יום ראשון, 22 במרץ 2009

עבודה ללא אידיאלים

לכאורה, אין כל פגם בישיבת מפלגת העבודה בממשלת אחדות. אין לשבת במשלה בפועלת בניגוד לקוי היסוד של העבודה... אבל לא נראה שיש למישהו מושג מה הם. זוהי הבעיה הראשונה של מפלגת העבודה.

אך יש בעיה נוספת, והיא הסיבה שמפלגת העבודה לא רוצה להצטרף לממשלה. זה לא בגלל האידילים. זה בגלל המושבים. רוב מפלגת העבודה לא רוצה לשבת בקואליציה כי חברי המפלגה מעריכים שזה יוביל ליותר מושבים בכנסת הבאה.

כאשר אין אידיאולוגיה, המושבים מתמלאים בעסקנים פוליטיים במקום באידיאליסטיים. יש בעבודה אנשים טובים, ואנשים מוכשרים, אבל ללא עומק אידיאולוגי אפילו הם סומים באפלה. אין עומק, אין חשיבה יסודית ואין עקביות ואחידות אלא שליפות מהמותן. איכותו של כל חבר מפלגה תלויה בו בלבד. אין מערכת שתתמוך ו"תגדל" את חברי המפלגה, תחנך אותם, תראה להם השלכות לא צפויות של החלטות, תאפשר להם תהליך קבלת החלטות השואב מחוכמה קיבוצית ונבנית, תלמד אותם את רזי הממשל והניהול. כל אדם הוא עולם בפני עצמו, מונדה המרחפת לה בחלל ריק.

ללא מערכת בירוקרטית שתאפשר לימוד, שיפור, ומקצועיות, אנו נשאר לעולם עם עסקנים פוליטיקאים בינוניים. אבל איך לבנות כזו מערכת? מערכת שתביא לשיפור - לידע, עומק, נוהלי עבודה תקינים ויעילים, וערכים מוסריים. כל נסיול לבנות מנגנון מפלגתי שכזה נראה כי הוביל במקום זה לסטגנציה ולשלטון האידיאולוגיה העיוורת או, גרוע מזה, לדיטטורים ופרזיטים.

אין לי תשובות. הדבר היחיד שאני יודע שהדבר החשוב ביותר החיינו המשותפים הוא איכות ותפקוד השלטון שלנו, ןאיננו משקיעים אף לא מתי מעט משאבים באיכותו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה