כוונון עדין

כוונון עדין. תחשבו על כל חוגה כשולטת בערכו של קבוע בחוקי הטבע.

אנשים מנסים להוכיח את קיום האל כבר אלפי שנים. רוב הטיעונים עתיקים ומעלים אבק. אבל מדי פעם מופיע גיוון חדש על טיעון ישן. כזה הוא "הטיעון מכוונון עדין".


הטיעון מכוונון עדין הוא טיעון מתכנון (מה שידוע בחוגים פילוסופיים כ"טיעון טלאולוגי"). כלומר, הוא מתיימר לקבוע שההסבר הטוב ביותר לתכונה אמפירית כלשהי - במקרה זה, "כוונון עדין" של הקבועים בחוקי הטבע - הוא שהיא נובעת מתכנון על ידי ישות תבונית, הלו היא אלוהים.


אז מה זה "כוונון עדין"? ובכן, יש בחוקי הטבע קבועים שנקבעים אמפירית, על ידי הניסיון. דברים כמו מסת האלקטרון, חוזק הכוח החשמלי, דברים כאלה. יש איזה 20 פלוס כאלה, וזהו - כל השאר הקבועים הרבים בכימיה, פיזיקה, וכדומה נקבעים מתוך חוקי הפיזיקה היסודיים על ידי קבועים אלו.


ה"כוונון" מתייחס לעובדה שאם נדמיין יקום ששולטים בו אותם חוקי טבע חוץ מזה שהערך של קבוע אחד שונה, נמצא שביקום שכזה לא היו נוצרים החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. קחו למשל את הקבוע הידוע כ"קבוע הקוסמולוגי". אם הוא קטן (שלילי) מדי, היקום כולו יקרוס זמן קצר לאחר המפץ הגדול, כך שלא יהיה זמן להתפתחות החיים. אם הוא יהיה גדול (חיובי) מדי, היקום כולו יתפשט בקצב כל-כך מהיר שלא ייווצרו גלקסיות וממילא גם לא חיים.


ה"עדין" מתייחס לעובדה שמספיק להסיט את הקבוע בקצת כדי שזה יקרה. מספיק, למשל, להסיט את הערך של הרבוע הקוסמולוגי באחד חלקי 10 בחזקת 120*. זה 1 ו120 אפסים אחריו. זה מספר עצום. לשם השוואה, יש אולי 10 בחזקת 87 חלקיקים ביקום [הנראה]. כלומר החיים זה משהו מאוד, מאוד עדין. סטייה קלה שבקלות מקבועי הטבע, והרסת אותם.


הטיעון מכוונון עדין יוצא מממצע מדעי זה, ומנסה להסיק ממנו את האל. למשל, עדי אביר אומר:

דוגמאות ספורות אלה, ורבות שכמותן, ממחישות את העובדה שהיקום תומך-החיים המוכר לנו נוצר והתפתח רק לאחר כוונון עדין ומדויק של קבועי הטבע ואנו חייבים לשאול את השאלה: מי אחראי לכוונון עדין זה, המקריות העיוורת או מתכנן על-טבעי כלשהו שעיצב עולם שהותאם במיוחד לקיומם ושגשוגם של יצורים חיים? במילים אחרות, האם החוקים והערכים הקבועים של הטבע 'הוגרלו' באקראי או שישות מתכננת כלשהי בררה אותם מכל החוקים והערכים האפשריים בכוונה תחילה ליצור עולם שמותאם לצרכיהם של יצורים חיים בכלל ויצורים תבוניים בפרט.

יש כמה בעיות חמורות בטיעונים כאלו.


הטעות הבסיסית: תאולוגית - אל מוגבל

 

אלוהים. לא בנאי.

אל לא מוגבל אינו מוגבל לחוקי הטבע שלנו דווקא. הוא יכול ליצור חוקי טבע שונים לחלוטין, אפילו כאלו שאין בהם קבועים אוניברסליים כמו בחוקי הפיזיקה שלנו.


עבור אל שמוגבל ליצירת יקומים בהתאם לחוקי הטבע המוכרים לנו, האפשרות היחידה ליצור חיים היא על ידי קביעת הקבועים בהתאם וכך בחירתם מוסברת על ידי רצונו ליצור חיים. אבל הדתיים מנסים מכור לנו אל לא מוגבל. עבור אל לא מוגבל, השאלה היא אחרת לגמרי. השאלה היא לא מדוע כיוונן האל את הקבועים כדי ליצור חיים, אלא מדוע הוא בחר ליצור חוקי טבע שיהיה בהם כיוונון עדין לחיים? מודע הוא לא יצר חוקי טבע עם כוונון גס, כך שגם סטיות גדולות יובילו לחיים? או ללא כיוונון כלל, כך שכל ערך יוביל לחיים?


באופן אירוני הטיעון מכוונון עדין מתעלם בעצם מהעובדה שהכוונון הוא עדין. התאיסט מספק הסבר למדוע יש כיוונון, מדוע הקבועים מתאימים ליצירת חיים, אבל לא למדוע יש כיוונון עדין. וזה הרי הממצא שיש להסבירו. הממצא הפיזיקלי של "כוונון עדין" זה תכונה של חוקי הטבע, לא של הקבועים. ואת זה התאיסט לא מסביר.


יש לשים לב שגם האתאיסט מסביר את הכוונון. למעשה, האתאיסט מתחייב מראש לכוונון, שהרי אם אין אלוהים אז חוקי הטבע חייבים להיות מתאימים להיווצרות ושרידת חיים שהרי אנחנו נוצרנו בהתאם להם. לעומת זאת, דווקא התאיסט יכול להרשות לעצמו שיהיו חוקי טבע שלא מתאימים להיווצרות חיים, ושהאל יתערב באופן על-טבעי כדי ליצור אותם בכל זאת. זוהי למשל עמדתו של אברהם מיכאל באשר לאבולוציה. כך שזה שיש כוונון, זה בכלל מתאים יותר לדעה האתאיסטית. ובכל אופן השאלה שצריכה להישאל היא למה יש כוונון עדין.


הטעות הבסיסית: סטטיסטית - משחק בבורות


יש שני מובנים להסתברות - מובן סובייקטיבי, ומובן שכיחותי. סובייקטיבית, אנחנו משתמשים בהסתברות כדי להעריך את הסבירות של משהו. זה שאני אומר שיש "80% סיכוי שלא ירד מחר גשם" זה לא אומר שיש 80% מחרים וב-20% מהם ירד גשם; זוהי פשוט ההערכה שלי לסבירות שירד מחר גשם.


אבל להערכות שכאלו יש משמעות רק אם הן מבוססות על ידע בתחום. אם הן סתם מוקרצות מהאצבע, הן רק תרגיל עקר בבורות. וכשזה מגיע לערכי הקבועים היסודיים - אין לנו ידע. אנחנו לא יודעים מהו הטווח ה"אפשרי" של הקבועים בחוקי הטבע, או מהי ההתפלגות של הסבירות שלהם בתוך הטווח. ולכן אנחנו לא יודעים מהי הסבירות של הערך שמצאנו למעשה.


הניסיון ההיסטורי מראה שהמחקר מגלה שני סוגי מקורות לערכי הקבועים: הערכים של הקבועים נקבעים באופן הכרחי, או שהם נקבעים באופן אקראי. אחת מהדוגמאות לכוונון עדין היום היא למשל היחס בין הכוח החשמלי לכוח החלש. נשתמש בה כדי להדגים את שתי האפשרויות.


אם נלך כמה מאות שנים אחורה, נוכל לדמיין טיעון מ"כיוונון עדין" לגבי היחס בין הכוח החשמלי לכוח המגנטי (במקום לחלש). יש לעצמה שלהם יחס מסוים - למה? בפיזיקה הניוטונית אפשר לדמיין יקומים אחרים, שבהם יהיה יחס כוחות חשמלי\מגנטי שונה. מדוע נבחר דווקא יחס הכוחות שיש להם בפועל? ובכן, מאז איינשטיין אנחנו יודעים את התשובה - הכוח החשמלי והכוח המגנטי הם היינו הך. "כוח המגנטי" זה פשוט איך שנראה כוח חשמלי לצופה שנע כלפי המקור שלו. אנחנו בבורותנו אולי חשבנו שאפשר לשחק עם הערך לשל יחסי הכוחות כרצוננו, אבל למעשה אין כאן שום משחק - היחס ביניהם יודע מראש, הוא נקבע באופן הכרחי.


הרעיון שקיים בכלל תחום משחק לקבועים נטול לפיכך בספק.


דוגמה למקור אקראי לערכים של קבועים הוא איחוד הכוחות החשמלי-חלש. אנחנו יודעי היום שבאנרגיות גבוהות מאוד, ששררו בתחילת היקום, היו הכוח החלש והחשמלי מאוחדים ביחד למעין כוח אחד מעורבב. כאשר התקרר היקום וירדה הטמפרטורה, הכוח המאוחד הזה התפרק ו"קפא" ביחס כוחות מסוים, באופן דומה לכך שפתית שלג קופא בכיוון מסוים ולא אחר. זהו תהליך אקראי, כלומר אין שום סיבה שיחס הכוחות נקבע דווקא בערך הזה.


התשובה ש"אין סיבה, זה אקראי" כמובן לא מספקת את הדתיים. אבל אני לא אבזבז אלקטרונים על סיפוק הצורך הילדותי שלהם בסיבות. למיטב הבנתנו הערך של קבועים מסוימים נקבע אקראית, כלומר אין שום סיבה בכלל לזה שיש לו ערך כזה או אחר - ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שילך להתלונן בפני המציאות.


זוהי עדיין הסתברות כסבירות, אבל זוהי סבירות שלפחות מבוססת על חוקי הטבע המבוססים-היטב. מתוך חוקי הטבע הבסיסיים אנחנו יכולים להעריך מהי ההסתברות שהכוחות יקפאו דווקא ביחסי עוצמת כוחות כאלו, בדיוק כפי שאנחנו יכולים להעריך היטב מהי הסבירות לגשם בעזרת המטאורולוגיה. אבל אין בתחזיות שכאלו הרבה טעם בדיעבד - בעולם האמתי, הגשם כן או לא ירד בסופו של דבר, והערך כן או לא קפא בערך זה בסופו של דבר.


בקיצור, המשחקים של הערכת ההסתברות הם רק משחק בבורות. אנחנו לא יודעים מהו התחום שהערכים של הקבועים יכולים לנוע בו, או מהי הסבירות לכל ערך בו. אנחנו אפילו לא יודעים שיש בכלל תחום שהם יכולים לנוע בו. חישובי הסבירויות הם חסרי משמעות. הטיעון מכוונון עדין מנסה להסיק מסקנות על מבנה היקום מתוך הדמיון, שכן המשתמשים בו מקריצים תחומים אפשריים והתפלגות של "סבירות" הערכים בתוכם מתוך דמיונם הקודח.


יש לשים לב שהכוונון העדין עדיין קיים. גם אם נגלה סיבה עמוקה לכך שהקבוע הקוסמולוגי הוא בהכרח בערך שיש לו [וכנראה שדי גילינו], או אם נגלה שהוא נקבע אקראית - עדיין יהיה נכון שאם נריץ את המשוואות עם ערך אחר במקצת נקבל חוסר התאמה לחיים. השאלה למה המשוואות רגישות בצורה כזו עודנה עומדת.


מה זה אומר שיש תחום? רב-יקום


המובן השני של הסתברות הוא כאמור הסתברות כשכיחות. במובן זה להגיד ש"יש סבירות של 80% שמחר לא יירד גשם" זה להגיד שב-80% מהימים בתנאים מטאורולוגיים מקומיים דומים בעבר לא ירד גשם למחרת. קיום של שכיחות כמובן מהווה מקור לגיבוש הערכות סובייקטיביות בעלות משמעות.


אבל אם יש משמעות אובייקטיבית שכזו להסתברויות, הרי שהשאלה למה נבחרו הערכים שנבחרו כבר נענתה - הם לא נבחרו כלל. יש את כל המגוון האפשרי של הערכים, ואנחנו כמובן שוהים באותו חלק של המציאות שבה יש את הערכים שתחתיהם נוצרים חיים.


יש לנו סיבות טובות להאמין שזהו אכן המצב. התאוריות המתקדמות ביותר - ולכן גם המוטלות בספק עדיין! - שלנו בקוסמולוגיה הן מסוג זה. בנקודה זו קופצים בד"כ הדתיים ואומרים שזה רק מעביר את הדיון ל"מי קבע את החוקים של הרב-יקום?". אבל זוהי לא שאלה של כוונון עדין. די לנו בטיעון אחד בכל פעם. השאלה מדוע קיימים חוקי טבע בכלל זוהי שאלה נפרדת. אנחנו מנסים להתמקד פה בשאלה מדוע הקבועים הם בערכים שלהם, ערכים המאפשרים חיים; ועל כך עונה הרב-יקום (כנראה).


כוונון לא טוב - יש ערכים טובים יותר לחיים


האם אכן מכוונים הקבועים דווקא כך שייצרו אותנו? אז להרגיע. קודם כל, כל החישובים מבוססים על "חיים", ולא "חיים אינטיליגנטיים" או משהו כזה. לא ברור אם יש דרישות נוספות לחיים אינטילגנטיים, אבל כרגע ניתן לטעון באותה המידה - ואולי אף יותר מזה - שהיקום נועד ליצור חיידקים. אנחנו כאן רק כתוצאת לוואי מצערת של הרצון האלוהי ליצור חיידקים.


למעשה, גם את זה לא ניתן לטעון, שכן יש חוקי טבע שיקיימו יותר חיים. זה ברור מכך שאם רק תיצור משטח אינסופי של קרקע פורייה, מקורות אור מעליה, וכן הלאה, תאפשר יותר חיים - זה לא יכול להיות במסגרת החוקים הפיזיקליים המוכרים לנו, אבל אין סיבה שזה לא יהיה אפשרי "בעקרון"...


אבל אפילו אם נגביל את עצמנו ל"כוונון" של הקבועים בחוקי הטבע הידועים, יש כנראה אפשרויות לכוונון טוב יותר. למשל, ניקח את אותו הקבוע הקוסמולוגי. במציאות יש לו ערך חיובי במקצת. אבל הערך שימקסם את החיים יהיה (כנראה) דווקא ערך שלילי במקצת.


אז למה כן מכווננים הקבועים בטבע? לא ברור. לי סמולין טוען שהם מכווננים ליצירת חורים שחורים. אולי. לא יודע.


האם יש בכלל כוונון עדין? לא ברור.

כוונון עדין? אין דבר כזה.

כל החישובים של "האם החיים אפשריים" מבוססים על בדיקת החיים כפי שהם יודעים לנו - על תהליכי יצירת החומרים המורכבים שידועים לנו, על יצירת כוכבים כפי שידועה לנו, וכן הלאה. אנחנו לא באמת יכולים להריץ את המשוואות היסודיות החלופיות ולראות אם נוצרים חיים כלשהם איפשהו ביקום החלופי. זו בעיה שגדולה עלינו, בהרבה. לכן, אנחנו לא באמת יכולים להגיד ששללנו את היווצרותם של חיים ביקומים חליפיים. אנחנו שללנו רק את היווצרותם בדרכים ובאופנים הידועים לנו.


יחד עם זאת, יש מקרים שבהם די ברור שלא נוצר ולא ייווצר שום דבר מורכב ביקום החלופי. הבעיה היא לפיכך רק בחלק מהיקומים החלופיים.


עוד בעיה היא ששינוי של כמה קבועים ביחד קשה הרבה יותר להערכה מאשר שינוי של קבוע אחד. שינוי של קבוע אחד יכול "להתקזז" על ידי שינוי של קבוע אחר. למעשה, יש חישובים שמתיימרים להראות שחלק ניכר ממרחב האפשרויות יכול להחיל חיים (מהסוג המוכר לנו). אבל חישובים אלו נתונים בספק. אני נוטה לא להאמין להם - ה"חיים כפי שאנחנו מכירים אותם" זה תופעה מורכבת, שיש הרבה דרכים להרוס אותה, ולכן נראה לי שהיא לא תתקיים מסיבה זו או אחרת בכמעט כל יקום חלופי.


אני לא אסטרופיזיקאי, אבל התשובה שלי לשאלה היא "כנראה שכן, אבל לא לחלוטין ברור".


במקום סיכום

אלוהים הזורק-ברקים. כי אלוהים-המתכנן לא פחות מגוחך.

האמונה שישות תבונית יצרה את חוקי הקיום היא פשוט ילדותית. היא יהירה ברמה מדהימה, באשר היא משליכה את הדמות התבונית העלובה שלנו על הקיום כולו, על כל הודו וזרותו מרוממת הרוח. היא מנוגדת לכל מה שאנחנו יודעים על תבונה וסיבתיות. היא מתחמקת מהאמת הפשוטה שישות זו, אחלו הייתה קיימת, הייתה גם היא חלק מהמציאות. היא פשוט לא אלטרנטיבה. היקום לא נוצר על ידי קוסם בלתי נראה בדיוק כפי שהוא לא נוצר על ידי מפלצת הספגטי המעופפת - אנחנו יודעים יותר מידי על יצירה תבונית מחד ועל ספגטי מאידך מכדי שאלו יהיו אפשרויות רציניות. [כמובן שביגוד לכך, דבקות בפלפ-אל היא אמונה רציונלית לחלוטין!]


השאלה למה קבועי הטבע הם מה שהם ולמה חוקי הטבע הם מה שהם עודנה עומדת. אולי נמצא לה, בבוא הזמן, תשובות. אלו לא יהיו התשובות הדתיות הילדותיות, והן לא יימצאו על ידי פילוסופים או כוהנים. אלו יהיו תשובות שמן הסתם יהיו רק יותר מסתוריות ומוזרות ויראו לנו שהעולם עוד יותר מוזר ממה שדמיינו. והן יימצאו על ידי המדע.


* האמת שזה כנראה לא נכון, מסיבות אזוטריות, אבל בואו נגיד שכן.


[רשומה זו נכתבה בעקבות רשומה דומה של רועי צזנה, שמסבירה הרבה יותר טוב ממני על הסתברויות ושות'; מומלץ]