מעין הגנה על אבי שמחון

במסורת המתגבשת, הרי מעין הגנה על משהו שכמעט כולם מסביבי חושבים שהוא לא בסזר: דבריו הגזעניים של אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר. והרי הדברים:

"יותר מ-400 אלף עולים שהגיעו לארץ לא היו מעולם יהודים, אולי יש להם איזה סבא שהיה פעם יהודי. הם הגיעו לכאן משיקולים כלכליים. אם היתה להם אפשרות להגיע לארץ יותר מפותחת אז הם היו הולכים לשם"

אז זהו, שיש הרבה אמת בכך. כמובן שחלק גדול מהעולים בעלייה הגדולה מרוסיה באו ממניעים ציוניים, דתיים, וכן הלאה. אבל חלק לא מבוטל, אני מאמין, הגיע בעיקר מטעמים כלכליים, והיה שמח דווקא להגר לארה"ב, נאמר, אם היה יכול. וחלק עוד יותר גדול עלה גם מסיבות כאלו וגם מסיבות כאלו - בני אדם בד"כ לא עושים משהו מסיבה אחת.

אבל העניין הוא, שאותו הדבר נכון עם הרבה מאוד עולים אחרים ברבות השנים. ולא במקרה - חוק השבות חוקק בכוונה כך שיהווה מראה לחוקי נירנברג. הקריטריון הוא לא אם מישהו יהודי בדתו או אפילו בתרבותו, אלא אם הוא עלול להיחשב כיהודי על ידי אחרים וכך לסבול מאנטישמיות. וכפי שהוכיח היטלר, סבא יהודי בהחלט מספיק לכך.

הבעיה היא דווקא מצד הציבור הישראלי הגזעני, ששכח את זה, ומעוניין להגן על "טוהר הגזע" בשוביניסטיות דוחה. ועל פי ההגנה שמעמיד אבי שמחון, גם הוא בהם. לאחר פרסום הדברים, ד"ר אבי שמחון הגן על עצמו כך:

דברי לא הובנו כהלכה. דיברתי על אנשים שמוגדרים כחסרי דת, אני לא מערער על היהדות של עולי ברית המועצות.

הבנתם? הוא דיבר כנגד חסרי דת, אז זה בסדר. היטלר, כידוע, בכלל לא שרף חסרי דת שסבם היה יהודי.

דבריו של אבי שמחון בעייתיים לא בגלל מה שנאמר בהם במפורש, אלא בגלל הטון הגזעני ששולל את הלגיטימיות של כל מי שלא יהודי בדתו. כמו רוב הציבור, הוא שכח את מטרת הציונות. המטרה מעולם לא הייתה לבנות פה מדינת הלכה, או אפילו מדינה שרק יהודים בדתם או תרבותם יהיו חברים בה. המטרה הייתה לבנות מדינה שהיהודים בה הם רוב שולט, כדי שהאנטישמיות לא תוכל להרים בה ראש. "יהודים" בכל מובן, ובעיקר - בכל מובן שבו הם עלולים להירדף על שום יהדותם.