ביקורת מאת יאיר רזק על הספר "הפריהסטוריה של ארץ ישראל", מאת עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הוצאת ספרים אריאל, 2008.
על פי התנ"ך ההיסטוריה של ארץ ישראל לא מתחילה אפילו עם בריאת העולם, לפני כששת אלפי שנים, אלא לכל המוקדם עם הגעת אברהם לארץ כנען לפני כשלושת אלפי שנים. אין חשיבות למה שקרה לפני זה, שכן אין אלו אבותינו. הממצאים המדעיים מראים ההפך - תולדות האדם בארץ ארוכים הרבה יותר ועם ישראל צמח מתוך הארץ ואינו נטע זר. לכן, ידיעת הפרהיסטוריה וההיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל חיונית לכל יהודי וישראלי הרוצה לדעת מאין בא.
אך המידע הזמין על הזמן העתיק דליל ביותר. קשה למצוא מקורות מידע טובים על קורות ארץ ישראל הקדומה, ולו בגלל שעצם קיומה - אלפי ואף מאות אלפי שנים לפני "בריאת העולם" - מהווה התרסה כנגד המיתוס הדתי. לכן, יש לברך על הספר "הפריהסטוריה של ארץ ישראל" (כותרת משנה "תולדות האדם לפני המצאת הכתב"), שנראה שמתאים למלא את החסך הזה בחינוכו של כל ישראלי. למרבה הצער, למרות שהספר טוב מאוד הוא לא מתאים ביותר למטרה זו.
"הפריהסטוריה של ארץ ישראל" הוא קודם כל ספר יפה. על פני מעל ל-400 תמונות צבעוניות המודפסות על נייר איכותי, הספר מספק המחשה מרהיבה של הממצאים הארכאולוגיים בארץ על פני שלל התקופות הפרהיסטוריות. חלק שלם בספר דן בהתפתחות האומנות, וניכר באיכות הצילומים והאיורים שהכותבים נחנו בטעם אומנותי.
הספר הוא גם מקיף. הוא מכיל מבוא קצר לחקר הפרהיסטוריה, ונספחים המתארים את החוקרים, האתרים, והמוזיאונים בארץ. האתר הקדום ביותר המתואר הוא של האדם הזקוף, לפני מעל מליון שנה, והכותבים מסיימים בסוף התקופה הכלכוליתית המאוחרת, לפני כ-5,600 שנים. בדרך מתאר הספר על פני 300 עמודים את הממצאים מכל האתרים הרלוונטיים בארץ ישראל (גם אם לעתים בסיכום גס, מחוסר מקום).
אולם, למרבה הצער הספר מתמקד בממצאים וממעט לדבר על האנשים והתרבויות שמאחוריהם. זה לבטח בגלל סיבות מקצועיות - הממצאים הם מה שהם, ואילו משמעותם ההיסטורית היא עניין לניחוש. אבל מה שמעניין הוא הרי ההיסטוריה - התרבות החומרית, הדתית, והפוליטית של האנשים שחיו אז; תולדות המלחמות, הכיבושים, וההגירות. מעט מאוד מסופר בספר על כל זה. יתרה מכך, תיאור הממצאים הוא לעולם חלקי אך לעתים רבות חסרים דווקא הפרטים על ההמשכיות ואי-ההמשכיות בממצאים החומריים שיכולים להעיד על התהפוכות ההיסטוריות. גם מידע שכן מסופק לא מחובר לכלל סיפור תולדות האדם - השינויים האקלימיים מתוארים, למשל, בפרק המבוא, אבל לא באים לידי ביטוי בתיאור התרבויות הפרהיסטוריות עצמן. לכן, בניגוד לשמו, הספר לא מספר את הפרהיסטוריה של ארץ ישראל - הוא מתאר את הממצאים הפרהיסטוריים, וכמעט לא מספר כלל את הפרהיסטוריה.
עוד בעיה היא שהספר נגמר באופן גס ומוקדם מדי. סוף התרבות הכלכוליתית המאוחרת הוא אולי תחילת ההיסטוריה באזורים מסוימים, אבל הספר לא מחבר את הקורא מספיק אל התקופות הבאות ובפרט אל ישויות מדיניות, פוליטיות, ותרבותיות שאותן הוא מכיר. היה ראוי להוסיף פרק הדן במעבר לתקופה ההיסטורית, באופן שהיה מאפשר לקורא לפחות להתחקות על ידי מקורות אחרים אחר ההמשכים ההיסטוריים של התרבויות שבהן מסיימים הכותבים את הספר. כפי שהספר מסתיים, הקורא נותר ללא כיוון להמשך חקירה של תולדות ארץ ישראל.
לסיכום, "הפריהסטוריה של ארץ ישראל" מספק מבט מרהיב על הממצאים הארכאולוגיים מארץ ישראל בתקופות הפרהיסטוריות ומידע רב על המחקר והתקופות הפרהיסטוריות. למרבה הצער, הוא ממוקד מדי בממצאים החומריים ולכן לא מספק תמונה טובה של תולדות האדם בארץ ישראל, והוא לא מספק את הקישור הנחוץ לתקופה ההיסטורית.
מומלץ, בציון 3 מתוך 5 - כדאי לקרוא, אך לא יותר מזה.
בקורת לא מפרגנת ומגעילה. ספר מדעי מתבסס על עובדות ולא על ספורי מעשיות. את הספורים ממציאים מורי הדרך לתיירים.
השבמחק