את הפוסט הזה אני מקדיש לתיקון אי-הבנה נפוצה של האבולוציה. הסיבה שאי-הבנה זו קיימת היא עליבות החינוך המדעי, ואין מקום שבו זה גלוי יותר מאשר בקרב החרדים, אשר אין אצלם למעשה חינוך מדעי כלל.
הטעות היא זיהוי תהליך התהליך האבולוציוני עם "מזל בלבד". החרדים (וכן רוב ילדי ישראל) מעולם לא למדו אבולוציה מדעית אמיתית - לא הזינו אותם אלא בשקרים וחצאי אמיתות שנשמעים משכנעים, בלי שהובילו אותם בתהליך מחשבתי ביקורתי-מדעי של ממש - ולכן שקר זה נשמע אמיתי. כך יוצא שלעתים אפילו כאשר חרדים נחשפים לעולם האמיתי, דרך האינטרנט, הם אינם מבינים את טעותם, שכן מחשבתם כבר מקובעת. אני מקווה שפוסט זה יתרום את תרומתו הצנועה לתיקון כשל זה.
חרדי אחד שזה קרה לו הוא החרדי המתכנה "הדוס", אשר בבורותו חושב שיוכל "בצורה נכונה ורציונלית" להראות שהאבולוציה אינה נכונה, כאילו שכל המדע אינו אלא ניסיון לפסול תאוריות ושהאבולוציה לא שרדה מאה וחצי שנים של ניסיונות כאלו על ידי מיטב המוחות האנושיים, ניסיונות שהוא כלל לא מכיר. במאמר הראשון שלו כנגד האבולוציה הוא כותב,
...לפי זה המורכבות הבסיסית של ההמוגלובין עומדת על רצף של 120 ח"א. אבל אני מוכן לבוא לקראת הדארווינים בצעד נדיב ולוותר להם במחווה אצילית על לא פחות מ-20 ח"א. יאלה, שיהיה. נשארו לנו מאה. עכשיו בואו נעצום עיניים ונחזור מאות מיליוני שנים אחורה לשלב שבו האבולוציה זקוקה בדחיפות ל"היווצרותו" של ההמוגלובין בכדי להמשיך לטפס במעלה הסולם האבולוציוני המפותל. המערכת שאחראית על יצור החלבונים בגופם של בעלי החיים ה"פרימיטיבים" שממלאים את האוקיינוסים עושה פה ושם שגיאות ומשגיאות הללו אמור לצאת בשלב מסוים בטעות מיודעינו ההמגלובין. עכשיו שאלה בחשבון בסיסי: כמה טעויות זקוקה המערכת לעשות כדי שיצא פעם אחת המגלובין? התשובה: 100 בחזקת 20!!! ...גם אם נניח שההמוגלובין נוצר כבר במרק הבראשיתי, הרי שגם אם היקום כולו היה מורכב מה"מרק הבראשיתי" (אחת הדמויות הדימניות ביותר בפנתיאון האלים של האבולוציה) וה"מרק" לא היה מכיל דבר מלבד חומצות אמינו שיכולות לשמש לבנין החיים (זה רק אחוז קטן מחומצות האמינו) והכל היה במצב צבירה נוזלי (מצב נדיר מאוד ביקום) והחומצות אמינו התחברו לחלבונים והתפרקו פעם בשניה (עוד מחווה יוצאת דופן לדארווינים) עדיין אין שום סיכוי להיווצרותו האקראית של ההמוגלובין.
כאמור נתמקד רק בטעות אחת מתוך בליל השגיאות פה - קו המחשבה המדבר על "היווצרותו האקראית" של החלבון. במודל המחשבתי של הדוס, כל חומרי הבניין (חומצות אמינו) כבר נמצאות, והאבולוציה של חלבון ביולוגי (שהוא שרשרת של חומצות אמינו) היא על ידי צירוף אקראי של חומצות האמינו לשרשרת בגודל הרצוי. זהו אכן תהליך אקראי לחלוטין, אך חסר בו חלק מהותי בתורת האבולוציה: הברירה הטבעית, שאינה אקראית.
כדי להכניס ברירה, אאלץ לתקן עוד טעות אחת (מני רבות) של הדוס: האבולוציה עובדת על מה שכבר קיים, ולא מתחילה כל פיתוח מלכתחילה. לכן, נתחיל בחלבון קיים כלשהו. לשם פשטות, נניח שיש רק מבוגר אחד בדור, ויש לו שני צאצאים: אחד עם אותו חלבון כמו אביו, ולשני יש חלבון עם מוטציה, שינוי אקראי. המוטציה הזו היא איפה שנכנס המזל לסיפור. כאמור יש רק מבוגר אחד בדור, ולכן אחד הצאצאים צריך למות לפני שיגיע לבגרות - הבחירה מי מהם, זוהי הברירה.
אם נלך עם ברירה אקראית, אכן לא סביר בעליל שייווצר החלבון המבוקש. אבל תורת האבולוציה גורסת (בהתאם לשכל הישר ולידע הביולוגי) שלעתים תהיה למוטציה השפעה על תפקוד החלבון - פעמים רבות לא תהיה השפעה, ואז כל מה שיקרה זה שיצטברו מוטציות; לפעמים תהיינה השפעות שליליות, ואז האורגניזם ימות או מסיבה אחרת יהיה פחות סביר שיעמיד צאצאים (מישהו עם הומוגלובין פגום קרוב לוודאי פשוט ימות); ולפעמים, לעתים נדירות אולי, תהיינה מוטציות עם השפעות חיוביות, שיגדילו את הסיכוי לשרידה והעמדת צאצאים. לכן, הברירה שנעשית אינה אקראית - היא נעשית על פי ההשפעה של המוטציה על התפקוד הביולוגי של האורגניזם.
לשם פשטות, נוכל להניח שמוטציה שמקרבת אותנו לחלבון המבוקש היא חיובית, כלומר שצאצא עם מוטציה כזו יברר והוא זה שיעמיד את הדור הבא. כך, מדור לדור, חוזר הסיפור - לבוגר יש חלבון מסוים; לצאצא אחד יש את אותו חלבון ולצאצא שני חלבון עם מוטציה; אז עושים ברירה לפי הקרבה של החלבון לחלבון הרצוי; ונשארים עם בוגר עם חלבון שאולי, בזכות מוטציה, קרוב יותר לחלבון הרצוי, ובעליו הוא זה שמעמיד את הדור הבא וחוזר חלילה. ניתן לראות שבמרוצת הדורות, תחת לחץ הברירה, תעלה ההתאמה בין החלבון הרצוי למצוי עד שניצור את החלבון הרצוי.
לסיכום: בתהליך האקראי ללחלוטין שהדוס חושב עליו, אכן אין סיכוי מציאותי "למצוא" את החלבון הרצוי. אקראיות לבדה אינה מנגנון סביר להיווצרותו. אבל תהליך אבולוציוני כולל הן מוטציות אקראיות והן ברירה לא-אקראית, וביחד הם יכולים לעשות נפלאות. כל מי שמבין את המנגנון הזה לא יתאר אותו כמזל בלבד, כך שכל מי שמתאר כך את האבולוציה או שאינו מבין אותה או שמנסה לשטות בציבור.
הערה: כמובן שיש טעויות רבות אחרות בדבריו של הדוס, החל מטעויות בסיסיות במתמטיקה (התשובה היא 20 בחזקת 100, ולא להפך!) וכלה בטעויות בסיסיות בביולוגיה (יש יותר מ-20 חומצות אמינו בחלבון). אבל להסביר את מכלול הטעויות שיכול דוס לדחוס לתוך פסקה קצרה ייקח סדרת מאמרים שלמה. מנגד, גם התהליך שתיארתו אינו אלא קריקטורה שנועדה להסביר את המשחק בין אקראיות לברירה לא-אקראית באבולוציה, ולא מודל רציני. תיאור טוב יותר של האבולוציה ברמה הגנטית יחייב התייחסות לקוד הגנטי, סוגי המוטציות השונים ומנגנוני הבקרה עליהם, וכמובן התייחסות לרמה של אוכלוסיות, רבייה מינית, ועוד. לא כיוונתי למודל מציאותי של תהליך אבולוציוני, אלא להסביר היבט אחד של התהליך הזה.
מדוע ממהרים בורים או שרלטנים לטעון כנגד המדע? אני סבור כי הבסיס לכך היא אמרתו של ישו ביוחנן 3:12,
"אם סיפרתי לך על דברים ארציים ואינך מאמין, כיצד זה תאמין כאשר אספר לך על דברים שמימיים?"
החרדים, הלומדים (בצדק) כי התורה והתורה שבעל פה עומדות בסתירה לתורת האבולוציה, מרגישים צורך להגן על תורתם. מכיוון שאין בידם לערער על האבולוציה, שכאמור שרדה כבר מאה וחצי של ניסיונות רציניים לערער עליה, אין להם ברירה אלא לעוות את תורת האבולוציה כדי שיוכלו לסתור את היצירה שהם בראו, שכל קשר בינה לבין האבולוציה מקרי בהחלט.
אבל יש משהו מיוחד באבולוציה, שהרי התורה עומדת בסתירה לכל המדעים כולם (החל מפילולוגיה וכלה בפיזיקה) - מדוע להתמקד באבולוציה? כיוון שהאבולוציה מדברת על האדם. מצד אחד זה מעליב, שהאדם הוא קוף; ומצד שני זה מעניין, כי מדובר בך עצמך. ואלו טעמים טובים בפני עצמם להתעסק בנושא, אבל זה לא הכל. יש טעם רב בהתנגדות לאבולוציה, שכן מי שמבין אותה ומפנים אותה באמת מגיע למעשה לכל הבהירות כולה - הפנמה של השלכות האבולוציה יוצרת הבנה של האדם ולכן של מהות הידע ואיך להשיגו, מהות המוסר ואיך להתנהג, וכן הלאה - כל המפעל הדתי מתמוטט כולו תחת השפעת תורת האבולוציה. לא רק הרתיעה מקרבת משפחה לקופים מרתיעה את החרדים, אלא גם ההכרה (העמומה, אמנם) שתפיסה של האדם כיצור טבעי עומדת בסתירה לתפיסה של האדם כיצור על-טבעי, נשמה, ומכאן הדרך קצרה לכפירה אף באל עצמו. לכן האבולוציה היא אחד הנושאים העיקריים שעוסקים בהם מתנגדי המדע, מגיני הדת מטעם עצמם.
מוטב היה להם לו היו שועים לעצתו של נוצרי אחר, אוגוסטינוס, שכתב (בספרו "הפירוש המילולי של בראשית"):
...זה מביש ומסוכן עבור כופר לשמוע נוצרי, הנותן לכאורה את משמעות דברי הקודש, מדבר שטויות על נושאים אלו [מדעיים]; ועלינו לנקוט בכל האמצעים על מנת למנוע מצב מביך שכזה, שבו אנשים מראים את הבורות הגדולה שבנוצרי ומעלים אותה ללעג. הבושה אינה כל כך שאדם בור מושם ללעג, אלא שאנשים מחוץ לחיק האמונה יחשבו שסופרינו הקדושים החזיקו בדעות כאלו, וכך, באבדן גדול לאלו שעל הצלת נשמותיהם אנו עומלים, הסופרים של דברי הקודש עצמם מוטלים לביקורת ונדחים כאנשים לא מלומדים. אם הם מוצאים נוצרי הטועה בתחום שהם עצמם מבינים היטב ושומעים אותו ממשיך בדעותיו הטיפשיות באשר לספרנו, איך הם הולכים להאמין לספרים בעניינים הקשורים בתחיית המתים, התקווה לחיי נצח, וממלכת השמיים, כאשר הם חושבים שדפיהם מלאים טעויות באשר לעובדות שהם עצמם למדו מניסיון ולאור התבונה? מפרשים חסרי יכולת ואחריות של דברי הקודש מביאים צרה וצער על אחיהם החכמים מהם כאשר הם נתפסים באחת מהדעות השגויות הנלוזות שלהם ומועמדים במקומם על ידי אלו שאינם נשמעים לסמכות הקדושה של ספרי הקודש שלנו. שכן אז, להגן על הצהרותיהם הטיפשיות להחריד והבלתי נכונות, הם ינסו להעלות פסוקים מדברי הקודש כהוכחה ואפילו יזמרו מזיכרון פסוקים רבים שהם חושבים שמצדיקים את עמדתם, למרות שהם אינם מבינים לא את מה שהם אומרים ולא את הדברים אשר הם מדברים עליהם.
החרדים פשוט מזיקים לעצמם בכך שהם אינם מלמדים מדע - הם יוצאים בורים, והדת שלהם יוצאת מגוחכת ולא אמינה בעיני כל מי שחוקר מעט את הנושאים.
מנגד, הדתיים שמאמינים באבולוציה חושבים שהם "אחיהם החכמים" של אותם הטוענים כנגדה. הם חכמים כל-כך שהם רואים את האמת מאחורי הפשט של בראשית ולא מתבלבלים לחשוב שזהו ספר מדע. הם לומדים מדע מן המדענים, ותורה מהרבנים - כך הם אומרים לעצמם. כך הם משלים את עצמם. הם אינם מפנימים את האבולוציה - אילו היו מבינים אותה באמת, היו מבינים שהם אינם נפש, שאין ידע בלתי ידע מדעי, שאין ניסים, ושאין לקיים את המצוות. החרדים לפחות מבינים מה אמרה התורה בנושא זה, גם אם אינם מבינים את האבולוציה - ואילו ה"מתונים", לא מבינים לא את זה ולא את זה.
יש את הציטוט המפורסם של מרטין לותר:
השבמחק"Reason is the greatest enemy that faith has: it never comes to the aid of spiritual things, but--more frequently than not --struggles against the divine Word, treating with contempt all that emanates from God."
אני חושב שזה מסגיר את התחושות של חלקים נרחבים מדי בציבור הדתי.
האמת שנראה לי שהציטוט שיתאים יותר לקהל הדתי הוא:
השבמחקI think science has enjoyed an extraordinary success because it has such a limited and narrow realm in which to focus its efforts. Namely, the physical universe. ~Ken Jenkins
ולנושא.
יאיר, אנא רענן את שיעורי הסטטיסטיקה שלך.
בסיס עם מזל מוליד מוטציה שבמזל הופכת לבסיס שעם מזל מולידה מוטציה שבמזל הופכת לבסיס וכו'.
זה הרעיון, זה למה זה הסתברות. בפשטות ההסתברות שממרק בראשיתי כלשהו תצא עין (כמשל אמנון יצחק) היא די נמוכה.
זה באופן בסיסי, נכון שהמוטציה החזקה שורדת אך ללא גורם ההסתברות התפתחות החיים על כדור הארץ היו אורכים חודש.
ובנוגע למדוע אבולוציה זה בולשיט בעיני מאמינים:
יש כאן בעיה בסיסית בהגדרות, אתה מגדיר אבולוציה בתור מה שהיא, מה שכל חוקרי האבולוציה הגדירו אותה והיא דיציפלינה קיימת.
אדם שלא מבין יותר מידי מגדיר גם את החלק בו היה המעבר מדומם לחי כחלק מהאבולוציה.
לכן נכון שאתה מנצח באופן טכני, עקב אי בקיאות הצד השני במושגים, אבל זה לא באמת ניצחון אם אתה מבין למה אני מתכוון.
אבל למה כל כך הרבה מרירות נגד דתיים? אני מכיר מספיק חילונים שלא יודעים מה זה אבולוציה ובכל הכנות זה גם לא מעניין אותם.
בני - לא ממש הבנתי מה אתה רוצה להגיד, אבל חשוב להבהיר נקודה אחת:
השבמחקאין דרך לספק הערכה רצינית של ההסתברות לכך שתצא עין מ"המרק הבראשיתי". ראשית איננו יודעים מספיק טוב את התנאים בכדור הארץ הקרדמון, ובוודאי שלא את כל תתי-הסביבות שהיו בו. גם אם היינו יודעים זאת, אין לנו דרך לפתור את בעיית העצירה של מציאת כל התרחישים לאביוגזה ולאבולוציה. גם אם היה בידנו כל ידע זה, אין בידנו את הכלים האנאליטיים או החישוביים לחישוב ההסתברות שלהם להתרחש בפועל. ולבסוף, גם אילו היינו יודעים לחשב את ההסתברות, אין לנו ידע מספיק על מרחב המדגם בכדי שתהיה לה משמעות של ממש.
כל מה שניתן להגיד מדעית על הסיכוי לאביוגנזה הוא שנראה שהיא התרחשה על כדור הארץ מייד כשבשלו התנאים הגאולוגיים לכך, כך שיש להניח שהסבירות גבוהה.
וזה ללא התייחסות לבלבול הסטטיסטי שבין הסתברות לפני ולאחרי מעשה. גם אם הסיכוי שתצא עין נמוך זה אינו שולל את היווצרותה במזל, ממש כפי ששליפת יד מסוימת בפוקר אינה סבירה אך תתרחש בניסוי. השאלה צריכה להיות לא כמה המאורע סביר, אלא כמה הוא טיפוסי. כל יד בפוקר היא טיפוסית באותה מידה, וכן גם העין היא טיפוסית (ובתנאים מסוימים כנראה אף סבירה) בתהליכים אבולוציוניים.
עברתי על דברי "הדוס" ועל דבריך כאן, ועדיין לא מצאתי תשובה מניחת דעת לשאלה שמציקה לי כבר מזמן. נכון שהבסיס האבולוציוני עומד על מודל הברירה הטבעית, מה שאומר שהחזק שורד, אבל בכדי להגיע בכלל למצב שיווצר לנו במוטציה אקראית את המודל החזק והשורד, מבחינה מתמטית אנו צריכים שיהיו לנו מספיק מוטציות כדי שאכן האחת החזקה והשורדת תיווצר גם היא.
השבמחקשנית-יש כמות של מוטציות ושלבים שאמורים לעבור מהמרק הבראשיתי ועד לגוף חי, האם פרק הזמן מהמפץ ועד האדם הקדמון אכן הספיק להכיל את כל המוטציות, בהנחה שכל מוטציה דורשת זמן סביר כלשהו בכדי להתרחש?
שלישית- האבולוציה מתחילה על בסיס של מרק בראשיתי, כיצד אותו מרק נוצר, ומה הניע אותו להפוך ממצב סטטי לתהליך אבולוציוני?
רביעית- כל בעלי החיים חוננו בתכונות המתאימות להם בדיוק, ולא ניחונו בדברים מיותרים שאין בהם הכרח. החל מנוצות לפילים וכלה במערכת מכ"ם (כבציפרים הנודדות) לכלבים. מה הסיבה שאיננו רואים היום אצל בעלי החיים אברים מיותרים שאינם משפיעים לטובה או לרעה על השרדותם? הלא מבחינה סטטיסטית ואבולוציונית היינו אמורים לראות וריאציות שונות של בעלי חיים שורדים, שהרי האבולוציה דוחה רק את החלשים שאינם יכולים לשרוד, ולא כל וריאציה תקינה בעלי ערכים מוספים שאינם עומדים בסתירה לתקינותם השרידותית?
ממתין לתשובה.
אלירן - אלו הרבה שאלות ויקח לי קצת זמן לארגן תשובות ראויות. אם לא אכפת לך, אני אענה לך בפוסט נפרד, ולא בתגובה לפוסט הזה.
השבמחקיאיר
בני, לצערי, לא הפעלת סטטיסטיקה כראוי במקרה הזה.
השבמחק"בפשטות ההסתברות שממרק בראשיתי כלשהו תצא עין (כמשל אמנון יצחק) היא די נמוכה."
דמיין שאתה נמצא בחדר והולך צעד אחד. יכולת ללכת צעד אחד קדימה, אחורה, ימינה או שמאלה. ההסתברות לכל אחד מהמקרים הללו היא 1 ל4. עכשיו דמיין, לצרכי פישוט, שכמו פאקמן אתה יכול ללכת רק בארבעה הכיוונים הללו. אם תלך 3 צעדים, ההסתברות שתיקח מסלול מסוים תהיה 1 לחלק ל4 בחזקת 3. כלומר, קצת יותר מאחוז אחד. אם תלך מאה צעדים, ההסתברות הופכת לכל כך קטנה שהמחשב שלי מסרב לחשב אותה בצורה עשרונית נאותה.
יחד עם זאת, אם תיטען שבגלל שההסתברות של כל מסלול בן 100 צעדים שתיקח היא זעומה מסלול כזה חייב להיות בלתי אפשרי, אתה תתעלם מהעובדה שאתה עושה מסלול שכזה כל יום. הנקודה שאני בא להדגים היא שאתה מתעלם מכך שהתהליך האבולוציוני הוא הדרגתי. הוא בעל צעדים. כל צעד אבולוציוני, בדומה לצעד אנושי, סביר בפני עצמו. התוצר של תהליך הדרגתי שכזה, בין אם זה המסלול האנושי או היצור החי, לא סביר בעליל. למרות זאת, הוא קרה. על ידי צעדים.
בקצרה, אם ללא ההסתברות החיים על פני כדור הארץ היו נמשכים חודש, ללא הסתברות לא יכולת ללכת יותר מיומיים. זה אי הבנה של הדרך שבה הסתברות משולבת בתיאוריית האבולוציה, לא יותר.
תאוריה של דרווין, אבי תורת האבולוציה, אומרת שהאורגניזמים המותאמים ביותר שורדים, ומעבירים את תכונותיהם לצאצאים, לרבות התכונה שסייעה להישרדותם על פני אחרים וזה באמת מה שקורה בטבע - החזק שורד. זה סוג של סלקציה טבעית עבורינו - בסופו של דבר צריך לזכור שהחיים הם זמניים ולכן צריך להוציא מהם את המיטב. מורה במסגרת הוראה לגיל הרך.
השבמחק