויע מתחת לידו איזה מאמר אנטישמי? למה לגזול ממנו את פרנסתו, כפי שעצומה זו מבקשת? לכן, אני נגד חרם באופן כללי, ונגד ענישה קולקטיבית בכלל.

אולם, כפי שמעיר אריה, חרם ממוקד הוא סיפור אחר. אריה מדבר על החרם הנורווגי כנגד אלביט,
אבל החרם הנורווגי הוא נקודתי, וזה היופי שבו, אף כי רוב הישראלים לא יבינו זאת: הוא איננו מחרים כל מוצר ישראלי, הוא איננו מנתק קשרים עם ישראל. ממשלת נורווגיה תמשיך להיות בקשר עם ישראל, מתוך הכרה שישראל איננה כולה רעה. אבל הגדר באופן מאוד ספציפי וברור היא רעה, והם יוצאים נגדה בפעולה ישירה. אין זה "הכיבוש הוא רע, ולכן אני לא מוכן להיות בקשר עם אקדמאים ישראלים או לקנות מוצרים ישראלים", אלא "הגדר היא רעה, ולכן אני לא מוכן להרוויח מחברה שחלק מהרווחים שלה באו מהגדר". זה כל הסיפור. כספי ציבור נורווגים היו מושקעים באלביט, אני מניח שהם נשאו תשואה יפה, והם אינם מוכנים ליהנות יותר מפירותיה. ודאי שיש בזה גם פגיעה באלביט, שלהבא תצטרך לשקול אם התקשרות חוזית כלשהי עם משרד הבטחון שווה את הנזק התדמיתי והברחת משקיעים אם לאו
כל זה נכון. כמובן שגם כאן יש פגיעה בחפים מפשע - זה לא ממש אשמתו של עובד הנקיון באלביט שהחברה תומכת בגדר ההפרדה - אבל אי אפשר בלי נזק קולקטיבי. גם סביר להניח, מתוך מבנה החברה, שמי שייפגע יהיו דווקא יותר הפרויקטים הקשורים במשהו לענף הבטחוני, אם כי ייתכן שהנזק הכלכלי יפוזר על כלל החברה. בכל אופן, מדובר בנשק שהוא הן ממוקד יחסית והן מוצדק בפגיעתו מכיוון שהוא מונע עשיית רע (בהנחה שבניית הגדר היא רוע - זה נראה לי קצת מוגזם, אבל לפחות מבחינת המחרימים המאמינים בכך, החרם הוא מוצדק).

לכן, אני קורא לחרם. או ליתר דיוק, מצטרך לחרם, על העדה החרדית. בד"ץ העדה החרדית מכשיר מוצרים רבים, והוא ועסקניו מקבלים כסף רב- חלק ניכר מהכנסותיהם - על כך. במקביל, הבד"ץ הוא גוף אנטי-ציוני אשר פועל כנגד מרות המדינה, חוקיה, וסמכותה. הוא גם הגוף העומד מאחורי ההפגנות האלימות בירושלים, ונסיונות הכפייה הדתית בה. למה להמשיך לממן את הבריונות החרדית מכיסנו? יש להחרים את המוצרים הנושאים את חותם העדה, עד שתשוב לדרך הישר - תדחה את האלימות ואת הכפייה הדתית, ותכבד את רצון הכלל ומכאן את החוקים הנקבעים דמוקרטית.

על העצומה כנגד מוצרים שבדים חתומים כ-13.2 אלף איש. על העצומה להחרים את בד"ץ העדה החרדית חתומים, כרגע, 54. החרם על איקאה ישן הרבה יותר, אבל אם החרם על הבד"ץ יגיע ל13.2 אלף חתימות אהיה מופתע ביותר. אבל זו לא הנקודה - הנקודה אינה להפיל את הבד"ץ כלכלית, אלא להפסיק לתמוך בו, אתה עצמך באופן אישי. אל תיתן לכסף שלך לשמש לתמיכה בכפייה דתית ובאלימות בירושלים. לכן, הפסק לקנות מוצרים בהכשר זה - יש מספיק הכשרים אחרים, או מוצרים ללא כשרות. עדיף גם שתחתום על העצומה, למען יראו אחרים ואולי, רק אולי, יצטרפו - כל שקל שנגרע מקופתם, הוא לטובה.


יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

איך תחגגו את יום חילול הקודש?

ה-30 לספטמבר הוא "יום חילול הקודש הבינלאומי", Blasphemy Day. אני תוהה איך צריך לחגוג אותו - מה להגיד, איך, איפה, מה לעשות... הרעיון טוב וראוי - לחגוג את חופש הדיבור ואת הריקנות שבדת ובאמונות הטפלות - אבל צריך לעשותו טוב.

ובלי קשר - מאמר טוב כנגד אבדן מערכת החינוך ב TheMarker.

ריח של ניצחון באוויר

וואו, שבועיים בלי אינטרנט וכמה דברים משתנים. לאחר חודשים של פעילות אלימה של החרדים בירושלים, עושה רושם שהם מתקפלים. פתאום אייכלר אומר ש"מה אנחנו רוצים פה, מלחמת אחים? זו הדרך לקרב יהודים? זה המסר שלנו לקירוב? ... יש מספיק דרכים להתקוממות אזרחית במסגרת החוק, בהפגנות סוערות במסגרת החוק, עם רישיון"; יתד נאמן קורא לחרדים שלא לצאת להפגנות, ו"המודיע" אומר שאף אישיות רבנית לא תמכה בהפגנות. רק לפני כחודש אולץ הרב שלמה פפנהיים להתנצל בפומבי על כך שהעז למחות על ההפגנות והאלימות, כנגד הרבנים מנהיגי העדה החרדית - כנראה שתוך חודש השתנו הרוחות, וגם השתנתה ההיסטוריה.

אני מודה, שאני מופתע מהקריסה המהירה. חבל, דווקא היו בצינור כמה "הפתעות" לחרדים המפגינים - אני כמעט מקווה שהם ימשיכו להפגין. נראה. בינתיים, הקריאה להפסיק שם, אבל לא ישירות ובצורה ברורה מההנהגה. נראה.