עד מתי תפקיר מדינת ישראל את הגיור בידי הרבנות האורתודוקסית? סיפורם של נירה וירון מאשקלון מתפרסם ב"הארץ". נירה ואלון אימצו שני ילדים. הראשון גויר, אבל נרשם לבית ספר חילוני רחמנא לצילן. עתה, כששמע הרב על כך בעקבות הבקשה לגייר את הילד השני שאימצו, איים לא רק לא לגייר את הילד השני אלא לשלול את יהדותו של הילד הראשון. שהרי ילד יהודי חייב ללמוד בבית ספר "יהודי", כלומר אורתודוקסי. למרות שרוב היהודים לומדים בבית ספר יהודי חילוני, ולא מקיימים מצוות ברמה המספקת את "כבוד" הרב, הוא זה שקובע מי יהודי למי שנכנס למדינה והוא דורש חינוך בבית ספר שמטיף לדת שלו, הדת האורתודוקסית. כל השאר, זה לא יהדות.
הרב טוען כי לא הוא זה שדורש את זה, אלא ההלכה. אלא שההלכה דורשת את מה שמבינים אנשים שהיא דורשת. בשום מקום בשולחן ערוך לא כתוב מה צריך ילד ללמוד כדי שייחשב ליהודי מספיק כדי להיות אזרח ישראל.
הבעיה היא לא ברב, אלא ברבנות. הרבנות, שהיא שלוחה של משרד ראש הממשלה. המדינה. המדינה היא שכופה את הדת האורתודוקסית, היא שמכריכה ילדים ללמוד בבתי ספר שמאביסים את הילדים באינדוקטרינצתיה אורתודוקסית - גם היא, במימון המדינה.
זה הכל בגגל שהחילונים בארץ הם "חילונים אבל". הם חילונים, אבל מאמינים באל. הם חילונים, אבל חושבים שבעצם החרדים צודקים, והם-הם המייצגים נאמנה את היהדות, הלוהי דת האמת. רק משעה שתקום בישראל חברה חילונית גאה, שדוחה בשאט נפש את החברה החרדית והאורתודוקסית, על שטיפת המוח הדתית שהיא משסה בילדים תמימים - רק אז יבוא לציון גואל. עד אז, נותר לי רק למחות ולקונן על הכפייה הדתית הגסה.
הרב טוען כי לא הוא זה שדורש את זה, אלא ההלכה. אלא שההלכה דורשת את מה שמבינים אנשים שהיא דורשת. בשום מקום בשולחן ערוך לא כתוב מה צריך ילד ללמוד כדי שייחשב ליהודי מספיק כדי להיות אזרח ישראל.
הבעיה היא לא ברב, אלא ברבנות. הרבנות, שהיא שלוחה של משרד ראש הממשלה. המדינה. המדינה היא שכופה את הדת האורתודוקסית, היא שמכריכה ילדים ללמוד בבתי ספר שמאביסים את הילדים באינדוקטרינצתיה אורתודוקסית - גם היא, במימון המדינה.
זה הכל בגגל שהחילונים בארץ הם "חילונים אבל". הם חילונים, אבל מאמינים באל. הם חילונים, אבל חושבים שבעצם החרדים צודקים, והם-הם המייצגים נאמנה את היהדות, הלוהי דת האמת. רק משעה שתקום בישראל חברה חילונית גאה, שדוחה בשאט נפש את החברה החרדית והאורתודוקסית, על שטיפת המוח הדתית שהיא משסה בילדים תמימים - רק אז יבוא לציון גואל. עד אז, נותר לי רק למחות ולקונן על הכפייה הדתית הגסה.
במאמרו "העוז להיות חילוני," מבחין ס. יזהר בין שלוש קטגוריות: דתי, לא-דתי, וחילוני. דתי, אנחנו יודעים מה זה. חילוני, עבור יזהר, הוא רק מי שיש לו הכרה חילונית (קרי: אתאיסטית). לא-דתי, הם כל אלה שאינם מקיימים את מצוות הדת, אך אינם בעלי הכרה חילונית ממשית. יזהר טוען שזוהי מתוך רפיון ועצלות. עצלות של מחשבה לא פחות מעצלות של מעשה.
השבמחקיישר כוח.