יום ראשון, 16 במאי 2010

האור שבקצה המנהרה

אוסף של תגובות, במקום פוסט ארוך:

1. מכתב שרשרת של מיקי לפיד מסתובב לו בהצלחה במחוזותינו, וקורא לחרם על מוצרי בד"ץ העדה החרדית. ישאלית חילונית כבר תמכה בחרם זה לפני מעל חצי שנה, ואז גם הפנינו לעצומה שהיו חתומים עליה 54; מאז נוספו כמאתיים חתימות. אני לא יודע כמה אנשים הצטרפו מאז לחרם, אבל נראה שמכתב השרשרת עושה יותר מהעצומה; החרם מפורסם בגלובס, בחדשות ערוץ 2, דה-מרקר, נענע10 ועוד. נראה שהמכתב מעביר את המסר ליותר אנשים מאשר העצומה.

למה הפעם זה עובד ומקודם זה לא עבד? אני חושב שבעיקר בגלל הקברים בבית החולים ברזילי. יש כאן מטוטלת - ככול שעולה כוחם של החרדים והדתיים, כך מתבררת לציבור החופשי יותר מהותם והדחייה מהם גוברת. עולים כוחות אנטי-חרדיים, שמאזנים את הכוח של החרדים וממתנים את הכפייה דתית - ואז, הציבור שוכח כמה מסוכנים הם הדתיים, והולך לבחור על נושאים אחרים (קרי: פלסטין). כמה שנים אחר כך, חוזר הסיפור - והפעם, עם כוח חרדי חזק יותר, בשל הריבוי הטבעי שלהם.

2. אם כבר אנו בענייני עצומות וקידום מאמצים חילוניים, למה לא לדבר על משהו שנוגע הרבה יותר לכל אחד מאיתנו מאשר הכשרות או 0.1 האגורות שאנו משלמים בשלה לבד"ץ העדה החרדית בכל מוצר (יהיה הדבר נתעב ככול שיהיה)? אני מדבר, כמובן, על תחבורה ציבורית בשבת. שזה כמובן טוב מכול הבחינות - החל בצימצום זיהום האויר, דרך שוויון חברתי ועוד. ובכן, כאן יש עצומה בלווית אתר שלם שמוקדש לקידום תחבורה ציבורית בשבת - עלו והצליחו.

3 אם כבר בכפייה דתית מדובר, רועי צזנה שופך אור על הצעת חוק מפחידה של זבולון אורלב, המציעה להפוך טקסי חופה לא אורותודוקסיים לפליליים, ולהכניס את מי שמתחתן כך לכלא. כי לא מספיק לאורלב שהמדינה לא תכיר בהם - לא, צריך לשלוח אותם לכלא על מימוש חופש הדת שלהם.

צזנה מסיים בקיראה להגשת מועמדות לתוכנית תקווה לטיפוח מנהיגות פוליטית. אני ממש בעד, אבל שבועות של פעילות רצופה כלשהי שלוקחת אותי מהמשפחה והעבודה שלי זה גדול עלי - ובכלל התוכנית נראית בעצם מיועדת לתלמידי מדעי המדינה צעירים הפעילים פוליטית בקמפוסים, לא לתלמידי פיזיקה מזדקנים הפעילים פוליטית בארץ. אני גם לא חושב שמה שצריך זה עוד מנהיגים פוליטיים, למרות שבהחלט ראוי שכל פעיל וכמובן מנהיג פוליטי יהיה בקי בתכנים שמעבירה התוכנית. מה שצריך זה דווקא יותר מונהגים פוליטית - יותר חילונים שאכפת להם מהפוליטיקה, שמבינים שהחוקים שמחוקקים ומיישמים פה מובילים למדינת הלכה ורוצים להגן על מדינת ישראל כמדינה ליברלית ודמוקרטית. יותר משאנו צריכים מנהיגים, אנו צריכים יותר אנשים שעושים מעשים קטנים כגון חברות במפלגה, תרומה לה, השתתפות בהפגנה פה ושם, השתתפות בדיון הציבורי, וכמובן - הצבעה בהתאם. אני, כמובן, בעד חברות ופעילות במסגרת מפלגת אור, שהיא המפלגה היחידה ששמה לה את קידום החילוניות כמטרה, אבל השתתפות והשפעה על מפלגות אחרות בכיוון זה גם היא תהיה חיובית בהחלט.

4. ואם כבר מדברים על כפייה חרדית, איך אפשר בלי להעלות את המקרה המזעזע של נועה רז, שהוכתה על ידי חרדי בתחנת אוטובוס מכיוון שהוא ראה את סימני התפילין שהניחה (וראו כאן וכאן). כפי שנועה מציינת בצדק, הבעיה אינה רק אצל החרדים, אלא אצל החברה, שמקבלת את האלימות החרדית ולא פועלת לביעורה. צודק גם יוסי גורביץ שלא ניתן לפטור את האדם האלים והנתעב שעשה זאת כ"משוגע" - יש להבין את ההשלכות המערכתיות של הכת החרדית והיחס אליה על ידי החברה החילונית בייצור "משוגעים" שכאלו. בעיות והישגים הם תמיד מערכתיים, לא רק אישיים.

תגובה 1:

  1. חופש מהדת שלהם...
    מבהיל, העניין שהוא שלקדם רעיונות שנתפסים כאנטי-דתיים הם קשים מאוד.
    עדיף להגיד "הומניסט" מאשר "אתיאיסט" שמדברים עם אנשים. ככה זה.

    השבמחק