בית משפט בבריטניה קבע כי קביעת יהדות הילד לפי האם היא גזענות. ליתר דיוק, סירוב לרשום ילד לבית ספר יהודי מכיוון שאביו אך לא אמו יהודיים (ליתר דיוק - האם עברה גיור "פרוגרסיבי", שבית הספר לא מכיר בו) היא גזענות. זה נכון - מפלים את הילד על בסיס מוצאו, וזו בדיוק גזענות.
אולם, בית המשפט גם קבע כי "מדיניות הקבלה צריכה להיות תלויה באמונה עצמה ולא במוצא", וגם זו טעות. הקיטלוג של ילד כ"יהודי" על פי אמונותיו הוא מגוחך - הילד לרוב צעיר מכדי שיהיו לו דעות מגובשות, ובכל אופן זו משטרת מחשבות מגוחכת. גם ה"קריטריון בבתי הספר של הכנסייה הקתולית, שבהם על הילד לבקר בכנסייה בקביעות כדי להיות מוגדר נוצרי" אינו סביר - אין לכפות על הילדים חובות דתיות כלשהן מחוץ לכותלי בית הספר הפרטי.
בית ספר פרטי יכול, ורשאי, להעמיד תנאי קבלה, אך רק תנאי קבלה לתלמיד (ולא להוריו, או למוצאו) ורק תנאים שלא מהווים כפייה דתית, או פגיעה בזכויות יסוד אחרות של הילד. אם הבית ספר רוצה לבצע טקסים דתיים מסוימים, ללמד דת מסוימת, וכדומה, זה אפשרי (בגבולות הסביר, ובתנאי שהוא מלמד את התכנים החילוניים הנדרשים) - אבל הוא אינו רשאי לקבוע את דתו של הילד, או לשלול ממנו את הזכות לחופש דתי (וכך לאי-השתתפות בטקסים הדתיים גם בתוך כתלי בית הספר).
בכלל, בית הספר הנדון אינו לחלוטין פרטי, אלא נתמך על ידי המדינה. ככזה, לא מתאים שהוא ילמד שום תכנים דתיים כלשהם - לפחות לא בתקציב המדינה. שפורמלית יופרד בית הספר לשני חלקים - חלק חילוני, וחלק דתי - שיופרדו לפחות בשעות, אם לא פיזית. כך לא תשתתף המדינה בשטיפת מוח דתית.
אולם, בית המשפט גם קבע כי "מדיניות הקבלה צריכה להיות תלויה באמונה עצמה ולא במוצא", וגם זו טעות. הקיטלוג של ילד כ"יהודי" על פי אמונותיו הוא מגוחך - הילד לרוב צעיר מכדי שיהיו לו דעות מגובשות, ובכל אופן זו משטרת מחשבות מגוחכת. גם ה"קריטריון בבתי הספר של הכנסייה הקתולית, שבהם על הילד לבקר בכנסייה בקביעות כדי להיות מוגדר נוצרי" אינו סביר - אין לכפות על הילדים חובות דתיות כלשהן מחוץ לכותלי בית הספר הפרטי.
בית ספר פרטי יכול, ורשאי, להעמיד תנאי קבלה, אך רק תנאי קבלה לתלמיד (ולא להוריו, או למוצאו) ורק תנאים שלא מהווים כפייה דתית, או פגיעה בזכויות יסוד אחרות של הילד. אם הבית ספר רוצה לבצע טקסים דתיים מסוימים, ללמד דת מסוימת, וכדומה, זה אפשרי (בגבולות הסביר, ובתנאי שהוא מלמד את התכנים החילוניים הנדרשים) - אבל הוא אינו רשאי לקבוע את דתו של הילד, או לשלול ממנו את הזכות לחופש דתי (וכך לאי-השתתפות בטקסים הדתיים גם בתוך כתלי בית הספר).
בכלל, בית הספר הנדון אינו לחלוטין פרטי, אלא נתמך על ידי המדינה. ככזה, לא מתאים שהוא ילמד שום תכנים דתיים כלשהם - לפחות לא בתקציב המדינה. שפורמלית יופרד בית הספר לשני חלקים - חלק חילוני, וחלק דתי - שיופרדו לפחות בשעות, אם לא פיזית. כך לא תשתתף המדינה בשטיפת מוח דתית.
אני לא מבין איך מדינה כמו בריטניה מממנת ביתי ספר סגרגטיביים. חשבתי שהמחלה הזאת יחודית לנו בישראל.
השבמחקיש כיום וויכוח גדול על כך בבריטניה. בתי הספר הסגרטיביים (faith schools) נחשבים ליותר מוצלחים ומקבלים יותר ויותר תקציב על חשבון מערכת החינוך הציבורית - בדומה למה שקורה אצלנו עם עליית רשתות החינוך הדתיות. ישנם רבים, כגון ראש הממשלה הקודם טוני בלייר, שמקדמים אותם. מצד שני, ישנם רבים, כגון ריצרד דוקינגס ופוליטיקאים ואנשי חינוך, שמתנגדים להם.
השבמחקבקשר למקור - אתה צריך לזכור את ההיסטוריה של בריטניה. רוב בתי הספר הפרטיים הם בכלל עוד מהימים שבהם הכנסייה הקתולית היתה הדרך היחידה להשכלה (גם רוב האוניברסטאות - כגון אוקספורד). זה שהיום הרוב המוחלט של בתי הספר הם חילוניים זה התקדמות...
למרבה הצער, בריטניה אולי וותיקה מאיתנו בתחום אבל אנחנו משיגים אותה בהבדלה - בעוד שבבריטניה הרוב המוחלט של בתי הספר לומדים חינוך ממלכתי, אצלנו החינוך מורכב ממספר זרמים שונים, והחלק שהולך לחינול לא-ממלכתי כלל הולך וגדל בהתמדה כך שבקרוב הוא יהיה הזרם הגדול.