יום ראשון, 17 בינואר 2010

במקום פוסט

חוסר הזמן האוכל בעבודת חוסר הקודש משאיר אותי ללא פוסט ליום ראשון. במקום זה, מקבץ קישורים והערות:

1. כתבה המסכמת את השינוי לטובת האתאיזם שעובר על ארה"ב, ובכלל על המערב, פורסמה בבלייזר YNET. הכתבה די טובה, אבל שני דברים בעייתיים בה.

ראשית, היא מתייחסת ל-16% שמגדירים את עצמם כחסרי דת כ"קרוב לאתאיזם". עם כל רצוני לראות בעליית האתאיזם - זה לא פשוט כל-כך. חסרי הדת קרובים יותר לאתאיזם (כלומר בממוצע הם יותר אתאיסטים מקבוצות אחרות), אבל עדיין רובם אינם אתאיסטים. נראה שהציבור הזה הוא בגדול לא מאמין בדת מסוימת, אבל כן מאמין באל ומאמין בדעות קדומות אפילו יותר משאר תושבי ארה"ב. ואגב, יש עלייה אדירה גם באמונה באמונות טפלות וחוויות מיסטיות בארה"ב, לא רק באתאיזם; תומר פריסקו משייך זאת להתעצמות המגמות הסובייקטיביות (על חשבון הקהילתיות) בחברה - אולי הוא צודק.

שנית, היא לא מתייחסת במידה מספקת ליהדות ולישראל. הכתבה מוסרת את הדברים החשובים ביותר - את האמת שאומר היצ'נס על ישראל: הוא "תומך בזכותה של ישראל להתקיים, אבל מתנגד לכיבוש ולכך שהיא בדרך להפוך לתיאוקרטיה דה פקטו", וכן "ישראל, מסכם היצ'נס, צריכה להכריע אם היא חלק מהמערב הדמוקרטי ולפיכך זכאית לתמיכה ולהגנה, או שהיא חלק מהמזרח התיכון הפנאטי. לכך, לטענתו, טרם ניתנה תשובה היסטורית חד־משמעית". מילים אלו צריכות להיחקק איפשהו. אבל הכתבה לא מוסרת נתונים על הדת בישראל, לא מתייחסת מספיק למצב בישראל. וחבל, כי בסופו של דבר ישראל זה מה שמעניין אותנו - נתונים מוצקים לגבי היהפכותה של ישראל לתאוקרטיה בפועל יש לנו מעט מדי, ונתונים על השינויים הדתיים שעוברים עליה כמעט אין בכלל. כמה עובדות בנושא לא היו מזיקות כלל.

2. באנגלית, אבל בBBC פרסמו כתבה על הלל. כמה קטעים (בתרגום חופשי):
"הילדים, זה המחיר הגבוה ביותר" אומר עידו לב, שלא ראה את שני ילדיו כבר חמש שנים. ... זה שבע שנים מאז שהוא יצא מביתו, גזר את פיאותיו בשירותים ציבוריים, וישן בקניון במשך שבוע. ... מר לב אומר שמשפחת אשתו מנעה ממנו מלראות את ילדיו, מפחד שיחזיר אותם בשאלה. אך הוא אומר שאין לו חרטות, למרות שהוא עדיין נלחם על גישה [לילדיו]. ... הוא גילה מה זו אהבה. "מה שעושה את זה למאוד בעייתי, אבל מלא אושר" הוא אומר.
... "הם כמו ילדים" אומרת אירית פנס מהארגון הלל, המציע עזרה מעשית לחרדים לשעבר. היא מסבירה כי הרבה פעמים הם לא יודעים איך לפתוח חשבון בנק, להשתמש באינטרנט, למצוא עבודה ולהשכיר דירה... גברת פנס מאמינה שכ-2000 האנשים שהילל עזרה להם במהלך העשור האחרון הם רק קצה הקרחון, ושהמספרים גדלים כיוון שהאינטרנט עושה את העולם החילוני לנגיש יותר.
... האנתרופולוגית שרית ברזילי... במקרה אחד שהיא יודעת עליו, האב [החרדי] אמר לביתו שהוא יעדיף להרוג אותה מאשר לראות אותה מתחלנת. בסופו של דבר, היא התאבדה.

העובדה שהמשפחה בכלל מצליחה למנוע מעידו את הזכות שלו לראות את בניו מרתיחה. זו אוזלת יד של רשויות הרווחה ומדינת ישראל.

כל ההתנהלות הכיתתית של החרדים, עם הסגירות בפני העולם החיצוני והאינטרנט, תביא לסופם. דת שגדלה בחושך תיעלם עם האור, ולא ניתן למנוע את האור לאורך זמן. השאלה היא איך זה יקרה. אני מטפח תקווה שזה יקרה במהפכה פנימית. כבר כיום כ-10-25% מהחרדים אינם מאמינים ומקיימים מצוות רק בגלוי ומתוך חובה חברתית. כאשר ציבור זה יגלה את עצמו, ויחליט לצאת בגלוי, הוא יהיה גדול מדי מכדי שאפשר יהיה להרחיק אותו. תיווצר חברה שבה חיים זה לצד זה חילונים וחרדים, והנושאים ה"אסורים" (כגון הכפירה באל, יחס להומואים, ועוד) יעלו לדיון. מכאן תהיה קצרה הדרך להינמקות החברה הסגורה, החשוכה. זה לא שבני ברק תיהפך לתל-אביב, אבל האנשים יהיו מתונים יותר, יהיה מיעוט משמעותי של אתאיסטים, ויהיה חופש גדול יותר ברחובות. כרגע, זה נשמע תרחיש דמיוני - אבל אני מושכנע שהציבור החרדי-אתאיסטי לא מבוטל, ואם רק ייצא מהארון אכן יתרחש מהפך שכזה.

[העירו לי שאני הוזה, אולי בגלל שאני חולה. אז להגנתי, הפסקה האחרונה נכתבה תחת חום.]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה