אין לאף אחד את היכולת לקבוע מיהו יהודי. מדינת ישראל יכולה להחליט שמישהו אינו אזרח ישראל או לא ראוי לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות - לא שהוא לא יהודי. גם רבניה הממלכתיים יכולים להכליל מישהו בדת היהודית האורתודוקסית שלהם או לא, כראות עיניהם - אבל לא לקבוע בשבילו אם הוא יהודי בדתו. לא הרבנות ולא הממשלה יכולות להפוך מי שיהודי -בדתו, תרבותו, או בלאומו - למי שאינו כזה.
חצי שנה לאחר חקיקתו, נרשם סוף-סוף זוג "חסרי דת" תחת חוק "ברית הזוגיות" שהעביר ליברמן. שני הנישאים הם יהודים - הם ישבו ביום שני הקרוב ליד שולחן פסח. אלא, שהתמזל מזלם ואביהם היה יהודי אורתודוקסי*, במקום אמם - כך יוצא שהם לא יהודים לפי היהדות האורתודוקסית ולכן גם לא לפי מדינת ישראל המפקירה את הגדרות היהדות בידי הרבנים.
רועי צזנה - שאתו אני בדרך כלל מאוד מסכים - קובל על כך שהם נאלצו "להכחיש את דתם ואת מוצאם", ומתנחם בכך שרק 25 מתוך 300,000 פסולי החיתון יעברו את האקט הזה השנה. להפך, רועי היקר, להפך! חבל שלא כל 300,000 פסולי החיתון מסכימים לעבור את האקט הזה, ולהתכחש באופן פומבי לדת האורתודוקסית של הרבנים החשוכים. שכן הם לא יכחישו את דתם או את מוצאם - הם יישארו יהודים (גם אם לא על פי הקריטריונים של הלובשים שחור) במוצאם, תרבותם, ובמקרים רבים גם דתם. שום רבי לא יכול לקחת את זה מהם. כל מה שהרבנים יכולים לעשות זה להכריח אותם להצהיר באופן פומבי שהם לא שייכים לאותו הזרם הדתי האורתודוקסי החשוך שהרבנים משתייכים אליו. כמו רוב יהודי העולם.
הדבר היחיד שיכול להיות יותר טוב מהצהרה של 300,000 אנשים יהודים (שהרי הם כאן מתוקף חוק השבות, ככלל) שהם לא חלק ממערכת הכפייה הדתית אלא מבקשים שהמדינה תתייחס אליהם כאזרחים ותו לא, ללא מרות דין דתי כלל - הוא שיותר אנשים יעשו את זה. הדבר העצוב הוא שרוב אותם 300,000 לא יוכלו לעשות את זה, שכן הם רוצים להינשא בנישואים "מעורבים", או שיהדותם "מוטלת בספק" - בשני המקרים, הרבנים לא יאשרו, והחוק נותן להם ווטו. מדינת ישראל עדיין מאפשרת לבתי הדין הדתיים לשלוט בחיי אנשים שאינם רוצים בכך כלל.
[החוק הזה בעייתי מעוד כמה בחינות, כמו למשל שהוא לא מאפשר "נישואים" אלא "ברית זוגיות", שהיא דבר חלש הרבה יותר הן בחוק הישראלי והן בבנלאומי. וגם רועי צודק שיש כאן מניעת זכות בסיסית - הזכות להתחתן - על בסיס דתי. אבל באשר לעצם הסיווג כחסר דת והכחשת המרות הדתית, יש במימוש החוק ברכה.]
* אני סבור. אם לא זה, אז משהו דומה.
חצי שנה לאחר חקיקתו, נרשם סוף-סוף זוג "חסרי דת" תחת חוק "ברית הזוגיות" שהעביר ליברמן. שני הנישאים הם יהודים - הם ישבו ביום שני הקרוב ליד שולחן פסח. אלא, שהתמזל מזלם ואביהם היה יהודי אורתודוקסי*, במקום אמם - כך יוצא שהם לא יהודים לפי היהדות האורתודוקסית ולכן גם לא לפי מדינת ישראל המפקירה את הגדרות היהדות בידי הרבנים.
רועי צזנה - שאתו אני בדרך כלל מאוד מסכים - קובל על כך שהם נאלצו "להכחיש את דתם ואת מוצאם", ומתנחם בכך שרק 25 מתוך 300,000 פסולי החיתון יעברו את האקט הזה השנה. להפך, רועי היקר, להפך! חבל שלא כל 300,000 פסולי החיתון מסכימים לעבור את האקט הזה, ולהתכחש באופן פומבי לדת האורתודוקסית של הרבנים החשוכים. שכן הם לא יכחישו את דתם או את מוצאם - הם יישארו יהודים (גם אם לא על פי הקריטריונים של הלובשים שחור) במוצאם, תרבותם, ובמקרים רבים גם דתם. שום רבי לא יכול לקחת את זה מהם. כל מה שהרבנים יכולים לעשות זה להכריח אותם להצהיר באופן פומבי שהם לא שייכים לאותו הזרם הדתי האורתודוקסי החשוך שהרבנים משתייכים אליו. כמו רוב יהודי העולם.
הדבר היחיד שיכול להיות יותר טוב מהצהרה של 300,000 אנשים יהודים (שהרי הם כאן מתוקף חוק השבות, ככלל) שהם לא חלק ממערכת הכפייה הדתית אלא מבקשים שהמדינה תתייחס אליהם כאזרחים ותו לא, ללא מרות דין דתי כלל - הוא שיותר אנשים יעשו את זה. הדבר העצוב הוא שרוב אותם 300,000 לא יוכלו לעשות את זה, שכן הם רוצים להינשא בנישואים "מעורבים", או שיהדותם "מוטלת בספק" - בשני המקרים, הרבנים לא יאשרו, והחוק נותן להם ווטו. מדינת ישראל עדיין מאפשרת לבתי הדין הדתיים לשלוט בחיי אנשים שאינם רוצים בכך כלל.
[החוק הזה בעייתי מעוד כמה בחינות, כמו למשל שהוא לא מאפשר "נישואים" אלא "ברית זוגיות", שהיא דבר חלש הרבה יותר הן בחוק הישראלי והן בבנלאומי. וגם רועי צודק שיש כאן מניעת זכות בסיסית - הזכות להתחתן - על בסיס דתי. אבל באשר לעצם הסיווג כחסר דת והכחשת המרות הדתית, יש במימוש החוק ברכה.]
* אני סבור. אם לא זה, אז משהו דומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה