על גיור חילוני

גיור חילוני תופס כעת כותרות. קריאה לגיור חילוני יצאה ממפגש השדולה לשוויון ופלורליזם האחרון, וגם יאיר כספי כותב ב"הארץ" על הצורך בה. אני חושב שהפסקה החשובה ביותר היא זו שהוא מסיים בה:

מאחורי משבר הגיור התמידי, ששום קואליציה לא יכולה לפתור, מסתתרת מטלה גדולה יותר: כדי שנוכל להגדיר מי רשאי להצטרף אלינו, אנו צריכים למצוא תחילה מי אנחנו. מהו עיקר היהדות של העידן הישראלי. 

  הבעיה של החילונים בישראל היא שהם לא שלמים עם הרעיון של ישראל כמדינה חילונית, שבה יש מקום להרבה סוגי יהודים מדתות ותרבויות שונות (כמו גם ללא-יהודים, כמובן). גם יאיר כספי מחפש את "עיקר היהדות", כאילו שיש כזה למצוא. 

לדעתי זו סטייה מהעיקר. העיקר הוא להסדיר את ההגירה למדינת ישראל - מוסכם על הציונים כי אנו רוצים בהגירה של יהודים, ובעיקר מתן מקלט ובית ליהודים באשר הם יהודים. על חוק השבות להיות בנוי בהתאם, כדי לאפשר לכל מי שהוא יהודי במובן כלשהו שמאפשר לו לראות בישראל בית לבוא לביתו. זו יכולה להיות זהות גנטית, כמראה וכנגד חוקי נירנברג, וזו יכולה להיות זהות דתית, וזו יכולה להיות הזדהות תרבותית, או רדיפה דתית או אתנית, ועוד. אין צורך לחפש זהות אחת, אפילו לא זהות חילונית אחת.

אינני מאמין ב"עיקר" היהדות שנראה שיאיר כספי מצדד בו. אינני בקיא מספיק בהיסטוריה של עם ישראל, למשל - האם זה אומר שאינני יהודי? הבל הבלים. למה שפלוני אלמוני לא יהיה יהודי בגלל שהוא לא בקיא בה?

יאיר כספי מעלה את ארה"ב כדוגמה לדרישה להוסיף לימודי אזרחות. אבל יש כאן, שוב, בלבול. בארה"ב המדינה רוצה שמי שיהגר אליה יהיה אזרח נאמן ומועיל, והיא בונה את חוקי ההגירה בהתאם. אם אנו בישראל רוצים שכל יהודי יוכל להגר אלינו, מה לידיעתו באזרחות לעניין? האם הוא פחות יהודי אם הוא לא מכיר את כתבי ז'בוטינסקי? הבל הבלים.

אין מניעה לקיים מסלול ללא-יהודים, שדורש בקיאות היסטורית, חוקית, וכדומה. אני אפילו בעד זה. אין מניעה מקיום מסלול גיור-חילוני שיאפשר גיור ושבות על פי התרבות החילונית בארץ. אני אפילו בעד זה. אבל יש לשים לב ולהפריד בין הגיור ובין שייכות לעם היהודי. לא כולם חייבים לעבור גיור, מסוג כזה או אחר. יש בהחלט לאפשר התאזרחות על בסיס חוק השבות גם למי שהוא יהודי בדרכים אחרות, בלי לדרוש גיור נוסף.

כמובן, לא ניתן לדבר על גיור בלי להזכיר את המאמר של השופט חיים כהן בנושא. כבוד השופט דוגל בשיטה שכל מי שרואה עצמו כיהודי, הריהו יהודי.

(דרך דברים בבלוגו)

אפלייה כנגד אתיופיים

כל הארץ גועשת מהאפלייה כנגד תלמידים אתיופיים, ובצדק, אבל בדרך נשכחת עובדה קטנה - הסיבה שיש אפלייה היא שהתלמידים מנסים להירשם לבתי ספר אורתודוקסיים, שבהם יש גזענות ואפלייה כמיטב המסורת היהודית. ולמה הם נדחים? מכיוון שה"הבית לא כשר מספיק". אך מדוע רוצים אתיופיים לא-אורתודוקסיים לרשום את בניהם ובנותיהם לבתי ספר אורתודוקסיים? מכיוון שהם חייבים. ההורים גוירו לחומרה, וחלק מתנאי הגיור זה שליחת הילדים לבתי ספר אורתודוקסיים. בושה וחרפה למדינה.

אבירמה גולן קוראת לאתיופים להרשם לבתי ספר ממלכתיים. קל להגיד, קשה לעשות כשבכך אתה מסתכן באובדן אזרחות או אפילו גירוש. אני הייתי קורא לאתיופים להקים קול צעקה על כך שהם חייבים לשלוח את בניהם לבתי ספר אורתודוקסיים גזעניים, ולדרוש מהמדינה לאפשר להם לשלוח את בניהם לבתי ספר ממלכתיים לאלתר. עם הגיבוי הציבורי שניתן להם, הם היו מצליחים לעשות זאת אני מאמין, כל עוד הסיפור הוא בכותרות - לא באופן לגמרי חוקי, אבל עם קריצה של שר הפנים, אישור מיוחד, וכדומה.

זה לא היה פותר את הבעיה היסודית, שהיא עירוב הדת והמדינה, המאפשרת באופן נפשע לדת של אדם לקבוע את אזרחותו ואף שוללת אותה רטקואקטיבית אם אינו דתי "דיו". בזיון שאין לו כמעט אח ורע בין המדינות בימנו. אפילו באיראן היו רוצים הקנאים חוקים שכאלו.

עוד על גיור

פוסט טוב מאוד בבלוג משגיח כשרות על המאבק המתמשך של החרדים נגד, חס וחלילה, השמת החלטת בג"ץ על הגיור הרפורמי. כך למשל,

ואין ספק שיש מקום להעריך את דאגתם הכנה של החרדים לאחדות העם ואת אהבת ישראל הכנה שלהם. ובכל זאת קשה לשכוח את ההתנצלות הנרגשת שפרסם בסוף שנת 2000 בטאונה של דגל התורה "יתד נאמן", בטאונם הרישמי של גדולי התורה הליטאים: "לצערנו השתרבבה לגיליון יום ו", התוודה העיתון, "מודעה שאין מקומה ביתד נאמן". הבעיה במודעה לא היתה תמונה של דוגמנית חשופה ואפילו לא דברי כפירה ונאצה חמורים כלפי ריבונו של עולם. "המודעה נשלחה על ידי גוף שרוצה ליצור פיוס בין חילוניים לדתיים", הסביר העיתון המזועזע מעצמו. "אנו מתנצלים בפני הקוראים על התקלה שיצאה מתחת ידינו". הוא גם התחייב: "ננקטו הצעדים הדרושים שהדבר לא יישנה שוב".

ומה כל כך מסוכן בפיוס? "עלינו להבהיר", כתב "יתד", "כי כל יהודי המאמין בי"ג עיקרים לא יוכל לרכוש ידידות ופיוס לעולם עם המתכחשים לאמונה בבורא עולם... לעולם לא נוכל לשכוח ולא להתפייס עם החילוניות אשר העבירה מאות אלפי ילדים מחינוך דתי לחינוך של שמד באמצעי מרמה ושחיתות." אין ספק, בעקבות ההתנצלות חלפה סכנת הפיוס, והחרדים יכולים לצאת מהמקלטים. אשר לנו החילונים, בפעם הבאה שמדברים איתנו על עם אחד ואהבת ישראל כדאי לזכור את המאמר ביתד. ולא להאמין לאף אחד שאומר לנו שיתד לא מייצג את החרדים. כי האמת היא שיתד מייצג. אלה שטוענים שהוא לא, באמת לא מייצגים.

אני לא מסכים עם הכותב (שחר אילן) רק בדבר אחד: שחר חוזר על כך ש"אין שום ספק ששופטי בג"ץ מתאימים וראויים הרבה יותר להחזיק בידיהם את מפתחות הכניסה לעם היהודי מאשר הרבנים החרדים החשוכים והקנאים שמתנים גיור בכך שתנהל אורח חיים זהה לשלהם". זה נכון, אבל לא מספיק. אין שום סיבה ששופטי בג"ץ, בית משפט של מדינת ישראל, יקבעו מי נכנס לעם ישראל. כמובן, שגם לחברי בג"ץ אין כל סמכות לקבוע מי שייך לעמנו ומי לא. לאף אחד אין, ולא צריכה להיות. על העם להמשיך ולהתפתח כפי שעמים מתפתחים, ללא שומרי סף ומחזיקי מפתח אלא על פי מסורת, תרבות, וחיי חברה. לא צריך למדינה להיות חלק בגיור כלל, ולא צריך גיור כלשהוא (או דת כלשהי) לקבוע מי הוא חלק מעם ישראל ומי לא.