יהודית ולא דמוקרטית

מדינת ישראל, כך יודעים כולם, היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל מה זה אומר, בעצם, ואיפה זה נקבע? ובכן, זה לא נקבע בהכרזת העצמאות - מדינת ישראל יוסדה כ"מדינה יהודית בארץ ישראל". היו הבטחות על שוויון זכויות, חופש דת, וכן הלאה - אבל המילה "דמוקרטיה" אינה מוזכרת.

המדינה הוכרה כ"יהודית ודמוקרטית" רק ב-1985, בחוק יסוד הכנסת. חוק זה נחקק כדי לזרוק החוצה את מפלגת כ"ך שרצתה לכונן מדינת הלכה, יהודית ולא דמוקרטית. החוק (בגרסתו העכשווית) קובע כי

"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע (...) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (...)"

בכך הפכה ישראל מדמוקרטיה לציונוקרטיה - שכן שום מדינה ששוללת מראש אידיאולוגיות דמוקרטיות שאינן מתאימות לאידאולוגיה השולטת, אינה יכלה להיחשב דמוקרטיה. ניתן, על פי דוקטרינת "הדמוקרטיה המתגוננת", לפסול מפלגות גזעיות ו/או שקוראות לביטול הדמוקרטיה, כגון כ"ך, ועדיין להיות דמוקרטיה. אבל לא ניתן לפסול דרכי פעולה דמוקרטיות לעילא, כגון הניסיון (בדרכים דמוקרטיות) לשכנע את אזרחי ישראל לתמוך במדינה דו-לאומית - ועדיין להיקרא דמוקרטיה.

המדרון של הציונוקרטיה מהווה דרך חלקלקה לפשיזם. אם הדמוקרטיה הישראלית מותנת בהיותה יהודית, הרי שהצעד הבא המתבקש הוא הגבלת חופש ההתארגנות לקידום מטרות שכנגד האידאולוגיה השולטת, הציונות. וכך אנחנו מגיעים להצעת החוק החדשה שמעלה אורי אריאל (האיחוד הלאומי), שעל פיה יאסרו גם הקמת עמותות  או חברות "המסכנות את אופייה היהודי או הדמוקרטי של המדינה". הצעד הבא, כמובן, יהיה גם לאסור על לימודים השוללים את יהדות המדינה, על דיבור בציבור (כגון בבלוגים) נגד אופייה היהודי, ולבסוף אפילו על מחשבות אנטי-ציוניות כשלעצמן. זהו המדרון הפשיסטי, המשליט את הדוגמה הלאומית על החברה והמדע במקום לאפשר לה לדבר זכות עצמה ולהתקיים (כפי שעושה הציונות כבר מעל שישים שנה) בצורה דמוקרטית.

אם, קוראי המועטים, אינכם רואים את הסכנה שבקביעה אנטי-דמוקרטית של האופי היהודי של המדינה, עצרו וחישבו - מה זה בעצם כולל? אורי אריאל רוצה למנוע, למשל, את קיומה של עמותה "שתכליתה המוצהרת היא העברת יהודים על דתם" - כי כנראה שהמרת דת מהווה איום על אופיה היהודי של המדינה. כנראה שהיהדות של אדם נמדדת רק בדת שלו. חבל שמר אריאל לא יכול היה להסביר את זה להיטלר - זה היה מציל מספר גדול של אנשים בשואה, שהנאצים משום מה חשבו שהם יהודים למרות שהיו אתאיסטים או בני דתות אחרות.

וחישבו הלאה - מהי אותה היהדות שהמדינה חייבת להגן עליה? הרי היא היהדות האורתודוקסית הממלכתית, הנשלטת על ידי החרדים. ואם תצלח הצעת החוק המפלצתית הזו, הרי שגם זו תפוצל שוב ושוב ליהדות "אמיתית" וכזו שיש לדכאה. על כך כבר נכתב

בהתחלה הם באו לקחת את היהודים, ואני לא הרמתי קול, כי לא הייתי יהודי.
אז הם באו לקחת את הקומוניסטים, ואני לא הרמתי קול, כי לא הייתי קומוניסט.
אז הם באו לקחת את אנשי האיגוד המקצועי, ואני לא הרמתי קול, כי לא הייתי איש האיגוד המקצועי.
ואז הם באו לקחת אותי, ולא נשאר עוד איש, שיוכל להרים את קולו למעני.
(השיר מיוחס למרטין נימלר, כומר נוצרי, ונכתב כנגד הנאצים)

הפשיזם לעולם אינו צומח מאיום אמיתי על האומה - הוא אינו תגובה רציונלית לסכנה, אלא עווית לא-רציונלית הרסנית. יש במדינת ישראל עדיין רוב ציוני גדול, ואין צורך לעגן את יהדותה בחוק. האיום הגדול על קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא דווקא שהיהדות בה תשמיד את הדמוקרטיות שבה, והצעת החוק הפשיסטית הזו היא חלק מאיום זה.

 (ותודה ליוסי גורביץ)