שקרים חסודים בשירות הנאצים

[הערה: אמיר הוסיף כמה הערות למטה שכדאי לקרוא, שמבקרות את הנאמר בפסקה השנייה.]

אחד המיתוסים המעצבנים שרווחים בקרב הדתיים הוא שהיטלר היה אתאיסט, הנאציזם היה משטר אתאיסטי, וכל הרצח והעוול שהנאצים גרמו משויך לפיכך לאתאיזם.

כמובן שהאמת ההיסטורית הפוכה. הנאציזם התנגד לאתאיזם, אותו הוא זיהה עם הבולשביזם היהודי ועם ניוון מוסרי-רוחני. תנועות אתאיסטיות הוצאו מחוץ לחוק, וראש אגודת ההוגים החופשיים הגרמנית, מקס סיברס, הוצא להורג (ו"בצדק" - הוא התנגד בעוז לנאציזם). הנאציזם לעומת זאת הבטיח את זכויות הוותיקן בגרמניה, הקים זרם נוצרי חדש של "נצרות גרמנית", ו"נצרות חיובית" היתה חלק מהדוגמה הרשמית של המפלגה. היטלר החשיב את עצמו כממלא את רצון האל, הנאציזם אזכר את האל תכופות, ועל גבי אבזמי החגורות של החיילים הגרמניים היתה חקוקה הסיסמה "אלוהים איתנו". הנאציזם היה יותר תנועה נוצרית מאשר תנועה אתאיסטית.

מאיפה מגיע המיתוס הזה? ייתכן שזה פשוט השלכה על "הגרוע ביותר" (האתאיסט) את "הגרוע ביותר" (היטלר). אבל אני חושד שכמו הרבה מהתעמולה החרדית, הוא מגיע שלא מדעת מתוך תעמולת הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב. הנוצרים טוענים זה זמן רב שהיטלר לא היה נוצרי, וזאת על סמך ציטוטים משיחות סלון [שיחות שולחן] של היטלר, שפורסמו לאחר המלחמה. במהדורה האנגלית, מצוטט היטלר למשל כאומר ש

"העידן שלנו לבטח יראה את סופה של המחלה שהיא הנצרות"

דחיית הנצרות אינה זהה לאתאיזם, אבל הקפיצה מזו לזה היא טבעית לפונדמנטליסטים הנוצרים. ומכאן קצרה הדרך להעברת המיתוס גם לקהילה היהודית האורתודוקסית.

אלא שההיסטוריון ריצ'רד קאריאר הראה שהתרגום האנגלי מבוסס על התרגום הצרפתי מאת פרנקואה גנוד, צרפתי נוצרי פרו-נאצי שללא בושה עיוות את דברי היטלר. למשל, הרישומים המקוריים, בגרמנית, של הציטוט הנ"ל אומרים ש-

"מעולם לא מצאתי עונג בהתאכזרות לאחרים, למרות שאני יודע שאין זה אפשרי לקיים את עצמך בעולם ללא כוח. החיים ניתנים רק לאלו שנלחמים הכי חזק. זהו חוק החיים: הגן על עצמך! בזמן שבו אנו חיים נראה שרעיון זה מתמוטט. זה עדיין יכול לקחת 100 או 200 שנה. צר לי ש, כמו משה, אני יכול רק לראות את הארץ המובטחת מרחוק."

מעניינת במיוחד הצדקתו של גנוד למעשיו. על פי עדות של דיוויד אירווינג (בעצמו מכחיש שואה) גנוד ניסה למכור לו אמירות מפוברקות של היטלר, ולאחר שנאלץ להודות שזהו זיוף אמר "אבל זה מה שהיטלר היה אומר, לא?". נראה שגנוד חשב שראוי שהיטלר היה מתנגד לנצרות, ולפיכך פרסם את "שיחות הסלון" של היטלר עם עיוותים כדי לשרת את המטרות התאולוגיות-אידאולוגיות שלו. הוא עסק בשקרים חסודים - שקרים לשם שמיים.

שקרים חסודים כאלו לא מוגבלים לדברי היטלר. זה איך שנוצרים ספרי קודש. מה שמבדר זה שהאורתודוקסים מסרבים להכיר בכך, למרות שהטקסט הקדוש שלהם עצמם אומר ורומז במקומות רבים על שינויים כאלו,

אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ; אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה, עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים. (ירמיהו פרק ח פסוק ח)

ולמרות שההלכה שלהם עצמם תומכת בשקרים חסודים, למשל מתוך הסברי הרב יובל שרלו:

"מותר לשקר כדי להעמיד דבר תורה … תופעה נפוצה בגמרא היא הבאת דברים בשם אדם אחר כדי שיתקבלו להלכה … ישנם מצבים שהחובה להתרחק מדבר שקר נדחית. תנאים הכרחיים לפסיקה בעזרת מצבים אלו הם: 1. מניע של יראת שמים, 2. זהירות מחילול שם אפשרי …"

אבל איכשהו אנחנו אמורים להאמין שדברי הקודש לא עוותו מתוך "יראת שמים", או יוחסו למשה "כדי שיתקבלו להלכה". נכון.

כדי שלא חלילה אסיים בנימה חיובית זו, אוסיף שלמרות שזה מאפיין של דתות בכלל ודתות פונדמנטליסטיות כגון היהדות האורתודקסית בפרט, הרי ש"שקרים חסודים" יכולים לנבוע גם מאידאולוגיות אחרות. דוגמה מפורסמת היא משפטי מוסקווה, שבה בחלק מהמקרים (בעיקר בתחילה) הנאשמים הודו בההאשמות המפוברקות, בין השאר, למען בריה"מ. דוגמה בנאלית אך קרובה יותר היא מקרה שפורסם לאחרונה שבו מישהו פרסם ווידאו שמראה חרדי מכה את ביתו, אך הסתיר פרטים שמראים שהאב המכה כלל אינו חרדי ישראלי, "במטרה לחזק שנאת חרדים".

צריך להתרחק מאידאולוגיה קיצונית בכלל; מהיהדות רק בפרט. לדבוק באמת, רבותי, לדבוק באמת.

[פוסט זה נערך קלות ב-28 במרץ, להבהרה ותיקון כתיב]