יום ראשון, 22 במאי 2011

הטעויות של אורבך: אבולוציה

בסדרה זו של רשומות אני דן במאמרו של דורון אורבך, “האמת היהודית מול תגליות המדע המודרני". כפי שהוסבר במבוא, אורבך מחויב אידאולוגית לדחות על הסף כל סתירה בין הטבע לבין התורה, ולכן חייב לדחות כל תאוריה שעומדת בסתירה לתורה כמדע לא "אמתי". ומטרה עיקרית היא, כמובן, תורת האבולוציה
 
אורבך מתאר תחילה לא-רע את המנגנון של האבולוציה:

ומה המנגון?: במהלך השכפול של הצופן הגנטי מדור לדור קורים בו שינויים אקראיים (מוטציות בלעז). לאורך זמן רב (שוב מאות מליוני שנים), הסביבה ממיינת את התוצרים של השינויים האקראיים ונותנת עדיפות למי שבמקרה יצא יותר מוצלח בהתאמתו לסביבה (מה שקורים חוקי ברירה).
כלומר, תאורית האבולוציה, השולטת באנציקלופדיות לעם, מיחסת את מציאות החיים המשוכללים הכוללים אברי ראיה, שמיעה, רביה וחשיבה לתהליכי גומלין מקריים בין הסביבה ומוטציות גנטיות.

יפה. לא רע. תהליכי הגומלין אינם "מקריים", אלא רק המוטציות – אבל לא רע.
אז ממשיך אורבך לומר שהתאוריה הזו מבוססת על שתי תצפיות: על כך שבמעבדה נצפו מוטציות וברירה סביבתית, ועל כך שבטבע רואים יצורים המתאימים להפליא לסביבתם. - מה?! אלו לא בדיוק שני קווי הראיות הראשונים שתראה בכל אתר וספר המנסים להסביר את הסיבות המדעיות לאמונה באבולוציה. מה לגבי העדויות הגנטיות הרבות, שנחשבות לעדויות הטובות ביותר לאבולוציה בימנו? מה לגבי הביוגאוגרפיה, שהיוותה את העדות הטובה ביותר בזמנו (ובספרו) של דרווין? שלא לדבר על המאובנים הידועים כל כך ברבים? מדוע אורבך לא מזכיר את כל אלו? ולמה הוא אומר ששני קווי הראיות הנ"ל הם שני קווי הראיות היחידים, בעוד שיש עשרות קווי ראיות, והוא בעצמו מדבר על מאובנים ועוד בהמשך? לאורבך פתרונות. בכל אופן הוא מסתפק בהעלאת רק שני קווי עדויות אלו, וגם אותם הוא מעוות
 
אורבך גורס שמכאן

מתבקש למתוח קו בין היצורים השונים להצביע על מסלול התפתחות מהפרימטיבי למשוכלל

לא, לא, לא. זה אולי "מתבקש" במוח הדתי המעוות, הרואה את האדם כנזר הבריאה, אבל זה לא מה שאומרת האבולוציה. אין מסלול התפתחות מהפרימיטיבי למשוכלל, אלא יש שינוי (אבולוציה) עם הזמן. אבולוציה זה שינוי, זה הכל – לא התפתחות, לא קידמה, רק שינוי. חלק מהשינוי הוא השתכללות, וחלק ממנו הוא התנוונות. היצורים החיים המוצלחים ביותר הם דווקא החיידקים ה"פרימיטיביים”
 
חשוב מכך, זה לא עניין של "מתבקש". לאבולוציה, כמו כל תורה מדעית, יש תחזיות. היא חוזה תבניות מסוימות בעדויות, כגון למשל שבניסויי מעבדה על פני מספיק זמן, תנאים מגוונים, וכן הלאה ייווצרו מינים חדשים (ניסוי נפוץ מאוד בזבובי פרות) וכן אופציות ביולוגיות חדשות (כגון פיתוח היכולת לנצל חומצה ציטרית , בניסוי ארוך הטווח בחיידקים). זה לא רק שנצפתה העדפה ליצורים עם מוטציות מסוימות – זה שהתבניות של האבולוציה שנצפו במעבדה מתאימות לתחזיות של התאוריה האבולוציונית (הסינתזה המודרנית) הנוכחית
 
כנ"ל לגבי התבניות של ה"התאמה" של היצורים לסביבה. זו לא סתם "התאמה" איכותית עמומה – מדובר בתכונות ותבניות של תכונות שהאבולוציה צופה שייראו כמוהן. למשל, לעטלפים ה"מותאמים" כל כך לתעופה אין עצמות חלולות, בניגוד לציפורים – מה שמתבקש לאור העובדה שהם יונקים, ולכן לא יכולים להיות בעלי עצמות חלולות שהתפתחו בענף של משפחת הדינוזאורים בכלל. האבולוציה צופה שגם כאשר מתפתחים מנגנונים דומים (כגון כנפיים ותעופה) בשושלות שונות, הם יהיו בנויים אחרת (ואכן כנף העטלף שונה מזו של הציפור). וגם כאשר הם זהים בתכונות אנטומיות שלהם (כגון למשל צבע עור לבן) המנגנונים יהיו שונים גנטית או, אם יש רק "דרך אחת" להשיג את התוצאה הזו, יהיו עם מוטציות שונות באותו גן (כפי שאכן נמצא ללטאות בעלות עור לבן). 
 
שום "מתבקש" ושום בטיח. האבולוציה מסבירה וחוזה את העדויות. זה הרבה יותר ממה שניתן לומר על ה"תאוריה" החלופית של אורבך - “אלוהים עשה את זה!”. למה שאלוהים יעשה את הכנפיים של העטלפים שונות מאלו של ציפורים, ודומות כל-כך לידיים של יונקים אחרים? למה שלא ייצור אותם מותאמים לתעופה באמת, עם עצמות חלולות? למה ששלוש אוכלוסיות של אותו מין של לטאות באותו מקום יפתחו עור לבן בשלוש דרכים שונות? למה, למה, למה... אין לאורבך ולדתיים, או לכל תאוריה אחרת, תשובה טובה. רק האבולוציה מסוגלת להסביר את הררי הממצאים הביולוגיים. אם אלוהים אכן יצר את מגוון החיים – אז הוא עשה את זה באופן שמתואר בדיוק על ידי האבולוציה
 
הטעייה וטעות זו של אורבך (“מתבקש", עלק) היא טעות חשובה ועיקרית, אבל היא לא הבולטת ביותר בחלק זה במאמר. הטעות הבולטת ביותר היא לבטח טענתו ש

אין לאבולוציונרים למיניהם שום מנגנון אפשרי המצביע על מעבר התפתחותי מיצור אחד למשנהו.
אין שום תהליך אבולוציוני מקרי שיכול להסביר איך נוצר אבר כמו עין הכולל סוגים שונים של תת אברים ומותאם להפליא לחוקי האופטיקה וסוג הקרינה המצוי ביותר המגיע אלינו מן השמש (אור נראה), ללא תכנון מדוקדק מראש.

בטח שיש. מהו המנגנון? ובכן – "במהלך השכפול של הצופן הגנטי מדור לדור קורים בו שינויים אקראיים....” בדיוק כפי שאורבך סיכם מקודם.
מה שאורבך כנראה מתכוון לו הוא שאין תיאור מפורט, מוטציה אחר מוטציה וברירה אחר ברירה, לאיך עין מתפתחת. ההסבר שנותנים האבולוציונרים הוא כללי, ולכן לא משכנע את אורבך. תנוח דעתו של אורבך –לעולם לא יהיה הסבר מפורט ברמה שתספק אותו. זו לא רמת תיאור אפשרית, ממש כפי שלא ניתן לשחזר במדויק את האוכל שאכל נפוליון במשך שנת 1789. פשוט אין מספיק מידע. זה לא אומר שנפוליון לא אכל בשנת 1789 – אנו יכולים להיות די בטוחים שהוא אכל, מכיוון שאנו מבינים דבר או שניים בקשר לאיך בני אדם חיים משנה לשנה. אנו גם מבינים דבר או שניים על איך מינים משתנים עם השנים, ואיך נוצרים איברים חדשים – וכל המידע שיש בידנו מלמד שאכן, הם נוצרו בתהליך אבולוציוני, הכולל מקריות (אך הוא בהחלט לא פשוט "מקרי"). 
 
אחת מהתחזיות של האבולוציה לגבי הראיה, למשל, היא בדיוק שנראה בתדרים המתאימים לסוגי הקרינה המגיעים אלינו מן השמש בעצמה גבוהה דרך האטמוספרה ושהאוויר שקוף לגביהם. אילו היו לנו מנגנונים משוכללים לראייה בתדרים שלא נפוצים ושימושיים – אז היה קושי להבין איך הם יכולים להתפתח אבולוציונית. אורבך מנסה, כרגיל בקרב הדתיים, להחזיק את המקל בשני קצותיו – לומר שמשהו הוא עדות לאלוהים, כשהדבר הזה הוא בדיוק מה שצפוי על פי האתאיזם אבל רק חלק מהאפשרויות בהינתן אלוהים. אלוהים הרי יכול היה ליצור אותנו עם עין שרואה שלא בתדרים הנ"ל – ואילו האבולוציה, לא יכלה. כלל בסיסי בהיסק בייסיאני הוא שאם תאוריה א אומרת שמשהו מתחייב ותאוריה ב אומרת שהוא רק אפשרי, קיום הדבר הוא עדות (אם כי כמובן לאו דווקא עדות מכרעת!) לטובת תאוריה א. במילים אחרות – העובדה שאנו רואים את האור בהתאם לחוקי האופטיקה ולשימושיות התדרים היא בכלל עדות בעד האבולוציה, לא כנגדה.
יש לאבולוציה עוד תחזיות לגבי הראיה, כמו למשל שהעין של יצורים מסוימים תכיל "טעויות" הנדסיות שכל "תכנון מדוקדק מראש" לא היה מאפשר – כגון מיקום עצבי הראיה שלנו, שנמצאים לפני קולטני האור במקום מאחוריהם. וכן הלאה, וכן הלאה. אנחנו מאמינים באבולוציה של העין לא בגלל שיש לנו הסבר אבולוציוני מפורט של איך שהיא נוצרה, אלא בגלל שהאבולוציה מסבירה את הפרטים הביולוגיים וחוזה את התבניות בעיניים שאנו מוצאים בעולם החי יותר טוב מכל תאוריה אחרת
 
כל מה שאורבך אומר, בעצם, זה "אני לא מאמין שתהליך ברירה טבעית של מוטציות יכול ליצור עין!”. טוב ויפה, אבל זה לא נימוק רציני – זו סתם דעה קדומה. לתאוריה האבולוציונית ש תחזיות וכוח הסברי רב (כלומר – היא מסבירה המון), היא פשוטה ואלגנטית וכמעט מובנת-מאליה ברגע שמפנימים אותה, אין ראיות כנגדה... כל השיקולים המדעיים מצביעים בחוזקה על כך שזוהי התאוריה הנכונה, זהו התיאור הנכון. אם לאורבך יש הישגים על כך – הוא צריך לספק טיעונים של ממש כנגד, לא דעה קדומה
 
בניגוד לדבריו של אורבך, יש מנגנון – בדיוק המנגנון שהוא מתאר. יש גם מידע מפורט יותר אודות האבולוציה של העין, תאוריות מפורטות יותר מהמנגנון הכללי , שמתארות את התהליך האבולוציוני ביותר פירוט. אלו אינן "סתם" תאוריות, אלא תאוריות המגובות בממצאים מדעיים, וחוזות ממצאים מדעיים (ולכן תאוריות אלו ייבדקו וישתכללו בעתיד). מה שאין זו סיבה להאמין שאבר משוכלל ומותאם לסביבה כמו העין לא יכול להיווצר בתהליכים כאלו. הסיבה היחידה שאורבך וחבר מרעיו מאמינים שזה אינו אפשרי היא דעה קדומה
 
אני חושד ששורש הדעה הקדומה הזו היא התפיסה של דברים מתוחכמים כיצירה מכוונת, אנושית, תבונית. לעג הגורל הוא שנראה שזוהי אינטואיציה טובה אבולוציונית – אם נתקלת באיזה אביזר טכנולוגי לא מוכר בסוונה, סביר שמי שיצר אותו היו בני אדם אחרים ולא איזו סופת טורנדו. אבל מה לעשות, והחיים לא כל-כך פשוטים. כל מי שעסק מעט בתכנות גנטי או אבולוציוני יודע שהמחשב יכול למצוא כך פתרון לבעיות שהמתכנת לא יכול. אני אישית פתרתי כך בעיה שלא הצלחתי לפתור בצורה אחרת ושחבר חכם מאוד שלי הצהיר שלא ניתן לפתור. לתהליכים אבולוציוניים יש אינטליגנציה משלהם, שונה מהאינטליגנציה האנושית, שיוצרת פתרונות בעלי מאפיינים מסוימים (כגון אותן "טעויות" בהנדסה) – בדיוק המאפיינים שנמצאים בטבע. אם אלוהים אכן יצר את מגוון החיים – הרי שהאינטליגנציה שלו קרובה יותר מסתבר לזו של תהליכים אבולוציוניים מאשר לזו של בני אדם.

אבירי תורת האבולוציה הם בעצם מאמינים פנטיים במקריות. הם נותנים לחוקי טבע שרירותיים ולתופעות אקראיות אינטליגנציה ויכולת תכנון שאין להם!!

לא. “אבירי" תורת האבולוציה פשוט לא מתרגשים מדעות קדומות. הם יודעים שאינטואיציה משקפת את האמונות שלך, לא את העולם
 
כל מי שבוחן את העדויות בלי הדעה הקדומה שהדברים מתוכננים מראש, רואה שהאבולוציה היא ההסבר הטוב ביותר (ובהרבה). גם אם יש לו מראש את האינטואיציה הנפוצה שדברים "מתוכננים" דורשים מתכנן, חינוך מדעי זה מאפשר לו להתגבר עליה. הניסיון בחקר מודלים תאורטיים, תכנות, והבנת הביולוגיה לאור האבולוציה מהר מאוד משיל את הדעה הקדומה מעליו. דומה הדבר לאינטואיציה שיש לכל ילד שהעולם שטוח. החינוך של כולנו שהעולם עגול מדכא אותה ביעילות רבה, עד שהיא נהפכת ללא-סוגיה. זו לא איזו קונספירציה של אתאיסטים (חלק ניכר מהמדענים הללו בכלל נוצריים), והמדענים לא מאמינים ב"פאנאטיות" בכוחו של המקרה – זה פשוט שהאינטואיציות שלנו לא מלמדות דבר על העולם. הן מלמדות יותר על החינוך שלנו והחוויות שלנו ביומיום. והן שרירותיות, ניתנות לשינוי ניכר על ידי חינוך מתאים
 
אי אפשר להבין את העולם מתוך אינטואיציה הנעוצה בבורות. כדי להבין את העולם חייבים לשקול את העדויות לאור התבונה – ואז מתפתחות אינטואיציות חדשות, מושכלות, המשקפות יותר נכונה את העולם.

יום שני, 16 במאי 2011

הטיעון הקוסמולוגי: בעיית הרגרסיה

במסגרת הסדרה על הטיעון הקוסמולוגי (ראו כאן וכאן), זהו החלק השלישי - ובו יסופר על כך שאין מניעה ששרשרת האירועים בעבר תהיה אינסופית. לניסוח מלא יותר של המאמר, ראו בספריה הבהירה. גם שם הניסוח עודו טיוטה, והחלק הראשון (הטיעון מתנועה) הוא היחידי שכתוב וגם הוא לא מלא לחלוטין. נו טוב, הדברים האלו לוקחים הרבה זמן (שאין לי).

בעיית הרגרסיה (III)

כזכור, הנימוק (3א) כנגד האינסופיות של שרשרת המצבים בזמן היה שחייבים להניח שקיים איזשהו מצב ראשוני שקיומו יהווה את הסיבה להיווצרות המצבים אחריו. אולם, הדיון בבעיית גלנדוור הבהיר כי הקיום הוא ארבע-ממדי. לפיכך, אין במצב פיזיקלי כלשהו איזשהו כוח סיבתי קסום הגורם, בדרך לא מובנת, לכך שמצב אחר ייווצר אחריו. כל מה שיש למצב הפיזיקלי הוא קיום, וכל המצבים (בעבר, הווה, ובעתיד) קיימים. חוקי הפיזיקה לא מתארים את הכוחות הסיבתיים הקסומים שיש למצבים פיזיקליים מעבר לקיומם, אלא את הסדר (ההסתברותי) שנמצא בדברים הקיימים במרחב-זמן. ללפיכך אין אמת בטיעון (3א) – המצב הראשוני לא קובע בדרך קסם את מה שבא אחריו, אלא הוא וכל מצב מאוחר יותר פשוט קיימים במידה שווה.
אפולוגיסטים מודרניים בדרך כלל מעדיפים להעלות טיעון אחר כנגד אינסופיות השרשרת – הן טוענים שקיומה של שרשרת אינסופית של סיבות פשוט לא אפשרית, בגלל שאינסוף שקיים למעשה (אינסוף של כל דבר שהוא) הוא בלתי אפשרי. כדי לטעון זאת, הם מעלים פרדוקסים מתמטיים הקשורים לאינסוף. הנה, למשל, קטע מעט וויליאם ליין קרייג1:
...אם סדרת אירועים בעבר היא אינסופית במעשה, אז מספר האירועים שקרו עד להרגע אינו גדול ממספר האירועים שהתרחשו עד לנקודה כלשהי בעבר. או שוב, אם נמספר את האירועים החל מההווה, היו צריכים להתרחש אירועים הממוספרים זוגית באותו מספר כמו אירועים זוגיים ואי-זוגיים כאחד. אם נוציא במחשבתנו את כל האירועים האי-זוגיים, ישארו עדיין אינסוף אירועים; אבל אם ניקח החוצה את כל האירועים שמספרם גדול משלושה, רק ארבעה אירועים יישארו, למרות שבשני המקרים לקחנו החוצה את אותו מספר אירועים [אינסוף].”
שים לב שאין שום סתירה מתמטית או לוגית שקרייג מצביע עליה. ניתן לראות את הקונסיסטנטיות שבקיום אינסוף ממשי גם בלי להיכנס בסודות המתמטיקה של האינסוף2, על יד החלפת ההתייחסות ל"אירועים" בהתייחסות למספרים. גם עבור המספרים השלמים (כולל השליליים!) כמות המספרים "עד" למספר מסוים N היא אינסופית, וכך גם כמות המספרים עד למספר קטן יותר N-X; יש "אותה כמות" של מספרים שליליים לא-זוגיים ושל מספרים שליליים בכלל (שכן אפשר למספר את האי-זוגיים על פי הסדר בעזרת המספרים השליליים: 1-, ואחריו 2-, וכן הלאה), וכדומה. למרות זאת אין שום בעיה עם המספרים השלמים, אין כאן שום סתירה ואנו יכולים לעבוד עמם בלי שום בעיה.
יתרה מכך, התאוריות הפיסיקליות שלנו מערבות מספר אינסופים, בשלל דרכים. כך נפח סופי מורכב מאינספור חלקים, כל פיסת זמן מאינספור רגעים, המסה של החומר מורכבת ברובה מאינסוף חלקיקים "ווירטואליים", ועוד3.
מדוע אם כך אנו מוצאים את הפרדוקסים שהועלו כה משונים? בגלל שאנו לא רגילים להתעסק עם כמויות אינסופיות. אנו רגילים לטפל בכמויות סופיות בלבד. אנו רגילים לספור, אז אם אנו סופרים עד "אינסוף" זה מספר, נכון? אז הוא חייב להיות קטן יותר מ"אינסוף ועוד ארבע". אבל כפי שהמתמטיקאים הראו, זה לא איך שאינסוף עובד. ספירה פשוט לא עובדת בצורה כזו כשזה מגיע לאינסוף. “אינסוף" אינו פשוט עוד מספר.
התאוריות הפיזיקליות שבידנו הן התיאור הכי טוב של המציאות שהאנושות הצליחה להעמיד עד כה. הן כוללות כמויות אינסופיות, בכמה צורות ומובנים. זה כולל שרשראות אינסופיות של רגעים בזמן, ואולי אפילו זמן שארוך במידה אינסופית. אין בכל אלו שום סתירה, ואין שום סיבה טובה לדחות את התיאורים האלו. העובדה שאינך יכול ליישם אינטואיציות מספירה של כמויות סופיות לספירה של אינספור רגעים, למשל, אינה אומרת אלא שהאינטואיציות שלך אינן נכונות במקרה זה. אין בכך מספיק כדי לקבוע שאין, בפועל, אינספור רגעים. הטיעון כנגד האינסוף אינו אלא פנייה לאינטואיציות לא-מושכלות ודעות קדומות, אין בו שום טיעון כלל4.
נראה אם כך שאין שום נימוק (ג) כנגד קיומה של שרשרת אינסופית של אירועים. אין שום סתירה בהנחת שרשרת שכזו, ואין שום צורך מטאפיזי בקיומה של סיבה ראשונה כדי ליצור בדרך קסם את שאר שרשרת המאורעות. טענה (3א) פשוט אינה נכונה. במבט ראשון נראה שזוהי מכה אנושה לטיעון הקוסמולוגי, שכן נראה שלא ניתן להסיק את קיומה של הסיבה הראשונית. אך זו תהיה קפיצה נחפזת למסקנות. הטיעון הקוסמולוגי לא באמת זקוק לדחיית השרשרת האינסופית, אלא רק לקביעה שחוק השרשור מחייב את קיומה של סיבה ראשונית. איך אפשר להוכיח את הקיום של סיבה ראשונית בלי לשלול שרשרת אינסופית? זאת נראה בחלק הבא.
1וויליאם ליין קרייג (William Lane Craig) הוא אחד מהאפולוגטים הנוצריים המובילים בימנו, ומפורסם בעיקר בשל הגנתו על טיעון קאלאם הקוסמולוגי ומיומנותו הרטורית הרבה. הציטוט לקוח מתוך
The Kalam Cosmological Argument,The Blackwell Companion to Natural Theology, William Lane Craig, James Poerter Moreland (Ed.) (2009)
2ההתייחסות המתמטית לאינסוף הגיעה לרמה גבוהה עם עבודתו של גאורג קאנטור (1848-1918), שהראה כיצד להתייחס ולספור (במידה שזה אפשרי) כמויות אינסופיות בהתבסס על תאוריית הקבוצות (Set Theory). קיום האינסוף הוא אחד מהנושאים השנויים במחלוקת ביותר בפילוסופיה של המתמטיקה, ומתמטיקאים ופילוסופים רבים דחו את קיומם. למרות זאת, אינסופים והישויות הקשורות בהם (כגון מספרים ממשיים) מהווים חלק בלתי נפרד מהמתמטיקה המודרנית. עבודתו של קורט גודל (1906-1978) הראתה שזה בלתי אפשרי להוכיח שמערכות אקסיומתיות הכוללות אינסוף (כגון תורת הקבוצות האקסיומטית) הן קונסיסטנטיות, אבל לא הראתה שהן אינן קונסיסטנטיות. השימושיות הרבה והיופי במבנים המתמטיים המבוססים על האינסוף, והעובדה ששום סתירה לא נמצאה עד כה ואין סמנים לכך שסתירה תתגלה אי פעם, מובילה את המתמטיקאים לאמץ בפועל את המתמטיקה של האינסוף. כפי שהמתמטיקאי הדגול דיוויד הילברט אמר, “אף אחד לא יגרש אותנו מגן העדן שיצר קאנטור".
3החומר מורכב ברובו מאטומים, ואלו מורכבים בעיקר מפרוטונים ונייטרונים. אלו, בתורם, מורכבים מקוורקים. אבל רוב (בערך 95%) מהמסה של פרוטון או נייטרון אינה בקוורקים המרכיבים אותו, אלא בענן של "חלקיקים ווירטואליים" שצצים מתוך הוואקום האופף את הקוורקים וחוזרים אליו, ומהאינטראקציה שלהם עם הקוורקים המרכיבים את הפרוטון או הנייטרון. כדי לחשב את המסה של הפרוטון חייב לשקול תנודות אקראיות וקצרות-זמן של האנרגיה למצבים בעלי אנרגיה גבוהה יותר ויותר, מצבים המכילים יותר ויותר חלקיקים ווירטואליים שכאלו. להגיע למלוא הדיוק, החישוב צריך להמשיך לאנרגיות אינסופיות. כך רוב המסה של הדברים שסביבנו היא למעשה בשל התנודות האינסופיות של האנרגיה. ראה
Ab Initio Determination of Light Hadron Masses, S. Durr et al, Science 21(322) no. 5905, pp. 1224 - 1227.
4לסקירה מקיפה יותר של הריקנות שבטיעונים מסוג זה אני ממליץ על עבודתו של ווס מוריסטון, ובפרט
Craig on the actual infinite, Religious Studies 38 147-166 (2002).

יום ראשון, 1 במאי 2011

נישואים - וגירושים - חופשיים

יש קמפיין חדש וגדול בעד ביטול המונופול הרבני על מוסד הנישואין. ויש אפילו סרט יוטיוב!



כפי שמסביר אתר הקמפיין, מדובר בהצעת חוק שחלה לא רק לגבי נישואים אלא גם לגבי גירושים, ומאשרת לכל אדם להתחתן ולהתגרזש באופן אזרחי - או, אם הוא מעדיף זאת, באופן דתי. חופש, רבותי, חופש.

מה שהאתר לא מזכיר זה שרוב הציבור בעד התרת נישואים אזרחיים - למרות שרובו הגדול יבחר אישית דווקא נישואים דתיים. כמובן, שהליברליות הזו היא בעצם רק נחלת הציבור החילוני.
72% מקרב החילוניים בעד חקיקה כזו, 85% מקרב הדתיים מתנגדים לאפשרות של בחירה בין נישואים דתיים לנישואים אזרחיים
זהו מדד טוב לחולי הפושה במדינת ישראל - רק 72% מהחילוניים, ו-15% מהדתיים, מבינים את החשיבות של ערך דמוקרטי בסיסי כמו "חופש דת".

יום רביעי, 27 באפריל 2011

עדכוני פעילות





כמה עידכונים על פעילות בהירה. רק מעט מכל מה שיש, כמובן.



1. אתם מוזמנים לבחור את התולעת

כולם מוזמנים לבחור מי יזכה בפרס תולעת הזהב הראשון בישראל. הפרס המוענק מדי שנה "למחזירים בתשובה שהעלו צחוק על שפתינו, וגרמו לנו להזיל טיפה של צער על אלו שעוד מאמינים להם":



הבחירה קשה. אני אישית בחרתי ב"השם מלך1". גם בגלל שהוא משתמש יוטויוב ואני אשמח לראות את התגובה שלו... אבל בדיעבד זו אולי בחירה לא נכונה. המקרה שלו הוא הטרגי ביותר, כי הוא נראה כמו מישהו שרוצה להחזיק באמת, אבל לא יודע איך למצוא אותה. כך למשל בסרט השישי שלו הוא מנסה להגן על טענה של זמיר כהן שהמים שקופים, על ידי חיפוש וציטוט הראיות שזמיר כהן מביא לה... אפילו לפתוח וויקיפדיה הוא לא יודע, ובוודאי שהוא לא יודע לחפש מקורות לבדו. הוא כל-כך בור במדע שהוא מקריא קטע שמסביר למה המים כחולים ולא מבין שזה מה שהוא מקריא. הוא כל כך בור בשיטה המדעית שהוא לא מבין את החשיבות של הניסוי שאותו הוא רואה במו-עיניו, ולא מבחין בין עיתון מדע פופולרי לבין פרסום מדעי. השם-מלך1 הוא לכן הדוגמה הכי טובה ללמה אנו מזילים דמעה של צער על אלו שמאמינים למחב"תים, ולכן מהווה בעצם סיבה טובה להצביע למחב"ת האמור - זמיר כהן.


2. אתם מוזמנים לבחור את הסרט הוויראלי המדעי הטוב ביותר

לא מזמן התקיימה סדנה ליצירת סרטוני ווידאו לקידום המדע, וכ"פרויקט סיום" בה יצרו שישה סרטים. אתם מוזמנים לראות ולקבוע מי הכי טוב! מי שיזכה בהכי הרבה צפיות יזכה בתחרות, אז תפיצו את הסרטון האהוב עליכם...

אישית אני ממליץ על יאללה בלגן, שמנסה להסביר את החוק השני של התרמודינמיקה. אמנם ההסבר האינטואיטיבי שלו יכול להטעות לפעמים, אבל הוא עדיין הסבר מדעי פשוט שמוצג היטב. שש עובדות על סקס עשוי הכי טוב ו-בעיניים של מדען גם מרשים טכנית, אבל שניהם עמוסים ביותר מדי דברים. יאללה בלגן ממוקד הרבה יותר ולכן, למרות שטכנית הוא פחות טוב, אני בוחר בו.



3. אתם מוזמנים לחתום על עצומות

כולכם כמובן מכירים את העצומה נגד שעון-החורף, נכון? וחתמתם, כן? אם לא - נא לעשות זאת. ואם אתם באזור חיפה ביום חמישי, תשקלו להגיע לחתום אישית


ביום ה' הקרוב 28.4.11 נצא יחד עם אורלי וגיא, צוות ההפקה והצלמים שלהם ליפו העתיקה - לפסטיבל נגני הרחוב שמתקיים שם
כדי לדבר עם הקהל הרחב ולהחתים אותם על העצומה. מבצע ההחתמה יצולם וישודר בכתבה מיוחדת בתכנית.
תחילת הפעילות בשעה 17:00 והיא צפוייה להימשך עד הערב.

כל מי שיכול להגיע לפעילות (או לחלק ממנה) מתבקש לשלוח מייל בהקדם עם שם מלא וטלפון לכתובת- activities@bfree.org.il
 ואם אתם כבר באתר עצומה - אתם גם מוזמנים לחתום על העצומה בעד העמדת רבנים מסיתים לגזענות לדין.

הרבנים אינם מעל החוק ויש להעמידם לדין ולחקירה ככל אזרח.
...
בחתימה שלנו אנחנו:

קוראים למשטרה לחקור וליועץ המשפטי להעמיד לדין את הרבנים המסיתים לאלימות וגזענות.


4. ואתם מוזמנים לפגוש אותי

במפגש ספקנים בפאב בירושלים.

בין פיזיקה למיסטיקה

תורת הקוונטים היא אחת משתי המהפכות הגדולות של הפיזיקה במאה ה-20. היא מלאה בתוצאות משונות, ויותר מכל תורה פיזיקלית אחרת, חביבה על מיסטיקנים מסוגים שונים שרותמים אותה לרטוריקה שלהם. ד"ר יואב קלינבגרג יעסוק בשאלה מה בעצם מוזר כל-כך בעולם הקוונטי, מהי הפרשנות המיסטית העיקרית ומדוע היא מוטעית.

יואב קלינברגר קיבל לאחרונה את הדוקטורט שלו בפיזיקה מאוניברסיטת תל-אביב. הוא עסק במחקר בפיזיקה ביולוגית, ובתכנון והוראת קורסים במכניקה קוונטית ובאלקטרומגנטיות, וכיום הוא עוסק בהנדסת תוכנה

האירוע יתקיים ב"טוביה - בר ירושלמי", רח שושן 4, ירושלים (זאת אותה כתובת כמו "הקצה").  ביום ה', ה-28/4. פתיחת דלתות החל מ-19:00, תחילת האירוע ב-19:30. הכניסה חופשית אבל אנחנו מבקשים להרשם מראש באמצעות הטופס הזה.

וכל זה כאמור רק חלק מהפעילות הבהירה החודש. אני שמח לראות את הפעילות הברוכה, שבחלקה הגדול מאורגנת על ידי תנועת הספקנים ותנועת ישראל חופשית. וכמובן, יש גם את הפעילות של מפלגת אור, כגון עזרה להתאחדות ארצית כנגד השתלטות חרדית על שכונות.