שני רבנים היו שונים. אחד היה הרב האורתודוקסי, ייטס גרינברג, שלפחות ציטט את הרמב"ם כאומר שיש להתייחס לערבים כאל תושבי כנען, כלומר בחומרה; אך גם ייטס "מעדיף" להתעלם מכך ולברור מתוך הדת, על פי טעמו, רק את מה שמתאים להומניזם. הגדיל לעשות ממנו הרב פרידמן, שמראה את פני ההלכה היהודית כהוויתה. להלן דברי הרב פרידמן, בתרגום חופשי:
אני לא מאמין במוסר מערבי, כלומר אל תהרוג לא-לוחמים או ילדים, אל תהרוס מקומות קדושים, אל תלחם בזמנים קדושים, אל תפציץ בתי קברות, אל תירה עד שהם יורים ראשונה מכיוון שזה לא מוסרי.
הדרך היחידה להילחם מלחמה מוסרית היא הדרך היהודית: הרוס את המקומות הקדושים. הרוג גברים, נשים, וטף (ובקר).
ראש הממשלה הישראלי הראשון שיכריז שהוא ינהג על פי התנ"ך יביא סוף סוף שלום למזרח התיכון. ראשית, הערבים יפסיקו להשתמש בילדים כמגינים [חיים]. שנית, הם יפסיקו לקחת בני ערובה מאחר שיידעו שאנו לא נורתע. שלישית, כאשר המקומות הקדושים שלהם ייהרסו, הם יפסיקו להאמין שאלוקים בצד שלהם. התוצאה: שום אבדות של לא-לוחמים, שום ילדים בקו האש, שום תחושת כזב של קדושה וצדק, למעשה, שום מלחמה.
אפס סובלנות לזריקת אבנים, לטילים, לחטיפות משמעותה תהיה שהמדינה תשיג ריבונות. החיים על פי ערכי התורה יעשו אותנו אור לגויים הסובלים תבוסות בשל המוסר הנורא פרי ההמצאה האנושית.
אתם חייבים להודות שיש משהו מצחיק ברבי הטוען שאנשים יאבדו את אמונתם לאחר הרס המקומות הקדושים בעודו מחכה למשיח שיבנה מחדש את בית המקדש. בכל אופן, דברי הרב מדגימים היטב את הרעה החולה המסתתרת מאחורי היהדות בפרט והתפיסה הדתית ככלל - עיוות המוסר על ידי אידיאליזציה של דוגמאות חיצוניות וזיהויין עם ה"טוב". פרידמן מסונוור כל כך על ידי הדת שהוא אינו מבחין כלל ברחשי ליבו ומצפונו, ומזהה את הלא מוסרי בעליל עם מהות המוסר.
אני אשאיר המלה האחרונה לג'וש נתן-קזיס,
באיזו נקודה מספר רב חב"ד לחוזרים בתשובה פוטנציאליים שהוא חושב שישראל צריכה "להרוס את אתריהם הקדושים"? כנראה שלא בארוחת שבת הראשונה, נכון? אולי לאחר שתי ארוחות שבת, למידה באיזו ארוחת צהריים, וטיול של "תגלית" במעיינות?(הכל בתרגום חופשי שלי; ההפנייה מאת עמי אדן, מה- JTA)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה