יום ראשון, 31 במאי 2009

בין פשיזם לדמוקרטיה

שלוש הצעות חוק בעיתיות עולות על שולחן הכנסת, חלקן כבר מאושר טרומית.

על פי אלכס מילר (ישראל ביתנו), יש "להטיל "עונש חמור על אלו המנצלים את אופייה הדמוקרטי והנאור של מדינת ישראל - על מנת למוטטה מבפנים". כלומר, על פי הגיון ברזל זה, הדרך להגן על אופייה הנאור והדמוקרטי של ישראל הוא להפוך אותה ללא נאורה ודמוקרטית, "לאסור בחוק פעולות שיש בהן משום ציון יום העצמאות או הקמת המדינה כיום אבל". (זהו "חוק הנכבה" המפורסם.)

אני בז למי שלא מוצא בליבו לחגוג את ייסודה של ישראל בעודו חי בתוכה ונהנה משפעה, אבל אני מקבל שיש כאלו שלא יכולים להפריד בין האירוע הזה לבין האסון שבא על עמם בשלו, ומעל הכל אני אגן ומגן על זכותם לעשות מה שיירצו. אם הם רוצים להתאבל, שיתאבלו. לאסור בחוק להתאבל על משהו זה אבסורדי - לא רק שזה לא מוסרי, זה לא יעבוד. זה רק ירחיק ויעצים את השטנה והריחוק, רק יגדיל את ציון האבל.

יש כאן משחק של לאומנים מול לאומנים - ישראל ביתנו מעצימה את הלאומנות היהודית על ידי חקיקת חוקים ריקים מתוכן מעשי, ואלו מציתים את הלאומנות הערבית, שמלבה מחדש את הלאומנות היהודית... זהו מעגל של שטנה וצרות עין שיש לגודעו.

אבל בכך לא תמו מעלליה של הממשלה הימנית הקיצונית שלנו. גם זבולון אורלב רוצה לקבוע לאחרים מה יוכלו לומר ולחשוב. כך הוא קובע כי "
צביונה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית חייב להישמר, ולבל יישלל על ידי אף אדם". כי זבולון אורלב, ולא הציבור, הוא זה שמחליט על צביונה של מדינת ישראל, ואסור שאפילו חס וחלילה ישמע על אפשרות אחרת. על פי אורלב, "מי שיקרא לשלילת קיומה של המדינה, ועל פי תוכנו של הפרסום יש אפשרות סבירה שיביא לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט - דינו יהיה מאסר לשנה". חוק זה כבר אושר בקריאה טרומית.

יש, כמובן, לאסור על כל קריאה למרידה - לאי ציות לחוק ולמשפט, ועוד יותר מכך לאלימות; אבל כבר יש חוקים כאלו, חוקים המאפשרים את שינוי חוקי והגדרות המניעה באמצעים דמוקרטיים ושוללים אמצעים לא דמוקרטיים. כך דמוקרטיה נאורה מגינה על עצמה. מותר גם מותר לקרוא לבוז למדינה, לשלול את זכותה להתקיים כמדינה, וכן הלאה - אין לאסור על שיח ציבורי, אלא רק על קידום רעיונות כאלו או אחרים בדרכים לא דמוקרטיות.

אולי חשדתם שבזה תמו מעלילהם של הפשיסטים הלאומניים. כלל וכלל לא. כך גם
ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) קובע כי אזרח יכול להיות רק מי ש"נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, לסמליה ולערכיה ולשרת את המדינה, ככל שיידרש בשירות צבאי או בשירות חלופי". מי שלא - לא יהיה אזרח.

לא רק למדינה דמוקרטית רוצה מר רותם לכבול את השלטון, אלא הוא אף דואג לסמלים החיצוניים שלו! וכמובן שאת "ערכיה" הוא לא מפרט - זה פתח לתאוקרטיה העתידית, אולי.

זוהי ההצעה החמורה ביותר, שכן היא חותרת תחת היות המדינה מדינה דמוקרטית. שלילת הזכות לבחור ולהיבחר - שלילת האזרחות - היא חמורה ביותר. לכן היא גם לא תתגשם.

אני דווקא בעד חיוב שירות צבאי לכל, אבל אין לכרוך נושא זה באזרחות. אני אפילו מוכן לשלול אזרחות ממי שלא מכבד את האזרחות שלו ושל אחרים - שפועל כנגד ביצוע (להבדיל מלהפגין נגד!) החלטות דמוקרטיות או בכדי למנוע את השיח הציבורי או קבלת החלטות דמוקרטית. מי שלא משחק את המשחק הדמוקרטי, יש אולי צדק בלסלק אותו מן המגרש. אבל זהו נשק יום הדיון, כלי שעל כל דמוקרטיה לשהתמש בו במשורה פן תהפוך את עצמה לשלטון מיעוט.

אם "דמוקרטית יהודית, ציונית, ודמוקרטית" משמעו שהמדינה היא דמוקרטיה רק-של-יהודים, הרי שהמדינה אינה דמוקרטית - היא יהדוקרטיה, לא דמוקרטיה.

לרקע כל זה, ברורה התשובה לשאלתו של נתניהו "מה הם רוצים, שהממשלה תיפול?" כותב צבי בראל,

"פתרון ל"תנועת החקיקה לייהוד המדינה" איננו בזעקות שבר על פגיעה במיעוטים או בגזענות. גם כאן יכולות טורקיה ומצרים לשמש דגם לחיקוי. כפי שהאיחוד האירופי מתנה את צירופה של טורקיה לאיחוד בחקיקה ליברלית, וכפי שארה"ב מתנה חלק מן הסיוע למצרים בשינוי הגישה לזכויות אזרח, יש לדרוש את מעורבותן גם בישראל."

אין מה "לדרוש", אלא להבין - להיות חלק מן העולם המערבי, פירושו לממש את הערכים שבו. ישראל, הנסמכת על תמיכת ארה"ב ואירופה, לא יכולה להרשות לעצמה להיות פשיסטית ויהודוקרטיה. המערב לא יקבל זאת, לא לאורך זמן, וכנראה במיוחד לא אובמה. ומכאן נגזרת התשובה - אובמה בסך הכל רוצה שישראל תתנהג על פי הערכים של מדינה מערבית. אם הממשלה תיפול או לא זה ממש לא מעניינו של נשיא ארה"ב - הוא דואג לאינטרסים של ארה"ב, הכוללים את עליונות האידיאולוגיות שלה, ולא ליציבות הממשל של מר נתניהו.

מציאות

עוד שתי מציאות מתוך מקומות אחרים:

1. מאמר טוב בבלוג החברים של ג'ורג', של יוסי גורביץ, על עמלק ביהדות. הוא קובל על קלות הדעת שבה מתקבלת ההשוואה של איראן לעמלק, ומביא ציטוטים לעומק הבושה שבהלכה ובדת היהודית על עמלק. ההשוואה של אויבנו לעמלק כדי לתת הכשר דתי/מוסרי להשמדתם היא דבר איום ונורא, ואם יש פגם כלשהו בניתוחו זה רק שהוא לא מדגיש זאת דיו.

2. מאמר טוב מאוד מאת דב רמון באתר חופש, על אורך חידוש הירח. רמון מראה טוב מאוד את ההבל שבטיעונים של המחזירים בתשובה על ה"ידע המדעי" של חז"ל, אבל הקדמת המערכת מעלה נקודה מעניינת בהרבה

אפשר היה לחשוב, שלנוכח מהפכת המידע של השנים האחרונות יפסיקו המחב"תים (מחזירים בתשובה) להפיץ שקרים והטעיות, מכיוון שכל אדם יכול לכאורה פשוט להיכנס לאינטרנט, למצוא את המידע הנכון והמדויק ולחשוף אותם. למרבה הצער, לא זה המצב. אנשים רבים העדיפו, ועדיין מעדיפים, לשמוע דברי חלקלקות המוגשים להם בכפית ולהשתכנע, במקום להקדיש זמן ומאמץ לחיפוש והבנת האמת, שיכולה להתגלות כפחות מובנת ונוחה לעיכול.

רק בזמן האחרון נדמה, לשמחתנו, שהרוח מתחילה לנשוב בכיוונים אחרים. יותר ויותר אנו רואים ברשת אנשים המשקיעים רבות בחשיפת שקרי המחב"תים עד היסוד ובגילוי האמת לציבור. מה שהתחיל כאוסף של מאמרים כלליים ולרוב תמציתיים, רובם באתר "חופש", הפך למצבור מכובד של הפרכות וגילויים מפורטים ומושקעים ביותר, אותם ניתן למצוא כיום בעיקר בפורומים השונים, והמחב"תים המתיימרים להתמודד איתם יוצאים בדרך כלל בשן ועין.

מדוע לא הולכים אנשים ומבררים לעצמם את הנתונים? מדוע הם מעדיפים לשמוע "דברי חלקלקות המוגשים להם בכפית"? זוהי רעה חולה של האנושות ושל הציבור בארץ. אני מקווה שיבוא היום שניפתר ממנה, ולו באופן חלקי.


מערכת חופש קובעת שיש "מצבור של הפרכות וגילויים מפורטים", אבל אני לא מודע למכלול זה ואני חושד שקשה למי שמתענייין, ולו קלות, ומריץ חיפוש גוגל להגיע אליו. איני יודע איך ניתן לשפר את זה, אבל אני חושב שריכוז מידע שכזה - אולי על גבי אתר חופש, אבל סביר להניח שעל ידי קישורים - יהיה אולי שימושי כדי לעזור לאשנים למצוא את האמת.

אני נתעתד להוסיף תוכן כזה לספריה הבהירה, ואולי הקישור הנ"ל יהיה הראשון שבדף זה.

יום רביעי, 27 במאי 2009

והארץ חשכה

ה"בהירות" אינה אתאיזם, היא יותר מזה. היא נאורות, השכלה ודעת ותבונה. רוב בני המעמד הבינוני בארץ נחשבים ל"חילוניים", אבל האמת היא שחשכה גדולה שורה על הארץ. גם אותו הציבור שלא מאמין בדת, או לא אדוק, דווקא מאמין באמונות טפלות לרוב וחמור מכך - אינו מאמין למדע. הדבר חמור במיוחד כשזה נוגע לחיסון ילדים, שכן כאן עולה הבורות ממש בבריאות ואף חיי אדם.

רוב אלו שמסרבים לחסן את ילדיהם, 70% מהם, הם בני המעמד הבינוני. מתוך 6,000 תינוקות בתל-אביב, 685 תינוקות לא חוסנו - כלומר כ-11%. לא מדובר בסירוב גורף של האוכלוסיה, אבל ישנה כאן תופעה מדאיגה שפשוט לא צריכה להיות קיימת. המקור הוא הפצה של פסאודו-מדע וזלזול במדע ורפואה "מערביים" ו"לא טבעיים". כך למשל אומרת ענת עמית אהרון, מציגת הסקר,
"יש הורים שמגיעים עם רשימה מהומאופט ומבקשים לפצך את החיסונים
הורים אלו מאמינים ל"הומאופט", כי זה פסאודו-מדעי אבל זה בלי כימיקלים לא-טבעיים מרושעים וזו בכלל חוכמה עתיקה וכן הלאה. הם כלל לא מושפעים מהעובדה שהומאופטיה היא הבל מדעי והופרכב פעמים רבות, או שההמלצות הרפואיות נעשות על ידי מדענים ואנשי מקצוע על בסיס מדעי. זהו הפן האפל של האנושות, ההפך מן הבהירות.

עוד על גיור

פוסט טוב מאוד בבלוג משגיח כשרות על המאבק המתמשך של החרדים נגד, חס וחלילה, השמת החלטת בג"ץ על הגיור הרפורמי. כך למשל,
ואין ספק שיש מקום להעריך את דאגתם הכנה של החרדים לאחדות העם ואת אהבת ישראל הכנה שלהם. ובכל זאת קשה לשכוח את ההתנצלות הנרגשת שפרסם בסוף שנת 2000 בטאונה של דגל התורה "יתד נאמן", בטאונם הרישמי של גדולי התורה הליטאים: "לצערנו השתרבבה לגיליון יום ו", התוודה העיתון, "מודעה שאין מקומה ביתד נאמן". הבעיה במודעה לא היתה תמונה של דוגמנית חשופה ואפילו לא דברי כפירה ונאצה חמורים כלפי ריבונו של עולם. "המודעה נשלחה על ידי גוף שרוצה ליצור פיוס בין חילוניים לדתיים", הסביר העיתון המזועזע מעצמו. "אנו מתנצלים בפני הקוראים על התקלה שיצאה מתחת ידינו". הוא גם התחייב: "ננקטו הצעדים הדרושים שהדבר לא יישנה שוב".

ומה כל כך מסוכן בפיוס? "עלינו להבהיר", כתב "יתד", "כי כל יהודי המאמין בי"ג עיקרים לא יוכל לרכוש ידידות ופיוס לעולם עם המתכחשים לאמונה בבורא עולם... לעולם לא נוכל לשכוח ולא להתפייס עם החילוניות אשר העבירה מאות אלפי ילדים מחינוך דתי לחינוך של שמד באמצעי מרמה ושחיתות." אין ספק, בעקבות ההתנצלות חלפה סכנת הפיוס, והחרדים יכולים לצאת מהמקלטים. אשר לנו החילונים, בפעם הבאה שמדברים איתנו על עם אחד ואהבת ישראל כדאי לזכור את המאמר ביתד. ולא להאמין לאף אחד שאומר לנו שיתד לא מייצג את החרדים. כי האמת היא שיתד מייצג. אלה שטוענים שהוא לא, באמת לא מייצגים.
אני לא מסכים עם הכותב (שחר אילן) רק בדבר אחד: שחר חוזר על כך ש"אין שום ספק ששופטי בג"ץ מתאימים וראויים הרבה יותר להחזיק בידיהם את מפתחות הכניסה לעם היהודי מאשר הרבנים החרדים החשוכים והקנאים שמתנים גיור בכך שתנהל אורח חיים זהה לשלהם". זה נכון, אבל לא מספיק. אין שום סיבה ששופטי בג"ץ, בית משפט של מדינת ישראל, יקבעו מי נכנס לעם ישראל. כמובן, שגם לחברי בג"ץ אין כל סמכות לקבוע מי שייך לעמנו ומי לא. לאף אחד אין, ולא צריכה להיות. על העם להמשיך ולהתפתח כפי שעמים מתפתחים, ללא שומרי סף ומחזיקי מפתח אלא על פי מסורת, תרבות, וחיי חברה. לא צריך למדינה להיות חלק בגיור כלל, ולא צריך גיור כלשהוא (או דת כלשהי) לקבוע מי הוא חלק מעם ישראל ומי לא.

יום ראשון, 24 במאי 2009

כדאי להכיר

דניאל בלס הוא מחזיר-בתשובה/אפולוגיסט פעיל באינטרנט, בעל אתר ופורום הכותב בשצף דברי הבל וטעויות פילוסופיות ומדעיות למכביר. מסתבר שנמצא מי שיהין לעבור על כתביו המרובים ולהזימם, בדמותו של עידו, בבלוג אתולוגיה. ישר כוח. אני לא בטוח אם מר בלס ראוי להתייחסות מפורטת שכזו, אבל אין ספק שיש ערך בהבהרת נקודות שמעלים אפולוגטים מכיוון שניתן ללמוד מטעויותיהם.

קישורים

1. רועי צנזה מבקר, בצדק, את הדיווחים על הצלחה בפסיכומטרי של הדתיים כשימוש לרעה בסטטיסטיקה.

הסקר הזה הופך מאד רלוונטי כשרואים את המחלוקת לגבי `הישיבות הקטנות`. אלו תיכונים תורניים, שאינם מחויבים ללמד ולו שמץ ממקצועות הליבה. משרד החינוך התנער מאחריותו כלפי תלמידי הישיבות הקטנות, ומסר את גורלם בידי האל, פשוטו כמשמעו. הדעה הרווחת בציבור החילוני היא שהחרדים המסיימים את לימודיהם בישיבות הקטנות, לא יוכלו להפוך לאזרחים פרודוקטיביים בחברה. והנה מראה הסקר כי דווקא החרדים שבאותו קורס הוציאו ציון ממוצע גבוה יותר מכלל הארץ. הכיצד?

מה הטריק כאן? טוב, זה ברור. אם אתה מסתכל על מספיק ניסויים וסקרים, תוכל תמיד למצוא את האחד שמתאים בול למה שרצית להראות. ...

הבעיה השנייה והגדולה עם הסקר היא האנשים המשתתפים בו, מה שנקרא `המדגם`.

כל זה טוב ויפה, אבל יש עוד בעיה עם הסקר: הציבור, ובייחוד הדתי, שלא יודע מספיק מתמטיקה כדי לדעת את כל זה.

2. פרופסור יוני ינאי פרסם דעה הקוראת לשירות צבאי מלא לדתיים לאומיים,

עמותת חופש פונה לציבור זה כי תהיה לו התעוזה לנקוט בצעד הבא ולגרום לכך שחמישים אחוז משורותיו המשתמטים משירות ילכו במסלול דומה: הכוונה היא לנשים....

כצעד נוסף לתרומה שלמה לקיומו של עם ישראל יש לדאוג שהחיילים הדתיים יתרמו לעם ישראל את כל 36 חודשי השירות בדומה לחיילים החילוניים ואת הצורך בעיסוקים נוספים כמו לימוד התורה הם יגשימו לאחר האימונים ובחופשות קצרות שינתנו להם כמו לאחיהם החילוניים בעלי צרכים מיוחדים וכמו שעשו אבותינו במשך הדורות. דוגמא בולטת היא הרמב"ם: הרופא שעשה עבודה הלכתית ענקית לאחר שעות העבודה.

אין אנחנו כמובן מתעלמים מהבעיה הכאובה של החרדים ושאר משתמטים למיניהם אבל מצאנו לנכון להאיר בעיה בציבור הדתי ציוני החש שהוא נותן מעל ומעבר לתרומת החילונים אך עדיין צל גדול מאפיל על תרומתו.

ממש כך. אבל אם יותר לי גם בקשה - זה שאתם מרשתים בצבא, לא הופך אותו לצבא דתי, אז בבקשה תפסיקו כבר לכפות את הדת שלכם על הצבא שלי. אני משרת בצבא ההגנה לישראל, לא בצבא הקודש היהודי. תודה.

יום שישי, 22 במאי 2009

בין השיטין


1. אני גר בבית-הכרם, בירושלים. לאחרונה עלה קצת לכותרות המאבק שמתרחש כאן נגד הקמת עוד מקווה. אני חושש שהמאבק לא ממש איתן. איני רוצה לרפות את ידי המתנגדים, אבל הם לא ממש מצליחים לגייס את השכונה. אני חושב שזה נובע מאדישות - לחילוניים לא באמת אכפת אם יהיה עוד מקווה או לא. יהיה אכפת להם בעתיד, כאשר יתחילו להמיר את דת ילדיהם או לקרוא לנשים ללכת בלבוש צנוע וכן הלאה - אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי. הבעיה היא שבעוד החרדים מאורגנים סביב מנהיגים מרחיקי ראות, החילוניים לא רואים ממטר. 
עוד מחשבה שעלתה בי לנוכח העניין הוא שאין לחילוניים מוסדות מקבילים. למה אם מותר לדתיים לדרוש מקווה לשכונה, לא צריך שיהיה גם קונסרווטוריום לחילוניים? צריך לעשות משהו בנושא, משהו יותר רציני מהמתנ"סים שאינם אלא חוגים פרטיים.
ולהלן, תמונות מההפגנה. אני מעריך כ-60 אנשים, למרות שההערכה הרשמית זה "מאות":
2. נראה שיש תוכנית סודית להרחבת סמכות בתי המשפט החרדיים. כך מאמר המערכת ב"הארץ"
עובדה היא, כי בשנים האחרונות גוברת תביעת המפלגות הדתיות ובתי הדין הרבניים עצמם להרחיב את סמכויות הדיינים. תחילה בתחום דיני האישות, שממילא נתון בידיהם, ואחר כך, כנובע מההרחבה בדיני האישות - בכל התחומים האזרחיים. עובדה חמורה מזאת היא ההד שהתביעה מוצאת בממשלה. 

...העימות בין מערכת המשפט, או במלים אחרות המדינה, ובין המערכת הדתית האורתודוקסית מחריף בתחומים נוספים ומשקף התערערות מטרידה של הסמכות הממלכתית ושל החוק בישראל. כך, למשל, בתחום הגיור הכיר בג"ץ בגיורי חו"ל של הזרמים שאינם אורתודוקסיים - הרפורמים והקונסרווטיווים - וחייב את המדינה לרשום אותם כגיורים לכל דבר. ואילו מערכת הגיור הרשמית - מינהל הגיור ובתי הדין הרבניים - עושה הכל כדי להכביד על המבקשים להתגייר ומערימה קשיים על מי שכבר התגיירו, ומשרד הפנים מעכב את הרישום. קשה להשתחרר מן הרושם, כי הממסד הרבני כבר השיג חלק ממטרתו וכי ניכרת פגיעה במערכת המשפט. 

טוב עשה נאמן, שהכחיש את הכוונה לנסח את החוק ואמר שהוא מתנגד לו. אפשר לקוות עתה, כי אכן יעמוד בפרץ ויגונן על המערכת הממלכתית שעליה הופקד

יום שלישי, 19 במאי 2009

על גיור רפורמי בכספי המדינה

בג"צ קבע שעל המדינה לשלם עבור גיור רפורמי, לא רק אורתודוקסי. מצד אחד, טוב שיש יותר שוויון, וצריך להפר את המונופול של החרדים. מצד שני - לא, ממש לא. על המדינה להפסיק לשלם עבור כל גיור כלשהוא, נקודה. אומרת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש

"לכל זרמי הגיור תכלית זהה - שילובם התרבותי והרוחני של אזרחים ותושבים ישראלים בחברה ובקהילה בישראל"
...
חובתה של המדינה לעקרון הפלורליזם אינה מסתכמת בחובה פסיבית בלבד. יש למחויבות זו היבט אקטיווי, המטיל על על המדינה חובה להעניק תמיכה ליתר הזרמים"
לא, לא, ולא. שילוב של אנשים בחברה לא צריך להיות על ידי גיור, ואסור שהמדינה תשלם עבור המרת דת. זה מנוגד לפלורליזם, זהו העיוות הידוע כ"רב-תרבותיות", עיוות רע ונורא. על המדינה לתמוך באנשים על ידי חינוך וכדומה, לא על ידי תמיכה ב"תרבות" או חס-וחלילה בדת שלהם. דת זה עניין פרטי, לא עניין של המדינה.

יום שני, 18 במאי 2009

מספר עדכונים

1. תומר פריסקו הפנה את תשומת ליבי לביקורת של אבי לבקוביץ על ספר חדש, "זכרון ונשיה", מאת פרופ’ רחל אליאור. כפי שאומר לבקוביץ,
התורה שבעל פה היא המצאה מאוחרת שתיקנו חכמים החל מתקופת הזוגות, שחזרו ויסדו כביכול מסורות ישנות שלא היו מעולם, ... כשגם במישור הפוליטי וגם במישור הדתי נשקפת סכנה להגות הצדוקית, מצבה הופך אנוש עד לרמה שהיא נאנסת למלט מירושלים את כתבי הקודש שלה, מחשש שמא יישרפו. מה שעדיין לא היה כתוב, נכתב בחפזון ונקבר מיד, בכלי חרס במדבר יהודה. אולי, קיוו הצדוקים, כשוך הסערה יום אחד יהיה לכתבים האלה שימוש, כמו לדוגמה שחזור הפולחן המקורי לאחר שיישכח ח”ו. ... לאורך מאות עמודים פורשת פרופ’ אליאור את משנת הצדוקים המיסטית, משווה אותה לספרות המרכבה המקובלת וגוזרת מאחת לשניה - מה סילפו, מה השמיטו, מי גנב למי את מה ובעיקר למה.
בהחלט נשמע שווה קריאה. אולי אני אקנה אותו לדוד החרדי שלי.

2. יוסי גורביץ הסב את תשומת ליבי למאמר של הארץ שמראה עלייה בהתגייסות הציבור הערבי. כך גורביץ,

כ-2,000 צעירים ערבים העזו השנה לצאת נגד גל ההתבדלות המשולב לתנועה האיסלמית ולתנועה הנאצריסטית, וביקשו לשרת שירות לאומי. המדינה דחתה אלף מהם. "מחסור בתקנים" הוא התירוץ הרשמי.

משהו משונה מאד קורה כאן. ב-2005-2006 היו רק 240 מתנדבים כאלה; ב-2006-2007, 289; ב-2007-2008, זינוק חד, של יותר מ-100%, ל-628; השנה, 2008-2009, יש כבר כ-1000; ובשנה הבאה, שתתחיל רשמית בקיץ, היו אמורים להיות כ-2,000. נרשמה גם עליה קטנה במספר המתגייסים הערבים לצה"ל. מאיפה באו כל אלה? איזה זרם מעמקים שלא סוקר הניע אותם?

זה לא משנה, כי זה יישאר בגדר "אמורים היו", כי למנהלת השירות הלאומי – שמאחר ועד לאחרונה היה נחלתן של בנות דתיות בלבד, מאוישת במספרים גדולים של חובשי כיפות ועוטות שביס – אין תקנים לעוד אלף צעירים ערבים שידפקו את הרטוריקה של ליברמן. תקנים ל-3,000 צעירות דתיות, 2,700 מהן בחינוך החילוני – דווקא היו להן, עד שמשרד החינוך אמר לא.

כלומר, יש גל התנדבות והתחברות ערבי, והמדינה – באמצעות שלוחיה חדורי האמונה, אלה שמאמינים שצריך להתנחל גם בישובים המעורבים - אומרת להם "לא". ...משהו דומה לזה, לדברי ב. מיכאל, כבר קרה פעם: באמצע שנות החמישים, הדפיס צה"ל קריאת גיוס לצעירים הערבים, ככל הנראה במגמה להוכיח שהם אינם עושים זאת. להפתעת הקצונה, כ-4,000 איש התייצבו וביקשו להתחייל. הם פוזרו במהירות והצו נגנז.

מדובר ללא ספק בזרזיף, אבל זה משהו. אילו רק היה ליברמן נאמן למילותיו, במקום לגזענות, היה פועל מייד לקבלת כל אותם מתנדבים וקירובם למדינה. בכך היה יכול לתרום רבות למדינה. במקום זה, הוא עסוק בקידום חוקים פשיסטיים האוסרים על אנשים להתאבל על גורלם וגורל בני עמם מכיוון שזה חג למדינה. כמה עצוב.

3. אמנם לא בעברית, אבל מאמר מעניין ב New Scientist על וודו וכוח הפלסבו להזיק. מעניין במיוחד הוא סיפור על כישוף שהם פותחים בו,

Late one night in a small Alabama cemetery, Vance Vanders had a run-in with the local witch doctor, who wafted a bottle of unpleasant-smelling liquid in front of his face, and told him he was about to die and that no one could save him.

Back home, Vanders took to his bed and began to deteriorate. Some weeks later, emaciated and near death, he was admitted to the local hospital, where doctors were unable to find a cause for his symptoms or slow his decline. Only then did his wife tell one of the doctors, Drayton Doherty, of the hex.

Doherty thought long and hard. The next morning, he called Vanders's family to his bedside. He told them that the previous night he had lured the witch doctor back to the cemetery, where he had choked him against a tree until he explained how the curse worked. The medicine man had, he said, rubbed lizard eggs into Vanders's stomach, which had hatched inside his body. One reptile remained, which was eating Vanders from the inside out.

Doherty then summoned a nurse who had, by prior arrangement, filled a large syringe with a powerful emetic. With great ceremony, he inspected the instrument and injected its contents into Vanders' arm. A few minutes later, Vanders began to gag and vomit uncontrollably. In the midst of it all, unnoticed by everyone in the room, Doherty produced his pièce de résistance - a green lizard he had stashed in his black bag. "Look what has come out of you Vance," he cried. "The voodoo curse is lifted."

Vanders did a double take, lurched backwards to the head of the bed, then drifted into a deep sleep. When he woke next day he was alert and ravenous. He quickly regained his strength and was discharged a week later.

לכישוף יש אכן כוח אמיתי - אם מאמינים בו.

יום רביעי, 6 במאי 2009

מיסים על מילואים: הזוי

קיבלתי היום בדואר מכתב מרשות המיסים בישראל, ששמחה להודיע לי על כך שבהתאם לחוק המילואים החדש, בגלל שביצעתי 31 ימי מילואים בשנה האחרונה אני אפוצה בסכום כסף (די מכובד, אני לא מתנגד). טוב ויפה, אלא שיש מספר דברים מגוחכים בסיטואציה זו:
* יש מס של 25% על המענק. כלומר מצד אחד המדינה נותנת, ומצד שני היא לוקחת. אילו לפחות היה המס חלק ממס הכנסה, הייתי עוד איכשהו מבין את זה כדרך לתת פחות לעשירים או משהו כזה, אבל זה לא המצב: המס הוא של 25% לא משנה מה רמת ההכנסה שלך.
* המענק משולם מרשות המיסים. למה רשות המיסים?! הוא צריך להיות משולם ממשרד הביטחון. יש כאן איזשהו כפל תקציבים מוזר ולא תקין.
* מאחורי המכתב יש פרסומת לתשלום מיסים, עם הססמה "כשכולם משלמים מס - כולנו משלמים פחות". יש אירוניה עצומה בלשים את הסיסמה הזו על גב תגמול לשירות במילואים. סיסמה מתאימה יותר היתה אולי "כשכולנו משרתים במילואים - כולנו משרתים פחות". למרבה הצער, לא זה ולא זה המצב. אנחנו משרתים במילואים, ואנחנו משלמים מיסים, יותר, כדי לתמוך באלו שלא עושים זאת.