דוקינס מתחיל באמת את הספר בפרק 2. כבר בעמוד השני הוא מנסח את "השערת האל", שהפרכתה מהווה חלק עיקרי מהספר.
השערת האל: קיימת אינטילגנציה על-אנושית ועל-טבעית, אשר בכוונת מכוון תיכננה ובראה את היקום ואת כל מה שבו, ובכלל זה גם אותנו.
בשלב זה אתאיסט נורמלי היה ממשיך ומחלק את האלים לשתי קבוצות. מצד אחד יהיו עושי-הניסים, החל בבקיעת ים-סוף וכלה ברב מילובביץ המת שעדיין, לדברי חסידיו, עושה ניסים. אלים אלו נכנסים לזירה המדעית, ולא יוצאים ממנה חיים. בקבוצה השנייה יש את תורת הקונספירציה, השערות אל שהן כל-כך עמומות שהן "אפילו לא שגויות", כלומר שאין שום דבר שיכול לא להתאים להשערת אל שכזו. האתאיסט המצוי יאמר שהשערות הזויות שכאלו לא נגישות למדע, ונשללות רק מסיבות פילוסופיות.
לא כך דוקינס. על פי דוקינס, "קיומו של אלוהים הוא השערה מדעית ממש כמו כל השערה אחרת". מדוע? לא לגמרי ברור. בעיקר זה בגלל ש"יקום שבו אנו נמצאים לבדנו, פרט לאינטילגנציות אחרות המתפתחות לאיטן, שונה מאוד מיקום שבו יש מלכתחילה גורם מנחה, שתכנונו התבוני אחראי לעצם קיומו של היקום". אולי כך, אבל לא די בכך. ייתכנו בהחלט שתי תמונות שונות מאוד של המציאות שיספקו אותם ניבויים ניסיוניים ולכן לא תהיה דרך מדעית להכריע ביניהן. המקרה הברור ביותר לכך הוא הפירוש של תורת הקוונטים. מכניקת הקוונטים מציעה פרוטוקול מעולה, שעד כה עמד בכל המבחנים, לנבא תוצאות של ניסויים. הפירושים השונים שלה מציעים תמונות שונות של המציאות שנותנת את אותן התוצאות. מכיוון שכל הפירושים מסכימים על אותן תוצאות ניסיוניות, אין דרך להכריע ביניהן על ידי ניסוי. כלומר, צריך יותר מהבדל באשר למה שקיים (הבדל אונטולוגי) כדי שההשערות השונות יוכלו לעמוד למבחן מדעי (במובן הצר של המלה "מדע").
עוד נימוק שדוקינס לא בדיוק מעלה אלא מפנה אליו בהמשך הוא טיעונו ש"חוקי ההסתברות מונעים באופן מוחלט את האפשרות ש[סימולטרורים] צצו מאליהם באופן ספונטני בלי שקדמו להם התחלות פשוטות יותר", ומה שנכון לגבי סימולטורים נכון כנראה על פי דוקינס גם לגבי ישויות אינטילגנטיות. גם אני אקדים הערה לדיון, ואעיר שדוקינס חושב כאן על "חוקי ההסתברות" כמעין חוקי טבע, שיכולים לקבוע דבר מה במציאות. לא כך הוא - חוקי ההסתברות הם חוקים מתמטיים וככאלה מגבילים רק את תיאורינו את המציאות, ולא את המציאות עצמה. הטענה שחוקי ההסתברות מונעים את קיומו של האל משולה לטענה, שדוקינס דוחה בפרק הבא, שמושג המושלם מחייב את קיומו של האל המושלם במציאות. ישנם כללי סבירות שמצביעים כנגד השערת האל, אך זה פשטני לחשוב עליהם כאוסרים על קיום האל באופן מוחלט או לחשוב על האלים כצצים באופן ספונטני.
יחד עם זאת, אני סבור שניתן לפרש את דוקינס בצורה נדיבה יותר. גם תאוריות מדעיות נבחנות בקריטריונים פילוסופיים, קודם ובנוסף לשיקולים האמפיריים של התאמה לניסוי. לפיכך, אם נחשוב על הפילוסופיה והמדע כתחום אחד ללא גבול חד בין תתי-התחומים, הרי שתורת קונספירציה של האל תידחה אמנם על בסיס שיקולים פילוסופיים, אך אלו יהיו אותם שיקולים פילוסופיים שרלוונטיים לתורות מדעיות רגילות ולכן מהווים חלק מן המדע. לכן יכול דוקינס לטעון מצד אחד שניתן לדחות את השערת האל מדעית, ומאידך להעלות נגדה בעיקר טיעונים פילוסופיים (כפי שנראה בפרקים הבאים). בהחלט יש טעם בגישה מעין זו, אבל אסור להתבלבל - עדיין יש הבדל מהותי בין תאוריה שזנחנו מכיוון שהיא לא מתאימה לניסיון ובין תאוריה שזנחנו מכיוון שהיא לא נראית לנו על סמך שיקולים פילוסופיים אחרים כגון פשטות, התאמה לידע קודם, וכן הלאה. נשוב לנקודה זו בהמשך.
לדוקינס יש נטייה לנדוד למחוזות משונים. זה יכול להיות מאוד מעניין, ותוצאה מבורכת של נוהג זה היא שהוא מביא הרבה מאוד הפניות למקורות מידע ואנשים אחרים שהקורא אולי ירצה לעיין בהם. אבל מבנה הפרקים שלו הוא לא בדיוק מופת של סדר לוגי וטיעוני. אחרי שהוא מנסח את השערת האל דוקינס לא ניגש לנקודה העיקרית, אלא מתחיל לדבר על סוגים שונים של תאוריות קונספירציה, וגם את זה הוא עושה על ידי דיון בדתם של מייסדי ארצות הברית. לא ממש רלוונטי לטיעון. אבל כמובן שזה כן רלוונטי כשחושבים על זה שהספר לא מיועד לספק הצדקה רצינית לאתאיזם, אלא לתת זריקת עידוד לאתאיסטים. בהקשר זה, לדעת שלמייסדי ארה"ב- טוב, לפחות לחלק מהם - היתה סלידה עזה לדת הממוסדת וספקות עזים גם לגבי האל הקונספירטיבי של הדאיזם (השערת האל הגורסת שהאל יצר את העולם, ומאז אינו מתערב אלא נותן לטבע להמשיך משם) זה משהו שמאוד עוזר לאתאיסטים באמריקה ולא מעט גם לאתאיסטים בכלל. אז זה בהחלט במקום, מבחינה זו.
ולכן זה גם בהחלט במקום שאני אזכיר שכמובן המצב זהה בקשר למדינת היהודים. הרצל עצמו היה אתאיסט, כך גם י.ח. ברנר, ובן-גוריון, וכנראה גם ז'בוטינסקי. אין לצייר תמונה ורודה, כמו שדוקינס עושה, כאילו כולם היו אתאיסטיים - כמובן שהיו גם מנהיגי ציונות דתים מזנים שונים של אמונה, כגון הרב קוק, מרטין בובר, אחד העם, שמואל הוגו ברמן, ועוד. גם המשוררים הלאומיים, כגון ביאליק או עגנון, הם אתיאסטים מדוכאים, הלכודים עדיין מבחינות רבות בדת. ונכון שהציונות זכתה להתנגדות עזה או אי-תמיכה מצד מנהיגים דתיים רבים, אך מנגד אין לזלזל בחשיבות של התמיכה הדתית להצלחת הציונות - מדינת ישראל לא היתה קמה ללא תמיכת מנהיגים דתיים בציונות, ההסכמה של אגודת ישראל להסכם הסטטוס-קוו עם בן-גוריון, וכן הלאה. אולם למרות כל ההסתייגויות, עיקר החזון וההקמה של מדינת ישראל נעשו על ידי אתאיסטים או חילונים מובהקים. מדינת ישראל קמה, במידה רבה, על בסיס אתאיסטי-חילוני.
אם יש בכך בכדי לספק עידוד לאתאיסטים ישראלים - דיינו. באשר לשאלת האמת והטעם שבדת בכלל ובדת היהודית בפרט - זה לא רלוונטי. אין אמת ואין טעם בדת היהודית בלי קשר לתהליך הקמת מדינת ישראל.
הבעיה הכי גדולה שלי עם דוקינס היא שהוא קורא לשאלת קיומו של אלוהים שאלה מדעית. עם זאת, כמעט כל הטיעונים שלו נגד אלוהים הם פילוסופיים. הוא משתמש בהם בידע מדעי, אבל הטיעונים עדיין פילוסופיים. נראה כאילו הוא מעט שחוח פילוסופית.
השבמחקפשטות (תהרו של אוקהם), התאמה לידע קודם, אלה הם סגולות הסברתיים. לגבי התאמה של ידע קודם עדיפה אך בהחלט לא מחייבת, זה לא היה בצד של קופרניקוס.
השבמחקבמקרה של התהר של אוקהם, עדיף הסבר פשוט כשיש שני הסברים המסבירים אותה התופעה כשאחד מורכב יותר ואחד פחות. זה לא מצביע על האמיתות של ההסבר.
עידו - נראה לי שהשחיחות הפילוסופית היא הבעיה הגדולה פה. היבט אחד שלה הוא אי-ההפרדה בין סוגיה מדעית לסוגיה פילוסופית - אבל היבט אחר הוא החולשה של הטיעון המרכזי שלו בעד האתאיזם (שיגיע בהמשך).
השבמחקיוס'קה - בסופו של דבר אף סגולה הסברית לא מחייבת, אבל עדיין יש להעדיף הסברים טובים על גרועים. אין דרך מדעית לשלול את טענתי שיש לי שד בלתי-נראה כלוא במרתף שממלא את המשאלות שלי, אבל עדיין יש לשלול אותה כבלתי סבירה בעליל, בדיוק בגלל כל אותן סגולות הסבריות.
אני נכשל להבין את הקשר בין סגולות טובות לערך האמת של טענה.
השבמחקישנם דברים בעולם שההסברים שלהם מורכבים, וישנם הסברים פשוטים יותר אך מוטעים. אכן יש להם סגולה, אך היא אינה מצביעה על סבירותה של הטענה (ערך האמת שלה).
הסיבה שאני לא אחשוב שיש לך שד בלתי-נראה במרתף, זה מכיוון שאני יודע שיש הסברים נטורליסטים רבים (ניורולוגיה ופסיכולוגיה למשל) שעדיפים כי הם מגובים בראיות והוכיחו מספר רב של פעמים בעבר, ולכן סבירים יותר (Abductive reasoning).
כמו כן, המספר הרב של שרלטנים שטענו לכוחות על-טבעיין, ומכיוון שתופעות רבות שעד שבעבר חשבו אותם למיסטיות/על-טבעיות התובנה האנושית הביאה בחשבון הסבר נטורליסטי איתן.
ההסברים הנטורליסטים מורכבים יותר, האמונות הטפלות פשוטות יותר. האם זה מצביע שיש סבירות גבוהה לפשוטות יותר? בהחלט לא.
לדעתי אין מקום לטענה מתוך "סגולות הסברתיים", נגד הסברים דתיים, ולעתים הם אף משרתים אותם.
וההסבר שהבאתי לגבי הסבירות שזהו אכן עוד תופעה טבעית ולא על-טבעית משתמשת באותו סוג של טענה שדתיים בד"כ משתמשים בו.
איך הוכיחו את אותם הסברים נטורליסטים ש"הוכיחו מספר רב של פעמים בעבר"? על כל סדרת הוכחות שתספק לי, אני אוכל לספק לך סיפור אחר על המציאות, שיספק אותן תוצאות ניסיוניות וניסיון עבר. אין דרך לבצע אבדקציה בבטחון, אלא רק לבצע אינדוקציה המתחשבת בסגולות ההסבריות, למעשה.
השבמחקחשוב להבין שהאינדוקציה לא מאפשרת, לבדה, סימוכין לתיאור כזה או אחר של המציאות. תמיד ניתן לספק תאוריות חלופיות שיספקו אותו ניסיון. הדוגמה המודרנית הנפוצה היא שאנו נוטים להניח שכל הדברים הצבועים כחול לא ישנו פתאום את צבעם לירוק מחר ב12:00; למרות שכל הניסיון שלנו מתאים גם לדיבור על דברים "כחוקים" (GLUE או BREEN)ף כלומר שכן משנים את צבעם באקראי. אין ברירה אלא להשתמש גם בסגולות הסבריות אחרות (כגון אחידות בזמן), אם אתה רוצה להחזיק בדעה כלשהי.
כמובן שהבחירה בסגולות הרצויות לא תשפיע על אמת של הסבר כזה או אחר - ההסברים נכונים או לא בלי קשר לאיך אנחנו בוחרים. אבל הבחירה בסגולות ההסבריות כן תשפיע על מה שאנחנו מאמינים בו, על סוג האבדקציה שנבחר להאמין בו.
לדעתי ההסברים הנטורליסטים פשוטים, ובעיקר אחידים, הרבה יותר, בין שאר מידותיהם הטובות. אילו היו להסברים הלא-נטורליסטיים סגולות שכאלו היה צריך להעדיף אותם, מכיוון שמעולם לא היה ניסיון שתמך בהסבר הנטורליסטי על פני תורת הקונספירציה - כל ראיה שתמכה בהסבר הנטורליסטי גם "תומכת" בהסבר הקונספירטיבי (כולל הסברים על-טבעיים רבים מספור, כמו גם הסברים נטורליסטים קונספירטיביים).
הלב יודע לא השכל והוא יודע טוב מאוד שיש בורא כך גם הלב שלך אם רק תקשיב לו
השבמחק