יום שלישי, 30 ביוני 2009

יהדות היא גזענות - בבריטניה

בית משפט בבריטניה קבע כי קביעת יהדות הילד לפי האם היא גזענות. ליתר דיוק, סירוב לרשום ילד לבית ספר יהודי מכיוון שאביו אך לא אמו יהודיים (ליתר דיוק - האם עברה גיור "פרוגרסיבי", שבית הספר לא מכיר בו) היא גזענות. זה נכון - מפלים את הילד על בסיס מוצאו, וזו בדיוק גזענות.

אולם, בית המשפט גם קבע כי "מדיניות הקבלה צריכה להיות תלויה באמונה עצמה ולא במוצא", וגם זו טעות. הקיטלוג של ילד כ"יהודי" על פי אמונותיו הוא מגוחך - הילד לרוב צעיר מכדי שיהיו לו דעות מגובשות, ובכל אופן זו משטרת מחשבות מגוחכת. גם ה"קריטריון בבתי הספר של הכנסייה הקתולית, שבהם על הילד לבקר בכנסייה בקביעות כדי להיות מוגדר נוצרי" אינו סביר - אין לכפות על הילדים חובות דתיות כלשהן מחוץ לכותלי בית הספר הפרטי.

בית ספר פרטי יכול, ורשאי, להעמיד תנאי קבלה, אך רק תנאי קבלה לתלמיד (ולא להוריו, או למוצאו) ורק תנאים שלא מהווים כפייה דתית, או פגיעה בזכויות יסוד אחרות של הילד. אם הבית ספר רוצה לבצע טקסים דתיים מסוימים, ללמד דת מסוימת, וכדומה, זה אפשרי (בגבולות הסביר, ובתנאי שהוא מלמד את התכנים החילוניים הנדרשים) - אבל הוא אינו רשאי לקבוע את דתו של הילד, או לשלול ממנו את הזכות לחופש דתי (וכך לאי-השתתפות בטקסים הדתיים גם בתוך כתלי בית הספר).

בכלל, בית הספר הנדון אינו לחלוטין פרטי, אלא נתמך על ידי המדינה. ככזה, לא מתאים שהוא ילמד שום תכנים דתיים כלשהם - לפחות לא בתקציב המדינה. שפורמלית יופרד בית הספר לשני חלקים - חלק חילוני, וחלק דתי - שיופרדו לפחות בשעות, אם לא פיזית. כך לא תשתתף המדינה בשטיפת מוח דתית.

יום שני, 29 ביוני 2009

יש הצדקה ליהירות התבונה

במאמר הזוי ב"הארץ", נזעקת מירב מיכאלי בשם "פמיניזם" מוטעה לבקר את אלו אשר מעיזים, חס וחלילה, לבקר את הדת המגוחכת של שרי אריסון. כך היא כותבת:
הקלות שבה כל עיתונאי זב חוטם הרשה לעצמו לשפוך קיתונות של בוז ולגלוג על אריסון בגלל אמירותיה היא לא פחות מבלתי נסבלת. היא נסמכת על היהירות המדהימה של ה"תבונה" וה"רציונליות" שאין בלתן. הוודאות הגמורה, שלפיה אין בעולם עוד אפשרויות קיום או ניהול עניינים, זולת זו שהם מחזיקים בה. התפישה הזאת מאפשרת לדכא כל אופציה אחרת, גם כאלה המוכחות כיעילות מאוד: בין אם זו הרפואה המכונה לא-קונוונציונלית, משום שהיא אינה משוכנעת תמיד שהיא יודעת יותר טוב מהחולה מה טוב בשבילו, ובין אם זו אופציית המו"מ, הקיום המשותף וחלוקת הנכסים במקום מלחמות של "חיים ומוות", או כל גישה שאינה מצייתת לגישה ה"נאורה", שעניינה הייררכיה של מנצחים, המפעילים כוח כדי לקבוע מה "נכון", והשתקה של כל אופציה אחרת.

רבב כזה של שטויות כבר מזמן לא שמעתי.

התבונה אינה וודאות דוגמטית ודחיית האפשרויות האחרות בכוח, אלא החזקה בדעה הסבירה ביותר ודחיית ודאות לא מבוססת. כך למשל רפואה לא-קונוונציונלית אינה מוכחת כיעילה מאוד, בהגדרה - שכן כאשר היא מוכחת ככזו, היא מייד הופכת להיות רפואה קונבנציונלית. רפואה לא-קונבציונלית אינה אלא פח הזבל שבו נקבצים כל השיטות שלא הוכחו יעילותן, והמאמינים בה אינם אלא פתיים לכל שרלטן ודעה קדומה.

ההגיון העקום של מירב מיכאלי עובד כנגד עצמו - אם המחשבה שיש נכון ולא נכון היא כל כך גרועה, הרי שעל מה מלינה מירב? הרי אין זה בלתי נכון להתנגד לאסטרולוגיה ודתות למיניהן! מירב מיכאלי מפעילה כוח כדי לקבוע מה "נכון", ולהשתיק את האופציה האחרת... לכך מגיעה לעולם שלילת התבונה - לסתירה עצמית ודברי הבל.

בדבר אחד מיכאלי צודקת:
הדת המאורגנת, הנסמכת על ההלכה וחכמיה, היא החזקה ביותר. כך, אף שאותם עיתונאים בזים לרבנים החרדים, הם ייזהרו מאוד בכבודם. נסו לדמיין את המלים שנכתבו על שרי אריסון נכתבות על אלי ישי, משום שאינו מחליט דבר בלי להתייעץ עם הרב עובדיה יוסף. אפילו על האיסלאם, השנוא על ההגמוניה הלבנה, לא יתגוללו בזלזול כזה.
אך הבעיה כאן איננה ה"תבונה", כי אם חוסר התבונה, והפחדנות. יש להוקיע את כל הדתות והאמונות הטפלות באותה מידה - כפי שעושה בלוג זה, וכפי שעושים כל משחרי התבונה האמיתיים. השטויות שאלי ישי נסמך עליהן אינן גרועות פחות (ומסוכנות הרבה יותר) משל שרי אריסון.

יום שבת, 27 ביוני 2009

אין להם סיכוי


אני הולך היום להפגנה בעד פתיחת חניון ספרא, ובעד חופש בעיר בכלל. לכאורה, ברור שהחרדים יגייסו יותר כוח אדם, וההפגנה שלהם לכן תהיה "מוצלחת" יותר. אך בעצם, אין להם סיכוי.

השבוע התקיים מצעד הגאווה בעיר, והנהגת החרדים קבעה שאין להתנגד לו בהפגנות מכיוון שהנזק גדול מן התועלת. ומה הנזק? חשיפת הציבור החרדי לטועבות, ולקבלת ההומואים על ידי הציבור החילוני.

אלא שכאן המצב חמור עוד יותר - כאן יש הפגנות מול אלו שכופרים בעיקר, מול אלו שדוגלים בחיי חופש וכופרים בשלטון הרבנים, בדת, ואף באלוהים. מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח על הציבור החרדי לחשיפה לכל אלו? לקונטרסים של "דעת אמת", לחוברות של "חופש", למודעות של "הלל", לשירים אנטי-רבניים, לגאווה ציונית חילונית....

כל עוד נלחמים החרדים מול המשטרה, אין כל סכנה להם. אך כאשר הם מתעמטים עם ציבור חילוני נחוש, הממשיך במאבק לאורך זמן רב, הסכנה עצומה. החרדים בנויים על חברה סגורה. העימות פותח צוהר, ומראה לאנשים שיש אפשרויות אחרות, אנשים אחרים הבטוחים בצידקת דרכם, דרך אחרת לחיות וחוכנה, דעת, ומוסר אחרים. לחברה החרדית אין סיכוי לשרוד את זה, ולכן להפגנות החרדים אין סיכוי להימשך - לא אם הפגנות החילוניים שמכנגד יימשכו.

החושך לעולם נסוג בפני האור. החברה החרדית החשוכה אינה יכולה לשרוד באור החברה הפתוחה.

יום רביעי, 24 ביוני 2009

לפטר את השופט משה דרורי


השופט משה דרורי, שמועמד להיות שופט בג"ץ. הגיש גזר דין בזיוני שמדגים הן את עליבות המוסר והחוק הדתי והן את הסכנה שבחדירתו למערכת המשפט. הוא דן לזכות אדם הדרס אישה, למרות ראיות ברורות והודאה, מכיוון ש...

1. הפשע של הנאשם יפגום בסיכוייו להיות דיין בבית דין רבני, ולכן אין להרשיעו ואף אין לפרסם את שמו. חס וחלילה לתת לפושע לשלם את המחיר החברתי על מעשיו! חס וחלילה לראות בכך שהוא לא יתקבל להיות דיין דבר שעל בית הדין להכריע על סמך האמת! הסתרה שכזו של האמת מפני הציבור היא לבדה דיה לפסול את משה דרורי מלהמשיך בכהונתו כשופט.

2. הרי הפרשה בכלל היטיבה עם הנתבעת, ולכן אין לה סיבה להתלונן. שכן הנדרסת היא אתיופית, ובביהמ"ש זכתה ליחס שוויוני כבן אדם, וזהו פרס בפני עצמו - לאו זכות יסוד לכל אדם, חס וחלילה.

"המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי", כתב. "היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה שהיא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) התייחס אליה כאל כלב. בהדרגה נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס, וגם מי שפגע בה מתנצל בפניה... היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי בין תחילת הדיון לסופו".


זלזול שכזה בכבוד האדם והשוויום בפני החוק גם הוא לבדו פוסל את השופט.

3.
השופט לא שחרר את הנאשם על פי חוקי מדינת ישראל הנקבעים באופן דמוקרטי (פוי!), אלא על פי דין תורה.

לאחר שניתח את הלכות הרמב"ם הגיע למסקנה שהנאשם עבר בהצלחה את כל שלבי התשובה, ולכן אפשר להימנע מהרשעתו בעבירה.


שופטו בבית משפט צריך לשפוט על פי חוקי מדינת ישראל. אם הוא רוצה לשפוט על פי דין תורה, שיילך נא לבית דין רבני. (ושלא יעז לגרור לשם מי שלא רוצה להישפט על ידיו!) גם זו עילה מספקת לפיטוריו.

בפסק דין אחד, הוכיח השופט משה דרורי שהוא בלתי ראוי לחלוטין לכהן כשופט במדינת ישראל. יש לפטרו, ולשקול להאשים אותו במעילה באמון הציבור. אני שילמתי כסף לבן-אדם, משכורת, מהמיסים שלי, כדי שיקיים את חוקי מדינת ישראל, לא את פרשיונותיו ההזויות לרמב"ם - יואיל נא להחזיר את הכסף למדינה, ולשבת בכלא כשאר המועלים האחרים שגנבו ממנה את כספה.

(דרך נמרוד, שמאוד כדאי לקרוא)

יום שלישי, 23 ביוני 2009

אפלייה דתית בצבא

הצבא שלנו ממשיך בכפייה הדתית. כבר מזמן הוא קבע שליהודים אסור לעבוד בצבא בשבת, ללא קשר לעובדה שחלקם הגדול (כמוני, למשל) בכלל לא דתיים ואין להם שום בעייה לעבוד בשבת. לא חשוב מה הדת (או אי-הדת) שלך אומרת, חשוב מה הדת של הרב הראשי של צה"ל אומרת.

התעלול האחרון בנדון נוגע לפקחי הטיסה בשדה התעופה דב, שלא יעבדו חלילה בשבת (חוץ מבמקרים של פיקוח נפש). במקום זה, הממשלה תשלם מאות אלפי שקלים בשנה כדי להעסיק פקחי טיסה אזרחיים במילואים. כי מילואמניקים כנראה לא יהודיים.... לרבנות פתרונים. בקיצור, המדינה (כלומר, כולנו) תשלם מאות אלפי שקלים, ולא תשיג כלום, כדי לכפות את דתו של הרב הראשי על חיילי צה"ל.

באמת שהגיע הזמן לפרק את המוסד המעוות הזה, ולהחליפו בקציני מצפון או משהו כזה. רוב החיילים הרי ממש לא צריכים את הדתיים האלו בין הרגליים. שהדתיים יסתדרו בלי לקיים מצוות כשרות - זה פיקוח נפש, זה מותר.

יום שני, 22 ביוני 2009

הסתה לרצח

יוסי גורביץ, בפוסט טוב מאוד (כרגיל), מסביר את הקודים שמאחורי הדיבורים של הרבנים כנגד מצעד הגאווה, וחושף את קריאתם לרצח. האם המשטרה תחקור? בספק.

ראוי להתבונן מקרוב יותר, בדבריהם של עובדיה יוסף ומשה שטרנבוך. האחרון כינה את המפגינים "אנשי עמלק הפועלים בעצת בלעם לטמא עם קודש בעיר הקודש". על מה לעזאזל הוא מדבר? הקוד של עובדיה יוסף היה מפורש יותר: "זו ממש תועבה. כולנו פנחס".

....

פנחס הוא הקנאי הארכיטיפי, האיש העושה את רצון האלוהים גם ברומח


בחברה מתוקנת, לא היו מרשים דיבורים כאלו. חופש הדיבור אינו כולל הסתה לרצח. אבל גם דיבור ישיר הרבה יותר לא יגרום לשלטון החוק החלש שלנו להעיז לנגוע ברבנים.

אולי יש בכך ברכה, בהתחשב בפשיסטים שעולים לשלטון במקומותינו. תארו לכם מה היה קורה אילו לליברמן, למשל, היה ממש כוח! על זה נאמר - רוסיה, זה כאן.

אבל נקודה מעניינת נוספת שמעלה יוסי גורביץ היא התשובה של הדתיים. בין השאר, הוא מדמיין את הדתיים אומרים "ששכחנו איך להבין יהודית". זה דווקא נכון - באמת, זו בדיוק הסיבה למה הדיבורים של הרבנים לא מובנים כקריאה לרצח על ידי הציבור. אני לא חושב שזה דבר רע, כלל וכלל לא - לבנות תרבות על טקסט מרושע כמו התנ"ך ומעוות כמו התלמוד זה רע מאוד. אבל אני חושב שכן יש כאן חוסר חילוני מסוים, חוסר בסיפורים ומיתוסים משותפים המאפשרים שיח דומה בין חילונים ישראליים, שיח המאשפר לספר אנאלוגיה שלמה באיזכור שם, שיח עם מילים עבות, בעלות משמעות רבה. חסרה תרבות ישראלית. אני סבור שזה מכיוון שהחברה הישראלית מפוררת מדי, ושבויה מדי בעבר המיתולוגי (כגון סיפורי התנ"ך). אילו הייתי שר החינוך, הייתי מגבש "חבילת תרבות" שעל כל ישראלי לדעת, המבוססת על מיטב ספרות העולם וספרות חילונית ישראלית, ודואג להנחילה בקרב כל ילדי ישראל. אבל כאמור, הממשל שלנו חלש - אפילו מתמטיקה הוא אינו יכול ללמד את כל ילדי ישראל, אז תרבות? באמת, זה מוגזם.

יום חמישי, 18 ביוני 2009

זהו, מותר להרוב אותנו. כמעט.

הדת היהודית, שהנה מהדתות הכי לא סובלניות בעולם, נתקלה בבעיתיות שבלהיות לא סובלני כאשר אתה מיעוט וחסר כוח. לפיכך, המציאה לה מיני תירוצים למה לא לממש את מצוותיה הדרקוניות שלה עצמה, בימנו.

בעיקרון, יש חובה להרוג אפיקורסים, ובכלל כופרים. התירוץ הראשי שלא לעשות כן הוא שהחילונים לא אשמים בבורותם הדתית, הם "תינוקות שנשבו". ובכן, לא עוד. הרב יוסף שלום אלישיב הודיע שהחילוניים של ימנו כבר לא נחשבים תינוקות שנשבו.

בספר חדש, "פניני תפילה", העוסק ב"ד פסקי הלכה וחידושים שנשמעו מפי מרן רבינו יוסף שלום אלישיב שליט"א", שחיבר תלמידו ומקורבו הרב בן ציון קוק, מצוטטת התייחסותו הרשמית של הרב אלישיב לנוד שא. עמדתו המהפכנית גורסת שמקור המונח בגמרא עוסק ב"תינוק שנשבה לבין הגויים" ואילו "בימינו כל חילוני יושב בין יהודים, האם אפשר לומר שאינו יודע מהי שבת? הוא לא רוצה לדעת. הרי יש כל מיני אמצעי תקשורת ויודע ש'פרומע יידין' (יהודים חרדים, א"ב) שומרים שבת. אם כן, כיוון שיודע שהוא יהודי, הוא היה צריך לחקור את האמת".
אך אם ידכם מושטת אל עבר המאכלת - המתינו עוד מעט. ישנה עוד סיבה למה לא לרצוח אנשים בגלל שהם מאמינים שהדת שלך לא נכונה - לא, לא בגלל שזה רשע ולא מוסרי, אל תצחיקו. לא. זה בגלל שהולך ופוחת הדור, כך שהיום גם הרבנים הגדולים לא מספיק גדולים כדי להוכיח אותנו, האפיקורסים הטועים, על טעותנו. טענה משונה ביותר - הם למעשה אומרים שהדתיים לא יכולים כבר להוכיח, כלומר לשכנע, ממש כמו במתמטיקה, בצדקת טענותיהם. במילים אחרות - זוהי הודאה שהאמונה שלהם חסרת בסיס.

לכן, לא חל עלינו "דין מורידין", כלומר השכן הדתי שלך לא יוריד אותך לבור וישאיר אותך שם למות. רק בגלל הסיבות הללו . אך הרי אותם רבנים עצמם גם מדברים על ה"הוכחות" לדת, קוראים לחזרה בתשובה. לפיכך, הדרך לקריאה למוות לחילוניים קצרה, וקרובה עכשיו מתמיד.

עד שלא יחליטו (על דעת עצמם, כמובן) שהם יכולים להוכיח אותנו, מצווה עליהם לא לשנוא אותנו. אך לבל תחשדו בדת באהבת חינם, הרב אלישיב, אותו מדריך רוחני עליון, קבע גם ש""לא כל מי שאסור לשנאותו, יש מצווה לאהוב אותו". אכן, "ואהבת לרעך כמוך", זו כל התורה כולה. מודיע אני לרב אלישיב - אני אוהב אותך, כיוון שאני אוהב אדם, וגם אם אתה לא אותי, וגם אם אני מתעב ושונא את דעותיך; ואני עדיין מקווה שתסיר את האוטם מלבבך ותכיר בהוכחות הרבות לאי קיום האל ואי נכונות הדת ובשחיתות המוסרית שהיא גוררת.

באהבה,

יאיר

יום שני, 15 ביוני 2009

חלום על אימפריה יהודית

נאום נתניהו בבר אילן (מקום מסואב המתאים לנאום המסואב) אינו משקף רצון ב"שתי מדינות לשני עמים", אלא באימפריה יהודית שלה פרובינקיה פלסטינית. נתניהו לא חידש מאומה בכך, זוהי שאיפה ישראלית עתיקה, החוצה את גבולות השמאל והימין בפוליטיקה הישראלית.

הרי נתניהו רוצה להקים "אוטונומיה", מדינה מפורזת. לעולם אוטונומיה היא מדינת לווין של המדינה בעלת הכוח, פרובינקיה בשם אחר. ומדוע שכל אדם שפוי יסכים להיות בלי צבא שיגן עליו? כדי שמצב זה יהיה יציב ולו במידת מה, צריך שהאיפריה תגן על הפרובינקיות שלה. אך כדי שזה יקרה, צריך שיעלו מיסים לאיפריה, כדי שיהיה לה אינטרס אמיתי לעשות כן. חוסר הכוח הצבאי גם מתרגם לחוסר כוח פוליטי ולכן, באופן בלתי נמנע, ליישור קו עם רצונות האימפריה. לכן, אזרחי בירת האימפריה רשאים להתיישב בהנחלויות בפרובינקיה, ונהנים ממעמד חוקי נפרד מתושבי הספר. וכך יוותרו גושי ההתיישבות, ולאחר מכן גם התיישבות יהודית בחברון וכן הלאה.

זוהי שאיפתו של נתניהו, ושל שאר ממשלות ישראל: ליצור פרובינקיות המעלות מיסים ונמצאות תחת שליטה צבאית של האימפריה, המכבדות את רצונות האימפריה ומאפשרות לאזרחיה להתיישב בפרובינקיות תחת החוק האימפריאלי (ולא המקומי).

אלא שפרובינקיה איננה יציבה. היא תמיד מורדת, שכן היא רוצה עצמאות, להסיר מעצמה את עול הממשל הזר. כדי להשאיר את הפרובינקיה תחת מרות האימפריה, תמיד צריכה האימפריה להיות מוכנה למחוץ מרידות. וזה משהו שישראל לא מסוגלת (פוליטית, בינלאומית) לעשות. זוהי מקור צרתה של האימפריה היהודית - הפרובינקיה מורדת, וישראל לא מעיזה להשתמש בעוצמתה הצבאית כדי למחוץ אותה ולהשיבה לתלם.

אולי כדאי לקיסרים המיועדים שלנו לבחון דווקא את המודל של האימפריה העות'מאנית - המילט. על פי מודל זה, נתיני האימפריה נתונים לחוקים שונים על פי דתם (או, מאוחר יותר, לאומם). כך יהודי נתון לחוקים יהודיים, בתי דין יהודיים, וכן הלאה. ומוסלמי לחוקים מוסלמיים, וכן הלאה. נראה לי שמודל זה יותר מתאים לנתניהו. שהרי, על פי נתניהו,
בלב חבלי המולדת היהודית חי היום ציבור גדול של פלשתינים. אנחנו לא רוצים למשול בהם, לא לנהל את חייהם, ולא לכפות עליהם את הדגל שלנו או את התרבות שלנו

.אלא, דע עקא, ופלשתינים אלו חיים לא רק בלב אלא בכל חבלי ישראל. אלו שחיים שלא ביהודה ושומרון או עזה - מה יהיה עמם? הרי איננו רוצים למשול בהם, לכפות עליהם את הדגל והתרבות שלנו.... שיטת המילט היא הפתרון. בשילוב עם ניהול קרקעות מקומי ומערכת חוקים עליונה הנכפת במשורה, היא מאפשרת חיים עצמאיים למיעוטים המפוזרים ברחבי האימפריה, ולא מרוכזים בנפות גאוגרפיות נבדלות.

כמובן שיטת המילטים, ויחד עמה האימפריה האוטומנית, כשלה. אולי כדאי שאותם קיסרים מיועדים יסתכלו גם למה. אך הרי נראה שהם בין כה וכה לא מתעניינים בלקחי ההסיטוריה.

אסיים בפראראפרזה על דברי נתנהיו: "בלי עזרת השם, שלא נדע עוד מלחמה, ונדע חופש".

יום ראשון, 14 ביוני 2009

צביעות הריבוי הטבעי

אני דווקא בעד להרשות בנייה לשם ריבוי טבעי. באמת. לא השתלטות על שטחים חדשים, אבל בנייה על שטחים שכבר בנויים - כגון הוספת קומה, או הריסת בניין והקמת בניין רב קומות במקומו - לא צריכה להאסר. אבל מה שמקפיץ אותי זה הצביעות שבהתעקשות על כך שזה לא ייתכן לאסור בנייה לשם ריבוי טבעי, כאשר בעת ובעונה אחת אוסרים בנייה שכזו - לפלסטינאים.

כך למשל אלי ישי, מש"ס כמובן, לא מאשר תוכנית בנייה בירושלים מכיוון שהיא דואגת לצרכי הריבוי הטבעי של מזרח ירושלים, כלומר לערבים. במקביל,
בתחילת השבוע פירסם "הארץ" כי ישי הורה לגורמים המקצועיים במשרדו לסייע ככל שניתן להרחבת ההתנחלויות על ידי הוספת שטחים לתחומי השיפוט שלהן וכן לסייע להתנחלויות תקציבית.
זו גזענות, במסווה של ממשל. למתנחלים מותר לבנות, לערבים לא. כרגיל, ש"ס מבזה את המדינה ומקדמת את הרע. ככה זה כשהסמכות המוסרית שלך זה רב.

אגב, בפוסט מעניין של אייל ניב ב"אמת מארץ ישראל", הוא מעלה את הפרשנות שהבריטים התנגדו לעלייה לארץ מאותה הסיבה בדיוק שאובמה מתנגד להרחבת ההתנחלויות,
הבריטים מצידם, למרות חוסר העקביות, הבינו שאי אפשר להקים שתי מדינות כל עוד היהודים ממשיכים לנסות לשלוט בכול הארץ, ותבעו להפסיק את ההגירה המגמתית (שבעצמם עודדו קודם, כי הם לא רצו פליטים באנגליה, ובטח לא יהודים). במילים אחרות, הבריטים התירו “ריבוי טבעי” ליישוב היהודי במושבות/קולוניות/התיישבויות הקיימות, אך גם פעלו להגביל ככל הניתן את שינוי המציאות בשטח ולהפסיק את דחיקת הפלסטינים.
אני לא בטוח שאייל ניב צודק, אבל זוהי ללא ספק נקודה מעניינת למחשבה. (וגם הלינק מספק נתונים טובים מאוד על מצב מצוקת הדיור בארץ - שעיקרה בישובים הערביים, ועוד יותר בשטחים שתחת הכיבוש - אך לא בהתנחלויות.)

יום שבת, 13 ביוני 2009

ההמון החילוני


בשעה טובה ומוצלחת, הפגנה המונית של חילונים בירושלים, כנגד סגירת חניון ספרא (טוב, אי פתיחתו) בשבת. למרבה הצער הפגנה המונית חילונית כרגע זה כ-700 איש, אבל גם זה מרשים יחסית.

נשאר רק לתהות האם הפגנה של מצביעי ברקת תשכנע את ברקת לפתוח את החניון בשבת. אני מסופק. הנזק שהחרדים עושים גדול יותר, מצביעי ברקת לא יזיקו לו והם בכיס שלו בין כה וכה, לפחות כל עוד ברקת לא יתקפל לחלוטין אלא ימצא איזו נוסחת פשרה כלשהי, ואני חושב שהוא יימצא כזו.

עד אז, אפשר להמשיך להפגין ולקוות שאני טועה. הפעם הבאתי חומר של חופש, בפעם הבאה - דוכן.

יום רביעי, 10 ביוני 2009

רבה שחורה


אני מודה שאני ממש לא אוהב את ה"רבנים" החילוניים. מהמעט שאני שומע מהם, הם בעיקר מתרפקים על טקסטים דתיים עפשים שהם עצמם לא מאמינים בהם, מתעקשים למצוץ מהם כל טיפת חוכמה ומידה טובה שהם יכולים ונחושים להתעלם ולעצום עיניים בפני כל הזוועות והסיעוב שהם מטיפים לו בפועל. וכמובן שאני לא ממש מתלהב מהרבנים הדתיים, שמוסיפים עוון לחטא על ידי כך שהם גם מאמינים בקדושת הטקסט.

אבל בכל זאת יש דרגות שונות של תיעוב. אלייזה סטנטון מונתה לרבי בארצות הברית. אלייזה סטנטון היא אישה, וכושית - סליחה, ממוצא אפריקאי (אני מסרב לא לקרוא לשחומי עור "כושים" אלא "אפריקאים", זה מגוחך). אני לא יכול אלא לחשוב על כמה שזה לא סביר בישראל, בקהילות החרדיות או המסורתיות למיניהן שמתהדרות ב"ערכים" שלהן.

הסבר המרשים באמת כאן שהכתבה היא על כך שהיא חלק מהזרם העיקרי, ה mainstream, ביהדות ארה"ב, לא חברה באיזה כת שולית. היא הוסמכה לרבנות ב Hebrew Union College, שהוא מעמודי התווך של הקהילה הרפורמית. להבדיל מהארץ. שם זה ה"מיינסטרים", היהודים הרגילים. שם יהודים הם גם בעלי ערכים באמת, לא בעלי להט משיחי, לא גזענים, לא טוענים לבעלות על הארץ מטעם האל, לא חשוכים שלא לומדים כלל הומניזם ומדע. כן, הם עדיין מאמינים בשטות הזו, "אלוהים", בקדושת התורה, ושאר מיני שרצים. אבל זה לפחות פחות מסריח.

יום שני, 8 ביוני 2009

צודק במאתיים אחוז

יאיר לפיד כתב כתבה נהדרת על חוק נהרי, "תחילת הסוף של החינוך בישראל". הוא מפרט בדיוק את ההשלכות המגוחכות, רמת התחקיר שלו מרשימה, וכל זה בכתבה קצרצרה הכתובה בכשרון והומור. נהדר.
...אני יודע שקראתם שתקציב החינוך יקוצץ ב750 מליון שקל ואולי אפילו חשבתם שזה נורא, אבל האמת שהוא יקוצץ בהרבה יותר. רק שאת זה מסתירים מכם עמוק באותיות הקטנות. שמו של הקיצוץ הנוסף הוא "חוק נהרי 2", ואל תרגישו אשמים. יש הרבה אנשים שעבדו מאוד קשה כדי שלא תשמעו עליו. חוק נהרי 2 הוא תיקון לחוק של ארבע שורות שקובע שאם מישהו פותח רשת חינוך פרטית – מה שקרוי "מוכר ואינו רשמי" – אתם צריכים לממן את זה ב100% מהעלויות. יש בארץ 473 בתי ספר כאלה, בהם לומדים 139,000 תלמידים. ביניהם גם לא מעט בתי ספר ערביים, המטיפים לערכי התנועה האיסלמית. כן, גם עליהם אתם משלמים. ואם זה בית ספר אשכנזי-אורתודוקסי שלא מוכן לקבל ילדים מעדות המזרח, עדיין תשלמו. ואם זה בית ספר בפתח-תקווה שמסרב להכניס ילדים אתיופים, עדיין תשלמו. ואם זה הבית ספר היסודי ברהט, אותו ניהל עד לאחרונה ראש העיר פאיז אבו צהאבן מהתנועה האיסלמית, עדיין תשלמו....
אז למה מאתיים אחוז? כי בבתי ספר שחוק נהרי מאפשר, לא יבינו למה מאתיים אחוז זה בעייתי.

יום ראשון, 7 ביוני 2009

העתיד הדתי של מדינת ישראל

מסתבר שהתפרסם מאמר על עתידה הדמוגרפי של ישראל,
תוך 20 שנה, מדינת ישראל צפויה לשנות באופן דרמטי את אופיה, כאשר יהודים חילונים יהפכו למיעוט בבתי הספר ובגיל הגיוס, כך חוזה מחקר שפורסם על ידי מומחים המייעצים לרשויות המודיעין האמריקאי. המאמר, "פניה המשתנים של ישראל", פורסם במגזין האמריקאי Foreign Policy, ומבוסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים על מגמת גידול מהיר באוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל. המאמר חוזה שעד 2030, ערבים וחרדים יהוו ביחד כ-60% מתלמידי בתי הספר עד גיל 12, וכ-40% מבעלי זכות הבחירה.

...
"בעוד שב-1950, קבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שרק 15% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים הם ערבים או חרדים, כיום, כ-46% מהתלמידים שייכים לקבוצות אלה, ובסביבות 2020, הם יהוו רוב". הם מציינים שמספר הילדים הממוצע של נשים במגזר החרדי הוא 7, ובקרב ערבים מוסלמים הוא 3.9.
האומנם? לא ברור שמגמות הילדוה ישארו בעינן, הן בוודאי ייקטנו אם המדינה תקטין את קצבאות הילדים, ועם עליית השתתפות החרדים בשוק העבודה. אך האם הקצבאות ייקטנו, לאור הכוח הדמוגרפי העולה? האם הילודה תקטן מספיק?

והאם האוכלוסיות יישארו יציבות, האם לא יהיה מעבר בין האוכלוסיות? האמנם בן של חרדי יהיה לעולם חרדי, ובן של ערבי יהיה לעולם "ערבי"?

אני מקווה שבעוד 20 שנה ינהיג את המדינה הזו לא רוב של יהודים חילונים, אלא רוב של חילונים. נקודה. רוב המורכב מיהודים חילוניים, ערבים חילוניים, ודתיים-לשעבר (חרדים, כיפה סרוגה, ומוסלמים - לשעבר) חילוניים. זוהי לא תקווה מציאותית, המציאות הדמוגרפית לא תשתנה כל כך מהר. אבל אולי משהו מזה יקרה, מספיק מזה, כדי שהתחזית השחורה של המחקר לא תתרחש.

על חניון ספרא וחוק טל

לצערי, ל יכולתי לבוא להפגנה כנגד חניון ספרא, אבל יש לי (כמובן) כמה הערות על המצב.

ראשית: המהומה היא פרי ייצור החרדים, ותו לא. כך יהודה משי זהב אומר בעצמו, "העדה החרדית פתחה במערכה ולא יכולה להפסיק עד שלא יהיה שינוי. גם ליתר הציבור החרדי, מאוד נוח עכשיו להפוך את ברקת לאנטי-דתי, הקרקע בשלה לכך." המאבק נגד פתיחת החניון אינו בגלל שהדבר הזה פוגע בחרדים, אלא משום שזה כלי ניגוח כנגד ברקת וכנגד דו-קיום בירושלים.

שנית: פתיחת החניון לא תהיה "ניצחון" חילוני, היא לא תהיה אקט חילוני כלל. כך ניר ברקת, "
המודל לפתיחת החניון הוא אותו מודל כמו בתי חולים ומלונות בירושלים - של פתיחה ללא תשלום עם גוי של שבת." זוהי פעולה דתית, לא חילונית. המאבק כאן הוא לכל היותר כנגד פירוש מתירני של הדת. אני מייחל ליום שבו לא תהיה אפלייה בעבודה, וגם יהודי יוכל לעבוד בחניון הנ"ל בשבת.

ומשהו לא קשור: חוק טל
באמת, אין הרבה מה לומר על החוק הגרוע הזה, אבל לרגל הארכתו יש פרסומים על ההתנגדות לו ומצאתי שדברי השופטת איילה פרוקצ'יה ראויים ליתר תשומת לב:
במהלך הדיון הביעה השופטת איילה פרוקצ'יה תמיהה, כיצד מתיישבת כוונת המדינה לחנך את הציבור החרדי להתגייס לצבא ולשירות האזרחי באמצעות חוק טל - כאשר במקביל, היא פטרה את בחורי הישיבות הקטנות מלימוד נושאי הליבה. "כל הבסיס של חוק טל הוא חינוכי ערכי, אולם לא מזמן חוקק חוק בניגוד לפסיקת בית המשפט, המאפשר לתמוך כספית בישיבות - אך לא לחייב אותן ללמוד את לימודי הליבה. איך זה משתלב עם חוק טל? עם יציאה לשוק האזרחי?".
אכן כך - החינוך, הוא תחילת הכול.

אגב, עו"ד ליכט טען מטעם המדינה ש"
"הצבא לא צריך עכשיו 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת." טעות. ראשית, ברגע שיגייסו אותם ייקטן המספר, ותוך שנים מעטות יגיע להיות קטן בהרבה. שנית, מדיניות הגיוס של הצבא נקבעת לא רק על פי צרכי הצבא אלא גם על פי צרכי המדינה. הצבא גם לא צריך, ביננו, חוק גיוס כללי.

עדיף למדינה שישבו שלוש שנים בכלא, ועוד חודש בכל שנה במקום מילואים - ושישוחררו לעבודה בחיים האזרחיים, במקום ללכוד אותם בישיבות.

יום שישי, 5 ביוני 2009

תובנות מקריית יובל



עמדתי היום כמה שעות בקריית יובל, בדוכן של חופש, כחלק מהמאבק בנסיונות לחרוד השכונה. האירוע כלל בעיקר שוק/הייד-פארק לתמיכה במאבק, אבל מספר לא קטן של אנשים ניגש אל הדוכן וחילקנו מספר פליירים, חולצות, וכובעים. יחד עם זאת, נראה לי שהיו כמה כשלים בניהול העניין,

1. חוברות ההסברה מדברות לדתיים-כמעט, לא לחילוניים. היו חוברות של חוזרים בשאלה, וחוברות כנגד טיעונים של החזרה בתשובה, וכן הלאה. לא היו חוברות שמדברות לחילוניים אסלים - חוברות שמסבירות את המצב של הכפייה הדתית, של ניצול כספי ומשאבי הציבור, או שמספקות חומר המסביר ומנמק את העקרונות המוסריים של חופש ואת האסטרטגיות הטובות לקידום ערכיה. זה נובע מחסך רחב יותר - יש הרבה חומר-נגד, יש מעט מאוד חומר המפרט ומפתח את ההשקפות החילוניות. הספריה הבהירה היא נסיון להתגבר על כך, אך כמובן שהיא עדיין בחיתוליה. כשתהיה גדולה, אולי נוכל להוריד ממנה ערכים וחוברות שכאלו.

2. ניגשו אלינו מספר אנשים שרצו לחתום על משהו או לתרום כסף, או ככלל להרגיש שניתן להצטרף לעשייה. באירועים בעתיד, יש לצרף דף החתמות על הנושא - גם אם זה לא ממש יזיז למישהו כלל - וכן אפשרות לתרום, להירשם לעמותה, להירשם לרשימת פעילים, וכן הלאה.

3. צריך ארגון ושיתוף פעולה של הארגונים האתאיסטיים והליברליים עצמם בתקשורת. יש להקים אתר אינטרנט או חשבון באתר קיים כלשהו שיאפשר שיגור מידע על כל פעילות שכזו לכל המעוניינים לקבל אותה, ואולי גם פרסום פעילויות באופן פעיל באתרים פיסיים כגון עיתונים בתקציב משותף של הארגונים השונים. כרגע, אני יודע שמתארגנת הפגנה למחר רק בגלל שאני פגשתי את מי שמארגן אותה...

המאבק בקריית-יובל ישוב. הוא כבר מניב אלימות מצד הדתיים וקריאות גנאי כגון "נאצים", אך גם תוצאות בדמות סגירת בית הכנסת הלא חוקי ועוד. אני מקווה שהוא יצלח, וגם את הגן הלא חוקי ואת שאר נסיונות החרוד ידחקו מהשכונה.

יום חמישי, 4 ביוני 2009

הפנים האמיתיות של חב"ד

לעיתים קרובות, מסתירים החרדים את פניהם האמיתיים מפני הציבור. זוהי מסורת יהודית עתיקה. אבל לפעמים מישהו שוכח אותה. כך קרה לרב מאניס פרידמן מחב"ד, רב מכובד בחסידות שהיה מתרגם את דברי הרבי מלובביץ עד ל- 1990. המגאזין היהודי-אמריקאי מומנט פרסם רשימה של דעות רבנים על איך ישראל צריכה להתייחס לערבים. כמעט כל הרבנים, מכל הזרמים, תמכו בפירושים הומניסטיים ושוויוניים אשר, למרות שהרבנים לא מודים בכך, שוללים את סמכות הטקסט התנ"כי עצמו ואת הטעם בעיון בו.

שני רבנים היו שונים. אחד היה הרב האורתודוקסי, ייטס גרינברג, שלפחות ציטט את הרמב"ם כאומר שיש להתייחס לערבים כאל תושבי כנען, כלומר בחומרה; אך גם ייטס "מעדיף" להתעלם מכך ולברור מתוך הדת, על פי טעמו, רק את מה שמתאים להומניזם. הגדיל לעשות ממנו הרב פרידמן, שמראה את פני ההלכה היהודית כהוויתה. להלן דברי הרב פרידמן, בתרגום חופשי:
אני לא מאמין במוסר מערבי, כלומר אל תהרוג לא-לוחמים או ילדים, אל תהרוס מקומות קדושים, אל תלחם בזמנים קדושים, אל תפציץ בתי קברות, אל תירה עד שהם יורים ראשונה מכיוון שזה לא מוסרי.

הדרך היחידה להילחם מלחמה מוסרית היא הדרך היהודית: הרוס את המקומות הקדושים. הרוג גברים, נשים, וטף (ובקר).

ראש הממשלה הישראלי הראשון שיכריז שהוא ינהג על פי התנ"ך יביא סוף סוף שלום למזרח התיכון. ראשית, הערבים יפסיקו להשתמש בילדים כמגינים [חיים]. שנית, הם יפסיקו לקחת בני ערובה מאחר שיידעו שאנו לא נורתע. שלישית, כאשר המקומות הקדושים שלהם ייהרסו, הם יפסיקו להאמין שאלוקים בצד שלהם. התוצאה: שום אבדות של לא-לוחמים, שום ילדים בקו האש, שום תחושת כזב של קדושה וצדק, למעשה, שום מלחמה.

אפס סובלנות לזריקת אבנים, לטילים, לחטיפות משמעותה תהיה שהמדינה תשיג ריבונות. החיים על פי ערכי התורה יעשו אותנו אור לגויים הסובלים תבוסות בשל המוסר הנורא פרי ההמצאה האנושית.

אתם חייבים להודות שיש משהו מצחיק ברבי הטוען שאנשים יאבדו את אמונתם לאחר הרס המקומות הקדושים בעודו מחכה למשיח שיבנה מחדש את בית המקדש. בכל אופן, דברי הרב מדגימים היטב את הרעה החולה המסתתרת מאחורי היהדות בפרט והתפיסה הדתית ככלל - עיוות המוסר על ידי אידיאליזציה של דוגמאות חיצוניות וזיהויין עם ה"טוב". פרידמן מסונוור כל כך על ידי הדת שהוא אינו מבחין כלל ברחשי ליבו ומצפונו, ומזהה את הלא מוסרי בעליל עם מהות המוסר.

אני אשאיר המלה האחרונה לג'וש נתן-קזיס,
באיזו נקודה מספר רב חב"ד לחוזרים בתשובה פוטנציאליים שהוא חושב שישראל צריכה "להרוס את אתריהם הקדושים"? כנראה שלא בארוחת שבת הראשונה, נכון? אולי לאחר שתי ארוחות שבת, למידה באיזו ארוחת צהריים, וטיול של "תגלית" במעיינות?
(הכל בתרגום חופשי שלי; ההפנייה מאת עמי אדן, מה- JTA)

יום שלישי, 2 ביוני 2009

התפשטות חילונית במאה שערים

קרלו שטרנגר פירסם מאמר טוב מאוד כנגד נסיונות ההשתלטות של החרדים ברמת אביב. הוא טוען בכשרון וצדק בעד הליברליזם המיליטנטי, ונגד "רב-תרבותיות". אבל מה ששבה אותי היה דווקא ההתחלה שלו,

תארו לעצמכם שבכלי התקשורת היה מתפרסם הסיפור הבא: "יהודים חילונים מציפים באחרונה שכונה חרדית בהצעות לקנות או לשכור דירות. הם פתחו בה ברים וסניף של 'אגודת הלל', המציעה סיוע לצעירים חרדים החוזרים בשאלה. החרדים בשכונה יצאו למתקפת נגד. הם קוראים לחרדים שלא להשכיר דירות לחילונים, ומזהירים מפני הסכנות האורבות לסגנון החיים הדתי בשכונה".

תעצרו רגע, ובאמת תדמיינו את זה. תדמיינו את הצעירים החרדים ששורפים את המקום. את המהומות ואת המשטרה. את צווי הסגירה בשל הפגיעה בשקט הציבורי. ולבסוף, לאחר זמן רב, את הזרם האיטי והמתבגר של חרדים הפונים לאגודה, הנאספים בהחבא בציבורים גדולים יותר ויותר. את החזרתם בשאלה של חלק ניכר מהשכונה, וגירוש שאר תושביה החרדים כדי שלא יחיו בסמיכות לשיקוצים שכאלו.

עכשיו תחזרו למציאות. למה תרחיש זה לא קורה, ואילו התרחיש ההפוך קורה כה רבות? אני רואה שתי סיבות. ראשית, אין לציבור החילוני מרכזים להפצת התרבות והידע החילוני חינם. זהו חוסר עמוק של הציבור החילוני, חוסר שיש לשנות. אך הסיבה השנייה, והפשוטה יותר, היא שהציבור החרדי הוא זה המתרבה, ולפיכך הוא זה המתפשט. אם הציבור החילוני לא יתקן את הפגם הראשון, ויתחיל להפיץ אץ התרבות החילונית בקרב החרדים, יהיה זה הפגם השני שיהפוך את ישראל לחברה ענייה ושחורה, רדופה באמונות הבל. שמירה על רמת אביב אינה מספיקה - יש לרדוף את החברה החרדית הרעה להמיר אותה בחברת אור וצדק.