יש סערה בישוב הדתי אלעד עקב פעילות של "דעת אמת", שחילקה שם בדואר פליירים המכילים דברי כפירה. התגובה, כמובן, היא לשרוף את הדברים, כדי להגן על נפשם העדינה של התושבים. כי מה שחשוב אינו האמת שחושפים אולי הפליירים אלא האמונה והנאמנות הקבוצתית.
אבל זאת כת. מה עם הציבור הנאור? הוא חשוף להרבה מידע, ומאפשר לבניו גישה חופשית למידע (אם כי כמובן לא להפחדה ופיתוי, פירותיה הבאושים של תנועת חב"ד, שהם דבר אחר). אבל עובדה שיש להאיר עליה את הדעת היא שחשיפה למידע לא בהכרח משנה את דעותינו. אנו נוטים שלא לקבל מידע שסותר את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ממגוון סיבות. מאמר דעה (באנגלית) מאת ג'ו קאוהן מונה כמה:
איך להימנע מהם? יש להשתדל שלא לחשוב על הנושא מתוך פחד או תחושת חוסר בטחון, שמגדילים את הכשלים המחשבתיים הללו. תחושת בטחון עצמי ותחושת הצלחה אישית מפחיתים אותם. וכמובן, עצם המודעות לנטיות אלו בעצמנו וניסיון מודע להימנע מהן על ידי גישה ביקורתית למידע שאנו מסמכים עליו יכול להיות משמעותי מאוד.
אבל זה קשה, אולי בלתי אפשרי בפועל, להשתמש בפתרונות אלו באופן רציף. הפתרון הטוב ביותר הוא לדרוש רמה גבוהה של אמינות ממקורות המידע שלך. אם תקפיד לזכור את השגיאות שתפסת את העיתונות בהן, לא תייחס לה אמינות. עדיף תמיד לפנות למקור אקדמי-ביקורתי, במידת האפשר, ולהעדיף כותבים ומקורות שניסיון העבר מראה שהם מביאים את המידע ללא עיוותים. ויש להקפיד לפרסם חוסר אמינות והטעייה, כדי שאחרים יוכלו לראות אותה ולהיזהר גם כן, וכדי להגדיל את העלות החברתית של הטעיית הציבור וכך להפחיתה.
"הוא שואל שם שאלות בצורה מתוחכמת, שנראית כאילו מדובר בדברי תורה", אמר אחד התושבים. "אלא שתוך כדי כך הוא סותר את כל מה שאנחנו מאמינים בו. משם הדרך לילדים ולנוער מחוץ לעולם החרדי קצרה, ולכן יש להשמיד את כל הדפים האלה במהירות".כמו כל כת, החרדיות מנסה למנוע גישה למידע חיצוני. וכשהכת מתפשטת, אנשים כמו ירון ידען (ראש "דעת אמת") מפריעים לבידוד זה - זו אחת הסיבות שלכתות קשה לגדול. מנגד, ההצלחה המספרית של הכת החרדית נובעת במידה רבה מהצלחתה במניעת גישה למקורות חיצוניים של ידע, הגות, וסמכות.
אבל זאת כת. מה עם הציבור הנאור? הוא חשוף להרבה מידע, ומאפשר לבניו גישה חופשית למידע (אם כי כמובן לא להפחדה ופיתוי, פירותיה הבאושים של תנועת חב"ד, שהם דבר אחר). אבל עובדה שיש להאיר עליה את הדעת היא שחשיפה למידע לא בהכרח משנה את דעותינו. אנו נוטים שלא לקבל מידע שסותר את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ממגוון סיבות. מאמר דעה (באנגלית) מאת ג'ו קאוהן מונה כמה:
- "אפקט תגובת הנגד" (backfire) הוא הנטייה שלנו להעמיק בדעותינו אפילו יותר לאור מידע סותר. הוא נובע מכך שההודעה בטעות כואבת, אז אנחנו מעדיפים פשוט לא לעשות זאת, וזה מחייב אותנו להצהיר בגאון על צדקתנו. ניסוי שערך ברנדן נייהן (Brendan Nyahn), למשל, הראה לאנשים כתבות על ממשל בוש, כולל תיקוני עובדות. נייהן הראה שככול שהיה אכפת לאדם הנושא המודבר יותר, כך היה אפקט תגובת הנגד חזק יותר (אגב, אפקט זה חלש יותר אצל ליברלים, אך גם הם לא שינו את דעותיהם בעקבות העובדות).
- אנשים שיודעים הכי פחות בתחום נוטים להיות הכי בטוחים שדעותיהם, הלא-נכונות, צודקות. כך למשל ג'יימס קוקלינסקי (James Kuklinski) שאל מעל אלף תושבי אילנוי על עובדות במדיניות הסעד, והראה שאלו שהיו בטוחים ביותר בתשובותיהם טעו הכי הרבה.
- מנגד, אלו שבאמת יודעים הכי הרבה בטוחים בעצמם גם כן, כך שקשה להם לשנות את דעותיהם. למשל, צ'רלס טאבר (Charles Taber) הראה ב-2006 שאנשים מעורים פוליטית מתקשים יותר לקבל מידע חדש.
איך להימנע מהם? יש להשתדל שלא לחשוב על הנושא מתוך פחד או תחושת חוסר בטחון, שמגדילים את הכשלים המחשבתיים הללו. תחושת בטחון עצמי ותחושת הצלחה אישית מפחיתים אותם. וכמובן, עצם המודעות לנטיות אלו בעצמנו וניסיון מודע להימנע מהן על ידי גישה ביקורתית למידע שאנו מסמכים עליו יכול להיות משמעותי מאוד.
אבל זה קשה, אולי בלתי אפשרי בפועל, להשתמש בפתרונות אלו באופן רציף. הפתרון הטוב ביותר הוא לדרוש רמה גבוהה של אמינות ממקורות המידע שלך. אם תקפיד לזכור את השגיאות שתפסת את העיתונות בהן, לא תייחס לה אמינות. עדיף תמיד לפנות למקור אקדמי-ביקורתי, במידת האפשר, ולהעדיף כותבים ומקורות שניסיון העבר מראה שהם מביאים את המידע ללא עיוותים. ויש להקפיד לפרסם חוסר אמינות והטעייה, כדי שאחרים יוכלו לראות אותה ולהיזהר גם כן, וכדי להגדיל את העלות החברתית של הטעיית הציבור וכך להפחיתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה