יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

מגמות מדאיגות בחילון המדינה


רשומה קודמת שלי הראתה שבניגוד לרוב הפרסומים חילון (או "יציאה בשאלה") היא תופעה גדולה יותר מ"התחזקות" (או "חזרה בתשובה"). אבל הניתוח הזה היה מבוסס על "תמונת מצב" נוכחית של ישראל, ולא עסק בניתוח המגמות, שהן הנתון היותר מעניין. האם יותר ויותר אנשים עוזבים את הדת, או שאולי קצב החילון נחלש? האמת, קיוויתי לראות ניתוח מעמיק של איזה סטטיסטיקאי, אולי דו"ח של איזה מכון - אבל אין. בצר לי, ביצעתי את המעט שיכולתי לנתח בעצמי מתוך נתוני הלמ"ס

נתחיל בברור מאליו - החברה בישראל נהיית יותר ויותר דתית. הגרף הבא מראה את התפלגות דרגות האמונה השונות בכל שכבת גיל באוכלוסיה היהודית (הבוגרת) בישראל. 
 

כפי שניתן לראות, המגמה הבולטת היא העלייה ההדרגתית של אחוז החרדים, מפחות מ-2% בקרב בני ה-75 ויותר, ועד לכמעט 15% מבני הצעירים בני ה-20 עד 24. בחמש עשרה השנים האחרונות עלייה זו באה על חשבון אחוז החילונים באוכלוסייה, שירד באופן חד משיא של כ-48% בקרב בני 35-39 עד לשפל חסר תקדים של כ-37% בקרב בני 20-24. מדור לדור עולה אחוז החרדים ויורד אחוז החילונים - החברה מתחרדת. אם נמדוד את מידת הדתיות של החברה בסולם של 1 לחילוניים ו-5 לחרדים, נראה כי בדור הנפילים (בני ה-75 ומעלה) החברה ככלל היתה מסורתית לא-דתית (1.95), ואילו בדור הצעיר (בני 20-24) היא כבר מסורתית-דתית על סף הדתית (2.46). 

מה הגורם למגמה זו? ברור שזה שיעורי הריבוי הטבעי. אבל מה באשר להמרות דת? האם לפחות עולות מגמות החילון, כך שיש תקווה שבזמן קרוב המגמות האלו ינצחו את הריבוי הטבעי או לפחות יאטו את קצב השינוי? לא נראה כך. למעשה, נראה ההפך - בעשורים האחרונים האוכלוסייה החרדית מאוד יציבה - היא שומרת כמעט על כל בניה. מי שנולד חרדי, נשאר חרדי. להלן אותו הגרף כמו למעלה, אבל רק עבור מי שגדל בבית חרדי.
 


כפי שניתן לראות, בעבר חלק גדול מאלו שגדלו בבית חרדי שינו את מידת הדתיות שלהם. בקרב דור הנפילים (בני ה-75 ומעלה) רק 41% נשארו חרדים; כרבע (26%) נהפכו לדתיים, ו-10% אפילו הפכו לחילוניים ברבות הימים. אבל זה השתנה, ומהר. בקרב בני 45-49, 100% (!) מאלו שגדלו בבית חרדי נשארו חרדים (עד כדי טעות המדידה של הסקר). מאז נשארה יכולת השימור של האוכלוסייה החרדית בערך יציבה, והזליגה ממנה עומדת על 5-9%. אם כבר, הזליגה קטנה - בקרב הדור הצעיר (בני 20-24), הזליגה עומדת על כ-5%.

רגע. עצורו. הניתוח הזה נכון רק אם הציבור (ככלל) משנה את הדת שלו בגיל צעיר, לפני גיל 20, ונשאר באותה רמת הדתיות כל שאר חייו. ברור שיש בודדים שמשנים את מידת הדתיות שלהם בגילאים מאוחרים יותר, אבל עד כמה זה משמעותי? כדי לקבוע את זה לא מספיק לעשות סקר "תמונת מצב" כפי שעשתה הלמ"ס, אלא יש לעקוב אחרי האוכלוסייה בסקר אחיד לאורך עשורים. אין ברשותי נתונים שכאלו, ואני לא חושב שלמישהו יש. נתונים משאר העולם מצביעים על כך ששינוי רמת הדתיות או המרת דת בגילים מאוחרים הוא תופעה שולית. שינוי דת הוא תהליך רב-דורי, שבו כל דור שומר על הדתיות שלו אבל בכל דור ודור משתנה ההתפלגות של הדת באוכלוסייה. כאמור, אין נתונים מקבילים בישראל, ולא ברור לי כמה זה נכון לגביה - בייחוד במגזר החרדי, שבו דווקא הייתי מצפה ליציאה בשאלה מאוחרת יחסית על פי האנקדוטות שממעתי; נראה שבני 30 עוזבים את הכת החרדית לא פחות מבני טיפשעשרה. לכן, יש לקחת את הניתוח בערבון מוגבל - ייתכן והוא לא משקף תהליכים של יציאה בשאלה בגיל מבוגר יותר. אך אני מסופק אם זה ישנה מהותית את התמונה - אינני מאמין שהחרדים מתחילים לצאת בשאלה בגיל 50, יותר סביר שהיה שינוי חברתי שגרם להסתגרות יותר טובה מפני החברה החילונית לפני כ-50 שנה.

מה באשר לחילונים? ובכן, התמונה משעממת יותר. החילונים מפגינים יכולת שימור פחות או יותר קבועה, סביב ה-84%. עיקר הזליגה בדור הצעיר (בני 20-24) הוא כלפי מסורתיות לא-דתית, עם אחוז זעום (0.7%) שנהפכו לחרדים. זו יכולת שימור לא רעה כלל, ויש לזכור כי יש זליגה גדולה לחילוניות מהציבור המסורתי. אבל קצב הריבוי הטבעי הנמוך של הציבור החילוני מוביל לזה שעדיין כלל החברה "מתחרדת".
נותר הציבור שבאמצע - המסורתיים והדתיים. גם שם המגמות לא משמחות. ראו למשל את ההתפלגות בציבור המסורתי לא-דתי:
 
בקרב דור הנפילים (בני 75 ומעלה) רק כ-53% מהיהודים שגדלו בבית מסורתי לא-דתי נותרו ברמת דתיות זו. כמעט 40% נהפכו ברבות הימים לחילונים. אולם, שיעור החילון ירד בהתמדה. בקרב הדור הצעיר (בני 20-24) יש כבר שימור של כ-65%, ורק כ-23% נהפכו לחילונים. במקביל עלתה הזליגה לדרגת דתיות גבוהה יותר מ6.5% ל-12.2%. כלומר, יכולת המשיכה של הציבור החילוני יורדת בהתמדה. המנוע שמאפשר לו לשמור על גודלו באוכלוסייה למרות שיעור הילודה הנמוך - משיכת צעירים ממשפחות דתיות ורבות ילדים יותר - כושל.

התמונה בקרב הציבור המסורתי-דתי והדתי דומה. כך למשל עלה שיעור השימור של הדתיים מ-39% ל-46%, ובקרב הציבור המסורתי-דתי רק 9% מהדור הצעיר נהיו לחילונים בהשוואה למעל 27% בדור הנפילים.

אם הניתוח הנ"ל נכון, הוא משרטט תמונה עגומה. החברה הישראלית לא רק נהיית דתית יותר, אלא גם תהליכי החילון בה נחלשים. בסה"כ, בעוד שבדור הנפילים (בני ה-75 ומעלה) פי 4.5 עברו תהליכי חילון מתהליכי "התחזקות", הרי שבדור הצעיר (בני 20-24) רק פי 1.5 עברו חילון. זה רק 16.5% מהאוכלוסייה, בהשוואה ל-36.3% בדור הנפילים.
 
יחד עם זאת, יש שתי מקורות לתקווה. ראשית, יש פגם מתודולוגי חמור בניתוח - הוא לא באמת עוקב אחר שינוי הדת עם הדורות, אלא רק מעריך אותו. שנית, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. העובדה שתהליכי החילון נחלשו לא אומר שהמגמה לא יכולה להתהפך, ומהר.

2 comments:

  1. אני חושב שההיסק שלך משינוי של מהלך חיים לשינוי בין-דורי (כלומר, ההבדל בין להגיד "אנשים בני 30 ומטה מתנהגים ככה" לבין להגיד "בעשור האחרון אנשים התנהגו ככה") הוא מאוד בעייתי. אתה מתייחס לזה בטקסט, אבל מתעלם מההשלכות.
    יש גם בעיה מתודולוגית קשה מאוד בסקר הזה, לאור הבעיתיות ביציאה מתוך ה*חברה* החרדית (להבדיל מהשינוי בעצם האמונה - ובמיוחד אמורים הדברים לגבי אנשים צעירים יותר), מן הסתם אנשים שמרואיינים בביתם יתקשו יותר לחשוף בפני הסוקר נטיות לחזרה בשאלה - בעיה שפחות קיימת אצל אנשים שעושים את הדרך בכיוון ההפוך.
    בכל אופן, כתבתי לא מזמן טקסט שמנסה להתמודד עם הבעיה הזו באמצעות ניתוח דפוסי הצבעה: http://dubikan.com/archives/1526

    השבמחק
  2. דובי -

    אתה צודק לגמרי בשתי הבעיות שהעלת, ויש בעיות נוספות שהועלו ברשומה הקודמת. הכל נכון. זה פשוט הטוב ביותר שאני יודע לעשות מתוך הנתונים.

    הניתוח שלך בהחלט מעניין. אבל אני צריך יותר כדי להשתכנע שש ירידת דתיות גדולה כפי שהם מרמזים. מסתבכים כאן שיקולים של גידול אוכלוסייה ותחרות פוליטית - האם באמת כולם מצביעים "אגודה"? האם באמת כולם מצביעים? אני זקוק ליותר נתונים. ולצערי גם נתונים אלו לא יגידו הרבה על החברה הישראלית ככלל או החרדים ככלל, שהם ציבור גדול יותר.

    שמחתי להכיר גם את הבלוג.

    השבמחק