התנועה הרציונלית בהודו עומדת בפני אתגרים דומים לאלו הישראלית. גם שם, הדת (הינדואיזם) היא דת לאומית לא פחות מדתית, גם שם הדת פועלת כנגד המדע והמוסר, גם שם היא מקדמת חשיבה גרועה המובילה לאמונה בקסמים ותופעות על טבעיות - וגם שם כוחות האור נאבקים כדי לקדם את הבהירות. ויש להם תוכנית. טוב, יש לאחד מהם תוכנית, שאני החלטתי לתרגם אותה בפוסט זה.
פראבהאקאר קאמאת' הוא פסיכיאטר הודי העובד בארה"ב. בסדרת מאמרים באתר נירמוקוטה הוא מציע ניתוח פסיכולוגי\היסטורי של ההינדואיזם. אבל המאמר העיקרי, אולי, הוא "גישה רציונלית לבעיית הדת האובססיבית כפייתית", שבו הוא בונה על ניסיונו הקליני על מנת להציע אסטרטגיה כדי למשוך את הקהילה הדתית ממחלת נפש האובססיבית-כפייתית שהיא הדת. הדגש של קאמאת' הוא שצריך להתקדם במספר כיוונים ותוך כדי אמפתיה על מנת להשיג שינוי חיובי. להלן הטקטיקות שהוא מציע:
1. הזדהה רגשית: איננו יכולים לשנות את הדתיים על ידי עימות, טיעון, איומים, או גינויים. אנו חייבים להפגין אמפתיה למצבם. אין הם שונים מהחולים שאני רואה, הלכודים בטקסים משוללי מחשבה. אנו חייבים להימנע מלשים ללעג את אמונותיהם, אליהם, ומנהגיהם. אף אחד לא ישתנה בשל שיטות שכאלו. אנו חייבים לזכות בכבוד ואמון שלהם על שום הגישה המדעית שלנו, כנותנו, והתנהגותנו הרציונלית. על הדתיים להאמין בכנות כוונותינו והגינות גישתנו. בנוסף, עלינו לקבל את המציאות שאמונות המושרשות היטב ותבניות פעולה הן קשת מאוד לשינוי, ולגן עלינו להיות סבלניים.2. חנך: אנו חייבים לנסות להאיר את האנשים המשכילים לגבי אי-הרציונליות של התנהגותם על ידי מאמרים הגיוניים, ספרים, סמינרים, ודיונים פומביים. פעילים למען התבונה חייבים להיות מצוידים בידע ניכר אודות השורשים ההיסטוריים של הפעולות הלא-רציונליות הנוכחיות של האנשים. איננו יכולים פשוט לומר להם "הפסק להתנהג בדרך זו!" עלינו להראות להם מדוע זה האינטרס שלהם לעשות כך. פעמים רבות רק הידע של הבסיס לפעולות הלא-רציונליות של אדם הוא מספיק כדי שהוא יפסיק לעשותן. לאחר מכן, אנו חייבים לספק להם מערכת אמונות חלופית מציאותית, והתנהגויות רציונליות המעוגנות בה. חשיפת רמאויות ברהאמיניות כנגד ספרות אנטי-ברהאמינית תהיה חלק ממאמץ זה.3. הדגם: על רציונליסטים לערוך הדגמות פומביות למען תועלת ההינדואיסטים הפחות משכילים כדי להפריך קסמים ונוכלות שעל ידם "עושי-נסים" מרשימים אנשים ומרמים אותם מכספם. רציונליסטים רבים עושים זאת מזה זמן רב בהצלחה רבה בכל רחבי הודו.4. קדם את החוקה: על הרציונליסטים לחנך את האנשים באשר לעובדה שהחוקה של הודו היא הדהארמה החדשה ויישומה טמון בהגנה עליה וחיזוקה על ידי השימוש בזכויות וחובות האזרח. אם יש ארגון המיועד להגנה על זכויותיהם החוקיות של האנשים, כגון איחוד החירות האזרחית, עלינו לתמוך בו בכל ליבנו.5. הלחם באי-צדק: עלינו להכיר בעובדה שהשחיטות הנפוצה שאנו נתקלים בה בקרב הביורוקרטים (הבראהאמינים המודרניים) והפוליטיקאים (הקאשאטיריאנים המודרניים) מקורה בשחיתות הניכרת ברשת שפרסו הבראהאמינים והקאשטיריאנים לפני שלושת אלפי שנה. רציונליסטים צריכים להיות בחוד החנית של התנועות שחושפות רמייה ושחיתות בקרב הנבחרים, ביורוקרטים, שופטים, והמשטרה, שכולם אמורים להיות מגיני החוקה ההודית. שחיתות ומשטר לא תקין מערערים את מאמץ הרציונליסטים להחדיר אמונה בחוקה. זוהי הערה עגומה על המצב שאנשים נותנים יותר אמון ברמאים הבראהאמינים מאשר במשרתי ציבור אלו. תנועות צרכנים כנגד שחיתות ביורוקרטית ושלטונית ותנועות למען זכויות אדם להילחם ברודנות צריכים להיות חלק מהתנועה הרציונליסטית.6. קדם פעילות חברתית: עלינו לשכנע אנשים להשקיע את האנרגיות שלהם במאמצים חברתיים מתאימים, כגון שיפור התשתיות הציבוריות, מערכות הביוב, האשפה, אספקת המים, חשמל, וכדמה במקום לבזבז אותם על טקסים חסרי טעם. שירות אנשים הוא שירות הדהארמה החדשה.7. חינוך מוסרי: לבראהאמיניזם יש יתרון אחד על החוקה של הודו: יש לו ספרות, כגון המהאבאראטה, אשר מלמדת את האנשים מוסר. מאחר שהחוקה לא מלמד אנשים מוסר, אלא רק מענישה אותם על עבירה על החוק, יש לפתח מערכת לא-דתית לחנך אנשים להבדיל בין טוב ורע. ההיסטוריה מלמדת אותנו שללא יסוד מוסרי איתן כל החברות קורסות. על הורים ומחנכים להתחיל וללמד את ילדיהם מוסר בגיל צעיר. יש צורך דחוף ב"ספר מידות טובות", "ספר מוסר", ו"ספר נימוס" עבור הודים צעירים. הצלחה של כל חברה מתורבתת נשענת על שלושת יסודות אלו. לזכותו, להינדואיזם הייתה מסורת חזקה של לימוד מוסר, אשר נשכחה לאחרונה בשל העיסוק האובססיבי בטקסים. עלינו לזהות את העוגנים המוסריים של הודו העתיקה ולהכיר בהם. אל לנו לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה המלוכלכים.8. הלחם בשיטת המעמדות: עלינו לחשוך את האי-רציונליות והאנכרוניזם שבשיטת המעמדות. עלינו להגיש עזרה לאלו שסבלו אי-צדק בשל מוצאם ה"נחות".9. זהה את החכמה בעבר הודו: נאמר שהחכמה באמה מהניסיון, וניסיון בא מטיפשות. כולנו תוצרים של העבר של הודו. עלינו לדחות את הטקסים מדוללי השכל ואת הרמאויות הקשורות בהינדואיזם, אך עלינו לחפש בקפידה בעבר הודו אחר כל חכמה שאנו יכולים להשתמש בה בהווה במקום לדחות את הכל כמיושן ופג תוקף. למשל, החכמה שביסוד האופינישדות, שכוונה כנגד הבראהאמינים והקשאטיריאנים, שהאובססיה והתלות שלהם בעושר, כוח, אנשים, כבוד, תארים, העולם הבא, וכדומה הובילו להרס העצמי שלהם ולמעשים רעים - זו נכונה כיון כפי שהיא הייתה לפני עשרים וחמש מאות שנים, ותהיה נכונה גם בעוד עשרים וחמש מאות שנים מהיום.10. הזהר: בעוד הם מנסים לשנות את החברה, על כל הרציונליסטים לזכור את ההיגד שכל הפתרונות לבעיות החברתיות, לא משנה כמה אצילית הייתה כוונתן מלכתחילה, נהפכו לבעיות בעצמם במוקדם או במאוחר. זה נכון במיוחד בהודו. אל תהיו מופתעים אם מתי שהוא בעתיד הרציונליזם יהפך להיות דת מרובת לים וטקסים חסרי דעת! אנשים מביאים לארגונים את האמונות הלא-מודעות שלהם ואת ההתנהגות המושרשת בהם, והורסים את המטרות המקוריות של הארגון. זה בדיוק מה שקרה לבודהיזם, אשר נולד ממרד כנגד הבראהאמיניזם המוצף בטקסים. בראהאמינים חדרו לשורות הבודהיסטים והפכו את הבודהיזם לדמות מראה של הבראהאמיניזם.
האופי ההודי של הפתרונות והבעיות ניכר, אבל הבעיות (ואולי גם הפתרונות?) חלים לא פחות על המדינה שלנו. גם אצלנו חסרה לפעילות הבהירה מסר מוסרי ברור, גם אצלנו השחיטות פושה, גם אצלנו הדת היא בת בריתה של הגזענות, וכן הלאה.
אני לא בטוח שאני מסכים עם כל הטקטיקות שמציע קאמאת' - אני מבין את חוסר-התועלת שבלגלוג על מאמינים, אך יש בכך תועלת כלפי מאמינים-לייט וכשחרור לחצים, למשל. איני רואה שום יכולת מעשית לספק ספר מוסר שיספק דוגמה מוסרית - זה מנוגד לכל הרעיון של הנאורות, שכן על כל אחד לכתוב את הספר שלו. אבל אולי ניתן לספק חומר גלם. וכן הלאה. אבל לא הבאתי את הכתוב כדי לבקר אותו, אלא כדי להאיר אותו - הקוראים יוכלו להסיק את מסקנותיהם בלי העזרה שלי, אני בטוח.
ובלי קשר לכלום, עוד כתבה על המכונה הכלכלית האיומה של הבד"ץ. כל פעם שאתם קונים מוצר עם חותמת של בד"ץ - אתם תומכים בזרם החשוך ביותר ביהדות.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה