שטרנהל על הנאורות

נכחתי בהרצאה של זאב שטרנהל על "הנאורות, האנטי-נאורות, ונפילת הדמוקרטיות במאה ה-20". למי שלא מכיר (כמוני), מודבר בהיסטוריון מכובד, שמאלאני, ולכן קורבן לנסיון רצח על ידי לאומני-דתי. אבל ההרצאה לא עסקה בזה, לא ישירות - שטרנהל הקדיש אותה להסביר כי הנאורות היא שעומדת בבסיס הדמוקרטיה, וכאשר מערערים עליה מתערערת הדמוקרטיה.

מהי הנאורות? מסתבר שקאנט הגדיר אותה כ"בגרות", כלומר היכולת להשתמש בתבונתך ללא הדרכה. מכאן נובעת תפיסת האדם כאוטונומי, כריבון לעצמו, ולפיכך כשווה לבני האדם האחרים - ומכאן עולה כל הדמוקרטיה. קל לראות את הניגוד לדת - הנהייה אחר מנהיגים דתיים, אם בשר ודם ואם דמות אלוהים עצמו, הינה ביטול האווטונטמיה של האדם, אינפנטיליות המובילה להיררכיה וסמכות ולאיבוד צלם אנוש. (אני מרחיב בפוסט זה על הרעיונות שממעתי - אין לקחת אותו כסיכום של ההרצאה, שטרנהל לא אמר את כל מה שאני אומר.)

אך מה שעניין אותי במיוחד בהרצאה היו דווקא היסודות של האנטי-נאוורת. היו שם כמה תובנות מעניינות. ראשית, מסתבר שדווקא אנטי-נאורות היא המובילה לרב-תרבותיות. האנטי-נאורות גורסת שלא כל בני האדם שווים כ-בני אדם, עם זכויות אדם, אלא שכל עם ואומה הם משהו נפרד בפני עצמו - ומכאן מגיעים לרעיון שלכל עם מגיעות הזכויות שלו (כמו חזון ה"מדינה דו-לאומית" בארץ), ורב-תרבותיות (כגון ההשקפה שהחרדים רשאים לחנך את ילדיהם איך שיירצו - אלו הרי הילדים שלהם, בחברה שלהם, הם לא "ילדים אנושיים" אלא ילדים חרדיים). לכן, בפועל, היתה זו דווקא האנטי-נאורות שלעיתים רבות הביאה לסובלנות ורב-תרבותיות (החל מקבלת הדיהמי בארצות האסלאם וכלה במובלעות האסלאמיות בבריטניה). לעומת זאת, הנאורות מטיפה לכך שלכל בני האדם מגיעות אותן זכויות, ולכן מלווה ככלל באי-סובלנות כלפי תרבויות שונות, שלעיתים מגיעה לכלל כפייה (כגון איסור הבורקא בצרפת) ומתדרדרת בקלות לאלימות (כגון במהפכה הצרפתית). תמיד התנגדתי לרב-תרבותיות, ורק עכשיו אני קולט עד כמה עמוקים השורשים להתנגדות זו; וטוב לשמוע על ההשלכות הלא-טריוויאליות של העמדות.

עוד נקודה שנגעה לליבי היא העובדה שיש ממש בחלק מטיעוני האמטי-נאורות. אחד הטיעוניים, למשל, הוא ש"הדמוקרטיה משמעותה שלישו ולסוקרטס ולאחרון האנאלפבתים לכולם מגיע קול אחד". שטרנהל נימק כנגד שהשוויון הוא לא ברמה אלא בזכות המוסרית, אולם זה לא הסבר מספק. נכון שיש שוויון מוסרי, אבל זה אומר שצריך להיות שוויון בקביעת המטרות לחברה, לא בקביעת הדרך להגיע אל המטרות. אני חושב שהתשובה האמיתית היא האמרה השחוקה שהדמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר חוץ מכל האחרות - נכון שבתאוריה היה צריך להבדיל בין בחירה במטרה, שבה רצונות כולם שווים בערכם, ובחירה בדרך, ששם התבונה והידע חשובים, אולם למעשה לא ניתן לעשות זאת. יתרה מכך, כל נסיון לעשות זאת (כגון שלטןן המנדרינים בסין) אינו יציב ויביא לשחיתות, אריסטוקרטיה, וקבעון מחשבתי ומדיני בטווח הארוך. הבעיה כאן אינה מוסרית, אלא פרקטית.

התומכים באנטי-נאורות גם צודקים בכך שאין בחירה חופשית ונפש, ושאין זכויות "טבעיות" אלא זכויות הן משהו שאנחנו בוחרים לתת. אך אלו נקודות מטאפיזיות משניות. האנטי-נאורים טועים בדבר החשוב ביותר, והוא השוויון המוסרי בין בני האדם - הרעיון שאדם הוא אדם, ולא יהודי או ערבי וכן הלאה. כאן אני מסכים עם עמדתו של שטרנהל שזו בחירה ערכית, לא עובדתית.

לבסוף, הערה על חוסר הנאורות של הקהל. קודם כל, לא היו כמעט בכלל צעירים בקהל, וזאת למרות שההרצאה היא באוניברסיטה ופורסמה באוניברסיטה. אני חושב שזה מעיד על הרדידות של הסטודנט למדעי הטבע, שמתעניין בטבע ובמקצוע ולא בפוליטיקה והגות - וחבל. גם זה וגם זה חשובים - אולי הפוליטיקה חשובה יותר מהכל, כפי שאריסטו טוען, שכן רק היא מאפשרת לנו לעשות את כל השאר. אז חבל. שנית, ביציאה מההרצאה התפתח, מטבע הדברים, שיח בקבוצות קטנות. אני לא יכול להעיד על הכלל, אבל בקבוצה שלי הוא היה ירוד ביותר - לא זכרנו נכון את מה שהמרצה אמר, ובכלל היו כמה אמירות צדקניות שמציגות את היהדות והעם היהודי כנאור, ומעוותות את ההיסטוריה - ניסיתי לתקן, לא בטוח שהצלחתי. בטוח שלא לחלוטין הבנתי את דבריו של המרצה אז, וגם לאחר שחשבתי עליהם עוד אני בטוח שאני מפספס הרבה. זהו אקורד אירוני מה לסיים בו הרצאה המהללת את הנאורות...

http://www.youtube.com/watch?v=twnG1Rae_eI&feature=subtivity