יום רביעי, 5 במאי 2010

כלוא בכלוב

כפי שהרבנים מפחדים, האינטרנט מהווה מקום שבו החרדים יכולים לצאת ולפגוש את העולם האמיתי, להבין את שקרי התנ"ך ולראות שפירושו המילולי סותר את כל הידוע לנו ואת הדברים שאנו מאמינים בהם מסיבות טובות, ואף להגיע להכרה שאין אלוהים כלל. זה מה שקרה לחרדי אחד מלונדון, שנוכל לקרוא לו "מר פן".

באופן אירוני, הכל התחיל מארגון אש התורה, ארגון החזרה בתשובה ו"חיזוק", שנתן סדנה במתן תשובות כנגד החילונים בכלל ובקשר לאבולוציה בפרט. מר פן התרשם - אבל, מה לעשות, הלך ללמוד עוד באינטרנט. ושם למד כמה התשובות מגוחכות, מטעות וטועות, ודווקא יש ראיות טובות מאוד לאבולוציה.

מסוכן, מסוכן האינטרנט הזה.

מכאן היתה הדרך ארוכה (2 שנים), אבל חד כיוונית - הוא למד, הוא החכים, והוא זנח את כל דתו השגויה ואת האל המגוחך שלה.

מסוכנת, מסוכנת האבולציה הזו.

אולם, הוא נשאר בקהילה החרדית, ולא מעז לספר על כל זה לאף אחד, אפילו לאשתו ובטח לא לילדיו. אלו הם חייו, והוא רגיל לכלוב העופרת שלו, ואוהב את משפחתו וחבריו. במקום לספר לקרובים לו, הוא כותב בלוג. וכך הוא מתוודע לעוד אנשים במצבו, והם אליו, וזה עוזר - עוזר להם באי-אמונתם. עוזר, אפילו, יש לשער, לאנשים אחרים לאבד את אמונתם.

מסוכן, מסוכן האינטרנט הזה. מסוכן לכתות.

כמה מרי פן יש בקרב החרדים? כמה אפיקורסים בסתר? אני שמעתי הערכות של -20%. שזה מספר עצוב. עצוב, כי מדובר בחמישית מהחרדים, חמישית מהקהילה שחיים את חייהם סגורים בכלוב המוסכמות החברתיות שהם יודעים שהן אינן צודקות ומעודדות בורות אף בקרב ילדיהם, חמישית מהאנשים שחייבים להסתיר את זהותם ולחיות חיים כפולים.

מי ייתן ויצאו לחפשי. אולי יום אחד, יוכלו כל מרי פן להכיר בכוחם המשותף, ולצאת מהארון, או לפחות לצאת באופן המוני לחברה החילונית - בלי שילדיהם יילקחו מהם, בלי להישאר חסרי כל, בלי לאבד את החיים רק בשביל הסיכוי לחיות חיים אמיתיים.

(דרך אתר "הרשומות היהודיות באינטרנט" (Jewish Chronicle Online).]

2 תגובות:

  1. נחשפתי לכמה וכמה סיפורים כאלו. זכור לי לטובה רב כולל אתאיסט (סליחה על האוקסימורון) שהמליץ לחוזרת בשאלה שהכרתי לברוח מהדת כמה שיותר מהר. זאת היתה סצנה קשה בשבילה. באמת עצוב.

    השבמחק
  2. מאיר עיניים. התוודעתי לבלוג הזה רק כעת, וכן ל"בהירים" ו"מחשבה בהירה". יישר כוח.

    השבמחק