באתר עבודה שחורה טוען מאמר כי על מפלגת העבודה להצטרף לממשלה ו"להשתקם מבפנים". בנוסף להזיות הרגילות בדבר היכולת או התועלת במבצע צבאי כנגד איראן (חוסר הבנה תהומי של הגודל של איראן והכח של ישראל...), המאמר פונה שוב אל הטיעון העתיק המשתק את השמאל החברתי בישראל - הפחד.
אינני רוצה ממשלת ימין בישראל- ככזו שתצבע את ישראל בקווים ניציים ומחרחרי מלחמה. ישראל צריכה את “עלה התאנה” (כפי שקוראים לזה בזלזול) היוני בדמות מפלגת העבודה, שיסייע לה לקדם מהלכים בזירה הבינ”ל לצד ממשל אובמה וכנגד איראן. במידה ויהיה צורך לממש את האופציה הצבאית, מוטב שאת ההחלטה על מבצע כזה, אם יהיה בו צורך, ובתקווה שלא, יקבל שר ביטחון שהוא דווקא ממפלגת העבודה השמאלית...
הדיסוננס הקוגינטיבי מגיע לשיא מרשים כאשר באת ובעונה אחת קורא הכותב
לרגע אחד אסור לוותר על האג’נדה הכלכלית שלנו, נושא החינוך, הזהות היהודית והישראלית, נושאי דת ומדינה, נושאי סביבה, הרפורמות השלטוניות, הדו-קיום והאופק המדיני - שאותם זנחה המפלגה זמן רב מידי.
אך הרי זוהי בדיוק הבעיה - הסיבה שמפלגת העבודה זנחה את אותם נושאים היא בדיוק הפחד הביטחוני שאותו מעלה לגדולה הכותב בפיסקה הקודמת.
המדינה תסתדר בטווח הקצר גם אם ממשלה ימנית תנהיג אותה. בטווח הארוך, ללא דאגה לעקרונות היסוד החברתיים - והחינוך ראש וראשון בהם - לא תשאר מדינה ששווה להגן עליה בטחונית. די לפחד לעצם קיומנו - חייבים לדאוג לאיכות קיומנו. הגיע הזמן לשוב ולבנות כאן עתיד מזהיר, ולא לעשות עסקאות פאוסטיות מפחד השמד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה