רבה שחורה

אני מודה שאני ממש לא אוהב את ה"רבנים" החילוניים. מהמעט שאני שומע מהם, הם בעיקר מתרפקים על טקסטים דתיים עפשים שהם עצמם לא מאמינים בהם, מתעקשים למצוץ מהם כל טיפת חוכמה ומידה טובה שהם יכולים ונחושים להתעלם ולעצום עיניים בפני כל הזוועות והסיעוב שהם מטיפים לו בפועל. וכמובן שאני לא ממש מתלהב מהרבנים הדתיים, שמוסיפים עוון לחטא על ידי כך שהם גם מאמינים בקדושת הטקסט.

אבל בכל זאת יש דרגות שונות של תיעוב. אלייזה סטנטון מונתה לרבי בארצות הברית. אלייזה סטנטון היא אישה, וכושית - סליחה, ממוצא אפריקאי (אני מסרב לא לקרוא לשחומי עור "כושים" אלא "אפריקאים", זה מגוחך). אני לא יכול אלא לחשוב על כמה שזה לא סביר בישראל, בקהילות החרדיות או המסורתיות למיניהן שמתהדרות ב"ערכים" שלהן.

הסבר המרשים באמת כאן שהכתבה היא על כך שהיא חלק מהזרם העיקרי, ה mainstream, ביהדות ארה"ב, לא חברה באיזה כת שולית. היא הוסמכה לרבנות ב Hebrew Union College, שהוא מעמודי התווך של הקהילה הרפורמית. להבדיל מהארץ. שם זה ה"מיינסטרים", היהודים הרגילים. שם יהודים הם גם בעלי ערכים באמת, לא בעלי להט משיחי, לא גזענים, לא טוענים לבעלות על הארץ מטעם האל, לא חשוכים שלא לומדים כלל הומניזם ומדע. כן, הם עדיין מאמינים בשטות הזו, "אלוהים", בקדושת התורה, ושאר מיני שרצים. אבל זה לפחות פחות מסריח.

צודק במאתיים אחוז

יאיר לפיד כתב כתבה נהדרת על חוק נהרי, "תחילת הסוף של החינוך בישראל". הוא מפרט בדיוק את ההשלכות המגוחכות, רמת התחקיר שלו מרשימה, וכל זה בכתבה קצרצרה הכתובה בכשרון והומור. נהדר.

...אני יודע שקראתם שתקציב החינוך יקוצץ ב750 מליון שקל ואולי אפילו חשבתם שזה נורא, אבל האמת שהוא יקוצץ בהרבה יותר. רק שאת זה מסתירים מכם עמוק באותיות הקטנות. שמו של הקיצוץ הנוסף הוא "חוק נהרי 2", ואל תרגישו אשמים. יש הרבה אנשים שעבדו מאוד קשה כדי שלא תשמעו עליו. חוק נהרי 2 הוא תיקון לחוק של ארבע שורות שקובע שאם מישהו פותח רשת חינוך פרטית – מה שקרוי "מוכר ואינו רשמי" – אתם צריכים לממן את זה ב100% מהעלויות. יש בארץ 473 בתי ספר כאלה, בהם לומדים 139,000 תלמידים. ביניהם גם לא מעט בתי ספר ערביים, המטיפים לערכי התנועה האיסלמית. כן, גם עליהם אתם משלמים. ואם זה בית ספר אשכנזי-אורתודוקסי שלא מוכן לקבל ילדים מעדות המזרח, עדיין תשלמו. ואם זה בית ספר בפתח-תקווה שמסרב להכניס ילדים אתיופים, עדיין תשלמו. ואם זה הבית ספר היסודי ברהט, אותו ניהל עד לאחרונה ראש העיר פאיז אבו צהאבן מהתנועה האיסלמית, עדיין תשלמו....

אז למה מאתיים אחוז? כי בבתי ספר שחוק נהרי מאפשר, לא יבינו למה מאתיים אחוז זה בעייתי.

העתיד הדתי של מדינת ישראל

מסתבר שהתפרסם מאמר על עתידה הדמוגרפי של ישראל,

תוך 20 שנה, מדינת ישראל צפויה לשנות באופן דרמטי את אופיה, כאשר יהודים חילונים יהפכו למיעוט בבתי הספר ובגיל הגיוס, כך חוזה מחקר שפורסם על ידי מומחים המייעצים לרשויות המודיעין האמריקאי. המאמר, "פניה המשתנים של ישראל", פורסם במגזין האמריקאי Foreign Policy, ומבוסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים על מגמת גידול מהיר באוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל. המאמר חוזה שעד 2030, ערבים וחרדים יהוו ביחד כ-60% מתלמידי בתי הספר עד גיל 12, וכ-40% מבעלי זכות הבחירה.

... "בעוד שב-1950, קבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שרק 15% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים הם ערבים או חרדים, כיום, כ-46% מהתלמידים שייכים לקבוצות אלה, ובסביבות 2020, הם יהוו רוב". הם מציינים שמספר הילדים הממוצע של נשים במגזר החרדי הוא 7, ובקרב ערבים מוסלמים הוא 3.9.

האומנם? לא ברור שמגמות הילדוה ישארו בעינן, הן בוודאי ייקטנו אם המדינה תקטין את קצבאות הילדים, ועם עליית השתתפות החרדים בשוק העבודה. אך האם הקצבאות ייקטנו, לאור הכוח הדמוגרפי העולה? האם הילודה תקטן מספיק?

והאם האוכלוסיות יישארו יציבות, האם לא יהיה מעבר בין האוכלוסיות? האמנם בן של חרדי יהיה לעולם חרדי, ובן של ערבי יהיה לעולם "ערבי"?

אני מקווה שבעוד 20 שנה ינהיג את המדינה הזו לא רוב של יהודים חילונים, אלא רוב של חילונים. נקודה. רוב המורכב מיהודים חילוניים, ערבים חילוניים, ודתיים-לשעבר (חרדים, כיפה סרוגה, ומוסלמים - לשעבר) חילוניים. זוהי לא תקווה מציאותית, המציאות הדמוגרפית לא תשתנה כל כך מהר. אבל אולי משהו מזה יקרה, מספיק מזה, כדי שהתחזית השחורה של המחקר לא תתרחש.

על חניון ספרא וחוק טל

לצערי, ל יכולתי לבוא להפגנה כנגד חניון ספרא, אבל יש לי (כמובן) כמה הערות על המצב.

ראשית: המהומה היא פרי ייצור החרדים, ותו לא. כך יהודה משי זהב אומר בעצמו, "העדה החרדית פתחה במערכה ולא יכולה להפסיק עד שלא יהיה שינוי. גם ליתר הציבור החרדי, מאוד נוח עכשיו להפוך את ברקת לאנטי-דתי, הקרקע בשלה לכך." המאבק נגד פתיחת החניון אינו בגלל שהדבר הזה פוגע בחרדים, אלא משום שזה כלי ניגוח כנגד ברקת וכנגד דו-קיום בירושלים.

שנית: פתיחת החניון לא תהיה "ניצחון" חילוני, היא לא תהיה אקט חילוני כלל. כך ניר ברקת, "המודל לפתיחת החניון הוא אותו מודל כמו בתי חולים ומלונות בירושלים - של פתיחה ללא תשלום עם גוי של שבת." זוהי פעולה דתית, לא חילונית. המאבק כאן הוא לכל היותר כנגד פירוש מתירני של הדת. אני מייחל ליום שבו לא תהיה אפלייה בעבודה, וגם יהודי יוכל לעבוד בחניון הנ"ל בשבת.

ומשהו לא קשור: חוק טל
באמת, אין הרבה מה לומר על החוק הגרוע הזה, אבל לרגל הארכתו יש פרסומים על ההתנגדות לו ומצאתי שדברי השופטת איילה פרוקצ'יה ראויים ליתר תשומת לב:

במהלך הדיון הביעה השופטת איילה פרוקצ'יה תמיהה, כיצד מתיישבת כוונת המדינה לחנך את הציבור החרדי להתגייס לצבא ולשירות האזרחי באמצעות חוק טל - כאשר במקביל, היא פטרה את בחורי הישיבות הקטנות מלימוד נושאי הליבה. "כל הבסיס של חוק טל הוא חינוכי ערכי, אולם לא מזמן חוקק חוק בניגוד לפסיקת בית המשפט, המאפשר לתמוך כספית בישיבות - אך לא לחייב אותן ללמוד את לימודי הליבה. איך זה משתלב עם חוק טל? עם יציאה לשוק האזרחי?".

אכן כך - החינוך, הוא תחילת הכול.

אגב, עו"ד ליכט טען מטעם המדינה ש""הצבא לא צריך עכשיו 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת." טעות. ראשית, ברגע שיגייסו אותם ייקטן המספר, ותוך שנים מעטות יגיע להיות קטן בהרבה. שנית, מדיניות הגיוס של הצבא נקבעת לא רק על פי צרכי הצבא אלא גם על פי צרכי המדינה. הצבא גם לא צריך, ביננו, חוק גיוס כללי.

עדיף למדינה שישבו שלוש שנים בכלא, ועוד חודש בכל שנה במקום מילואים - ושישוחררו לעבודה בחיים האזרחיים, במקום ללכוד אותם בישיבות.

תובנות מקריית יובל

עמדתי היום כמה שעות בקריית יובל, בדוכן של חופש, כחלק מהמאבק בנסיונות לחרוד השכונה. האירוע כלל בעיקר שוק/הייד-פארק לתמיכה במאבק, אבל מספר לא קטן של אנשים ניגש אל הדוכן וחילקנו מספר פליירים, חולצות, וכובעים. יחד עם זאת, נראה לי שהיו כמה כשלים בניהול העניין,

1. חוברות ההסברה מדברות לדתיים-כמעט, לא לחילוניים. היו חוברות של חוזרים בשאלה, וחוברות כנגד טיעונים של החזרה בתשובה, וכן הלאה. לא היו חוברות שמדברות לחילוניים אסלים - חוברות שמסבירות את המצב של הכפייה הדתית, של ניצול כספי ומשאבי הציבור, או שמספקות חומר המסביר ומנמק את העקרונות המוסריים של חופש ואת האסטרטגיות הטובות לקידום ערכיה. זה נובע מחסך רחב יותר - יש הרבה חומר-נגד, יש מעט מאוד חומר המפרט ומפתח את ההשקפות החילוניות. הספריה הבהירה היא נסיון להתגבר על כך, אך כמובן שהיא עדיין בחיתוליה. כשתהיה גדולה, אולי נוכל להוריד ממנה ערכים וחוברות שכאלו.

2. ניגשו אלינו מספר אנשים שרצו לחתום על משהו או לתרום כסף, או ככלל להרגיש שניתן להצטרף לעשייה. באירועים בעתיד, יש לצרף דף החתמות על הנושא - גם אם זה לא ממש יזיז למישהו כלל - וכן אפשרות לתרום, להירשם לעמותה, להירשם לרשימת פעילים, וכן הלאה.

3. צריך ארגון ושיתוף פעולה של הארגונים האתאיסטיים והליברליים עצמם בתקשורת. יש להקים אתר אינטרנט או חשבון באתר קיים כלשהו שיאפשר שיגור מידע על כל פעילות שכזו לכל המעוניינים לקבל אותה, ואולי גם פרסום פעילויות באופן פעיל באתרים פיסיים כגון עיתונים בתקציב משותף של הארגונים השונים. כרגע, אני יודע שמתארגנת הפגנה למחר רק בגלל שאני פגשתי את מי שמארגן אותה...

המאבק בקריית-יובל ישוב. הוא כבר מניב אלימות מצד הדתיים וקריאות גנאי כגון "נאצים", אך גם תוצאות בדמות סגירת בית הכנסת הלא חוקי ועוד. אני מקווה שהוא יצלח, וגם את הגן הלא חוקי ואת שאר נסיונות החרוד ידחקו מהשכונה.

הפנים האמיתיות של חב"ד

לעיתים קרובות, מסתירים החרדים את פניהם האמיתיים מפני הציבור. זוהי מסורת יהודית עתיקה. אבל לפעמים מישהו שוכח אותה. כך קרה לרב מאניס פרידמן מחב"ד, רב מכובד בחסידות שהיה מתרגם את דברי הרבי מלובביץ עד ל- 1990. המגאזין היהודי-אמריקאי מומנט פרסם רשימה של דעות רבנים על איך ישראל צריכה להתייחס לערבים. כמעט כל הרבנים, מכל הזרמים, תמכו בפירושים הומניסטיים ושוויוניים אשר, למרות שהרבנים לא מודים בכך, שוללים את סמכות הטקסט התנ"כי עצמו ואת הטעם בעיון בו.

שני רבנים היו שונים. אחד היה הרב האורתודוקסי, ייטס גרינברג, שלפחות ציטט את הרמב"ם כאומר שיש להתייחס לערבים כאל תושבי כנען, כלומר בחומרה; אך גם ייטס "מעדיף" להתעלם מכך ולברור מתוך הדת, על פי טעמו, רק את מה שמתאים להומניזם. הגדיל לעשות ממנו הרב פרידמן, שמראה את פני ההלכה היהודית כהוויתה. להלן דברי הרב פרידמן, בתרגום חופשי:

אני לא מאמין במוסר מערבי, כלומר אל תהרוג לא-לוחמים או ילדים, אל תהרוס מקומות קדושים, אל תלחם בזמנים קדושים, אל תפציץ בתי קברות, אל תירה עד שהם יורים ראשונה מכיוון שזה לא מוסרי.

הדרך היחידה להילחם מלחמה מוסרית היא הדרך היהודית: הרוס את המקומות הקדושים. הרוג גברים, נשים, וטף (ובקר).

ראש הממשלה הישראלי הראשון שיכריז שהוא ינהג על פי התנ"ך יביא סוף סוף שלום למזרח התיכון. ראשית, הערבים יפסיקו להשתמש בילדים כמגינים [חיים]. שנית, הם יפסיקו לקחת בני ערובה מאחר שיידעו שאנו לא נורתע. שלישית, כאשר המקומות הקדושים שלהם ייהרסו, הם יפסיקו להאמין שאלוקים בצד שלהם. התוצאה: שום אבדות של לא-לוחמים, שום ילדים בקו האש, שום תחושת כזב של קדושה וצדק, למעשה, שום מלחמה.

אפס סובלנות לזריקת אבנים, לטילים, לחטיפות משמעותה תהיה שהמדינה תשיג ריבונות. החיים על פי ערכי התורה יעשו אותנו אור לגויים הסובלים תבוסות בשל המוסר הנורא פרי ההמצאה האנושית.

אתם חייבים להודות שיש משהו מצחיק ברבי הטוען שאנשים יאבדו את אמונתם לאחר הרס המקומות הקדושים בעודו מחכה למשיח שיבנה מחדש את בית המקדש. בכל אופן, דברי הרב מדגימים היטב את הרעה החולה המסתתרת מאחורי היהדות בפרט והתפיסה הדתית ככלל - עיוות המוסר על ידי אידיאליזציה של דוגמאות חיצוניות וזיהויין עם ה"טוב". פרידמן מסונוור כל כך על ידי הדת שהוא אינו מבחין כלל ברחשי ליבו ומצפונו, ומזהה את הלא מוסרי בעליל עם מהות המוסר.

אני אשאיר המלה האחרונה לג'וש נתן-קזיס,

באיזו נקודה מספר רב חב"ד לחוזרים בתשובה פוטנציאליים שהוא חושב שישראל צריכה "להרוס את אתריהם הקדושים"? כנראה שלא בארוחת שבת הראשונה, נכון? אולי לאחר שתי ארוחות שבת, למידה באיזו ארוחת צהריים, וטיול של "תגלית" במעיינות?

(הכל בתרגום חופשי שלי; ההפנייה מאת עמי אדן, מה- JTA)

התפשטות חילונית במאה שערים

קרלו שטרנגר פירסם מאמר טוב מאוד כנגד נסיונות ההשתלטות של החרדים ברמת אביב. הוא טוען בכשרון וצדק בעד הליברליזם המיליטנטי, ונגד "רב-תרבותיות". אבל מה ששבה אותי היה דווקא ההתחלה שלו,

תארו לעצמכם שבכלי התקשורת היה מתפרסם הסיפור הבא: "יהודים חילונים מציפים באחרונה שכונה חרדית בהצעות לקנות או לשכור דירות. הם פתחו בה ברים וסניף של 'אגודת הלל', המציעה סיוע לצעירים חרדים החוזרים בשאלה. החרדים בשכונה יצאו למתקפת נגד. הם קוראים לחרדים שלא להשכיר דירות לחילונים, ומזהירים מפני הסכנות האורבות לסגנון החיים הדתי בשכונה".

תעצרו רגע, ובאמת תדמיינו את זה. תדמיינו את הצעירים החרדים ששורפים את המקום. את המהומות ואת המשטרה. את צווי הסגירה בשל הפגיעה בשקט הציבורי. ולבסוף, לאחר זמן רב, את הזרם האיטי והמתבגר של חרדים הפונים לאגודה, הנאספים בהחבא בציבורים גדולים יותר ויותר. את החזרתם בשאלה של חלק ניכר מהשכונה, וגירוש שאר תושביה החרדים כדי שלא יחיו בסמיכות לשיקוצים שכאלו.

עכשיו תחזרו למציאות. למה תרחיש זה לא קורה, ואילו התרחיש ההפוך קורה כה רבות? אני רואה שתי סיבות. ראשית, אין לציבור החילוני מרכזים להפצת התרבות והידע החילוני חינם. זהו חוסר עמוק של הציבור החילוני, חוסר שיש לשנות. אך הסיבה השנייה, והפשוטה יותר, היא שהציבור החרדי הוא זה המתרבה, ולפיכך הוא זה המתפשט. אם הציבור החילוני לא יתקן את הפגם הראשון, ויתחיל להפיץ אץ התרבות החילונית בקרב החרדים, יהיה זה הפגם השני שיהפוך את ישראל לחברה ענייה ושחורה, רדופה באמונות הבל. שמירה על רמת אביב אינה מספיקה - יש לרדוף את החברה החרדית הרעה להמיר אותה בחברת אור וצדק.