הצופן התנ"כי

הבלוג ישראל ילונית לא מיועד להיות שופר לדעותיי האישיות דווקא, ואני שמח לארח כותבים אחרים. הפעם, אני נותן במה לליאור הלפרין. ליאור, בעבר תלמיד ישיבה, כותב קבוע באתר "חופש".

לא מזמן ישבתי בביתו של קרוב משפחה דתי שלי, ומצאתי את עצמי מדבר עם ידידה שלו על הצופן התנ"כי. לשווא ניסיתי לשכנע אותה שאתה מוצא מה שאתה מחפש בדיעבד, שתוכל למצוא כל מה שתחפש אם רק תחפש מספיק ותמשיך להתעלם מכל מה שלא מתאים שמצאת תוך כדי החיפוש. זה לא שכנע אותה. מבחינתה, זה שמצאו איזה שישה צירופי מילים שמתאימים לנפילת מגדלי התאומים, זו הוכחה ניצחת. אני רוצה לראות במאמר הבא של ליאור מעין תשובה מורחבת (ומבוססת) יותר מזו שנתתי – אולי היא תעזור לקורא כלשהו, גם אם לא לה, להבין איך הצופן "עובד". ואם הצלנו נפש אחת מאי-רציונליות זו – הרי שכאילו הצלנו עולם ומלואו... לא?

---

הנה לפניך עצומה חתומה בידי 55 מתמטיקאים המצהירים גלויות שמדובר בשטויות, ביניהם גם חרדים. למשל פרופ' רוברט אומן, יהודי חרדי מלידה (ולא חוזר בתשובה כמו מוקיוני הצפנים), חתן פרס נובל לכלכלה 2005, סטטיסטיקאי בהתמחותו, אשר ישב בראש ועדה שבחנה את הנושא - סיכם כי אין בשטות הזו משום כלום. כך למשל גם פרופ' בארי סיימון, עוד חרדי מלידה, מומחה למתמטיקה ופיזיקה תאורטית, וראש חטיבת המתמטיקאים ב- IBM, הגיע גם כן - איזה פלא - לאותה המסקנה ממש.

הנה כאן גם סקירה על כמה מאותם האנשים, והמאמרים שכתבו בנושא. את מוזמנת ללחוץ על שמותיהם ולקרוא עליהם באנגלית בקישורים שזה מפנה אליהם.

מה שנעשה כאן הוא בפשטות לצייר את המטרה סביב החץ. לולייני הקודים אינם מגלים כמה ניסיונות כושלים מציעה התוכנה למפעיליה, עד שמתקבלת תוצאה "סבירה לכאורה" כלשהי (אשר בכל מקרה נראית עילגת ומקרטעת). אם העניין בכל זאת לא מצליח עם ידיעה חדשותית אחת - מנסים אחרת, וחוזר חלילה, עד שיוצא משהו, בלי לדווח על מספר הניסיונות הכושלים ועל האירועים אותם נעשה ניסיון "למצוא בצפנים" בלא הצלחה. אם יום אחד לא מצליחים בכלל, בשום ידיעה - לא מדווחים כלל שנערך ניסיון למצוא, ופשוט ממתינים לידיעות מן היום הבא. "הגילויים" הם בדיעבד וזה צריך להיות סימן אזהרה מספיק למי שמתעסק בחקירה מדעית. קראי גם את דבריו של סייברדין תחת הכותרת "קצת סטטיסטיקה", וכאן בתשובתו בנושא הדילוגים (שאר השיחה לא רלוונטית).

אם תרצי, אחרי שתגמרי לעבור על "קצת סטטיסטיקה" של סייברדין תוכלי לקרוא את הקטעים שלפניו ואחריו במאמר שבגופו הוא נמצא, ולראות קצת התייחסות ל"דילוגים כפרניים". האתר "סאגת הדילוגים הכפרניים של עמלק" (שבו נמצאת הסקירה שהבאתי קודם) מומלץ בחום לצורך הבהרת העניין: התנ"ך באותה הקלות גם מאמת את סיפור שלגיה ושבעת הגמדים, את הזיית החייזרים של כת הראלים, ומכריז גלויות שזאוס הוא אל אמת.

כמו כן, אני מבקש ממך לראות כי התגלו תוצאות זהות בדילוגים גם בספרים מובי דיק, מלחמה ושלום ומוצא המינים של דרווין. כל טקסט ארוך מספיק יכול לשמש לכך בדיוק באותה מידת הצלחה. 

 

ושימי לב שלמצוא את הדילוגים הללו באנגלית זה קשה יותר. "מופתיות" טקסט עברי תמיד תעלה על "מופתיות" טקסט לועזי בעל אותו מספר של אותיות. הסיבה לכך היא שקיים איות אחד בלבד ויחיד למילים באנגלית. מסרים באנגלית אינם יכולים להיכתב בכתיב חסר או מלא, אלא בכתיב אחד בלבד. מסרים בעברית יכולים להיכתב בכתיב מלא ובכתיב חסר, כרצונו של מוקיון הצפנים, בלא עקביות, תוך התפתלות וזיגזוג חליפות בין כתיב קונסוננטי לכתיב עם אותיות תנועה בשעור משתנה, בלא עיקרון מוצהר, ללא נימוק וללא הסבר, ממילה לחברתה, ואף מהברה לחברתה בתוך אותה מילה. זה נעשה אוטומטית על ידי תוכנה ייעודית המכילה מילון של מילים ושורשי מילים עבריות. 

 

בכל מקרה, השיטה שלי בתגובה על השטות הזו היא הימנעות מניסיון להכביר טיעוני סטטיסטיקה לא מובנים על האדם מן הרחוב, ובמקום זאת למשוך ישירות את השטיח מתחת לרגלי הסטטיסטיקאים מטיפי הקודים: הנוסח של התנ"ך בו הם משתמשים לצורך מציאת אותו ה"קוד". 

 

כי עליך להבין שהם משתמשים לצורך כך בנוסח "קורן", אשר נולד רק ב- 1962, ואפילו עורכי מהדורת "קורן" עצמם הודו, בטקס הצגת עבודתם בשנת 1962, כי אינם טוענים כי זה הנוסח שירד ביד משה מסיני. זה אינו מפריע למחב"תים מהידברות להכריז "נבהיר שוב כי המחקר העוסק בצופן התורה מתבסס אך ורק על נוסח "קורן", אשר לפי הקבלה המצויה בידינו הוא הנוסח המקורי המדויק של התורה".

חוקר תנ"ך מקצועי בעל שם עולמי, פרופ' מנחם כהן, שהוא ראש הקתדרה לתנ"ך באוניב' בר-אילן ויהודי חרדי, מציג טבלה של 43 הבדלים בספר בראשית לבדו בין שבעה נסחי יוקרה לבין עצמם (הטבלה משתרעת על פני מספר עמודים. נא לעיין בכולם), וחוקר זה מוחזק כבר-סמכא לעניין זה. דעת אמת מציגה טבלה של 105 הבדלים בין שלושה נוסחים שכאלו, על פני החומש כולו.

ברור כי אפילו אות יתירה או חסרה אחת - "הורסת" את המטריצות היפות, שלא לדבר על כך שכל מי שטוען כי דווקא ברשותו הנסח "האמיתי" ואילו הנסחים שבידי אחרים הם אלה הלוקים ביתירות וחסרות טוען למעשה כי הנסחים האחרים פסולים לקריאה בתורה בצבור וכשירים לכל היותר ללימוד תורה לדרדקים. והרי כתר ארם-צובא, למשל, הוא הנסח העתיק ביותר המצוי עלי אדמות: נכתב בטבריה בשנת 930, הגיהו ר' אהרן בן משה בן אשר הנודע, ואף היה ביד הרמב"ם במצרים. נוסח קורן מכיל יותר אותיות א,ה,ו,י מכתר ארם-צובא - והאותיות הנוספות לא בדין, אילו הוסרו, היו משבשות את דילוגיהם "המופתיים"של מחב"תי הצפנים.

אשר על כן, יש לשוב ולשאול - מה מקור הקבלה אשר בידי מחב"תי הצפנים כי נוסח "קורן", אשר נולד רק ב- 1962, הוא הנוסח "המקורי המדויק של התורה"? 

 

תעברי על החומר, ותצאי ממבוכתך בנושא. הנושא הוא תרמית.