הסכנה החרדית הגואה

כתבתי כבר בבלוג זה אזהרות רבות מעלייתם של החרדים. האמת שלא אכפת לי כל-כך שיהיו הרבה חרדים - זה קצת עצוב שיהיו כל-כך הרבה אנשים החיים בבורות, עוני, ועוורון לאמיתות הגדולות לגבי המציאות, ושמוגבלים מבחינת היכולת שלהם לתרום לחברה ולאנושות בכלל, אבל כל זה רק עצוב, לא נורא. מה שנורא זה שהחרדים אינם דמוקרטיים, ולכן עלייתם מבשרת את קיצה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

הנה כמה נתונים כדי להראות זאת, מתוך הדו"ח האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה. (שימו לב שמצב הדמוקרטיה לא מזהיר גם בקרב הציבור היהודי הלא דמוקרטי, אבל בכל זאת.)

דחיית הדמוקרטיה ניכרת ביותר בשאלה לגבי מידת האיזון הנוכחי בין היהדות לבין הדמוקרטיה בארץ. בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, הדעה נוטה לכיוון שהמדינה דתית מדי (42% הרכיב היהודי חזק מדי, 31% יש שיווי משקל נכון, 21% הרכיב הדמוקרטי חזק מדי); בקרב הציבור החרדי, הדעה היא שהמדינה דמוקרטית מדי (4% הרכיב היהודי חזק מדי, 17% יש איזון נכון, 69% הרכיב הדמוקרטי חזק מדי). בהתחשב במצב העגום של הדמוקרטיה הישראלית היום ועליית ההדתה בה, יש בכך אות ברור לכך שהחרדים מעוניינים במדינת הלכה עם מעט מאוד אם בכלל דמוקרטיה. 

החרדים לא מכירים ברעיון המוזר הזה שלאנשים צריך להיות חופש בחירה ודיבור. רובם (67%) חושב שיש לקחת את זכות הבחירה ממי שלא מסכים להצהיר שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת הלאום של העם היהודי. (לבושתה של ישראל, כך חושב גם רוב זעום, 51%, מהציבור היהודי הלא-חרדי!) פחות מחצי (43%) חושבים שיש להגן על חופש הביטוי של המתבטאים נגד המדינה (רוב קטן, 59%, מהיהודים הלא-חרדים עדיין מוכן לתמוך בחופש הביטוי בהקשר זה; יי לדמוקרטיה!).

דחיית הדמוקרטיה קשורה לימניות ולגזענות של הציבור החרדי. החרדים ימניים (74%; וזאת לעומת 51% מהיהודים הלא-חרדים), וגזעניים: 68% דוחים את העובדה הברורה שיש קיפוח של ערבים (44% מהציבור היהודי הלא-חרדי גם כן עיוור בצורה זו), .ובעת ובעונה אחת רובם (78%) חושבים שליהודים צריכות להיות זכויות יתר במדינה ("רק" 26% מהיהודים הלא-חרדים חושב כך; כמה מתערבים שרובם דתיים?). זה תמיד תמונת העולם הגזענית: מצד אחד להכחיש את העוול, ומצד שני לדרוש אותו. גם אם הם כבר משתתפים בדמוקרטיה, 94% מהחרדים חושבים שהם צריכים להיות מודרים החלטות בנושא שלום ובטחון (היי, "רק" 70% מהציבור היהודי הלא-חרדי חושב כך! איזה מצב טוב יש לדמוקרטיה שלנו), ו-84% מוסיפים שהם צריכים להיות מודרים אפילו מהחלטות מהותיות בנושאים כלכליים וחברתיים ("רק" רוב קטן, 54.5%, מהציבור היהודי הלא-חרדי מסכים עמם). רוב גדול של החרדים (81%) גם מתנגד למינוי שרים ערביים או היותם חברים בקואליציה (יש גם רוב לדעות חשוכות אלו בציבור היהודי הלא-חרדי; 57%). בכלל, החרדים תופסים את הערבים כסיכון בטחוני (81%, לעומת 40% בציבור היהודי הלא-חרדי), כגורם המתח העיקרי בחברה בישראל (73%, לעומת 48%; אגב, רק 11% חושבים שהמתח בין חילונים לחרדים הוא גורם המתח העיקרי), ולא ממש רוצים לתת להם זכויות במדינה היהודית שלהם.

כמובן שהחרדים דוחים גם את שלטון החוק. כאשר יש סתירה בין ההלכה לבין פסיקת בית המשפט, 96% מהם יילכו בהתאם להלכה. (בציבור היהודי הלא-חרדי,"רק" 21% יילכו בהתאם להלכה.) הם גם לא מאמינים בבית המשפט העליון (6% נותנים בו אמון, לעומת 62.5% מהיהודים הלא-חרדים). 

אולי הנתון המסכם הוא ש-60% מהחרדים חושבים שישראל צריכה מנהיג חזק שלא ייתחשב בכנסת, בדעת הקהל, ובתקשורת. ככה נגמרות דמוקרטיות - בעליית דמגוג, "מנהיג חזק", שמפרק את הדמוקרטיה למעשה. רק 36% מהיהודים הלא-חרדים חושבים כך; נו, עוד יש מעט כוח לדמוקרטיה הישראלית, בקרב הלא-חרדים.

בסופו של דבר, 36% מהחרדים חושבים שהאיום על ישראל הוא שחיקת הרוב היהודי במדינה (איום שלא קיים), ו-11.5% שזה הדרישות להפוך את ישראל ליותר דמוקרטית. גזענות ודחיית הדמוקרטיה, זו האידאולוגיה הפוליטית החרדית.

בניתיים, בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, רק 7% מזהים נכונה את האיום הפנימי האמיתי על ישראל: הדרישה להפוך אותה ליותר יהודית, ופחות דמוקרטית. אני חושש שזה ימשיך להיות המצב. הציבור הלא-חרדי ימשיך להיות מודאג מדברים חשובים, אך שלא מהווים איום פנימי על ישראל (26% חילוקי דעות חריפים, 24% פערים חברתיים-כלכליים, 18% שחיקת הרוב היהודי במדינה (לא קורה!), 15% השליטה ביו"ש). בינתיים, הציבור החרדי יעלה ויגדל עד שהדאגות שלו יעלו על סדר היום, יידחקו את הציבור הערבי ואת ה"שמאלנים הבוגדים" אל מחוץ לגבולות הלגיטימי, וייהדו את המדינה עד שלא תשאר בה דמוקרטיה. זה, זה האיום הקיומי הפנימי על מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.