אני קראתי לבלוג הזה "ישראל חילונית". אבל זהו חזון למועד, לא תיאור המציאות. המציאות היא שישראל היא מדינה דתית. והנה, מקיץ גדעון לוי משנתו הדוגמטית ונוכח כי לא ניתן לקנות חמץ בפסח ולפיכך הרי ברור שהמדינה דתית. פתאום הוא רואה את כפיית השבת, את עצירת סלילת הכבישים בשם קברים שאולי ישנם שם (במקום שיחקרו בהם ארכיאולוגים, בונים מסביבם כביש), ועוד ועוד. אך קורי שינה עדיין מונעים ממר לוי לראות נוכחה. בעודו מפהק, הוא מלמלמל לעצמו
המיעוט הגדול בישראל הוא "דתי-לייט", כלומר יהודי מאמין אשר אינו מקיים מצוות רבות. הוא אולי לא חובש כיפה, אבל הוא מנשק את המזוזה. הוא אולי לא מתפלל באופן קבוע, אבל הוא הולך לבית הכנסת ביום כיפור. ובעיקר, יש לו כבוד עז כלפי שומרי המצוות, ותחושות אשמה כבדות, וכך יוצא שהוא תומך במה שהם אומרים גם הם הוא עצמו לא עושה כך. מה רע בקצת כפיית מוסר, כלומר דת, על היהודים? לא יהרוג אותם לא לעבוד בשבת. קבוצה זו דוגלת במדינה יהודית, במובן הדתי, ולא רוצה כלל במדינה חילונית. היא פשוט רוצה מדינה שהיא דתית-לייט, על פי דמותה - אולי אסור לעבוד בשבת, אבל שיהיה אפשר לקנות בשבת, או ללכת למשחק כדורגל.
אמרתי "מיעוט", מכיוון שאין שום רוב. כ-30% מהיהודים דתיים ממש, וכ-30% מהמדינה אינה יהודית. רוב השאר דתי-לייט, אך אפילו כל השאר זה פחות מ-50% מהמדינה. ועוד לא הגענו לאתיאיסטים ולשוללי המדינה כמדינה דתית, שנוגסים עוד יותר בכמות הדמוגרפית.
בקיצור, אין שום רוב חילוני מר לוי. אתה חי באשליות. להיפך, במערכת החינוך הנוכחית הולך ומתבשל לו רוב דתי המאמין במדינת הלכה. אנו נמצאים בנקודה מכרעת בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה הציבור החילוני בישראל, שבעבר הוביל אותה ואף היה רוב, נמצא על סף הפיכתו למיעוט חסר השפעה. ניתן עוד להפוך את המגמה, שכן יש למיעוט זה כוח רב הן ציבורית והן אינטלקטואלית. בתוך דור אחד, ובייחוד אם יתגייס הציבור הערבי למאבק, ניתן יהיה ליצור מחדש רוב חילוני דומיננטי. אבל אם לא יחול שינוי, המדינה תשיל מעליה את מעטה החילוניות למעשה לחלוטין, ותהפוך למדינה דתית לכל דבר - קרוב לוודאי תוך כדי חיכוך עצום עם המיעוטים הגדולים שבתוכה.
את האשם בכך אין להטיל בחברה הדתית ובממסד שלה. זכותם של החרדים והדתיים לעשות ככל יכולתם כדי להשליט את אמונתם על הרוב החילוני. האשם הוא אך ורק בחילונים. בדיוק כמו שאת האחריות לאי גיוסם של בחורי ישיבות לצה"ל אין להטיל עליהם, אלא על הרוב החילוני שמאפשר זאת, כך הדבר גם בכל שאר תחומי חיינו. אלה אנחנו, החילונים, שמסכימים לכל זאת. אלה אנחנו שנכנעים. בדיוק כמו בעניין האחריות לרודנותו של מיעוט אחר בחברה, המתנחלים, שמפיל את חתיתו על הרוב - כך גם בעניין רודנות החרדים: היא מתקיימת בזכות הרוב החילוני שבחר לציית לה.אך מר לוי היקר, הרי התבלבלת - אמנם החילוניים אשמים, אך הם אינם הרוב. הרוב בישראל אינו חילוני כלל. "חילוני" אין משמעותו לא להאמין באל, אלא לתמוך בחילון המדינה, בהפרדת הדת מהמדינה. רק מיעוט שמיעוט תומך בכך.
המיעוט הגדול בישראל הוא "דתי-לייט", כלומר יהודי מאמין אשר אינו מקיים מצוות רבות. הוא אולי לא חובש כיפה, אבל הוא מנשק את המזוזה. הוא אולי לא מתפלל באופן קבוע, אבל הוא הולך לבית הכנסת ביום כיפור. ובעיקר, יש לו כבוד עז כלפי שומרי המצוות, ותחושות אשמה כבדות, וכך יוצא שהוא תומך במה שהם אומרים גם הם הוא עצמו לא עושה כך. מה רע בקצת כפיית מוסר, כלומר דת, על היהודים? לא יהרוג אותם לא לעבוד בשבת. קבוצה זו דוגלת במדינה יהודית, במובן הדתי, ולא רוצה כלל במדינה חילונית. היא פשוט רוצה מדינה שהיא דתית-לייט, על פי דמותה - אולי אסור לעבוד בשבת, אבל שיהיה אפשר לקנות בשבת, או ללכת למשחק כדורגל.
אמרתי "מיעוט", מכיוון שאין שום רוב. כ-30% מהיהודים דתיים ממש, וכ-30% מהמדינה אינה יהודית. רוב השאר דתי-לייט, אך אפילו כל השאר זה פחות מ-50% מהמדינה. ועוד לא הגענו לאתיאיסטים ולשוללי המדינה כמדינה דתית, שנוגסים עוד יותר בכמות הדמוגרפית.
בקיצור, אין שום רוב חילוני מר לוי. אתה חי באשליות. להיפך, במערכת החינוך הנוכחית הולך ומתבשל לו רוב דתי המאמין במדינת הלכה. אנו נמצאים בנקודה מכרעת בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה הציבור החילוני בישראל, שבעבר הוביל אותה ואף היה רוב, נמצא על סף הפיכתו למיעוט חסר השפעה. ניתן עוד להפוך את המגמה, שכן יש למיעוט זה כוח רב הן ציבורית והן אינטלקטואלית. בתוך דור אחד, ובייחוד אם יתגייס הציבור הערבי למאבק, ניתן יהיה ליצור מחדש רוב חילוני דומיננטי. אבל אם לא יחול שינוי, המדינה תשיל מעליה את מעטה החילוניות למעשה לחלוטין, ותהפוך למדינה דתית לכל דבר - קרוב לוודאי תוך כדי חיכוך עצום עם המיעוטים הגדולים שבתוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה