אחד מההישגים של ה"אתאיסטים החדשים" הוא העלאת חוסר הסובלנות כלפי זכויות היתר הנרחבות שמקבלת הדת בחברה. כמובן שבישראל זכויות יתר אלו מקבלות ממדים אסטרונומיים ממש, והעוול היה זועק לשמים אילו היה שם מישהו להקשיב. דוגמה קטנה היא הברסלבים שמרעישים בככר ציון. להם מרשים להרעיש בלי הגבלה, למרות שזה בלתי חוקי. רק בשבת שעברה הם נקטו באלימות כדי למנוע מנשים לרקוד ברחבה שהם רוקדים בה - להם מותר, לנשים אסור - והמשטרה, בתגובה... אמרה שצריך להבין שהם דתיים ואסור לגברים ונשים לרקוד ביחד אצליהם. ממש שלטון צדק.
אבל שיא השיאים הוא ללא ספק ההנחה שרבנים הם מעל החוק, וכל מה שהם אומרים במסגרת "דברי תורה" הוא מותר - אפילו הסתה לרצח. כזכור, הרב יצחק שפירא הוציא לאחרונה את הספר "תורת המלך", הדן בהלכות הריגת גוי, ובו היתרים ועידוד להרוג גויים. בספר תמכו הרבנים דב ליאור ויעקב יוסף. לאחר שזומנו לחקירה בשל עידוד רצח, הודיעו שלא יגיעו לחקירה. למה? כי הם רבנים. חוקי ישראל לא חלים עליהם. כך אמר ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי)
מדובר בחציית גבולות ורדיפה מהנוסח הקומוניסטי. איש לא מעז לחקור שייח'ים, אימאמים או פרופסורים שמאלנים מהאוניברסיטאות
באמת, אף אחד לא מעז לחקור שייחים, אימאמים, או פרופסורים. או שאולי כן, כן, וכן. כמובן, שלא עושים את זה מספיק. וזה בגלל שהם מ-פ-ח-ד-י-ם. אחרת, היה מזמן מבלה הרב עובדיה את שנותיו בכלא, עקב ההסתה לרצח, גזענות, המרדה נגד שלטון החוק והמדינה, ושאר התבטאויותיו הנוראיות. זה שלא חוקרים את כל מנהיגי הדת מספיק זו תקלה, לא זכות.
הנקודה החשובה היא שזה בכלל לא משנה אם זו "דעת תורה". לימודי "מוסר" שכאלו אסורים, ולא משנה מה מקורם. הדתיים צריכים להפנים שהעובדה שהדעות שלהם נובעות ממקור דתי לא הופכת את הדעה לראויה יותר להגנה, כבוד, או אפילו (במקרים קיצוניים, כגון הסתה לגזענות או רצח) הבעה. זו עדיין רק דעה שלהם - והבעת דעות מסוימות, כגון הסתה לרצח או גזענות, אסורה, ובצדק.
http://en.wikipedia.org/wiki/Holy_Office
השבמחקבצורה מסקרנת, תראה מה קרה ב1542. צירוף מקרים? לא ולא! יש לך קשר עם אלוהים! או לפחות עם חד הקרן הורודה הבלתי נראית.