השואה המלתוסיאנית הקרבה

יש פוסט נהדר של רן ישר בבלוג "החברים של ג'ורג'" שמצדד בנאו-מתלוסיאניזם. זוהי העמדה שהאנושות גדלה מהר מדי כך שהיא מכלה את המשאבים שלה ובקרוב תהיה קריסה כתוצאה מכך. בבסיס הטענות עומדת העובדה - הבלתי מעורערת - שהנפט נגמר ולכן שאיבת הנפט תדעך מדי שנה. מה שזה אומר זה שמחירי הנפט יאמירו, והיכולת שלנו ליצר עוד ועוד אנרגיה - שעומדת בבסיס הצמיחה הכלכלית - תסתיים. המשק יפסיק לצמוח, וכל הפעילות הכלכלית, שמבוססת בעצם על ההנחה שהמשק ימשיך לצמוח, תקרוס באסון כלכלי שיביא גם לאסון הומניטרי, מלחמות על משאבים, מלחמת עולם שלישית, וסוף האנושות.... טוב, אולי הרחקתי לכת, אבל הבנתם את הרעיון.

שורש הבעיה הוא שגידול מעריכי הוא פשוט כל כך מפתיע בגודלו. נגיד שלכל משפחה בממוצע יש יותר ילדים מהורים - מכך נובע שהאוכלוסייה תגדל באחוז מסוים לשנה. אם היא תשמור על אותה טכנולוגיה, ואותה רמת חיים, אז גם גידול צריכת האנרגיה שלה יצטרך להיות קבוע כל שנה, כלומר מעריכי. כמובן שבמציאות צריכת האנרגיה מושפעת מהרבה דברים אחרים, כגון ייעול של טכנולוגיות וכדומה, אבל בפועל אכן ישנו גידול די מעריכי בייצור וצריכת האנרגיה לאורך השנים במאות האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית בעצם. 

האנרגיה שארה"ב מייצרת, בסולם לוגריתמי (כך שקו ישר מייצג גידול מעריכי).

וגידול מעריכי זה משהו מדהים. למשל - האוכלוסייה בישראל עומדת על כ-7.4 מיליון וקצב הגידול שלה הוא כ-1.8% בשנה. זה אולי נשמע קצב גידול קטן, אבל המשמעות שלו היא שעוד פחות מ-400 שנה נגיע לאוכלוסייה הנוכחית של כל העולם....אילו האוכלוסייה היהודית הקדומה של ישראל, שמנתה אולי 100,000 לפני 3,500 שנה, הייתה מקיימת גידול כזה היו היום 1032 (!) יהודים ...  גידול מעריכי זה פשוט משהו שלא יכול להימשך לאורך זמן, זה לא מציאותי.

הבעיה שהמלתוסיאנים מצביעים עליה הפעם (בכל דור ודור הם מצביעים על בעיה אחרת) היא יצור הנפט. הפקת משאב כמו נפט אינה דבר פשוט כי ככל שהטכנולוגיה משתפרת אנחנו יכולים למצוא יותר נפט ולהפיק נפט ממקורות שמקודם לא יכולנו, וככול שהמחיר עולה נעשה כדאי כלכלית להפיק אותו בדרכים רבות יותר. למרות זאת, כריית משאבים בד"כ עובדת בצורה די מוגדרת: היא עולה בצורה מעריכית, עד שהיא מגיעה לשיא, ואז יורדת. ונראה שאנחנו כבר עברנו את שיא כריית הנפט.

הפקת הנפט העולמית. כבר עברנו את השיא.

האנרגיה היא המטבע של כל דבר, כל שינוי שעושים בעולם - החל מהאוכל שאנחנו אוכלים וכלה במיחשוב. ללא האנרגיה שמספק הנפט, אנחנו פשוטו כמשמעו נגווע ברעב (שכן ללא נפט, אין חקלאות מודרנית). כל הכלכלה שלנו, הכלכלה הקפיטליסטית, מבוססת על גדילה ללא גבול. וזה פשוט לא קורה - הנפט מפסיק לגדול, האנרגיה לא גדלה יותר.

כל זה טוב ויפה, אבל האם זה אומר שהגדילה המעריכית אכן תופסק בקרוב? השאלה, בעצם, היא האם נצליח לעבור לייצור אנרגיה ממקומות חלופיים. לא חסרים כאלו. אפשר, למשל, לייצר נפט על ידי חוות של חיידקים או אצות בעזרת הנדסה גנטית.  ייצור נפט על ידי אצות זה משהו שמשקיעים בו הרבה, ואצות יכולות לייצר הרבה נפט. כמה נפט? ההערכות מגוונות מאוד, אבל נראה שהמציאותיות מדברות על אולי 60,000  חביות נפט לקמ"ר לשנה (10,000 גלונים לאקר). אם נניח (בפראות) שטח חוות השווה לשטח החקלאי המנוצל כיום לגידול חיטה וכדומה (כ-14 מליון קמ"ר), בעיקר בחוות ימיות, נגיע ל8x10^11 חביות; בקצב גידול (של צריכת נפט) של 2% לשנה, כמות כזו תספק את צריכת הנפט האנושית ל-460 השנים הבאות. זה מספיק זמן כדי שניתן לדורות הבאים לשבור את הראש איך להתמודד עם המשבר המלתוסי.

ויש כמובן דרכים אחרות לניצול אנרגיה סולרית, וגם מקורות אנרגיה חלופית אחרים - בעיקר אנרגיה גאותרמית, גרעינית (אורניום), והיתוך (מימן ומים). יש כאן עוד המון אנרגיה לנצל.

כל זה לא אומר שאנחנו לא נעמוד בפני משבר מלתוסי בייצור אנרגיה בדורנו. העובדה שיש בנמצא אנרגיות זמינות לא אומרת שנצליח לנצל אותן. אבל זה כן אומר שאם המשבר יקרה עכשיו, זה בגלל שלא היינו חכמים מספיק לנצל את המשאבים שקיימים, לא בגלל שנגמרו משאבים.

כל זה היה באשר לייצור אנרגיה, לא לכלכלה. גם אם יצור האנרגיה יפסיק לגדול מעריכית, לא ברור  שהכלכלה תפסיק לגדול באופן מעריכי. ייתכן מאוד שלפחות לזמן מה יותר ויותר שירותים דלי-אנרגיה - כגון חישובים, בידור, וכן הלאה - יקבלו תפקיד חשוב יותר בכלכלה והיא תמשיך לצמוח על בסיסם, בלי להגדיל באופן משמעותי את צריכת האנרגיה שלה.

וגם אם הכלכלה אכן תאט עד כדי עצירת הגדילה המעריכית, לא ברור כלל שזה אכן יוביל למשבר כל-כך נורא. הכלכלה כבר צנחה - לא רק האטה, צנחה - לא במעט בלי שתהייה מלחמת עולם שלישית ובוודאי לא שואה עולמית. תסתכלו על צריכת הנפט של ארה"ב:

בכל פעם שהיה משבר, היתה קריסה שאחריה התאוששות לקצב גדילה איטי יותר. למה שתבנית זו לא תהיה נכונה גם לייצור האנרגיה ככלל? או לכלכלה ככלל?

השאלה היא לכן מה צופן העתיד הקרוב. התרחיש הנאו-מלתוסי הוא שאנחנו כבר בתחילת הסוף של המהפכה התעשייתית, שההתמוטטות באה. מה שהם מקווים לעשות לכן הוא מעבר מושכל לכלכלה-בת-קיימא (שלא מניחה גידול תמידי) עכשיו. כדי למזער את הנזקים. התרחיש הסביר בעיני הוא דווקא שיהיו עליות ומורדות, ושאכן אנחנו כנראה בירידה לתקופת מה, אבל שאנחנו ניגרר על נפט ואח"כ על פחם וגז טבעי למשך עוד כמה עשורים, ושאז פיתוח אנרגיה סולרית, גאותרמית, ביקוע, והיתוך יאפשרו ביחד המשך גדילה לעוד כמה מאות שנים - ואז אכן יגיע כנראה סוף הגידול, ונצטרך לעבור לכלכלה בת-קיימא. אבל זה עוד כמה מאות שנים, לא עכשיו.

חשוב להבין שבכל מה שקשור לייצור אנרגיה, המלתוסיאנים בסופו של דבר יהיו צודקים. בסופו של דבר, הגבול הפיזיקלי הוא שמסה היא אנרגיה. כמות המסה במערכת השמש היא 1047 ג'אול. גם אם האנושות תמצא דרך לנצל אחוז משמעותי מערך זה (ואני בספק), הרי שתימצא מספיק אנרגיה לגידול מעריכי של 2% למשך אלפי שנים - אבל לא יותר מזה. בפועל, כאמור, אני מעריך שלא תיתכן גדילה מעריכית לעוד יותר ממספר מאות שנים בודדות.

וחשוב באותה המידה להבין שגם אם הנאו-מלתוסים טועים, והחגיגה לא נגמרה עדיין, זה לא אומר שלא יהיו לנו כמה שנים או עשורים רעים לפננו, שכן מה שבטוח הוא שהמעבר לאנרגיות חלופיות לא יהיה מהיר וקליל. ועוד לא דיברנו על המחסורים הצפויים בשאר חומרי הגלם. העשורים הבאים הולכים להיות... מעניינים.