יום שלישי, 13 ביולי 2010

נניח שהדתיים צודקים – חלק ב


הבלוג ישראל חילונית לא מיועד להיות שופר לדעותי האישיות דווקא, ואני שמח לארח כותבים אחרים. הפעם, אני נותן במה לליאור הלפרין. ליאור, בעבר תלמיד ישיבה, כותב קבוע באתר "חופש", והרשומה שלהלן פורסמה לראשונה ב"חופש" (בגרסה קודמת).
בחלק א ליאור הסביר את הבעייתיות של הטיעון כטיעון רציונלי. חלק ב מתרכז ביסוד האמוציונלי, הלא-רציונלי, של הטיעון.

בקשר לרגש הפחד, ואולי אפילו רגש הנחמה החמים שחש האדם המאמין, המשכך את פחדיו מן המוות בעזרת אותו אופיום להמונים, כל שאני יכול לקוות הוא שתבין, שמידת הנחמה או הרגשת המשמעות שמספקת דת כלשהי אינה מהווה שום תימוכין לנכונותה.
מחזירים בתשובה, כמו אמנון יצחק למשל, פונים בהרצאותיהם לכיוון הרגשי באופן מופגן, ואינם בוחלים במיני הפחדות שונות, כמו למשל גוג ומגוג מתקרב, הצל את נשמתך. הפחדות מאש הגיהינום ועוד. אינני מזלזל בהרגשה זו. זה באמת מפחיד. אבל זה מה שזה - הפחדות ותו לא - בסך הכול זו עוד שיטה של מניפולציה רגשית. הוא פונה אל הפחד של המאזינים, ואולי דווקא בגלל זה הוא מסוכן פי כמה מכל אותם המחזירים-בתשובה, המנסים לפנות אל ההיגיון. בקרב שבין הגיון למול הגיון - מי שצודק הוא זה שינצח, והתשובה מי יהיה האדם הזה היא פשוטה, בהנחה ויש לו מספיק כלים כדי להתמודד למול שפע הטיעונים הגזורים מאינספור תחומים. אבל מה קורה בקרב שבין הפחדה למול רגש?

עד כה לא מצאתי אדם שהגדיר את הדבר בצורה טובה יותר מהפילוסוף היהודי, ענק הרוח, ברוך שפינוזה (1):

ברוך שפינוזה

"אילו בני אדם עשויים היו לכוון את כל ענייניהם בעצה בטוחה, או אילו שיחק להם מזלם תמיד, לא היו נתפסים לכל אמונת שווא. אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת, ומחמת רדיפתם המופרזת אחר טובות המזל שאין בהן ודאות הם נקלעים מרה בין תקווה ופחד. לכן רוחם על הרוב נוטה עד מאוד להאמין לכל דבר. וכל זמן שהרוח שרויה בספק, ניתן על נקלה לטלטלה אילך ואילך...ולפי שכך הם פני הדברים, אנו רואים בראש ובראשונה, כי הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים, וקוראים לתבונה-עיוורת ולחכמת אנוש הבל. לעומת זאת הם מאמינים, כי הזיות הדמיון, חלומות ולהג תינוקות הם תשובות אלוהים, ולא עוד אלא אלוהים מואס בחכמים ולא חתם את החלטותיו ברוח כי אם בקרבי בהמות, או שאווילים, משוגעים ועופות מגידים אותן מראש בהשראה ובהתעוררות אלוהית.

הנה עד איזו מדרגה של טירוף-דעת מביא הפחד את בני האדם. נמצא שהסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד... בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד; ושכל אותם הדברים שכיבדו לפנים מתוך יראת שווא אינם אלא יצירי הדמיון, הזיות רוח נכאה וחרדה; ואחרון אחרון, ששלטונם של החוזים על ההמון גדל ביותר בעתות הצרה הקשות ביותר למדינה...

עוד יוצא מזה, כי אמונת שווא מן המוכרח הוא שתהיה שונה ומשתנית ביותר ולא יציבה, ככל תעתועי הרוח והתפרצויות השיגעון... וברור מן האמור כי אין לך דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה; ומכאן שניתן בנקל להניע את ההמון באמתלה של דת...כדי שילחמו על עבדותם כאילו הייתה תשועתם... ושיא העוול הוא, שדווקא אלה הבזים לתבונה מכל וכל ודוחים את השכל בטענה שהוא נפסד מטבעו, הם הם הנחשבים בעלי אור אלוהי...לא זו בלבד שמזלזלים באור הטבעי אלא שרבים אף מנדים אותו בתור המקור של פריקת עול שמים; כי דברי כזבים מעשי אדם נחשבים כלקח אלוהים; כי פתיות נחשבת כאמונה... הלא ידעתי בכמה עקשנות נאחזות בנפש דעות קדומות, משנתקבלו על הלב במסווה של יראת שמיים, ועוד ידעתי כי ממש כשם שאי אפשר לעקור מלב ההמון את הפחד, כך אי אפשר לעקור מלבו אמונת שווא. ואף זאת ידעתי, כי עקיבות ההמון אינה אלא עקשנות, ולא התבונה מכוונת אותו כי אם קנאות דוחפתו, לשבח או לגנות. לכן אין אני מזמין את ההמון ואת כל הלוקים באותן הפעלויות שלוקה בהן ההמון, שיקראו את דברי אלה."
(ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני – הקדמה).

כאן באה מצדי אליך הקורא קריאה להעדפת התבונה על הרגש. בחן את הדברים בצורה רציונלית ככל שתוכל. בקש נתונים, בקש ראיות, בחן את מושא האמונה ללא חשש, בחן את שורשי האמונה בכלל ואת האמונה בעולם הבא/גן עדן/גיהנום בפרט. תוכל לעשות זאת בתשובה שנתתי בעבר בפורום תפוז: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=570&MessageId=133181415

ראה כמה גלגולים ושינויים עברו על אמונות אלו במשך השנים. מושג העולם הבא וגן העדן הלך והשתנה במהלך השנים בצורה מטורפת ממש, וכל הערה שנייה של חז"ל בנושא סותרת הערה אחרת שלהם. וכשאתה יודע את כל זה, האם באמת נשארת לך סיבה רציונלית לפחוד?

אגב, אני מציע לך ללכת לסניף "צומת ספרים" הקרוב לביתך ולהזמין ב-25 ש"ח את הספר "ציידי הנפשות" של צופיה ודן מלר. תמצא שם פרק רחב מאוד שדן בדיוק בנושא הזה - הפחד, והשימוש שעושים בו לרעה (עמ' 101 בספר), ובאותה המידה אתה יכול להתחיל ולקרוא ישר מאותו קטע, בלי שזה יפגע לך ברצף הקריאה. תמצא בספר הזה עוד חומר מעניין רב.

הסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד....בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד (ברוך שפינוזה)

בברכת חופש מפחדים ואמונות תפלות
ליאור הלפרין


(1) (1)   דבריו של ברוך שפינוזה הם מתוך ההקדמה לספרו "מאמר תיאולוגי מדיני", ראה בספר אחרים/ברוך שפינוזה, שלמה מימון, מאת ימימה חובב, בסדרת עם הספר - במסגרת 'להחזיר את העם לספר', הוצאת ידיעות אחרונות. המאמר ראה אור גם בירחון "נקודה", ינואר 2009 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה