מותר, מותר להעליב

אם לא ידעתם, יש עכשיו סערה קלה בעקבות מערכון של ליאור שליין בו הוא "מעליב" את הבתולה מריה וכדומה. עכשיו גם אולמרט הביע סלידה, ואף אמר ש

"אני לא רוצה שממשלת ישראל תהפוך לכזו שיש לה ביקורת נגד תוכניות טלוויזיה אבל אם במדינה אחרת היו נאמרים דברים דומים נגד הדת היהודית אז בוודאי היתה קמה זעקה של קהילות יהודיות".

כלומר הוא לא רוצה, אבל הוא גם כן רוצה, ובכלל זה שאנשים מקימים קול צעקה כמובן אומר שמה שהם מתנגדים לו לא בסדר. איזו ירידות מוסרית ואינטלקטואלית.

לא ראיתי את המערכונים, אבל ברור לי שהם ירודים ומעליבים. הוא אמר כמה דברים מעליבים על ישו ומריה שאין להם כל שחר, כגון שישו היה מכור ללחם הקודש או שמריה היתה זונה. אין לכך הצדקה, זה גם לא נכון וזה גם פשוט מעליב, לא מצחיק. זהו סוג בבומור הירוד ביותר. אני לא תומך בהעלבת אנשים שלא בצדק - גם אם הם מתים. אך כמובן שגם אין לאסור זאת, אלא יש לאפשר זאת חוקית ולבוז לכך חברתית.

אבל פשוט אין שום צורך לראש ממשלה להתנצל פה. הוא היה צריך להסתפק באמירה שהוא וממשלת ישראל אינם שותפים ודעות הנלוזות ולהומור הירוד הזה, אך שאינם מתערבים בחופש הביטוי. במקום זה דבריו ההססניים יוצרים רושם שישנה אכן הצדקה להתערבות ממשלתית כדי לכפות "ריסון" גם כל תוכניות סטירה, כאימרתו, וזה הרבה יותר מזיק מאשר התבתטאיותיו של שליין עצמו.

לא לשחרור שליט

שליט באמת מסכן, וכך גם משפחתו. אני בעד לעשות הרבה מאוד כדי לשחרר אותו. אבל לא במחיר של עידוד החטיפה של חיילים אחרים, כך שהמחיר של שחרורו יהיה הטלת חיילים נוספים ומשפחות אחרות לאותו גורל אכזר. אין לתת פרס לטרור ולחוטפים.

מה שמדהים אותי זה שהממשלה הזו מחזקת כל כך את החמאס. החל מחיזוק המצור, דרך הפסקת המלחמה ללא ניצחון ברור, וכלה עכשיו (לפי הפרסומים) בשחרור שליט תמורת דברים שייכנסו לרשימת ההישגים של החמאס. המחיר לשחרור שליט יהיה שחרור אלפי אסירים פלסטינאים, שחלק ניכר מהם יחזרו לטרור, והצדקת השימוש בחטיפה (כוללל אי הנכונות לתת לצלב האדום לבקר וכדומה) להשגת הישגים נוספים. השחרור גם ייקשר לכל הישג אחר של הסכם הפסקת האש, כלומר להישגי המלחמה.

ואכן, שחרורו של שליט הוא עוד מהלך מבריק מפרי מטבחם של השלישיה שהביאה לנו את המלחמה האחרונה, שגררה אובדן תמיכה מסיבית לישראל בקרב כל ארצות העולם, כולל אירופה, וכן האשמתה בפשעי מלחמה, שלא לדבר על הפיכת החמאס לגיבורי מלחמה, פתיחת הגבולות של עזה, וההכרה בה למעשה כמדינה עצמאית.

באותו זמן, דרכו של הפת"ח הובילה לדשדוש, הישארות תחת שלטון צבאי וגחמותיו, כולל המחסומים והזוועות של החומה המונעים גישה נוחה ל... כל מקום, למעשה, וכן להמשך ואף האצת ההתנחלויות. דרכו של החמאס גם הובילה להרס והרג רב, כן, אבל גם להישגים אדירים. אין ספק שאת עזה יוכלו לבנות מחדש, והמחיר האנושי היה, בסופו של דבר, נסבל; החופש והעצמאות, לעומת זאת, לא יסולאו בפז.

בעומדם מול הישגים כאלו, ולאור שחיתות הפת"ח והממשל ההרבה יותר יעיל של החמאס (הנלחם בפשיעה ובשלטון האימים של חמולות), יבחרו תושבי השטחים ללא ספק בחמאס. ובחירות ברשות יהיו בקרוב בכל מקרה. כך הרסה ישראל את הפת"ח, והעלתה את החמאס לשלטון. זה, בתורו, יביא לעוד טרור ולעוד מלחמות, הפעם גם משטחי הגדה.

הממשלה החדשה תהיה ממשלת ימין, ותמשיך במדיניות ה"קשה", שלא לומר הטיפשית. אני עוד ימות פה באחת המלחמות המטופשות הללו. הטיפשות הזו עוד תהרוג אותי.

בזכות 95,000 קולות

בבחירות לכנסת ה18 "הלכו לאיבוד" כ-95,000 קולות. טוב, זה לא שבאמת הלכו לאיבוד - כולם יודעים איפה הם, אבל מעדיפים לא לספור אותם. חס וחלילה שיאפשרו לכל המפלגות הקטנות, שלא עברו את אחוז החסימה, לצרף את קולותיהם למפלגות אחרות. מדובר בכ-3.5 מנדטים שהועלו לקורבן על מזבח המפלגות הקיימות, מזבח בצורת כסא שהן לא חפצות להיפרד ממנו. מדובר בכ-3% מהקולות הכשרים, שהושלחו לפח הזבל של ההיסטוריה.

בפעם הבאה שיפול משהו על בדל קול, כשקואליציה תתפרק בשל שלושה מנדטים חסרים, זכרו - אילו ספרו את האנשים האלו, אולי היו הדברים יוצאים דווקא אחרת. זכרו, כי הקואליציה חסרה כ3-4 מנדטים מלייצג נאמנה את ציבור המצביעים.

מהפך? לא, לא נראה לי

השתתפתי היום בסרט קצת מביך. כל המפלגות הקטנות שלא עוברות את אחוז החסימה התאחדו כדי להפיק סרט הקורא, למעשה, "למגר את שלטון הרשע". אלא שאני חושב שזה קצת נאיבי - הבעיה היא בראש ובראשונה בבוחרים, לא בנבחרים (הדמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה העם מקבל את הממשלה שמגיעה לו...), וגם הקריאות כנגד הנבחרים אינן כה מציאותיות. ברור למשל כי אלו שבשלטון ילוו על ידי לוביסטים עשירים - ואלא למי הם יציקו, למי שלא בשלטון?

אף על פי כן, הצטלמתי. אחרי הכל, אין לי ממש שום דבר נגד להלחם כנגד "המושחתים" או בעד "התינוקות העניים" וכל הלאה - זה לא שכל הדברים האלו לא בסדר. זה פשוט נראה לי קצת סיסמאתי ושיטחי. נו טוב.

לפחות פגשתי הרבה אנשים אידיאליסטים וטובים, וגם אם יש לי אי הסכמות עמם אני חושב שסך הכל מדובר בקבוצה של אנשים שרוצים לעשות הרבה טוב - וודאי הרבה יותר טוב מחלק גדול מהפולטיקאים שכן ייבחרו לכנסת.

לא יצא לי לומר משפט משלי שם, כי לא החלטתי מה לומר. אבל אם הייתי אומר, הוא היה כזה - "אני קורא לכל חברי הכנסת, להפסיק להגן על הכסא שלהם ולאפשר הסכם עודפים גם למי שלא עוברים את אחוז החסימה כדי שרצונו האמיתי של הבוחר יוודע". עם כל הסיסמאות הגדולות, אני חושב שהדבר הכי חשוב זה הנוהלים והנורמות של השלטון.