"במתווה התנ"כי של ההיסטוריה, ארבעה ממלכות עלו וזו לאחר זו כילו את נוכחות האל בעולם במשהו מהדרה. כל אחת עשתה זו על ידי כך שמנעה מהיהודים ריבונות על אדמתם, בעוד שישראל נועדה להמשיך במשימתה במידה הגדולה ביותר האפשרית. ממלכה אחת היתה יוון. אחרת היתה רומא, שאנו עדיין שוהים בצל הגלות שלה. המהר"ל מוצא רמז לכל הארבעה בפסוק השני בבראשית. זו היה ידוע מראש, לא עניין של מזל, חלק מהתבנית שאלוהים ידע היטב שתבוא לידי מימוש."
איזו דרך חשיבה עלובה! זוהי הצרה הגדולה שבדת - שהיא מעוותת את דרכי החשיבה. כל כך הרבה עיוותים יש כאן, שאיני יודע מאיפה להתחיל.
ה"נבואה" היא שטות והבל מוחלט, פירוש לאחר מעשה ללא כל אפשרות לוודא שהפירוש נכון, המצאת משמעות חדשה לטקסט במקום נסיון צנוע להבין מה הטקסט אומר בהתאם לרקע שבו הוא נכתב, למטרת הכותבים אותו, וכדומה. שלא לדבר על זה שהיו הרבה יותר מארבעה כובשים לישראל. אבל קלינגהופר, והמהר"ל, לא נותנים לעובדות לבלבל אותם - הם יודעים את האמת, וצריכים רק למצוא את הרמזים לכך שזו אכן האמת. אפשר להתעלם מכל הרמזים הנגדיים, ולא צריך כמובן לחקור ללא ההנחה שמה שהם מאמינים אולי, מי יודע, לא נכון. זה בדיוק הפוך למדע, שמבחינה פורמלית לפחות תמיד מחפש להוכיח שמה שהוא אומר לא נכון - ומקבל כראייה לנכונות עמדותיו את העובדה שהנסיון לא צלח. החסך העצום הזה בחשיבה ביקורתית משתק את החברה הדתית, וחונק את החברים בה בערפל של בערות מרצון.
אולי לא פחות חמורה מכך היא תמונת האל ה"מסתתר" העולה מהנאמר. התאולוגיה של האל המסתתר מועלה לדרגת תאוריית קונספירציה, אשר עצם חוסר הראיות לה מהווה ראיה לה. הרי האל תכנן מראש להחסיראת עצמון מהעולם, אז ברור שלא תמצא לו ראיות בעולם! זו חלק מהתוכנית האלוהית! כך, במקום לחפש את האמת על פי הראיות, מחפשים אותה על פי חובר בראיות, ומקבלים כ"ראיות" אליה כל צירוף מקרים שאולי מתאים, איכשהו, אליה - אם נדמיין חזק מספיק.
ואולי חמורה מכל היא תמונת האל שמציירת תפיסה זו. זהו אל המשאיר את עולמו הפקר, אל החסר את היכולת או התבונה בכדי לכוון את העולם בהשגחה, ולכן זונח את יציריו כדי שיסתדרו לבד בעולם מלא הרוע והסבל שהוא יצר - ולאל זה קוראים הדתיים "טוב"! תמונה מעוותת זו של הטוב גוררת אמירות תאולוגיות מביכות כגון זה שהשואה היתה טובה (שכן "הכל לטובה"), אבל חמור יותר מכך - יש לה השלכות הרות אסון על המוסר של החברה. אל שכיבוש והרג הם חלק מתוכניתו האלוהית מוביל לכיבוש, אלימות, והרג בשמו. אל שיוצר דברים בלתי מושלמים יוצר חלוקה לדרגות של מושלמות ועל ידי כך את הגזענות, והאפלייה המינית הפושים ביהדות. וכאמור, אל נפקד מעודד חשיבה לא-ראייתית, ועמה את האדרת האמונה על פני החשיבה, ולכן את הערצת הקנאים ועידודם, ובורות והסתגרות בכדי לשמור על הנפש מפני העולם (שכן האל, והאמת, מסתתרים מהעולם, ולכן חשיפה אליו עלולה להוביל לכפירה).
הדת מבלבלת בין חושך לאור, עד כדי כך שהיא אומרת שהרע הוא טוב והטוב הוא רע. כך בפיתול תאולוגי מגיע קליגהופר למסקנה כי זה טוב שיש אנשים שנטרפים על ידי חיות טרף, כי זה "מאתגר" אותנו רוחנית. הצדקת הרשע היא ללא ספק התהום העמוקה ביותר שהתאולוגיה מדרדרת אליה. אני מניח שקליגהופר היה חושב שאדם ששיסה חיות טרף בבניו כדי "לאתגר" אותם, וכתוצאה מכך מת בן שלו, צריך לקבל כלא. אבל כשזה מגיע לאלוהים, "אבינו שבשמים", הכל מותר, הכל טוב. שום תירוץ לא ייחסך כדי לצייר את העולם חסר-האל שלנו כעולם המונחה על ידי אל טוב. כמה עלוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה