יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

המאבק על הדמוקרטיה באפגניסטן

האם הדמוקרטיה היא שיטת ממשל אוניברסלית, שמתאימה לכל העמים? ימנים רבים וודאי יצביעו על עליית החמאס, למשל, כאינדיקציה לכך שהתרבות המוסלמית אינה יכולה לקיים משטר חופשי ודמוקרטי. הרשות הפלסטינית, עם השחיתות וחוסר היציבות והכוח שלה, וחוסר החופש הפוליטי\דתי בה, לאו דווקא מהווה טענה נגדית טובה במיוחד. מאידך, ישראל גם היא לאו דווקא הדוגמה הטובה ביותר לדמוקרטיה. רוב האוכלוסיה בתחומי המדינה היא של תושבים חסרי זכות בחירה (פלסטינים, ודרוזים ברמת הגולן), וגם בקרב בעלי זכות הבחירה כבר הרבה אינם מאמינים בדמוקרטיה הישראלית - למעשה, כבר כחצי מתלמידי כיתות א' הם חרדים או ערבים, אשר לימודיהם לא בדיוק יכשירו אותם לערכי הדמוקרטיה הציונית. בישראל יש כפיה דתית על פי חוק, בייחוד בתחומי האישות, ואפלייה על בסיס דת וגזע. ישראל חוסמת את הזכות של לא-ציונים לבחור ולהיבחר בחוק יסוד - אסור למפלגה לא-ציונית לשבת בכנסת (בית המשפט, בחכמתו, מנסה כמיטב יכולתו למנוע את יישום החוק האנטי-דמוקרטי הזה, אבל יכולתו לעשות כן מוגבלת) - ובכל הופכת את עצמה למין ציונוקרטיה (אם הבחירה בציונות אינה בחירה דמוקרטית, שכן לאנשים אין זכות לבחור במפלגות לא-ציוניות, הרי שהמדינה אינה דמוקרטית).

אבל עם כל הצרות שיש לדמוקרטיה להשריש את עצמה באזורינו, זה כלום לעומת הקושי שיש לכך באפגניסטן. בהתחלה, עם גירוש הטליבן והכיבוש האמריקאי, העתיד נראה וורוד - שיעור ההשתתפות בבחירות הראשונות, ב-2004, עמד על כ-70%. מאז הוא ירד ל-50% ב-2005, ובבחירות האחרונות, ב-2009, הוא כבר עמד על כ-30%. ברור ששום הכרעה שנתמכת ב"רוב" כזה לא תוכל להיחשב כ"רצון העם".

חלק מהסיבה לירידה בהיקף ההשתפות הוא הלחץ האידיאולוגי, לאו דווקא האיומים, של הטליבאן. הטליבאן חוזר ואומר שהדמוקרטיה היא המצאה מערבית, שאינה חלק מהמסורת המוסלמית, ושאין היא אלא כסות לשלטון העשירים והרמאים. מה שעוזר לו מאוד, זה שבמקרה של אפגניסטאן יש אמת רבה בכך - הבחירות העלו לשלטון ברוני-פשע ושאר עסקנים - עשירים ורמאים. הזיופים בבחירות האחרונות היו כל-כך רבים שהאו"ם נאלץ להודות שהבחירות, שלכאורה זכה בהם הנשיא המכהן, זויפו לטובתו ולכן יש צורך בסיבוב שני. אם לא יצליח המערב ללחוץ על הממשלה לקיים בחירות חדשות תוך שבועיים (!), יחסמו שלגי החורף את האפשרות לקיים סביב שני וכך יסתמו את הגולל על מעט הלגיטימיות שנותרה לשלטון. במצב זה, גם יקשה על ממשלת ארה"ב לעזור ל"בת בריתה" כנגד הטליבאן.

כשמצרפים את הרמאויות לאלו שנעשו בבחירות האחרונות באיראן, ולחוסר הדמוקרטיה ככלל בארצות מוסלמיות וערביות, נראית לכאורה תמונה קשה. בייחוד לאור העובדה שבכל המקרים אלימות וחסימת זכות ההצבעה וההיבחרות מלווה את מערכות ה"בחירות". אולי באמת המנטאליות המוסלמית לא מתאימה לדמוקרטיה?

אני באמת חושב שהמנטאליות של האסלאם, בגדול, לא מתאימה לדמוקרטיה. אבל גם לא זו של היהדות (ולכן הצרות עם הדמוקרטיה כאן), או של הנצרות. הסיבה שהדמוקרטיה עובדת במערב היא שהדת לא עובדת שם. מדינות המערב חילוניות. גם כשהן דתיות מאוד, הן חילוניות - השלטון מופרד מן הדת. זה לא מתכון בטוח לדמוקרטיה - רגשות לאומניים יכולים להוביל לפשיזם, רצון ב"מנהיג חזק" יכול להעלות את פוטין לשלטון, וכדומה - אבל זהו מכשול אחד שמוסר מהדרך.

לאחר שנים תחת שלטון הטליבאן, האוכלוסיה כמהה לשלטון חילוני יותר. אבל מאידך, השמרנים שבה כפו שלטון מוסלמי, ממש כמו שכאן כופים שלטון יהודי. אין השניים דרים יחדיו, ובייחוד במדינה משוסעת כמו אפגניסטאן כל העסקה תתפוצץ, ומהר. אולי יהיה ניתן להציל משהו מההריסות, ולבנות אתנוקרטיה פסאודו-דמוקרטית באפגניסטאן, משהו דמוי איראן. אבל דמוקרטיה אמיתית לא תהיה שם עד שהדת תיחלש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה