שר החינוך החדש, גדעון סער, נשא נאום על המהפכה שהוא רוצה לעשות בחינוך. מסתבר ש
יש בעיות רבות כאן, אך הבעיה החמורה מכולם היא שלמרות שהשר מזהה נכונה את חולשת המדינה הוא לא מציע פתרון אמיתי. הוא לא יכול להציע, מכיוון שאין לו את התמיכה הקואליציונית והציבורית לכך. לא יכולה להיות לו תמיכה כזו, כיוון שהמדינה מתפוררת, מערכת החינוך מפוררת. גדעון סער רוצה לבנות קואליציות, אבל אין לו עם מי לבנות מהפכה.
האם ישנה את החינוך הערבי לדבר על הזכות שלנו לארץ? עם ליברמן בשלטון? האם, מאידך, הוא ישנה את החינוך הציוני-דתי לקבלת שוויון כל האזרחים, כאשר הוא מושתת על זכות אלוהית לארץ? האם יכניס ביטול תורה למערכת החינוך הממלכתית-חרדית החדשה? כמובן שלא. לגדעון סער אין לא את היכולת הפוליטית ולא את החזון הערכי להקים מערכת חינוך אחידה שתהפוך את המצב ותשיב למדינה ערכים שייבנו אותה. הוא לא יכול אלא להמשיך את תהליך הפירור של החברה הישראלית.
אני מקווה שלמרות זאת הוא יצליח לפחות להשתלט על המגזר שבו יש לו כח מסוים, החינוך הממלכתי החילוני, ולעשות שם סדר. אם רק יצליח לעשות את זה, ייתכן שבעוד שנים מספר אפשר יהיה לצרף את שאר הזרמים למהפכה. לכך לא זקוק סער לא לתקציבי ענק ולא לשיתוף פעולה של זרמים אחרים בחינוך ובחברה. יש לו סיכוי, וזוהי משימה ענקית שאם יצליח בה ללא ספק יעשה דבר גדול וחשוב בישראל.
בהצלחה.
המשבר הכי משמעותי והכי מסוכן לעתידנו כחברה וכמדינה הוא משבר הערכים. כולנו חשים איך יותר ויותר נפרמים האתוסים הלאומיים והערכיים שלנו. פרימה של היסודות הרוחניים שהביאו אותנו לכאן מכל קצוות תבל: -הזכות שלנו על הארץ-
הייעוד שלנו כעם וכמדינה -
המורשת היהודית -
הערכים שמגולמים במגילת העצמאות-
ערכים אוניברסאליים ויהודים: חירות, שוויון, זכויות אדם, כבוד האדם, צדק חברתי וסולידריות חברתית.
אם לא נזכור מי אנחנו, מאיפה באנו, מה החזון שאיתו הגענו להישגים האדירים שאליהם הגענו כאן - נתקשה להתמודד עם האתגרים שלפנינו ולא נדע להוביל את ישראל לפגוש את ייעודה.
יש בעיות רבות כאן, אך הבעיה החמורה מכולם היא שלמרות שהשר מזהה נכונה את חולשת המדינה הוא לא מציע פתרון אמיתי. הוא לא יכול להציע, מכיוון שאין לו את התמיכה הקואליציונית והציבורית לכך. לא יכולה להיות לו תמיכה כזו, כיוון שהמדינה מתפוררת, מערכת החינוך מפוררת. גדעון סער רוצה לבנות קואליציות, אבל אין לו עם מי לבנות מהפכה.
האם ישנה את החינוך הערבי לדבר על הזכות שלנו לארץ? עם ליברמן בשלטון? האם, מאידך, הוא ישנה את החינוך הציוני-דתי לקבלת שוויון כל האזרחים, כאשר הוא מושתת על זכות אלוהית לארץ? האם יכניס ביטול תורה למערכת החינוך הממלכתית-חרדית החדשה? כמובן שלא. לגדעון סער אין לא את היכולת הפוליטית ולא את החזון הערכי להקים מערכת חינוך אחידה שתהפוך את המצב ותשיב למדינה ערכים שייבנו אותה. הוא לא יכול אלא להמשיך את תהליך הפירור של החברה הישראלית.
אני מקווה שלמרות זאת הוא יצליח לפחות להשתלט על המגזר שבו יש לו כח מסוים, החינוך הממלכתי החילוני, ולעשות שם סדר. אם רק יצליח לעשות את זה, ייתכן שבעוד שנים מספר אפשר יהיה לצרף את שאר הזרמים למהפכה. לכך לא זקוק סער לא לתקציבי ענק ולא לשיתוף פעולה של זרמים אחרים בחינוך ובחברה. יש לו סיכוי, וזוהי משימה ענקית שאם יצליח בה ללא ספק יעשה דבר גדול וחשוב בישראל.
בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה