העידן החדש ישן

העידן שקדם לעידן המדע היה עידן הקסם. זה לא שהקסם עבד, אבל האמינו בו. ג'והן קיינס אמר על אייזק ניוטון, אולי גדול הפיזיקאים, שהוא לא היה הראשון בין בני דור התבונה, אלא האחרון שבדורות המכשפים. ואכן, עיקר עיסוקו של ניוטון היה באלכימיה ושאר מריעין בישין. אלא שאנו לא זוכרים את עיסוקיו אלו של ניוטון, מלבד כקוריוז היסטורי - מכיוון שהם לא נשאו פרי. העקרונות שעל פיהם ניוטון ובני דורו פעלו עוד לא היו בהירים, נטורליסטיים, אבל הם גיבשו את השיטה המדעית שבררה את המוץ מהתבן והותירה אותנו עם מה שעבד, עם העקרונות הנכונים. עקרונות של "מחשבה קסומה" פינו את מקומם לדרכי חשיבה מדעיות, ורק לאחר מכן, עם נסיגת הדת, יכלה הפילוסופיה הבהירה להתפתח ולהראות שהן היו, מראש, לא סבירות.

אחת מצורות המחשבה הקסומה הקלאסיות היא המחשבה שלמילים, בפני עצמן, יש כוח בעולם. זהו הבסיס להרבה לחשים והשבעות, וכנראה גם הבסיס, בארמית, למילת הקסם המפורסמת אברקדברה - מארמית, "אברא כדברא", כלומר שייברא כדברי.

בני דת ה"עידן החדש", אשר רובם שוגים וחושבים שהם חילונים חסרי דת, רוצים מבלי-דעת להשיב את הגלגל לאחור וחוזרים אל אמונות ההבל שהמדע דחה זה מכבר. כך, למשל, אברי גלעד מלהג על כמה שמילים יכולות להשפיע על המציאות, ולראייה הוא מציג ניסוי: הוא לקח שתי קופסאות אורז, לאחת מהן הוא דיבר יפה ולשנייה רע, וראו זה פלא - האורז שהוא דיבר אליו יפה נותר צחור, ואילו האחר נמלא זיהום ותועבה. לא נותר לו אלא להסיק:

דיבור יוצר מציאות, התכוונות משנה עולמות. וזה רק אורז, כן ? אם זאת ההשפעה על אורז, מה ההשפעה על אדם ? והכוונה כמובן לא רק לאדם השומע , אלא לאדם המייצר ..... מי שפיו שופע חרפות, חרפה יהיה קיומו, צער וסבל, מי שפיו מפיק מרגליות, משפיע קודם כל על קיומו הטוב, המדויק, המתוק בעולם, לפני כל השפעה אחרת.

אברי גלעד מודע לכך שהניסוי הוא "בלתי מדעי", אבל זה לא מפריע לו שהוא "מוכיח באופן הפשוט ביותר את הנלמד".  גם לא מפריעה לו העובדה שחוקי הקרמה הגרועים הללו, וחוק האברקדברא שלו, עומדים בסתירה להבנה המדעית של איך עובד העולם. אז מה אם המדע כבר דחה את ההסברים האלו? אז מה אם על פי חוקי הטבע שכן ידועים לנו, העולם עובד אחרת לגמרי? אברי גלעד לא נותן לעובדות לבלבל אותו. יש מסקנה נחמדה, היא מרגישה טוב, היא גורמת לו להרגיש חשוב ולעשות קסמים - למה להרוס את כל זה. חבל.

מה שלא מפריע לאברי יקירנו להחשיב את עצמו לנאור ורציונאלי וחילוני, אני בטוח.

אולם, אנו לא חיים בעידן הישן שה"עידן החדש" מנסה להחיות. יש לנו שיטות מדעיות, ויש תמונת עולם מדעית העולה מיישומן. אחד מאבירי המדע בארץ הוא רועי צנזה, שערך ניסוי דומה בתגובה - ניסוי האורז. המסקנה שלו קצת שונה מזו של אברי גלדעד - מסתבר שאצל צנזה, דווקא האורז שסומן בשם "יהוה" קיבל זיהום. מה שמוכיח, ללא שום ספק, שלאורז יש אלרגיה לאלוהים.