בבית הספר בשלומי יש בעיות. בית הספר אמור ללמד בשני מסלולים - מסלול ממלכתי ומסלול ממלכתי-דתי. לכאורה, אין מניעה ששני המסלולים יילמדו במוסד אחד; בפועל, זה לא עובד.
המנהלת והמפקחת דתיות, וכך למעשה גם הבית ספר. כאשר יש תפילה לתלמידים הדתיים, החילוניים לומדים תלמוד - לא, חס וחלילה, מ"העגלה הריקה" של התוכן החילוני-במובהק, כגון אבולוציה (תועבה!), פילוסופיה (מה, יש מוסר חילוני?), חינוך-מיני (תועבה בריבוע!), וכדומה. בצום גדליהו התלמידים כולם משוחררים הביתה, בניגוד לבתי ספר ממלכתיים אמיתיים. בשיעור מדע, המורה מלמדת את "האמת המדעית" שאי-נטילת ידיים מביאה קללה. שיעורי תנ"ך ותושב"ע אינם נעשים על פי הגישה הספקנית, הביקורתית, החילונית. לביה"ס לא מותר להביא עוגה כי הכשרות שלה לא מספקת (שהדתיים יתפשרו, בשם הממלכתיות? הצחקתם אותי). יש הפרדה נוקשה בין בנים ובנות וקוד לבוש דרקוני. וככלל בית הספר לא מטיף לכבוד לערכים הומניים, דמוקרטיים, רציונליים, אלא לערכים יהודיים, של עם-סגולה, זכות-אלוהית, ואמת-דתית.
לא ניתן לקיים מסגרת אחת שבה מלמדים לשתי מערכות ערכים שונות כל-כך. בבית ספר דתי החשיבה הדתית מפעפעת ומרעילה את איכות המחשבה בכל התחומים - מדע (כגון המורה המלמדת את "המדע" של נטילת ידיים), דת (כגון למידה בלתי ביקורתית של הדת, והימנעות מלמידת דתות אחרות ברצינות), היסטוריה (למה נחרב בית המקדש השני? האם היתה גלות בעקבות זאת?), ביולוגיה (תורת האבולוציה - כן או לא?), וכן הלאה והלאה.
היה מוטב לו לא היו בתי ספר דתיים כלל. אבל לפחות, שלא יאחדו וילמדו תכנים ומחשבה ירודה, דתית, את החילוניים!
יש זכות להורים לקבוע שילדם יתחנך חינוך דתי, אבל לא זכות שילדם לא יזכה לחינוך ליבה מעובה החושפת אותו לאמיתות המדעיות ונותנת בידיו את כישורי החיים לבחור את דרכו בחיים כשיגדל. על בתי ספר דתיים ללמד חינוך ליבה מעובה על ידי מורים מוסמכים, עם פיקוח הדוק, כך שתועבות כגון מורה למדע שמלמדת על הקללות שאי-נטילת ידיים גוררת לא יקרו. זה לא אומר שהמורים לא יהיהו דתיים בהכרח, אבל כן אומר שהמורים יהיו גם מורות, ולימודי הליבה יהיו בכיתות מעורבות, שכן הכנת הילדים נפשית לכבוד לדמויות סמכות נשיות ולשוויון חברתי וחופש בין נשים לגברים הוא יסוד חשוב ביכולת שלהם להשתלב בחברה החילונית, מרכיב מהותי בחופש שלהם שלא ניתן לוותר עליו כדי לרצות את זכות ההורים לשמור על הפרדה מינית.
כל זה בתאוריה. בפועל, במדינת ישראל, ההפרדה היא החוק. משרד החינוך חייב, בחוק, לספק לחילונים חינוך חילוני. והוא מועל בתפקידו.
המנהלת והמפקחת דתיות, וכך למעשה גם הבית ספר. כאשר יש תפילה לתלמידים הדתיים, החילוניים לומדים תלמוד - לא, חס וחלילה, מ"העגלה הריקה" של התוכן החילוני-במובהק, כגון אבולוציה (תועבה!), פילוסופיה (מה, יש מוסר חילוני?), חינוך-מיני (תועבה בריבוע!), וכדומה. בצום גדליהו התלמידים כולם משוחררים הביתה, בניגוד לבתי ספר ממלכתיים אמיתיים. בשיעור מדע, המורה מלמדת את "האמת המדעית" שאי-נטילת ידיים מביאה קללה. שיעורי תנ"ך ותושב"ע אינם נעשים על פי הגישה הספקנית, הביקורתית, החילונית. לביה"ס לא מותר להביא עוגה כי הכשרות שלה לא מספקת (שהדתיים יתפשרו, בשם הממלכתיות? הצחקתם אותי). יש הפרדה נוקשה בין בנים ובנות וקוד לבוש דרקוני. וככלל בית הספר לא מטיף לכבוד לערכים הומניים, דמוקרטיים, רציונליים, אלא לערכים יהודיים, של עם-סגולה, זכות-אלוהית, ואמת-דתית.
לא ניתן לקיים מסגרת אחת שבה מלמדים לשתי מערכות ערכים שונות כל-כך. בבית ספר דתי החשיבה הדתית מפעפעת ומרעילה את איכות המחשבה בכל התחומים - מדע (כגון המורה המלמדת את "המדע" של נטילת ידיים), דת (כגון למידה בלתי ביקורתית של הדת, והימנעות מלמידת דתות אחרות ברצינות), היסטוריה (למה נחרב בית המקדש השני? האם היתה גלות בעקבות זאת?), ביולוגיה (תורת האבולוציה - כן או לא?), וכן הלאה והלאה.
היה מוטב לו לא היו בתי ספר דתיים כלל. אבל לפחות, שלא יאחדו וילמדו תכנים ומחשבה ירודה, דתית, את החילוניים!
יש זכות להורים לקבוע שילדם יתחנך חינוך דתי, אבל לא זכות שילדם לא יזכה לחינוך ליבה מעובה החושפת אותו לאמיתות המדעיות ונותנת בידיו את כישורי החיים לבחור את דרכו בחיים כשיגדל. על בתי ספר דתיים ללמד חינוך ליבה מעובה על ידי מורים מוסמכים, עם פיקוח הדוק, כך שתועבות כגון מורה למדע שמלמדת על הקללות שאי-נטילת ידיים גוררת לא יקרו. זה לא אומר שהמורים לא יהיהו דתיים בהכרח, אבל כן אומר שהמורים יהיו גם מורות, ולימודי הליבה יהיו בכיתות מעורבות, שכן הכנת הילדים נפשית לכבוד לדמויות סמכות נשיות ולשוויון חברתי וחופש בין נשים לגברים הוא יסוד חשוב ביכולת שלהם להשתלב בחברה החילונית, מרכיב מהותי בחופש שלהם שלא ניתן לוותר עליו כדי לרצות את זכות ההורים לשמור על הפרדה מינית.
כל זה בתאוריה. בפועל, במדינת ישראל, ההפרדה היא החוק. משרד החינוך חייב, בחוק, לספק לחילונים חינוך חילוני. והוא מועל בתפקידו.
לצערי בחרו עבורכם מסגרת לא מתאימה, אבל בהחלט יש כיום מסגרות מתאימות בהם לומדים יחדיו דתיים וחילונים. בית ספר קשת בירושלים כבר קיים 15 שנה ונחשב לבית ספר מצויין. בשנים האחרונות גם הוקם בית ספר קשת במזכרת בתיה.
השבמחקבבתי ספר אלו יש מענה אמיתי לציבור הדתי ולציבור החילוני.