יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

אינטל ואי-שוויון כלכלי

ההפגנות האחרונות כנגד פתיחת מפעל אינטל בשבת הן רק נסיון שקוף של העדה החרדית ליצור צרות לראש העיר החילוני. אבל הם מראים לא רק את הכפייה הדתית ושלילת החופש, אלא גם עד כמה הדת גורמת לעוני. אפילו ההפגנות בפני עצמן, גם אם הן לא ישיגו מאומה, מרחיקות את הסקטור הכלכלי מירושלים, ותורמות בכך לעוני של כל העיר. מה שטוב, כמובן, לדת - אנשים עניים פונים יותר לשירותי דת ותמיכה כלכלית על ידי ארגונים דתיים, בייחוד כאשר מערכת הרווחה במדינה כושלת (כפי שהיא במדינתנו הקטנה).

אבל הדת תורמת לא רק לעוני ישירות, אלא גם לחוסר שוויון כלכלי (שככלל מלווה אותו). ניתוח שערך טום ריס השווה את חוסר השוויון החברתי ב-54 מדינות, תוך שליטה על משתנים אחרים כגון אחוז הזקנים באוכלוסייה, הגירה, שיטה פרלמנטרית (ייצוג יחסי נוטה לבחור שמאל כלכלי), ועוד. התוצאה - הגורם היחידי שבקורלציה עם חוסר שוויון היה הדת! גם כשהוא הגביל את הרשימה לשני-שליש המדינות העשירות יותר, הדת היתה אחד מארבעת הגורמים העיקריים (שהיו שוויום בחוזקם, וביחד הסבירו 80% מהשונות).

אי-שוויון כלכלי אינו בדיוק עוני, אבל הוא כן מתכון לעוני של רוב האוכלוסיה, לתחושת קיפוח, למתחים חברתיים, וכדומה. הדת עולה ופורחת כשיש אי-שוויון כלכלי. ומנגד, בכך שהיא מרחיקה את הסקטור היצרני, הדת לא רק גוררת ישירות לעוני, אלא גם מעמיקה את חוסר השוויון הכלכלי בין החרדים לחילונים במדינה, בין ישובים דתיים וישובים חילוניים, וכדומה. עוד מתכון למתח, עוד מתכון ל"שלנו" לעומת "שלהם", עוד מתכון לאסוף כמה נפשות טועות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה