יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

יום כיפור: יום הכפייה הדתית

יום כיפור הוא היום בו הכפייה הדתית בישראל חזקה יותר מבכל יום אחר. כשהייתי צעיר נסענו, אני וחברי, כל שנה מעירנו כרמיאל לכנרת, כדי לעשות על האש ולבלות ביום החופש. כבר מזמן שאי אפשר לעשות את זה - משטרה חוסמת את מבואות העיר, ובריונים מאיימים להפוך מכוניות.

אבל זה כמובן מתגמד לעומת מה שקורה בעכו, בצל המהומות הגזעניות של שנה שעברה. המשטרה הציבה כוחות ומחסומים למנוע תנועת רכבים למקומות "אסורים", קרי שכונות יהודיות, ליווי משטרתי יחוייב לכל מי שרוצה ללכת לשכונות מעורבות, ערבים לא יורשו כלל לחצות שכונות יהודיות "כדי לא לפגוע ברגשות היהודים". מנכ"ל מסווא אף מגדיל ומדווח על טיהור אתני,
"משפחות ערביות שגרות בשכונות יהודיות ייצאו ליום אחד בהסכמה כדי לא לפגוע ברגשות הציבור. יש הפרדת כוחות בין הצדדים, ויש הבנה מצד הערבים בעיר שצריך לכבד את היום הזה. אני מאמין שהפעם יהיה שקט".

וכל זאת, בגלל שחבורת יהודים חסרי כל מוסר מעיזה להיפגע מחופש התנועה ואי-הפולחן של הערבים ביום ה"קדוש" הזה. לא די בכך שהדת שולטת ברמה, אלא מי שמנסה בסך הכל לממש את חופש התנועה שלו, או לשמוע קצת מוזיקה, הוא "קיצוני" ו"מסית". הוא לא "מכבד" את היום הקדוש - כאילו שיש לכבד ימים, ולא בני אדם; כאילו שהחופש שלו וכבודו כבן אדם חשובים פחות מהיום. וכמובן שאין אף מלה על יהודי שיעז - יעז! - לרצות ליסוע ביום כיפור - זה, הרי, בלתי אפשרי!

מה שקורה בעכו הוא עוול ועיוות מוסרי מהדרגה הגבוהה ביותר, בושה לעם ישראל ולמדינת ישראל ולגזע האנושי.

מי ייתן וברבות הימים ייעלמו הקנאים הדתיים ממקומותינו, וישוב החופש לערינו.

תגובה 1:

  1. מילים כדורבנות מסכים איתך לכל מילה! אני צריך להיות ספון בביתי כדי להיות מסוגל לאכול ביום כיפור?!
    איזו חוצפה זו? מדוע עלי לכבד רגשות של דתיים?!
    מה זה לעזאזל השטות הזו? מה איכפת לי איך מרגיש אדם דתי זה או אחר לנוכח אכילתי ביום שהוא קידש...?!
    אבסורדי ואדיוטי כאחד!
    והכי גרוע, זה שאין בידי נכון לכיום את הדרך בה אוכל בכל זאת לפעול כרצוני וללכת ברחובה של עיר ביום כיפור עם באגט בידי...
    ביום מן הימים אממש שאיפה זו שלי! ולו בכדי להוכיח שאינני מתחשב בשום רגש דתי זה או אחר ואלוהים בשבילי אינו קיים ואין בו משמעות זולת בזבוז הזמן ששמו גורם לאנושות כולה בתהיה על המצאת האל המגוחכת או לחילופין בדרכם הגועלית של המאמינים והדתיים למיניהם.

    השבמחק