יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

צה"ל - צבא מדינת ישראל, או עם ישראל?

כל פעם שאני הולך למילואים, הצבא נהיה דתי יותר. המילואים האחרונים שלי כללו יומיים בצפון, כולל ביקור בצפת. הביקור כלל סיור בעיר העתיקה, שבו המדריך - מבית חב"ד! - הרצה לנו "אמיתות" על ההיסטוריה של צפת, כגון ה"עובדה" שהזוהר נכתב שם במאות הראשונות, ולא חלילה באירופה במאה ה-13. הוא גם דרש על שחרור צפת. הוא סיפר למשל שהנצורים בה [ברובע היהודי - שכן כל שאר העיר היתה ערבית, אבל את זה הוא לא ממש הדגיש], כשאזלה להם התחמושת, קראו בקשר רק מלה אחת - "הצילו!", ומיד למחרת הגיעה מחלקה של הפלמ"ח. למעשה, זו היתה מחלקה של הפלמ"ח, ב 2.5.1948, ובזמן זה כבר היה בעיר גדוד שלם של הפלמ"ח, ויותר - אני בספק רב אם מלה אחת בקשר הובילה למעשי המחלקה. בקיצור, לאיש לא היה שום כבוד לאמת, אלא סיפר מיתוסים ומעשיות, מקבל אותם ללא ביקורתיות ומעביר אותם הלאה כתורה מסיני (ממש כך), בהתלהבות ילדותית.

אני נטשתי את ה"סיור" הזה, שאינו אלא גבב של שקרים, באמצע. הלכתי לאכסניה שלנו - שהתגלתה כאכסנייה "רוחנית", אסנט. יופי של מקום, אבל קצת מטורפים שם. שם הרצה לנו משת"פ מלבנון, לשעבר, שחזר בתשובה. אם חצי מסיפוריו על העינויים שעבר בידי החיזבאללה נכונים, אני לא ממש בא אליו בטענות - כל הגדוד הסכים שזו כנראה הסיבה ל"שריטה" שלו. הרצאה זו היתה יותר סיפור אישי, והיתה יותר בחירה מפעילות מגבשת, כך שאני לא מחשיב אותה ממש כחלק מהכפיה הדתית בצבא - אבל עדיין, התכנים שבה היו יהודיים מאוד, יהודיים מדי לטעמי מכדי שהצבא יממן אותם ויספק אותם לחייליו.

הפעם לפחות לא נפלנו על שום חג, כך שלא הופעל שום לחץ לקיום טקס דתי, או מתן שבחים לקיצוניים דתיים כדוגמת מתתיהו. נו טוב.

והערה שמאלנית: בתיאור מלחמת השחרור, כמובן שלא היה כל זכר של כבוד לערבים, שום אמפתיה כלפי הפחדים שלהם, שום הערכה לזכויות שלהם על הקרקע. כפי שאמר ראש העיר צפת, אילן שוחט, "כל פלסטיני שחושב יכול לחזור לביתו מוזמן לחלום כאוות נפשו. כל התרסה מצדם תתקבל בתגובה נחרצת". גם נשמעו קולות חיילים שצחקו על אחד מהם (שמאלן) שזהו "שטח כבוש" - בלי בכלל לקלוט שזו לא בדיחה, זה אכן שטח כבוש. לא מדבור בסירוב מודע לתת לערבים לחזור לאדמתם, מתוך רצון לשמור על אופי המדינה - מדובר בתחושת עליונות, בהכחשה, בגזענות.

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

אהבה בגלולה

החרדים לא אוהבים מדע, בייחוד לא מדע שמתעסק עם המוח (ה"נפש"). מצד שני, הם אוהבים מאוד שידוכים, ו(למעשה) נישואים כפויים. אני תוהה מה השילוב הזה יאמר על "גלולת אהבה" - גלולה שתגרום לזוג המשודך להתאהב זה בזה.

עוד אין כזה דבר, אבל האמת שנראה שהסיבה הראשית לכך היא אתית. כבר יש הבנה הולכת וגדלת של האהבה, כרגש אנושי, ולכן, ביולוגי. בעיקרון, ההתהבות קשורה בהפעלה של אמפטמינים (ממריצים) במוח, ואהבה ארוכת טווח יותר קשורה באנדרופינים (משככי-כאבים) והורמון ההקשרות, אוקסיצוטין. בפועל, צריך יותר מסתם הצפה של המוח בהורמונים - אבל כנראה שלא כל-כך הרבה יותר. כנראה שאנחנו לא רחוקים מהיום שבו נוכל לקחת גלולה כנגד התאהבות, או שיקוי אהבה, או לערב מעט היקשרות עם המרק... פרופסור ווד אומר "יום אחד, המחקר יוביל לגלולה שיוצרת תחושות של תשוקה, או אהבה".

זה יהיה רק חלק מהמהפכה הגדולה ביותר, אולי, שצפויה למין האנושי - עידן המוח. אנו חיים בעידן האטום, או אולי האינפורמציה, ואולי בעתיד בעידן הרובוטי או הביוטכנולוגי - אבל כל המהפכות הללו יהיו קטנות לעומת האפשרות לשלוט בהכרה באמת, באמצעים מדעיים, בדוקים, אמינים. וכאשר אנשים לא יצטרכו ללכת לדת כדי להרגיש טוב עם עצמם, ויוכלו לחדור דרך הרציונאליזציות שלהם ולראות את תהליכי החשיבה שלהם באמת, עם כל ההדחקות - העולם ייראה אחרת. זה שינוי הרבה יותר גדול מגישה זולה למידע, או אפילו רובוטים שיחליפו עבודת אנוש. זה שינוי במה זה להיות אדם.

יום ראשון, 25 באוקטובר 2009

עדכון הספריה הבהירה

מאמר קצר על האתיקה של אריסטו מופיע עכשיו בספריה הבהירה. זה יסיים את המבוא ההיסטורי למוסר הבהיר, לבינתיים. המוסר יהווה את היסוד של לימודי ההמשך, ולכן סקירה של המוסר הבהיר נחוצה כי להשלים את החלק הזה בספרייה לרמה שתהיה מספקת. מאמר זה בהכנה, אבל לצערי ייקח עוד זמן רב. תוכן נוסף הקשור ללימודי ההמשך חסר גם הוא - כולל מאמרים מעת קאנט (נמצא כרגע בתרגום) ושפינוזה - אבל תוכן זה יוכל לחכות.

בתחום הספרות החיצונית, חסר עדיין מאמר מקורי מקיף על אפולוגטיקה, שגם הוא נמצא בשלבים מוקדמים של הכנה, על מנת שהספריה תיפתח. כמו כן נמצא בהכנה מאמר מקיף על ההיסטוריה של העם היהודי וארץ ישראל, אבל גם הוא יצטרך לחכות. גם מאמבר על קאונטר-אפולוגטיקה ראוי שיימצא פה.

החלק של היסודות מוכן כבר לפתיחה, שכן הוא מכיל מעט תורת הידיעה (אפיסטמולוגיה), מאת דיוויד יום, ומאמר מקורי על הצדקת ומהות הנטורליזם המודרני. ניתן כמובן להוסיף תוכן רב לפירוט והצדקת הנטורליזם, אבל לעת עתה זה יספיק. נשאר לפיכך רק לנקות את הדף מעט לפני הפתיחה.

החלק של הפעילות הבהירה עומד מיותם, אבל כאן יספיק יום של יצירת תוכן וקישורים לשאר האתרים הרלוונטיים כדי להשמיש אותו.

בקיצור - חסרים שני מאמרים כדי שאפשר יהיה לפתוח את הספריה הבהירה - סקירה של האתיקה הבהירה, וסקירה של האפולוגטיקה. מעבר לזה יש תוכן מקורי רב שרצוי שיופיע, ואף יותר מזה תוכן שעומד ומחכה לתרגום לעברית, שהוא (צריך להיות) לב הספרייה - אך אלו יוכלו לחכות ולהתווסף לאחר פתיחת הספריה. הן סקירה של האתיקה והן סקירה של האפולוגטיקה, ברמה ראויה, ייקחו זמן רב, ולו בשל העובדה שזמני הפנוי מועט - כך שייקח זמן רב עד שהספריה תיפתח למעשה, אני חושש. זה מה יש.

יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

המאבק על הדמוקרטיה באפגניסטן

האם הדמוקרטיה היא שיטת ממשל אוניברסלית, שמתאימה לכל העמים? ימנים רבים וודאי יצביעו על עליית החמאס, למשל, כאינדיקציה לכך שהתרבות המוסלמית אינה יכולה לקיים משטר חופשי ודמוקרטי. הרשות הפלסטינית, עם השחיתות וחוסר היציבות והכוח שלה, וחוסר החופש הפוליטי\דתי בה, לאו דווקא מהווה טענה נגדית טובה במיוחד. מאידך, ישראל גם היא לאו דווקא הדוגמה הטובה ביותר לדמוקרטיה. רוב האוכלוסיה בתחומי המדינה היא של תושבים חסרי זכות בחירה (פלסטינים, ודרוזים ברמת הגולן), וגם בקרב בעלי זכות הבחירה כבר הרבה אינם מאמינים בדמוקרטיה הישראלית - למעשה, כבר כחצי מתלמידי כיתות א' הם חרדים או ערבים, אשר לימודיהם לא בדיוק יכשירו אותם לערכי הדמוקרטיה הציונית. בישראל יש כפיה דתית על פי חוק, בייחוד בתחומי האישות, ואפלייה על בסיס דת וגזע. ישראל חוסמת את הזכות של לא-ציונים לבחור ולהיבחר בחוק יסוד - אסור למפלגה לא-ציונית לשבת בכנסת (בית המשפט, בחכמתו, מנסה כמיטב יכולתו למנוע את יישום החוק האנטי-דמוקרטי הזה, אבל יכולתו לעשות כן מוגבלת) - ובכל הופכת את עצמה למין ציונוקרטיה (אם הבחירה בציונות אינה בחירה דמוקרטית, שכן לאנשים אין זכות לבחור במפלגות לא-ציוניות, הרי שהמדינה אינה דמוקרטית).

אבל עם כל הצרות שיש לדמוקרטיה להשריש את עצמה באזורינו, זה כלום לעומת הקושי שיש לכך באפגניסטן. בהתחלה, עם גירוש הטליבן והכיבוש האמריקאי, העתיד נראה וורוד - שיעור ההשתתפות בבחירות הראשונות, ב-2004, עמד על כ-70%. מאז הוא ירד ל-50% ב-2005, ובבחירות האחרונות, ב-2009, הוא כבר עמד על כ-30%. ברור ששום הכרעה שנתמכת ב"רוב" כזה לא תוכל להיחשב כ"רצון העם".

חלק מהסיבה לירידה בהיקף ההשתפות הוא הלחץ האידיאולוגי, לאו דווקא האיומים, של הטליבאן. הטליבאן חוזר ואומר שהדמוקרטיה היא המצאה מערבית, שאינה חלק מהמסורת המוסלמית, ושאין היא אלא כסות לשלטון העשירים והרמאים. מה שעוזר לו מאוד, זה שבמקרה של אפגניסטאן יש אמת רבה בכך - הבחירות העלו לשלטון ברוני-פשע ושאר עסקנים - עשירים ורמאים. הזיופים בבחירות האחרונות היו כל-כך רבים שהאו"ם נאלץ להודות שהבחירות, שלכאורה זכה בהם הנשיא המכהן, זויפו לטובתו ולכן יש צורך בסיבוב שני. אם לא יצליח המערב ללחוץ על הממשלה לקיים בחירות חדשות תוך שבועיים (!), יחסמו שלגי החורף את האפשרות לקיים סביב שני וכך יסתמו את הגולל על מעט הלגיטימיות שנותרה לשלטון. במצב זה, גם יקשה על ממשלת ארה"ב לעזור ל"בת בריתה" כנגד הטליבאן.

כשמצרפים את הרמאויות לאלו שנעשו בבחירות האחרונות באיראן, ולחוסר הדמוקרטיה ככלל בארצות מוסלמיות וערביות, נראית לכאורה תמונה קשה. בייחוד לאור העובדה שבכל המקרים אלימות וחסימת זכות ההצבעה וההיבחרות מלווה את מערכות ה"בחירות". אולי באמת המנטאליות המוסלמית לא מתאימה לדמוקרטיה?

אני באמת חושב שהמנטאליות של האסלאם, בגדול, לא מתאימה לדמוקרטיה. אבל גם לא זו של היהדות (ולכן הצרות עם הדמוקרטיה כאן), או של הנצרות. הסיבה שהדמוקרטיה עובדת במערב היא שהדת לא עובדת שם. מדינות המערב חילוניות. גם כשהן דתיות מאוד, הן חילוניות - השלטון מופרד מן הדת. זה לא מתכון בטוח לדמוקרטיה - רגשות לאומניים יכולים להוביל לפשיזם, רצון ב"מנהיג חזק" יכול להעלות את פוטין לשלטון, וכדומה - אבל זהו מכשול אחד שמוסר מהדרך.

לאחר שנים תחת שלטון הטליבאן, האוכלוסיה כמהה לשלטון חילוני יותר. אבל מאידך, השמרנים שבה כפו שלטון מוסלמי, ממש כמו שכאן כופים שלטון יהודי. אין השניים דרים יחדיו, ובייחוד במדינה משוסעת כמו אפגניסטאן כל העסקה תתפוצץ, ומהר. אולי יהיה ניתן להציל משהו מההריסות, ולבנות אתנוקרטיה פסאודו-דמוקרטית באפגניסטאן, משהו דמוי איראן. אבל דמוקרטיה אמיתית לא תהיה שם עד שהדת תיחלש.

יום שני, 19 באוקטובר 2009

חרדים ללא אלימות

סוף השבוע התחדשו ההפגנות כנגד "חילול השבת", אבל הפעם ללא אלימות. נו טוב, כל עוד שאין אלימות אני לא ממש מתנגד להפגנות, אבל שלא יצפו שהפגנת הדעה שלהם לא תגרור הפגנה של הדעה שלנו נגדם, בנושאים שונים.

אבל המעבר למאבק ללא אלימות הוא בהחלט צעד חיובי, ואני מקווה שימשיכו במגמה זו. ניתן לראות ניצנים לכך גם בתגובה למקרה מזעזע בבית-שמש, שבו זרקו לבנה על אישה שהתלבשה "לא צנוע". תושבי טהראן - סליחה, בית שמש - דווקא הזדעזעו לאור הנסיבות, וקראו כנגד המעשים. למרבה הצער, הם לא הזעזעו עד כדי כך שיקראו למשטרה, למשל. לא, למה לשתף את הפריץ בעינייני הקהילה הפנימיים. הרי היהודים הם מעל החוק, וזה לא שזה פשע חמור כל-כך שיש לעצור ולהעניש את האברך התמים, חלילה. גם גדולי התורה עדיין לא יצאו בקריאה, לא כנגד המעשה הזה ולא כנגד אלימות בכלל, בהפגנות או במשמרות הצניעות למיניהן. נו, אי אפשר לצפות ליותר מדי. המחאה כנגד האלימות היא לפחות צעד בכיוון הנכון.

ואם כבר הזכרנו תשלום על אלימות - ניר ברקת מקיים באופן מפתיע, ודורש מהחרדים לשלם עבור הנזקים שגרמו בהפגנות שלהם. בנוסף לתשלומי פיצויים, החוליגנים גם מועמדים לדין פלילי. ישר כח למשטרה ולמחלקה המשפטית של העירייה, ואני מקווה שהפורעים יענשו על פי חומרת הדין.

יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

חוק ברית הזוגיות בכאילו

לשחר אילן יש פוסט טוב מאוד במשגיח כשרות על חוויותיו בוועדה שדנה בהצעת חוק הזוגיות החדשה, שמגבילה את עצמה ל"חסרי דת" בלבד. הפוסט מלא ציטוטים טובים ובוז ראוי-בהחלט לרעיון העוועוים הזה. אפילו תומכיו לא באמת מאמינים בו, אלא רק רוצים בו כי הוא "יפרוץ סכר", לדעתם. לא כך. לידיעתם, סכר לרוב נפרץ בבת אחת, מה שהם מציעים זה שחרור לחצים שלא יפתור את הבעיה לרוב האוכלוסיה ורק נותן יותר כוח לממסד הרבני.

אבל, האפשרות לחיתון חסרי-דת היא מעניינת בייחוד מזווית אחרת - כפי ששחר אמר,
...ברגע שהחוק יעבור כל מי שלא יכלל בו ירוץ לבג"ץ ויבקש להחיל את ברית הזוגיות גם עליו, כי ההגבלה של ברית הזוגיות לחסרי דת בלבד מנוגדת לעקרון השוויון. ...השאלה היא אם לבג"ץ הלא כל כך אמיץ של ימינו יהיה אומץ והשאלה היא אם בג"ץ יכול להרשות לעצמו.

שאלה טובה. אבל שחר גומר בשאלה ותשובה:
.
..מה תעשה המדינה אם בעקבות אישורו יתחילו אנשים לבקש להמיר את דתם מיהודי לחסר דת....
באמת מה? ומה היא תעשה את תתחיל דרישה המונית להרשם כחסרי דת? ועתירות לבג"צ כנגד בית הדין הרבני שמסרב להכיר בך כחסר דת? זה אחד הסימנים לחוק גרוע שהוא מייצר ים של תוצאות אבסורדיות. לתשומת לב חברי ועדת החוקה.

אני לא רואה בים של בקשות להירשם כחסרי דת תוצאה אבסורדית. אני רואה בזה תוצאה טובה, ואם הייתי מאמין שזה באמת יעבוד הרי שהייתי ממליץ לתמוך בחוק. למרבה הצער, אני לא מאמין שבג"ץ יקבע שהחוק נוגד את חופש הדת. אם למדינה אין סמכות להמליך עליך דין רבני (ולא, למשל, נוצרי) בסוגיה כלשהי, אין לה סמכות לעשות זאת בכל סוגיה; לכן, דחיית החוק תהייה למעשה דחייה גורפת של כל המצב הנוכחי של מערכת חוקית דתית מקבילה לאזרחית בישראל, וזהו שינוי שבג"ץ לא יעז לעשות.

למרות זאת, אני בהחלט בעד לתת לאנשים להירשם כחסרי דת, כפי שכבר כתבתי, ואי-פעם בעתיד אני כנראה ינסה לעשות את זה. למרבה הצער, בעצומה הקוראת לאפשר זאת בקלות יש רק 29 חתימות כרגע...

המגמה: לאסור על שחיטה כשרה

המדען קרייג ג'והנסון קיבל פרס בשבוע שעבר מ"האגודה לשחיטה הומנית של בעלי חיים" באנגליה, עבור עבודתו שמראה כי שחיטה כשרה (יהודית ומוסלמית) גורמת לפעילות נוירונית שמציינת כאב. זה לא אומר שיש התקדמות לכיוון שהשחיטה הכשרה תאסר. אבל הידיעה על כך מופיעה בעיתון הנחשב New Scientist, וזה מראה שיש אהדה גדלה והולכת בקרב הציבור המשכיל לאסור על שחיטה מסורתית.

אני מקווה שהמגמה הזו תמשיך ותתגבר, אבל אין מה לקוות שזה יפסיק את השחיטה הכשרה. ההלכה תמצא דרכים להתמודד, זה הכול. כבר עכשיו מוסלמים בניו-זילנד מהממים את החיות (באמצעות חשמל) לפני השחיטה - גם המוח היהודי יוכל להמציא פטנטים. אבל זה ייצור מצב משונה שבו היהודים יהיו חייבים ליישם חוקי מוסר חילוניים בשחיטה הדתית שלהם, מה שלדעתי יכרסם בתדמית של הדת כמקור המוסר ולכן בדת עצמה. כך שמעבר למניעת סבל מיותר מבעלי חיים, חוקים כאלו גם ישרתו לשכנע אנשים לעזוב את הדת.

NS גם מביא את הנימוקים הנגדיים של הדתיים, ואלו סותרות את עצמן. הנציג של הארגון בעד-שחיטה טוען כי השחיטה גורמת לאובדן הכרה מיידי, בעצם בתוך 2 שניות (מה שסותר את הנתון המדעי, שזה לוקח 10-30 שניות), ושאין שום כאב (למרות שיש פעילות עצבית שמראה שיש...), כך שהשחיטה היא הומנית. נימוקים עלובים שכאלו לא ישכנעו אף אחד, ומכיוון שהוא כבר הפסיד בוויכוח על הבסיס המוסרי - כלומר, שהשיפוט הוא על פי ההומאניות - הרי שאני לא רואה איך הוא ישכנע מישהו. אם השחיטה תמשיך להיות חוקית, זה יהיה מתוך רצון לאפשר שחיטה לא-הומאנית בשביל חופש דתי, לא בגלל נימוקי הבל כאלו.

לבסוף, אי אפשר בלי להזכיר בשר מלאכותי. אנו צפויים לראות בשר המיוצר באופן מלאכותי על המדפים בתוך מספר שנים - בתור מוצרי בשר מוכנים כגון נקניקיות בתחילה, אך בהמשך גם כבשר איכותי. מה יהיה יחס ההלכה לבשר שלא נשחט כלל, מאחר שלא היה חי מעולם? אני לא יודע. אני מקווה שהיא תדחה אותו כשיקוץ. אני צופה שבסופו של דבר כל הבשר יהיה בשר מלאכותי, הן מסיבות כלכליות והן מסיבות הומאניות, כך שדחייה שלו תהיה למעשה דחייה של בשר בכלל, או לפחות ייקור עצום במחיר הבשר. וגם זה יגבה מחיר מגודל הקהילה הדתית. אבל השתלטות הבשר המלאכותי על שוק הבשר עוד רחוקה - אולי מרחק מאה שנים. עוד חזון למועד.

יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

ישראל חילונית בעד שוויון לדרוזים

ישראל חילונית משמעה גם שוויון מלא לדרוזים, ולצ'רקסים, ולכול עדה אחרת. לכן אני שמח לחתום על העצומה הקוראת לממשלה לנמק מדוע אין שוויון כזה. כמובן שלעצומה אין כח ממשי, אבל אני סבור שטוב להביע עמדה בעד השוויון באופן פומבי. בייחוד לדרוזים ולצ'רקסים, שמשרתים לצידנו בצבא, יש אפשרות אמיתית לזכות בשוויון במדינה, וכל קול נוסף יכול לעזור להם להשיג זאת.

יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

האסלאם והלאומנות הערבית

המהומות האחרונות בירושלים היו לא של יהודים, אלא של מוסלמים - הזועמים על פלישה להר הבית המקודש. כך אמר השייח ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, היום:
"אם יאלצו אותנו לבחור בין ויתור על זכותנו באל-אקצה לבין הכלא - אנחנו מקבלים בברכה את הכלא"

אבל זהו שקר, בשני מובנים. ראשית, סלאח לא מוטרד כלל מזכותו האל-אקצה; מה שמפריע לו הן דווקא זכויות היהודים שם, וזכויות האנשים האחרים שם בכלל. אף אחד לא מפריע לו לבוא להר ולהתפלל, זו לא הבעיה. הבעיה היא שאנשים אחרים באים לקודש הקודשים שלו, ומפריעים לו ברוב חוצפתם, בשל עצם נוכחותם. הבעיה היא חוסר סובלנות וקנאות דתית מצדו.

אבל המובן השני אולי יותר חשוב - זה שקר בגלל שהמהומות לא באמת על רקע דתי, אלא על רקע לאומני. הפלסטינאים הם אלו שמלבים את האש כדי לשמר את ירושלים בידיהם, על ידי הפצת שמועות על נסיונות יהודיים להשתלט על אל-אקצה או לחלל אותו. והפלסטינאים בירושלים הם אלו שמתפרעים בגלל שזה נותן להם פורקו כנגד משטר עוין וכובש.

אידיאלית, הפתרון הנכון היה להלאים את אל-אקצה ולהפכו למוזיאון, כפי שעשו בטורקיה להגיה סופיה, וכן לשתף את הפלסטינאים הירושלמים באמת בעיר ובמדינה - שלא ינקו להם את השכונה רק לכבוד הצעדה של היהודים. אידיאלית. בעולם האמיתי, תמשיך הדת ללבות את השנאה, הגזענות, והלאומנות - עד שייקום דבר.

עוד דבר אחד חורה לי - הפורום בעד ירושלים חופשית פעל כנגד מהומות החרדים, ופעל כנגד אלימות החרדים, ופעל למען חופש החילונים. הוא לא פועל כנגד מהומות המוסלמים, וכנגד אלימות המוסלמים, ובעד חופש כל האנשים להגיע לאן שהם רוצים כדי להתפלל או לכל צורך אחר. חלק מזה פשוט בגלל שנראה שהמשטרה כבר עושה את זה, וממש לא חסרות לה צרות; אבל חלק מזה זה גם בגלל שזה "משהו אחר", משהו לאומי ולא דתי, והפורום מתעניין רק בכפייה דתית חרדית, לא בכפייה דתית מוסלמית. וחבל.

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

בשבח אופיר פינס

לאופיר פינס יש היסטוריה ארוכה של תמיכה בחוקים ראויים, גם אם חסרי סיכוי במקומותינו. וזה טוב. אני רוצה לשבח אותו במיוחד הפעם על תמיכתו בחוק שיאפשר לתלמידים האתיופים ללמוד בכל מסגרת שיבחרו, וכך ישחרר אותם מהחובה ללכת לבית ספר דתי אורתודוקסי כדי לשמר את יהדותם (ולפיכך את מעמדם כאזרחים סוג א, ותושבים בכלל, במדינה).

כפי שאומר פינס,

אני מקווה שהרעש הציבורי והזעזוע שהתרחש בפ"ת השנה יעשו את שלהם, וידחפו את שר החינוך לשנות את המצב הקיים. אני עושה כל שביכולתי לעשות לעניין נפשות, ומקווה שנוכל להביא לשיפור המצב.

יחד עם זאת, אין לי אשליות שללא תמיכת הממשלה יהיה קשה להצליח. מחויבותי כפרלמנטר עם קו אידיאולוגי ברור היא להמשיך ולנסות ולהפעיל את כל הכלים שברשותי, ובכללם השפעה על השיח הציבורי, לשיפור המצב.

ראייה מפוכחת מחד ואידיאלים טובים מאידך - כל הכבוד.