יום ראשון, 27 בפברואר 2011

בין תאוקרטיה מוסלמית ליהודית

אני מוצא את ההתקוממות הערבית במצרים ובכלל מאוד מעניינת. לצערי, טרם נתקלתי בניתוח ודיון ראויים לקריאה שלה. נראה לי שהאנשים ככלל אינם נביאים, ואנו מקבלים רק פרשנות-בגרוש חסרת ביסוס ולעתים קרובות אפילו חסרת אינפורמציה ומשקפים רק את הדעות הקדומות וסכום כל הפחדים של ה"פרשנים". אחד מהניתוחים היותר מעניינים שקראתי ניתן דווקא לא על ידי פרשן אלא על ידי ספקן, שפשוט הפנה את תשומת הלב לנתונים הדמוגרפיים במצרים. רועי צזנה מספק נתונים על מצב האמונה והדעות במצרים שלא משאיר לי ספק - בין אם תקום במצרים דמוקרטיה של ממש או תאוקרטיה או שלטון צבאי, מדינה שבה 64% חושבים שהשריעה צריכה להיות המקור היחיד לחקיקה (לשם השוואה - באיראן זה רק 14% - תהיה תאוקרטיה למעשה. נראה סביר שמצרים תתצטרך לסבול אי-אלו שנים תחת שלטון השריעה כדי להבין את המשמעות ולצאת מהדעה הזו. אם שינוי שכזה יתאפשר יהיה כמובן תלוי במידת הדמוקרטיות של מצרים החדשה - אם זו אכן תהיה דמוקרטית, ייתכן מאוד שתוך מספר לא גדול של שנים מצרים תתפכח והשפעת החוקים הדתיים בה תקטן.

בישראל, כמובן, המצב דומה. כבר עכשיו הדת מסכנת את כלכלת ישראל, שר המשפטים שלה קורא להחלת חוקי ההלכה, ועוד. אני לא מצליח לשים את ידי על נתונים טובים, אבל אחוז התומכים במדינת הלכה גבוה בקרב הציבור החרדי וגם בציבור הדתי-לאומי - כגון יעקב "מדינת הלכה" נאמן - בוודאי אינו נמוך. כבר כיום אנו נמצאים בחצי מדינת הלכה; אם לא נפעל עכשיו להעמקת החינוך לדמוקרטיה, כבר יהיה מאוחר מדי. שלא תגידו שלא הזהרתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה