לא לגמרי ברור לי למה יש התנגדות כה נחרצת דווקא לתאוריית האבולוציה, מכל התאוריות המדעיות. כל מדע - החל מפיזיקה בסיסית וכלה בפסיכולוגיה - עומד בניגוד לדת היהודית האורתודוקסית הפונדמנטליסטית. אבל בגלל שאני נגרר בזמן האחרון לדיונים בנושא, החלטתי לשים על השולחן את דעתי בנידון. אני מאמין שהאבולוציה כן עומדת בסתירה לדת, אבל לא באופן טריוויאלי. ההתנגשות בין האבולוציה לדת (היהודית האורתודוקסית; אני לא מדבר באופן כללי פה, אם כי הדברים נכונים במידה רבה לכל תאיזם) היא בכמה מישורים.
האבולוציה סותרת את פשט התורה
האבולוציה מספרת לנו סיפור על תולדות החיים על פני כדור הארץ. הסיפור מתחיל לפני כ-4.5 מליארד שנה כשכדור הארץ עדיין ללא חיים. החיים הראשונים נוצרים כמה מאות מליוני שנים לאחר מכן, ובמהרה יצורים חד תאיים שהם אבותיהם של החיידקים (הפרוקריוטיים) המודרניים ודומים להם מאוד מתרבים ומפתחים גיוון ויכולות רבות תחת הברירה הטבעית. לפני כ-3 מיליארד שנה מתפתחים הציאנובקטריה שיכולים לבצע פוטוסינטזה ובכך מעלים את אחוז החמצן באטמוספרה ויוצרים את ההכחדה ההמונית הגדולה הראשונה והגדולה ביותר בתולדות החיים. וכן הלאה וכן הלאה, הסיפור ממשיך ומתפתל, ומלא פרטים ותפניות, מזל והכרח.
סיפור זה פשוט לא דומה לסיפור שמסופר בספר בראשית. ניסיונות לשלב ביניהם הם פשוט מצחיקים ומגוחכים. יש לפיכך בידי המאמין שתי ברירות: או שפשט התורה נכון ואז האבולוציה אינה נכונה, או שיש לדחות את הפשט.
אין בעיה בעקרון עם לדחות את הפשט. היהדות עושה את זה על כל צעד ושעל, בשלל סגנונות וסיבות. היא מומחית בלהגיד שהתורה אומרת שחור כשכתוב בה לבן. אבל משום מה, כשזה מגיע לאבולוציה, מעדיפים רוב הדתיים לא ללכת לשם. אני לא יודע למה, אבל אני חושב שסיבה אחת היא פשוט שהסתירה קיימת. באופן טבעי רוצים הדתיים מראש לקבל את הפשט של דברי הקודש שלהם.
אמנם, דתיים "מתקדמים" מוכנים לקבל את האבולוציה ולדחות את פשט בראשית. זה בא בשני גוונים. רוב אלו שעושים זאת מותירים לעצמם "אבל", כך שהם מקבלים את האבולוציה למעשה אבל לא להלכה. הם מקבלים את הסיפור באופן כללי, אבל חושבים שאלוהים התערב פה ושם במהלך האבולוציה כך שהאמת ההיסטורית היא שהתרחשה "אבולוציה תאיסטית". אנשים אלו למעשה לא מקבלים את האבולוציה כלל - הם רק מעמידים פנים (בפני עצמם) שהם עושים כן. יש מעטים, בודדים ממש, שמקבלים את התאוריה על בורייה, כדרך שבה בחר האל ליצור חיים - בדיוק כפי שמטאורולוגיה מתארת את הדרך בה בחר האל ליצור ברקים.
רוב הדתיים מקבלים את העמדה המקבלת את האבולוציה כאפשרות, אבל בפועל מעדיפים את העמדה ההפוכה, המקבלת את פשט בראשית. לכן שני סוגי הדתיים המקבלים את האבולוציה אינם משמעותיים בדת היהודית. אבל לגביהם, העובדה שיש סתירה בין פשט התורה לסיפור האבולוציוני לא מהווה בעיה בפני עצמה. הם פתרו את הבעיה הזו - אבל זה רק מציב בפניהם בעיה אחרת.
אל טוב לא יכתוב דבר שקר
שום אל שמכבד את עצמו לא היה כותב ספר שפשטו אי-אמת, שמכיל סתירה כמו זו שעמדנו עליה כעת, ולא היה מרשה לטעות כזו להיאמר בשמו. זוהי רמה נוספת, שונה, של בעייתיות - גם אם אתה מקבל שהאבולוציה היא הדרך בה בחר האל ליצור את החיים, עדיין אתה צריך להסביר איך אל טוב, שראוי לעבוד, יכול לפרסם בשמו ספר, או אפילו לאפשר לאנשים לפרסם בשמו ספר, שמכיל טעויות כה גסות.
אני לא חושב שיש לדתיים תשובות טובות לבעיה זו. הם בדרך כלל מנסים להתפתל בכל מיני תירוצים עלובים על כתיבה בכמה רמות, כתיבה לזמן המתאים, ובחירה חופשית. זה לא משכנע אף אחד שראוי לתואר "אדם חושב", אבל זה מספיק כדי לשכנע את עצמם. כך הם חיים בשקט עם העובדה שהם מאמינים שהאל רשע, בהכחשה עצמית משובחת.
אל טוב לא ישתול ראיות שקריות
מנגד, אלו שכן מאמינים בפשט התורה חייבים להתעמת עם שפע הראיות לאבולוציה. הם חייבים להתמודד עם העובדה שהאלוהים למעשה כתב ב"ספר הטבע" משהו אחר ממה שהוא כתב בתורה. מה ששום אל טוב, שראוי לעבוד אותו, לא יעשה.
שוב, הדתיים מנסים להתפתל בדיבורים על "חופש בחירה", "סוד", "הסתר" ושאר הבלים, אבל מצליחים לשכנע רק את עצמם.
כך יוצא שבין אם האדם הדתי מאמין באבולוציה ובין אם הוא מאמין בתורה, הוא מאמין באל שקרן שלא ראוי להאמין לו, כל שכן לעבוד אותו או להישמע לו. אם התורה היא דברי אלוהים חיים אין מנוס מהמסקנה שאלוהים הוא שקרן.
אל טוב לא יגרום לכל כך הרבה סבל
האבולוציה היא דרך מאוד, מאוד לא מוסרית ליצור חיים, או את בני האדם בפרט. או בעצם לעשות כל דבר אחר. היא סיפור ארוך של סבל, חורבן, והצלחה וכישלון שלא בדין. היא פשוט לא משהו שאלוהים טוב, שראוי לעבוד אותו, היה בוחר ליצור. רועי צזנה מסביר זאת היטב.
האבולוציה מראה כי השכל הוא חומרי
האבולוציה והביולוגיה המודרנית שהיא הניבה מראות כי שכל ותבונה נוצרו אבולוציונית, והם דברים ותכונות ביולוגיות ופיזיות ממש כמו כנף ויכולת חישוב. היא הופכת את האמונה בנשמה, או בשכל אלוהי חסר גוף, למשהו מגוחך ממש כמו האמונה ב"כוח חיים" הקיים בדברים חיים ומפריד אותם מכימיה. המדע המודרני מראה ש"כוח חיים" או "נפש" זה תאוריות שאולי לא ניתן להוכיח שהן לא נכונות, אבל הן פשוט מגוחכות לאור הידע העצום שיש לנו על איך החיים והמחשבה הם תוצאות של הכימיה והפיזיקה שבבסיס הביולוגיה והנוירולוגיה.
האבולוציה הופכת את האמונה באל הלא-גשמי למגוחכת בעליל. וברור אפילו לדתיים שאמונה באל גשמי היא מגוחכת מראש, כך שזה לא משאיר הרבה אפשרויות.
האבולוציה מייתרת את האל
הבריאתנים מעלים את האל באופן נפוץ ואינטואיטיבי כהסבר לעובדות הביולוגיות. אבל האבולוציה מראה שלא נחוץ להניח שום אל - פשוט מספיק להניח את האבולוציה, והכל מוסבר. למעשה, מוסבר יותר טוב מבריאתנות.
בעקרון היה אפשר שהאל יסביר דברים אחרים. אבל בפועל האל כבר סולק מזמן על ידי הפיזיקה והפילוסופיה מכל תחום עיסוק משמעותי, ורק בביולוגיה וקוסמולוגיה נותר אולי היה לחשוב שיש להיפותזה זו עוד איזשהו שביב של כוח הסברי. האבולוציה ממוטטת את אחד משני עמודי תמיכה אינטלקטואליים אלו. הקוסמולוגיה המודרנית ממוטת את השני. וכך מושג האל נשאר בלי קרקע לעמוד עליה.
האבולוציה מספקת זהות חלופית
אחת מהאמרות של היהדות היא "דע מאין באת, ולאן אתה הולך" - האבולוציה מספקת תשובות שונות לגמרי הן ברמה האישית והן ברמה של המין. המהות האנושית נוצרה בשל לחצים אבולוציוניים שרירותיים במקום תכנון אלוהי, ואינה שיא ההתפתחות.
זה יוצר תפיסה אחרת של עצמך ושל האנושות, שגוררת הבדל גדול ביחס לחיים, לקדמה, לחופש, וכן הלאה. לאדם שמבין את מקומו באבולוציה ובתמונה הכללית של החיים, הדת היהודית נראית צרה, שבטית, יהירה ועלובה מאוד.
האבולוציה מחזקת את התפיסה המכניסטית
לבסוף, בהיותה חלק מתמונת העולם המכניסטית האבולוציה מחזקת אותה. אם אתה מקבל את האבולוציה - לא הבלים כגון "אבולוציה תאיסטית", אלא את הדבר האמתי - אז קשה מאוד לקבל שפתאום חוקי הטבע שהיא עומדת עליהם מופרים בניסים אלוהיים דווקא לפני כמה אלפי שנים. ואין יהדות אורתודוקסית בלי שלל מיתוסים אגדתיים - מי שדוחה את אלו, כבר לא נמצא בזרם המרכזי של היהדות האורתודוקסית, שאני מדבר עליו.
לסיכום, הדת היהודית האורתודוקסית המקובלת דווקא כן עומדת בסתירה לאבולוציה. אבל זה לא פשוט בגלל שהאבולוציה אומרת א והיהדות ב. עם זה הדתיים היו מסוגלים להתמודד. הסתירה היא ברמה עמוקה יותר. בניגוד לאחרים וטובים, לדעתי ברמה היסודית האבולוציה סותרת את הדת. זה כמובן לא יפריע לדתיים רבים להאמין בשני הדברים יחדיו - בני אדם הם יצורים משונים כאלו.
יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שאני לא חושב שלימודי אבולוציה בציבור החרדי או הדתי-לאומי יובילו לגל כפירה או משהו כזה. לכל היותר זה יוביל לכפירה בדורות הבאים כתוצאה כללית של השכלה חילונית, בלי קשר לתכנים המסוימים של האבולוציה. אינני מאמין שלסתירות מהותיות כמו אלו שאני מדבר עליהן יש השפעה חברתית של ממש. צריך להבין אבולוציה הרבה טוב מדי, להבין אותה "בעצמות", כדי שיהיו השפעות שכאלו. זה רחוק מאוד מהרמה שיכולה לספק מערכת חינוך ציבורית.
האבולוציה סותרת את פשט התורה
האבולוציה מספרת לנו סיפור על תולדות החיים על פני כדור הארץ. הסיפור מתחיל לפני כ-4.5 מליארד שנה כשכדור הארץ עדיין ללא חיים. החיים הראשונים נוצרים כמה מאות מליוני שנים לאחר מכן, ובמהרה יצורים חד תאיים שהם אבותיהם של החיידקים (הפרוקריוטיים) המודרניים ודומים להם מאוד מתרבים ומפתחים גיוון ויכולות רבות תחת הברירה הטבעית. לפני כ-3 מיליארד שנה מתפתחים הציאנובקטריה שיכולים לבצע פוטוסינטזה ובכך מעלים את אחוז החמצן באטמוספרה ויוצרים את ההכחדה ההמונית הגדולה הראשונה והגדולה ביותר בתולדות החיים. וכן הלאה וכן הלאה, הסיפור ממשיך ומתפתל, ומלא פרטים ותפניות, מזל והכרח.
סיפור זה פשוט לא דומה לסיפור שמסופר בספר בראשית. ניסיונות לשלב ביניהם הם פשוט מצחיקים ומגוחכים. יש לפיכך בידי המאמין שתי ברירות: או שפשט התורה נכון ואז האבולוציה אינה נכונה, או שיש לדחות את הפשט.
אין בעיה בעקרון עם לדחות את הפשט. היהדות עושה את זה על כל צעד ושעל, בשלל סגנונות וסיבות. היא מומחית בלהגיד שהתורה אומרת שחור כשכתוב בה לבן. אבל משום מה, כשזה מגיע לאבולוציה, מעדיפים רוב הדתיים לא ללכת לשם. אני לא יודע למה, אבל אני חושב שסיבה אחת היא פשוט שהסתירה קיימת. באופן טבעי רוצים הדתיים מראש לקבל את הפשט של דברי הקודש שלהם.
אמנם, דתיים "מתקדמים" מוכנים לקבל את האבולוציה ולדחות את פשט בראשית. זה בא בשני גוונים. רוב אלו שעושים זאת מותירים לעצמם "אבל", כך שהם מקבלים את האבולוציה למעשה אבל לא להלכה. הם מקבלים את הסיפור באופן כללי, אבל חושבים שאלוהים התערב פה ושם במהלך האבולוציה כך שהאמת ההיסטורית היא שהתרחשה "אבולוציה תאיסטית". אנשים אלו למעשה לא מקבלים את האבולוציה כלל - הם רק מעמידים פנים (בפני עצמם) שהם עושים כן. יש מעטים, בודדים ממש, שמקבלים את התאוריה על בורייה, כדרך שבה בחר האל ליצור חיים - בדיוק כפי שמטאורולוגיה מתארת את הדרך בה בחר האל ליצור ברקים.
רוב הדתיים מקבלים את העמדה המקבלת את האבולוציה כאפשרות, אבל בפועל מעדיפים את העמדה ההפוכה, המקבלת את פשט בראשית. לכן שני סוגי הדתיים המקבלים את האבולוציה אינם משמעותיים בדת היהודית. אבל לגביהם, העובדה שיש סתירה בין פשט התורה לסיפור האבולוציוני לא מהווה בעיה בפני עצמה. הם פתרו את הבעיה הזו - אבל זה רק מציב בפניהם בעיה אחרת.
אל טוב לא יכתוב דבר שקר
שום אל שמכבד את עצמו לא היה כותב ספר שפשטו אי-אמת, שמכיל סתירה כמו זו שעמדנו עליה כעת, ולא היה מרשה לטעות כזו להיאמר בשמו. זוהי רמה נוספת, שונה, של בעייתיות - גם אם אתה מקבל שהאבולוציה היא הדרך בה בחר האל ליצור את החיים, עדיין אתה צריך להסביר איך אל טוב, שראוי לעבוד, יכול לפרסם בשמו ספר, או אפילו לאפשר לאנשים לפרסם בשמו ספר, שמכיל טעויות כה גסות.
אני לא חושב שיש לדתיים תשובות טובות לבעיה זו. הם בדרך כלל מנסים להתפתל בכל מיני תירוצים עלובים על כתיבה בכמה רמות, כתיבה לזמן המתאים, ובחירה חופשית. זה לא משכנע אף אחד שראוי לתואר "אדם חושב", אבל זה מספיק כדי לשכנע את עצמם. כך הם חיים בשקט עם העובדה שהם מאמינים שהאל רשע, בהכחשה עצמית משובחת.
אל טוב לא ישתול ראיות שקריות
מנגד, אלו שכן מאמינים בפשט התורה חייבים להתעמת עם שפע הראיות לאבולוציה. הם חייבים להתמודד עם העובדה שהאלוהים למעשה כתב ב"ספר הטבע" משהו אחר ממה שהוא כתב בתורה. מה ששום אל טוב, שראוי לעבוד אותו, לא יעשה.
שוב, הדתיים מנסים להתפתל בדיבורים על "חופש בחירה", "סוד", "הסתר" ושאר הבלים, אבל מצליחים לשכנע רק את עצמם.
כך יוצא שבין אם האדם הדתי מאמין באבולוציה ובין אם הוא מאמין בתורה, הוא מאמין באל שקרן שלא ראוי להאמין לו, כל שכן לעבוד אותו או להישמע לו. אם התורה היא דברי אלוהים חיים אין מנוס מהמסקנה שאלוהים הוא שקרן.
אל טוב לא יגרום לכל כך הרבה סבל
האבולוציה היא דרך מאוד, מאוד לא מוסרית ליצור חיים, או את בני האדם בפרט. או בעצם לעשות כל דבר אחר. היא סיפור ארוך של סבל, חורבן, והצלחה וכישלון שלא בדין. היא פשוט לא משהו שאלוהים טוב, שראוי לעבוד אותו, היה בוחר ליצור. רועי צזנה מסביר זאת היטב.
האבולוציה מראה כי השכל הוא חומרי
האבולוציה והביולוגיה המודרנית שהיא הניבה מראות כי שכל ותבונה נוצרו אבולוציונית, והם דברים ותכונות ביולוגיות ופיזיות ממש כמו כנף ויכולת חישוב. היא הופכת את האמונה בנשמה, או בשכל אלוהי חסר גוף, למשהו מגוחך ממש כמו האמונה ב"כוח חיים" הקיים בדברים חיים ומפריד אותם מכימיה. המדע המודרני מראה ש"כוח חיים" או "נפש" זה תאוריות שאולי לא ניתן להוכיח שהן לא נכונות, אבל הן פשוט מגוחכות לאור הידע העצום שיש לנו על איך החיים והמחשבה הם תוצאות של הכימיה והפיזיקה שבבסיס הביולוגיה והנוירולוגיה.
האבולוציה הופכת את האמונה באל הלא-גשמי למגוחכת בעליל. וברור אפילו לדתיים שאמונה באל גשמי היא מגוחכת מראש, כך שזה לא משאיר הרבה אפשרויות.
האבולוציה מייתרת את האל
הבריאתנים מעלים את האל באופן נפוץ ואינטואיטיבי כהסבר לעובדות הביולוגיות. אבל האבולוציה מראה שלא נחוץ להניח שום אל - פשוט מספיק להניח את האבולוציה, והכל מוסבר. למעשה, מוסבר יותר טוב מבריאתנות.
בעקרון היה אפשר שהאל יסביר דברים אחרים. אבל בפועל האל כבר סולק מזמן על ידי הפיזיקה והפילוסופיה מכל תחום עיסוק משמעותי, ורק בביולוגיה וקוסמולוגיה נותר אולי היה לחשוב שיש להיפותזה זו עוד איזשהו שביב של כוח הסברי. האבולוציה ממוטטת את אחד משני עמודי תמיכה אינטלקטואליים אלו. הקוסמולוגיה המודרנית ממוטת את השני. וכך מושג האל נשאר בלי קרקע לעמוד עליה.
האבולוציה מספקת זהות חלופית
אחת מהאמרות של היהדות היא "דע מאין באת, ולאן אתה הולך" - האבולוציה מספקת תשובות שונות לגמרי הן ברמה האישית והן ברמה של המין. המהות האנושית נוצרה בשל לחצים אבולוציוניים שרירותיים במקום תכנון אלוהי, ואינה שיא ההתפתחות.
זה יוצר תפיסה אחרת של עצמך ושל האנושות, שגוררת הבדל גדול ביחס לחיים, לקדמה, לחופש, וכן הלאה. לאדם שמבין את מקומו באבולוציה ובתמונה הכללית של החיים, הדת היהודית נראית צרה, שבטית, יהירה ועלובה מאוד.
האבולוציה מחזקת את התפיסה המכניסטית
לבסוף, בהיותה חלק מתמונת העולם המכניסטית האבולוציה מחזקת אותה. אם אתה מקבל את האבולוציה - לא הבלים כגון "אבולוציה תאיסטית", אלא את הדבר האמתי - אז קשה מאוד לקבל שפתאום חוקי הטבע שהיא עומדת עליהם מופרים בניסים אלוהיים דווקא לפני כמה אלפי שנים. ואין יהדות אורתודוקסית בלי שלל מיתוסים אגדתיים - מי שדוחה את אלו, כבר לא נמצא בזרם המרכזי של היהדות האורתודוקסית, שאני מדבר עליו.
לסיכום, הדת היהודית האורתודוקסית המקובלת דווקא כן עומדת בסתירה לאבולוציה. אבל זה לא פשוט בגלל שהאבולוציה אומרת א והיהדות ב. עם זה הדתיים היו מסוגלים להתמודד. הסתירה היא ברמה עמוקה יותר. בניגוד לאחרים וטובים, לדעתי ברמה היסודית האבולוציה סותרת את הדת. זה כמובן לא יפריע לדתיים רבים להאמין בשני הדברים יחדיו - בני אדם הם יצורים משונים כאלו.
יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שאני לא חושב שלימודי אבולוציה בציבור החרדי או הדתי-לאומי יובילו לגל כפירה או משהו כזה. לכל היותר זה יוביל לכפירה בדורות הבאים כתוצאה כללית של השכלה חילונית, בלי קשר לתכנים המסוימים של האבולוציה. אינני מאמין שלסתירות מהותיות כמו אלו שאני מדבר עליהן יש השפעה חברתית של ממש. צריך להבין אבולוציה הרבה טוב מדי, להבין אותה "בעצמות", כדי שיהיו השפעות שכאלו. זה רחוק מאוד מהרמה שיכולה לספק מערכת חינוך ציבורית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה