פנימה צריכה לזוז מרב-תרבותיות לליברליזם

"פנימה" היא יוזמה של שי-פירון (שר-החינוך לשעבר) לגבש הסכמות-חברתיות בנושאי ליבה, שבסופו של דבר יובילו לחקיקה. עכשיו הם מוציאים את התוכנית הראשונה שלהם, תוכנית לשינוי חוק הגיוס. אני חושב שזה זמן טוב לליברלים בישראל לעמוד על הרגליים האחוריות שלהם ולהסביר ל"פנימה" שיש לנו עקרון-יסוד שלא נסכים לוותר עליו - שוויון בפני החוק. כי הפתרון של "פנימה" לא מקיים שוויון אלא רב-תרבותיות, וזה שונה.

עוד לא פרסמו את הפתרון רשמית, אבל מכינים את הקרקע לפרסומו עם ספוילרים - זה בדיוק הזמן לעמוד על הרגליים האחוריות ו, אולי, לשנות אותו. יש לו סיכוי להפוך לאמנת גביזון-מדן הבאה.

על פי הספויילר בכתבת וואי-נט, עקרונות התוכנית הם:

כל אזרח בישראל יחויב בשירות לטובת החברה באחד משלושה ערוצים: צה"ל, ביטחון פנים והצלה או רווחה וחינוך.
בחורי ישיבה, מדענים, אמנים וספורטאים יוכלו לשרת במסלול מיוחד בתחום הצטיינותם.
לצה"ל זכות בחירה ראשונה מקרב אזרחי ישראל היהודים.
מקום השירות ואופיו, הגיל וכו' ייקבעו על פי הצרכים התרבותיים של כל קהילה.
כל משרת יעבור הכשרה שתהפוך את מסלול השירות למקצועי ואפקטיבי.
כל משרת יזכה לתמריץ בהתאם לעצימות השירות: סכנת חיים, מרחק מהבית ועוד.
משך השירות בשלב הבסיסי שווה בכל הערוצים. המעוניינים להתקדם במסלולי שירות הדורשים הכשרה ארוכה יותר, יאריכו את שירותם ויתוגמלו בהתאם. 

אני לא אוהב תוכניות לשירות-לאומי. לדעתי הן פתח לשחיתות ובזבוז כספי ציבור - כספי המיסים שלנו! - ולוקחות את הנוער שלנו לעבודות מיותרות והזויות בדיוק בתקופה בו הוא צריך ללמוד ולהתפתח ולהתחיל את הקריירה והחיים שלו. אבל - זה לא עקרון יסוד שלי. אני מוכן להתפשר על קיום שירות לאומי, במידה וזה מה שצריך כדי להשיג יותר גיבוש לאומי, שוויון, וכדומה בחברה. 

אני גם מאוד-חושש ממתן פטור למצטיינים. צה"ל צריך מפקדים מצטיינים. גאונים. לתת דווקא לטובי בנינו פטור משירות בצה"ל, עלול להיות הרה-אסון. אבל נו, זו התוכנית, והיא בהסכמת ראשי מערכת הבטחון, אז נניח שאני מפריז בסכנה זו.

אבל - כפי שאומרים ב"פנימה" עצמה - די לישראבלוף. מה שהתוכנית הזו עושה הוא להעביר את חובת הגיוס מחובת גיוס חילונים בחוק, לחובת גיוס חילונים בתקנות צבא/ממשלה שייקבעו את מי צה"ל ייבחר. 

על מנת שהתוכנית תהיה קבילה, היא חייבת להיות שוויונית. לא יכול להיות שהתוכנית תתייחס בצורה שונה לאזרחים שונים בגלל ה"קהילה" שהם שייכים אליה! יש להתייחס לכל אחד כאינדיבידואל. זה לא להתעלם מזה שיש קהילות - אפשר ליצור מסלולים המיועדים לקהילות מסוימות, אבל עדיין לאפשר לכל אחד ללכת למסלול שהוא רוצה. 

אז הנה התוכנית בשינויים שלדעתי, הופכים אותה לקבילה. לא "טובה", כי עדיין יש שירות לאומי שהוא לדעתי בזבוז עצום של כספי ציבור והון אנושי וייפגע קשות בשגשוש המדינה והאזרחים, אבל לפחות עומדת בעקרון היסוד של השוויון, שעליו בנויה החברה הדמוקרטית.

ההבדלים מודגשים:

כל אזרח בישראל יחויב בשירות לטובת החברה באחד משלושה ערוצים: צה"ל, ביטחון פנים והצלה, או רווחה וחינוך.
בחורי ישיבה, מדענים, אמנים וספורטאים וכדומה יוכלו לקבל פטור למצטיינים בתחום הצטיינותם, וזאת בפרופורציה למספר התלמידים ברשתות החינוך המתאימות.
לצה"ל זכות בחירה ראשונה מקרב אזרחי ישראל [למחוק "היהודים"].
מקום השירות ואופיו, הגיל וכו' ייקבעו על פי רצון המתגייס, בהתאם לתוכנית שאליה הוא מתגייס ולגמישות שהיא מציעה.
כל משרת יעבור הכשרה שתהפוך את מסלול השירות למקצועי ואפקטיבי.
כל משרת יזכה לתמריץ בהתאם לעצימות השירות: סכנת חיים, מרחק מהבית ועוד.
משך השירות בשלב הבסיסי שווה בכל הערוצים. המעוניינים להתקדם במסלולי שירות הדורשים הכשרה ארוכה יותר, יאריכו את שירותם ויתוגמלו בהתאם.

השינוי הראשון הוא שכמות ה"מצטיינים" תקבע באופן פרופורציונלי לכמות הלומדים. כך אם נקבע ש-10% מצטיינים, אז כל מוסד לימודי שלומדים בו עד גיל 18 יוכל לסמן עד 10% מהלומדים בו כ"מצטיינים". ישיבה, בית ספר תיכון, מה שלא יהיה. מצטיינים אלו יקבלו פטור מלא משירות. השאר, חייבים בנקודה זו לסור ללשכת הגיוס. [אני מדבר רק על הקווים הכלליים, לא נכנס לכל הפרטים של חוק הגיוס כגון דחיית שירות מסיבות שונות.]

ושום מריחה על "לשרת בתחום הצטיינותם". זה בתכלס הרי אומר לתת פטור לבחורי ישיבות. אז יאללה, לתת פטור לכל המצטיינים.

שינוי זה מאפשר פטור-משירות בצורה שוויונית. ללא העדפה של מישהו על פני מישהו אחר כי הוא דווקא ספורטאי, אמן, מדען (מי מדען בגיל 18?!) או בחור ישיבה. אין צורך ולא נכון שהממשלה תתערב ותקבע שזה שמישהו הוא דווקא עילוי בתור מהנדס לא מגיע לא פטור, או שיש לתת פטור לבחורי-ישיבה מצטיינים אבל לא לחכמי-אסלאם מצטיינים.

השינוי השני הוא למחוק את זה שלצה"ל יש זכות בחירה רק מקרב היהודים. בזמנו צה"ל פתח את האפשרות לגיוס ערבים, וכמות גדולה-במפתיע ביקשה להתגייס. עד שצה"ל סגר את האפשרות הזו. יש לפתוח אותה מחדש, ולאפשר לצעירים ערבים להתגייס אם הוא רוצים בכך, גם אם זה למורת רוחה של הנהגת הציבור הערבי. 

עכשיו, זה לא שהציבור הערבי או החרדי יתחיל להתגייס בהמוניו, או שייכפו עליו גיוס. חלק מהקריטריונים של צה"ל בהחלטה את מי לגייס צריך להיות מוטיבציה לשרת - ולכן מן הסתם הוא לא יגייס את הרוב המוחלט של החרדים והערבים. אבל לא צריך לקבוע קהילות בחוק או בתקנות, אלא פשוט להשאיר את זה ברמת קריטריון המוטיבציה. ככה אותו קריטריון גם ייפסול פציפיסטים, למשל, או אנשי שמאל-קיצוני. לא צריך לקטלג אנשים, צריך לתת שוויון. 

השינוי האחרון הוא שמקום השירות, אופיו, גיל תחילת השירות, וכד' ייקבעו לא לפי הקהילה אלא לפי המסלול שאליו האינדיבידואל בוחר להתגייס. ושוב, בפועל יהיו מסלולים שמכוונים לאוכלוסיות מסוימות כך שזה לא יהיה הבדל גדול. אבל עדיין, יש לאפשר לכל אדם לבחור כרצונו. לא לקטלג אותו כשייך לקהילה כזו או אחרת. לכל אזרח מגיעות זכויות וחובות שוות, זה הבסיס לשלטון החוק שהוא מעקרונות הדמוקרטיה.

כל השינויים האלה הם קטנים. חלקם אולי אפילו נכללים בפירוט התוכנית (נתנו לנו רק ראשי פרקים, כך שאי אפשר לדעת). דווקא משום כך, יש לעשותם. אלו שינויים קטנים שיכולים לעשות את ההבדל בין תוכנית רב-תרבותית שמטבעה תטה עם הזמן להעדפת תתי-חברות מסוימות (חרדים, דתיים-לאומיים, ואז חילונים, ורק בסוף ערבים), לבין תוכנית שמראש מיוסדת על מצע של שוויון ולכן תוכל יותר להתנגד למגמות כאלה ולהפוך את הגיוס מנושא שמחלק את החברה הישראלית, לרק עוד חלק מהחיים בה.

זהו לגבי התוכנית של "פנימה". אוסיף רק הערה מה אני הייתי מעדיף - הייתי מעדיף פשוט להוריד מהתוכנית את כל הקטע של השירות הלאומי. שהוא לדעתי ישראבלוף לא פחות קטן מהשוויון בנטל (הגיוס), ורק ייגדל לממדים מפלצתיים תחת תוכנית זו. (שירות לאומי של שלוש שנים לכל אזרח במדינת ישראל?! אמאל'ה.)

זה משאיר את העקרון של פטור משירות צבאי עבור מצטיינים, את השוויון בזמן השירות, את מתן החופש לצה"ל לא לגייס, ואת ההגבלה לתגמל בהתאם לעצימות השירות (כיום צה"ל מתגמל גם עבור ילדים, למשל). לכך יש להוסיף רק את זה שהקריטריונים השונים צריכים להיות שוויוניים, וזהו. 

בכך מתקבלת תוכנית שוויונית, שפוטרת משירות את המצטיינים ואת אלה שצה"ל אינו מעוניין בשירות שלהם (מה שיכלול את אלה שמאוד לא רוצים לשרת בצה"ל), ונפטרת מכל המסלולים הפריווילגיים כגון ישיבות ההסדר.

החשש הגדול שלי הוא מירידת מוטיבציה לשירות ואיכות כוח האדם. אני הייתי לכן מחיל את התוכנית מאוד בזהירות, ועם מעקב, ומאפשר לצה"ל לפתוח מסלולים עם תנאי שירות מוטבים כדי למשוך את המצטיינים. עוד חשש הוא שצה"ל לא יירצה לנצל את זכות הסירוב שלו, ולכן יש גם ללוות את יישום התוכנית עם יעדי צמצום כוח-אדם.