יום ראשון, 12 ביוני 2011

הטעויות של אורבך: בעקבות הזמן האבוד

כפי שהוסבר במבוא, אני דן במאמר של דורון אורבך, “האמת היהודית מול תגליות המדע המודרני". במהלך המאמר מפריח אורבך תזה מוזרה ביותר שבאה להסביר מדוע נראה למדענים שההיסטוריה של בערך כל-דבר ארוכה יותר מהגיל שהיהדות משייכת לעולם. עיקרה הוא שיש שוני מהותי בין התהליכים וחוקי הטבע ששלטו בזמן הבריאה, ובין התהליכים וחוקי הטבע שמתקיימים מאז הבריאה
 
כח עליון לא זקוק למיליארדי שנה כדי לחולל בריאה ולהביא את העולם למצבו הביולוגי והגיאולוגי הנצפה מזה אלפי שנים.
לעומת זאת יציבות העולם המחזיק חיים, מחיבת שכל התהליכים הקוסמיים, הגיאולוגיים והגרעינים יהיו איטיים מספיק.
לכן עם סיום תהליך הבריאה וקיום חיים עלי אדמה, חייב היה הבורא להביא את כל התהליכים השונים לקצב האיטי הנמדד היום.

אכן, ישות כול-יכולה לא זקוקה למיליארדי שנה כדי להביא את העולם למצבו הביולוגי, גאולוגי, וכדומה הנוכחי. אבל, דע עקא, שהיא גם לא זקוקה לתהליכים פיזיקליים איטיים כדי לקיים את החיים ואת העולם. היא כל-יכולה, זוכרים? היא יכולה לעשות ניסים על ימין ועל שמאל וכך לקיים חיים. הטיעון, מר אורבך, לא עובד. שלא לדבר על כך שההנחה שהבריאה היא בשני שלבים שכאלו לחלוטין לא נאמרת בתורה. להיפך, בתורה במפורש כתוב שנוצרו צמחים, בעלי חיים, אור, וכן הלאה. לא "צמחים שחיו בתהליכים מהירים", אלא צמחים. נקודה. התאוריה של אורבך עומדת בסתירה לא רק למדע, אלא גם לתורה.

התירוץ העלוב הזה לא מראה שבריאה אלוהית היא ההסבר הטוב ביותר לקיומו של העולם שלנו, אלא מניח בריאה מראש ומנסה לתרץ מדוע היא נכונה למרות שהראיות הן כנגדה. אלא שהוא אפילו לא מתעמת כראוי עם אי-ההתאמה בין המדע לתורה. כפי שכבר הזכרנו במבוא, כל הבעיה היא שהראיות מצביעות על כך שהעולם עתיק (ושאר טענות שלא בהתאם לתורה), ואל שישתול ראיות כאלו אינו ראוי שיעבדו אותו. ה"הסבר" של אורבך לא מסביר מדוע העולם נראה עתיק, למרות שהוא לא, בלי שאלוהים ישקר. אורבך חושב שהמדענים מחשבים את הגילים על ידי אקסטרפולציה פשוטה,

המדע המודרני חוקר קצבי תהליכים ע"פ הנמדד היום. כשידוע קצב תהליך מסוים, ניתן לכאורה לעשות אקסטרפולציה וללכת אחורה לנקודת ההתחלה שלו.
ע"פ קצבי תהליכים גיאולוגיים וגרעיניים הנמדדים היום, אקסטרפולציה פשוטה עשויה אכן להצביע על אורך חיי עולם של מליארדי שנים.

אבל מדוע שהאקסטרפולציה תיצור גיל עתיק מאוד, מיליארדי שנים, דווקא? מדוע שאפיקי הנהרות, למשל, לא יתאימו לשחיקה של כמה אלפי שנים בודדות? מדוע שהם יציגו תבניות המתאימות לשחיקה בכלל? הם יכולים, למשל, להיות מבוססים על "פערים" על טבעיים-בסלע, מתווי נהר בראשיתיים שנוצרו ישירות על ידי האל במקום על ידי המים בשחיקה איטית. ה"נימוק" של אורבך שמדובר בשני שלבים בבריאה פשוט לא מסביר את התופעות.

מה שחמור עוד יותר זה שאקסטרפולציה פשוטה היא בדרך כלל רק השלב הראשון. ההשערות על הגילים השונים מקבלות אישוש מכך שמספר רב של קווי ראיות כאלו מצטלבים לכדי תמונה אחת. יש מספר שעונים, מספר תהליכים, שמתאימים זה לזה ומציירים ביחד את העבר. מדוע שכל ה"שעונים" השונים יהיו מתואמים? מדוע שתצטייר תמונה קוהרנטית מסוימת של העבר העתיק?

ועוד יותר חמור מכך – כל אותן הראיות על העבר מתאימות גם לראיות לא-קשורות על ההווה. הגיל הגאולוגי הרדיומטרי של כדור הארץ מתאים למודלים של יצירת מערכות שמש שמבוססים על פיזיקה בסיסית, ההתפלגות של יחסי היסודות השונים בטבע מתאימה ליצירתם בתהליכי מיזוג גרעיני, וכן הלאה, וכן הלאה..... התאמה זו חורגת מגבולות המדע ה"קשה", ומגיעה לכדי יצירת תמונת עולם עקבית כוללת שמציירים כל התחומים המדעיים ביחד (כולל תחומים על-גבול המדע, כגון היסטוריה). תמונה זו שונה מאוד מזו המקראית.

בורא כל-יכול בהחלט יכול היה ליצור את העולם כך שיראה כאילו הוא עתיק, עם אינספור "שעונים" וממצאים המפוזרים בו ומציירים תמונה של מציאות מסוימת שלא הייתה ולא נבראה. אבל זו לא סתם בריאה שבאה בשני שלבים (שלב מואץ, ושלב איטי). זוהי בריאה שמראש שותלת מכשולים והטעיות, שמראש מנסה להטעות את האנשים.זוהי בריאה שמתוכננת מראש להכשיל את האדם הנבון, המחפש את האמת ביושרה אינטלקטואלית. אכן – בריאה שכזו אכן אפשרית. אבל, אל רמאי שכזה לא ראוי שיעבדו אותו, ואינו ראוי לאמון כלל. כפי שהוא משקר לנו בספר הטבע, כך הוא יכול לשקר לנו בתורה, התגלות אישית, וכן הלאה. אין שום הגיון בלעבוד או אפילו להקשיב לאל שמשקר בצורה בוטה כזו.

אל רשע שכזה, אגב, ידוע בפילוסופיה כ"שד המתעתע של דקארט". כמובן שאין לנו כל סיבה להאמין שהוא אכן קיים. אין לנו כל סיבה שלא להאמין שאותן הסדירויות שחלות ללא יוצא מן הכלל בכל מקרה שיכולנו לבדוק זאת – חוקי הטבע – מתקיימות ללא עוררין בכל הטבע כולו. העובדה שמשהו הוא אפשרי לא הופכת אותו לסביר. וכל אל, בהיותו על-טבעי, הוא בלתי סביר לחלוטין.

3 תגובות:

  1. אני חושב שאתה טועה בפרשנות שלך את דבריו של אורבך, ובכך מחמיץ ביקורת הרבה יותר חזרה על דבריו מאשר ביקורת ה"שד המתעתע".

    על פניו, נראה כי אורבך בעצם טוען שכל התאוריות המדעיות הן מדוייקות לגמרי, והטעות *היחידה* של כל התאוריות - החל מהמפץ הגדול וכלה באבולוציה - היא שהן מניחות שהתהליכים הללו היו איטיים הרבה יותר משבאמת היו, משום שבשלב כלשהו אלוהים החליט להאט את הטבע כדי שיוכל להתאים לנו יותר.
    אבל הזמן הוא יחסי - אם כל הכוחות הפיזיקליים ביקום יזורזו בבת אחת פי אלף, אנחנו לא נבחין בשום הבדל. למעשה, לא יהיה שום הבדל. הטענה של אורבך היא שוות ערך לאמירה שאלוהים ישב לו בתוך אופק הארועים של חור שחור וצפה החוצה (אכן, נס!) ולכן ראה את כל התהליכים ביקום כמהירים הרבה יותר ביחס לאיך שצופה מחוץ לחור השחור היה רואה אותם. אני מניח שמי שנמצא מספיק עמוק בחור שחור יכול לחוות 13 מליארד שנים (או כמה שזה לא יהיה) כ-6000 שנים או כשישה ימים.

    אבל כל זה, כמובן, סותר את כל מה שאורבך עצמו אומר, וזה בהחלט סותר את התיאור בתורה, שלא ממש דומה לתיאור ההיסטורי של התפתחות היקום, גם אם נראה במושג "יום" משהו מטאפורי וגמיש לגמרי.

    השבמחק
  2. דובי:

    אני לא הבנתי כך את דבריו. אורבך כותב בגוף המאמר שלו במפורש על ההנחה שמדובר "באותם *חוקים* ובאותם קצבים", וטוען ש"חוקי הטבע המוכרים לנו היטב" חייבים היו להישבר בבריאה שכן הם לא יכולים ליצור חיים ומינים. לכן, נראה לי שהוא מתכוון לא רק להאצה של התהליכים הטבעיים אלא לסדרי עולם שונים.

    יחד עם זאת, הביקורת שלך בהחלט חזקה יותר ואם פירושך נכון אז בהחלט עדיף היה להתרכז בה.

    השבמחק
  3. אני חושב ששניכם מייחסים בצדק לאורבך טיעון של "שד מתעתע". הוא ממציא מושג של "שבירת חוקים" בשביל, מצד אחד ליחס לידע העכשווי בפיזיקה יכולת לקבוע באופן מהימן שתהליכי האבולוציה בלתי אפשריים (שזה כמובן שקר פשוט) ומצד שני לפתור אותו מהצורך לגבות בראיות את טענה שלו שגיל הממצאים בעצם צעיר בהרבה מהגיל שלהם כפי שהוא נראה לנו.

    במציאות המדעית, 'חוקי הטבע' מבטאים את הציפיות *שלנו* לאופן בו יתנהגו התופעות שסביבנו כשאנחנו מתבוננים בהן *בהווה*, וזה כולל הופעה של אובייקטים שאנחנו מייחסים להם גיל קדום ובהתאם לכך תכונות אופייניות מסוימות. מכיוון שכך, חוקי טבע שאנחנו מנסחים, שואפים במהותם להיות אוניברסליים - לחול על כל מה שעשוי להימצא. אם נגלה ממצאים שיעמדו בניגוד לתיאוריה הקיימת, נדע שאנחנו צריכים לתקן את ההכללות שלנו ולחפש הכללות אוניברסליות חדשות. אבל להגיד ש"החוקים נשברו" ולכן לפי כל ממצא אפשרי, טענה מסוימת נראית אמיתית, כשבעצם היא שקרית, זה פשוט תרגיל התחמקות. כי להגיד שהגיל האמיתי של משהו או מישהו, הוא כך וכך, פירושו לעמוד מאחורי תחזית מסוימת של הממצאים.

    השבמחק