מהם גבולות המדע? במה הוא לא יכול לעזור לנו, מה הוא לא יכול לדעת? האמונה שהמדע הוא חזות הכל, הדרך היחידה לאמת, היא "מדעיזם" (Scientism). עמדה קיצונית זו סותרת את עצמה - מהי הדרך המדעית, מהו מדע, ולמה הוא הדרך הנכונה לאמת הן שאלות פילוסופיות ש(לפחות חלקית) לא יכולות להיקבע מדעית. לכן, אין למעשה מי שמאמין במדעיזם. אנשים רציניים מאמינים בפילוסופיה, שהמדע הוא ביטוי והמשך שלה בפועל, יישום התובנות אודות השגת ידע על מה שקיים.
אבל ככל שהמדע מתפתח, לא רק כגוף של ידע אלא גם כמקצוע וצורת מחשבה, כך מופרדים יותר ויותר תחומים מה"פילוסופיה" הכללית והופכים למדע. ביותר ויותר תחומים מובהרים המושגים ואיך לברר שאלות בתחום, וונשאר רק לברר מה נכון בפועל. מטבע הדברים, אנשים רבים שחיים בתקופות שמתרחש בהן שינוי כזה לא רואים התפתחויות אלו בעין יפה - בעיניהם, זוהי גלישה של המדע לתחומים שלא שלו, או רידוד התחום והתעלמות מהקשרים הענפים שלו לתחומים אחרים. למשל, הגאון המתמטי פיתגורס קישר את תובנותיו המתמטיות עם תובנות מיסטיות והיה נחרד לגלות עד כמה המתמטיקאים המודרנים "פיספסו את העיקר" (היינו את הנומרולוגיה העקרה שלו). זהו מקור ההאשמות ב"מדעיזם".
ההתפתחות המבורכת של המדע מביאה יותר ויותר תחומים תחת חסותו בימנו. ניתקלתי בדוגמה בולטת לכך לאחרונה - מתן סיוע. יותר ויותר משקיעים ותורמים רוצים מחקרים מדעיים ואמות מידה אובייקטיביות להצלחה, כדי שיוכלו לכלכל את הסיוע ההומניטרי שהם נותנים יותר טוב. בעוד שבעבר פשוט "נתנו צדקה" מתוך מחשבה ש"זה טוב", אנשים היום לא מסתפקים בכך ורוצים להפיק את המירב מתרומתם ולוודא שהכסף שהם תורמים באמת משפיע לטובה ואינו בזבוז. הקרן הפרטית הגדולה בעולם, הקרן של ביל גייטס, מקפידה מאוד לכלול משוב ובדיקות על השקעותיה. והנה, מסתבר שגם ממש עושים ניסויים מדעיים של ממש -
תחום נוסף וקשור הנהפך למדע בימים אלו הוא האתיקה (כמובן המדיניות הכלכלית והפוליטית קשורות אליה קשר הדוק). כך, למרות שסם הארים עושה כמה טעויות פילוסופיות בוטות הוא בעצם מציע לבנות מדע של השגשוג האנושי - תחום שימושי ביותר שבפועל, כאשר יקום, יהווה אכן תחליף אמיתי לדעות הלא-מבוססות המושמעות כיום לעיתים כה-תכופות באשר לאיך לחיות.
הטעות הבסיסית של האריס היא שהוא לא מבין שמה שאנחנו רוצים זו גם שאלה אמפירית מדעית, ולא ניתן להניח מראש (כפי שהוא מניח) שאנחנו בעצם רצים להגדיל את חווית האושר של כל היצורים החווים. אולם, מדע האושר וההתפתחות האישית כבר החל (בעיקר תחת הכותרת "פסיכולוגיה חיובית"), וכפי שמראה הווידאו שמעל גם מדעי החברה לא חפים מהתפשטות השיטה המדעית לתחומם. אנו מתקדמים לקראת הבנה מדעית של מה אנחנו רוצים ואיך להגשים זאת.
זה לא מדעיזם, זו פשוט התקדמות המדע.
אבל ככל שהמדע מתפתח, לא רק כגוף של ידע אלא גם כמקצוע וצורת מחשבה, כך מופרדים יותר ויותר תחומים מה"פילוסופיה" הכללית והופכים למדע. ביותר ויותר תחומים מובהרים המושגים ואיך לברר שאלות בתחום, וונשאר רק לברר מה נכון בפועל. מטבע הדברים, אנשים רבים שחיים בתקופות שמתרחש בהן שינוי כזה לא רואים התפתחויות אלו בעין יפה - בעיניהם, זוהי גלישה של המדע לתחומים שלא שלו, או רידוד התחום והתעלמות מהקשרים הענפים שלו לתחומים אחרים. למשל, הגאון המתמטי פיתגורס קישר את תובנותיו המתמטיות עם תובנות מיסטיות והיה נחרד לגלות עד כמה המתמטיקאים המודרנים "פיספסו את העיקר" (היינו את הנומרולוגיה העקרה שלו). זהו מקור ההאשמות ב"מדעיזם".
ההתפתחות המבורכת של המדע מביאה יותר ויותר תחומים תחת חסותו בימנו. ניתקלתי בדוגמה בולטת לכך לאחרונה - מתן סיוע. יותר ויותר משקיעים ותורמים רוצים מחקרים מדעיים ואמות מידה אובייקטיביות להצלחה, כדי שיוכלו לכלכל את הסיוע ההומניטרי שהם נותנים יותר טוב. בעוד שבעבר פשוט "נתנו צדקה" מתוך מחשבה ש"זה טוב", אנשים היום לא מסתפקים בכך ורוצים להפיק את המירב מתרומתם ולוודא שהכסף שהם תורמים באמת משפיע לטובה ואינו בזבוז. הקרן הפרטית הגדולה בעולם, הקרן של ביל גייטס, מקפידה מאוד לכלול משוב ובדיקות על השקעותיה. והנה, מסתבר שגם ממש עושים ניסויים מדעיים של ממש -
תחום נוסף וקשור הנהפך למדע בימים אלו הוא האתיקה (כמובן המדיניות הכלכלית והפוליטית קשורות אליה קשר הדוק). כך, למרות שסם הארים עושה כמה טעויות פילוסופיות בוטות הוא בעצם מציע לבנות מדע של השגשוג האנושי - תחום שימושי ביותר שבפועל, כאשר יקום, יהווה אכן תחליף אמיתי לדעות הלא-מבוססות המושמעות כיום לעיתים כה-תכופות באשר לאיך לחיות.
הטעות הבסיסית של האריס היא שהוא לא מבין שמה שאנחנו רוצים זו גם שאלה אמפירית מדעית, ולא ניתן להניח מראש (כפי שהוא מניח) שאנחנו בעצם רצים להגדיל את חווית האושר של כל היצורים החווים. אולם, מדע האושר וההתפתחות האישית כבר החל (בעיקר תחת הכותרת "פסיכולוגיה חיובית"), וכפי שמראה הווידאו שמעל גם מדעי החברה לא חפים מהתפשטות השיטה המדעית לתחומם. אנו מתקדמים לקראת הבנה מדעית של מה אנחנו רוצים ואיך להגשים זאת.
זה לא מדעיזם, זו פשוט התקדמות המדע.
nרתק.
השבמחקנעים להכיר יאיר.
חבל שאין כאן עוד תגובות.
וכי איך פילוסופםיה תוכיח עצמה?
או ההיגיון את עצמו?
היית מוכן לפרט יותר לגבי הבעיות הפילוסופיות שסאם האריס נתקל לתוכן? (לבעיה של דויד יום, הוצגו פתרונות, למשל ע"י סיריל).
נעים להכיר גלעד.
השבמחקבמידה שנסתכל על הפילוסופיה כהבהרת המושגים ודרכי החשיבה, הפילוסופיה תוכיח את עצמה בשיפור השיח והמחשבה שלנו ומכאן גם יכולות ההבנה והמעשה שלנו. באופן רחב יותר, אם נאמץ השקפה מעין-קוויניאנית הרואה בפילוסופיה המשך של המדע, הפילוסופיה היא חלק עיקרי מחיפוש האמת ולא צריכה להוכיח את עצמה. באופן בסיסי יותר, לא ניתן להוכיח את יסודות הפילוסופיה כגון ההגיון, ניתן רק להכיר בהם ולהצדיק אותם בדיעבד.
האריס נופל בכל המלכודות של הכשל הנטורליסטי לסוגיו, אכן בעיקר בעיית המצוי\רצוי של יום. זה לא שאין פתרונות, אלא שהאריס לא מודע בכלל שיש כאן בעיה שצריך לפתור. לא באמת, הוא לא מבין את הבעיה. ראה, למשל,
http://www.samharris.org/faq/full_text/how-can-you-derive-an-ought-from-an-is/
אני אומר "טעויות" ולא טעות כי למרות שניתן אולי לעשות רדוקציה לבעיה של יום, או לבעיית השאלה הפתוחה של מור, וכדומה, אני חושב שביסוד האריס פשוט לא חושב באופן עמוק ובהיר מספיק על מטא-מוסר, וכך נגרר לטעויות רבות ואמורפיות יותר (כדוגמה - האריס מבצע אקוויווקציה בין הרעיון שהמוסרי כולל את שיפור האושר לבין הרעיון שזוהי המטרה העליונה של המוסר, בעוד שלמעשה נראה לפחות סביר שהשגת האושר היא רק כלי מדידה לשיפור העולם, אמצעי ולא מטרה).
יש לציין שכל זה הוא רק על בסיס דבריו עד כה. האריס מוציא ספר שלם על מוסר בקרוב, ואולי שם הוא ידבר יותר באריכות ומי יודע, אולי אפילו יראה שהוא כן חשב עמוקות על הנושאים הללו ואולו אפילו שהוא צודק. איכשהו, מהתבטאויותיו עד כה, אני בספק.
אני עומד לכתוב כאן מאמר משלי על בסיס המוסר בקרוב, ונראה אז כמה שטויות אני יגיד...
איך בדיוק להצדיק בדיעבד?
השבמחקלהוכיח היגיון דרך היגיון זה פשוט להסתובב במעגלים.
אני לא יודע אם אתה עוקב אבל זוהי תשובתו של האריס:
http://www.huffingtonpost.com/sam-harris/a-science-of-morality_b_567185.html
בכנות אני מחכה לספר שלו, מקווה שהוא יסדר את הביקורות או לא יפרסם את הספר בכלל.
אין לי יותר מדי מושג באתיקה, אני אצטרך לקרוא עוד בנושא.
גלעד
אני חייב לציין לטובתך שאתה לא טועה כשאר מבקריי האריס - חלקם טוענים בגדול שהאריס טועה בגלל שאי אפשר ליצור "מדע של מוסריות" (מה שזה לא יהיה).
השבמחקגלעד
גלעד - אכן לא ניתן להוכיח את ההגיון דרך ההגיון, ב"להצדיק בדיעבד" לא התכוונתי להוכחה אלא להצדקה - הצדקה סיבתית-אבולוציונית, הצדקה מנקודת המבט של אינטרסים, וכדומה. בכל אלו מניחים מראש שההגיון נכון, ורק מצדיקים את השימוש בו או את קיומו אצלנו בראש וכדומה.
השבמחקאני מקווה כמוך שהוא יסדר את העניינים בספרו, למרות שאני מסופק בכך. בקשר לקריאה באתיקה, ובפילוסופיה בכלל, אני ממליץ מאוד על האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, המוצעת חינם ברשת. היא מעודכנת תדיר, נכתבת על ידי מומחים בתחום, ומהווה שער טוב מאוד ללימוד כל תחום למעשה בפילוסופיה. (כמובן שהעמקה תדרוש לימוד נרחב יותר, אבל סטנפורד מאשפרת ללמוד מה צריך ללמוד.) בנוגע למטא-מוסר, הערך הוא
http://plato.stanford.edu/entries/metaethics/