אחד מהדברים הנפלאים במהפכת התקשורתית הוא הסרטים שכל דכפין יכול לראות ביוטיוב. בצד עותקים בלתי חוקיים של סרטים וסרטונים של תינוק שנושך אצבע, יש גם תוכן רב בעל ערך, כגון סרטונים שמסבירים מדע (כולכם מכירים את הסרטים של נובאמת, נכון?), ובמיוחד - הרצאות וקורסים שלמים שמעלות אוניברסיטאות לאינטרנט. זה מאפשר "לפתוח" את מגדלי השן קצת לציבור הרחב, ולספק משהו שהוא מעין השכלה הנגישה לכל. כמובן שצפייה בסדרת הרצאות באינטרנט אינה שקולה ללימוד האינטנסיבי הכלול ברכישת תואר אקדמי, אבל ההרצאות – ובמיוחד ההרצאות המיועדות לקהל הרחב – הן עדיין מקור נהדר לרכוש מעט השכלה בחינם ובקלות. גם בעברית.
אחת מסדרות ההרצאות המעולות הוא סדרת ההרצאות "ישראל הקדום: ארכיאולוגיה, מקרא ומה שקרה" שנשא ישראל פינקלשטיין באוניברסיטת תל-אביב ב-2006/7. מדובר בקורס שלם, בן 13 הרצאות (1:30 כ"א, כלומר כמעט 20 שעות סה"כ) שבהן שוטח פינקלשטיין – אולי גדול הארכאולוגים של ארץ ישראל בדורנו, ומרצה מוצלח - את השקפתו לגבי ההיסטוריה העתיקה של ישראל, לאור ממצאי הארכאולוגיה וחקר המקרא. זהו מבוא נהדר וסקירה טובה מאוד של התחום.
אחד המושגים שפינקלשטיין מעלה במהלך הקורס הוא "המשך הארוך", ניתוח ההיסטוריה בהתייחסות לתהליכים מערכתיים ותבניות החוזרות על עצמן, מעבר לפרטים ההיסטוריים הנקודתיים. חג חירות זה, שבו אנחנו חוגגים את עצמאותנו הלאומית, הוא הזדמנות מצוינת לעמוד על התבנית של עצמאות לאומית המתגלה במשך הארוך לאור הרצאותיו של פינקלשטיין.
לאורך כמעט כל שנותיה הייתה ישראל (בשתי ממלכותיה ואף לפניהן) מדינת חסות של האימפריות העולמיות. כאשר שירתה את האינטרסים שלהן והייתה שותפה נאמנה להן, שגשגה. כאשר נקלעה בין שתי מעצמות, ובחרה שלא בתבונה ביניהן, כילתה בה השנייה את זעמה. אך החורבנות הגדולים באו עליה כאשר מרדה באימפריה השולטת. או-אז כלתה ממלכת ישראל לאחר שמרדה באשור, ואף ממלכת יהודה כמעט כלתה במרידה באשור, ואחר כך בבל, ולבסוף (אף כי פינקלשטיין לא מגיע לכך) ברומא. עם יוצא מן-הכלל בולט אחד (ממלכת החשמונאים), אשר גם הוא התאפשר רק בזכות התערבות אימפריה אחרת (רומא), מרידה באימפריה השולטת הפילה אסון כבד על ישראל. שוב ושוב השאיפה לעצמאות מן האימפריה לוותה בתחייה דתית ולאומנית שדחתה לאומים ודתות אחרות, דרשה אחידות וריכוז בפולחן, ותיעבה מסחר, נשואי תערובת, וסובלנות דתית. שוב ושוב עידוד הגלובליזציה, סובלנות ופתיחות דתית, עידוד המסחר, והשתלבות במסגרת הסדר הבינלאומי הובילו לשגשוג הממלכה – עד שגל לאומנות-דתית שוב נשא את ישראל לאובדן.
אני לא חושב שיש צורך להמשיל את הנמשל.
לשם האיזון, אני מציע לכולם, וכן לכותב המאמר, לקרוא פה :http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=454
השבמחקופה : http://www.agesinchaos.org.il/85028/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%94
הארכיאולוגים טועים כולם.