יום ראשון, 16 בינואר 2011

ההפרעה האלוהית

יש כתבה מעולה של איתי להט בכלכליסט על הדת לאור המדע. ניכר שלהט חרש את התחום ואף דיבר אישית עם חלק מהחוקרים. כתבות שכאלו כמעט גורמות לי לקנות עיתונים. למה אתם מחכים? לכו תקראו.

אבל לדעתי איתי להט מפספס בכמה דברים שכדאי להעמיד על דיוקם. ראשית, הוא פותח בכך שמסתמן ש"האמונה היא פגם מוחי מולד שרוב אוכלוסיית העולם סובלת ממנו". אולי בשביל הסנסציה, אולי זאת אפילו כותרת משנה של העורך - בכל אופן, זה ממש לא מדויק. המחקר מצביע על המנגנונים הפסיכולוגיים, האינטואיציות והרצונות, שגורמים לדת לפרוח; אבל גם המדע או פסיכולוגיה וכן הלאה "רוכבים" על מנגנונים אלו או אחרים. ההתמקדות בהבנת הגורמים המובילים לדת כ"מחלה" מונעת מאיתנו להבין את הגורמים האלו כנורמליים.

למשל, איתי להט כותב
על אחד הגילויים המשמעותיים בתחום חתום ד"ר גארי וונק, נוירולוג ומומחה לרפואה גנטית ופגיעות במערכת החיסונית באוניברסיטת אוהיו בארצות הברית. וונק גילה שאנשים רבים שמנהלים אורח חיים דתי וחשים תלות בהנהגה הרוחנית של דתם סובלים ממחסור בחלבון מסוים במוחם, חלבון שהיעדרו עשוי גם להחמיר תחושות חרדה ולהגביר את הרגישות לסמים משני תודעה כגון LSD.
טוב ויפה, אבל כל מה שזה אומר בעצם זה שאנשים בעלי נטייה לחרדות נוטים לפנות יותר לדת, כנראה כי היא מספקת להם מזור. האמונה הדתית אם כך אינה פגם מוחי מולד - אלא ישנה א-נורמליות (רחוק מ"פגם") אצל אנשים מסוימים שנוטה לגרום להם לפנות לאמונה דתית בהקשר חברתי מסוים.

עוד נקודה שאני חושב שרצוי להעלות היא שמחקרו של איתי רהט נראה לי לא מאוזן. למשל, הוא מזכיר את "קסדת האלוהים" של פרסינגר, הגורמת לתחושות התעלות דתית וחוויות מיסטיות על ידי גלים מגנטיים, אבל לא מזכיר שלא הצליחו עד כה לשחזר את ממצאיו. זוהי מכשלה עצומה לקבלת עבודתו ברצינות. כדוגמה מהצד השני, איתי להט מציין את המחקרים הרבים המראים על השפעות חיוביות של הדת (כגון שיפור הבריאות), אבל לא מציין את המחקרים שהמראים שזה תלוי-חברה ודווקא בחברות אתאיסטיות כגון סקנדינביה המצב הפוך. הוא גם נגרר שוב לאנקדוטות שאינן עיקר הממצאים.

את הביקורת שלי צריך לקחת בערבון מוגבל כי לא חקרתי את הנושא ברצינות בעצמי לכבוד הרשומה; אני מדבר מזיכרון. אבל למיטב הבנתי הכתבה אמנם מסכמת מחקר רב אבל לא משקללת אותו נכון ולא מבינה אות בהקשר הרחוב יותר של הממצאים המדעיים על הדת. ראו הוזהרתם. 

4 תגובות:

  1. "האמונה היא פגם מוחי מולד..", מבחינה אבולוציונית, אם קיימת תופעה בצורה רחבה במין במסוים, סביר מאד להניח שהיא לא פגם אלא שיש לה היתרונות כלשהם.

    השבמחק
  2. אנונימי -

    כן ולא.

    סביר שהיו לה יתרונות בעבר, אבל זה לא אומר שיש לה יתרונות היום. העובדה שאנו נוטים להאניש דברים, למשל, יכולה היתה להיות ייתרון שכן היא איפשרה בחשיבה פשוטה "להבין" את הטבע, אבל היא גם מהווה היום חסרון מכיוון שיש לנו כלים מדעיים וטובים יותר להבין את התופעות.

    כמו כן, ייתכן שלא היו לתופעה יתרונות בעבר אלא שהיא קשורה למשהו אחר שהתקבע בגלל שהיו לו יתרונות. למשל, תהליכי החשיבה שלנו בד"כ רציונאליים ולכן, יש לשער, התקבעו, אבל יש בהם גם היבטים לא-רציונאליים, שבהחלט ניתן לומר עליהם שהם "פגמים"; נראה לפחות סביר שפגמים אלו נפוצים בגלל שהם תוצר-נלווה לדרכי החשיבה שלנו, כלומר שהם התקבעו לא בגלל שיש בהם יתרון אלא בגלל שהם חלק ממכלול שיש בו יתרון.

    וכמובן משהו יכול גם להתקבע כתוצאה ממזל בלבד, אבל זה אולי פחות רלוונטי לתכונות המנטליות שמדובר בהן כאן.

    השבמחק
  3. אני מכיר תאוריה אחרת: בעבר כשאנשים חיו בשבטים פרימיטיביים בטבע אחד הדברים הבטוחים ביותר היה הסתמכות על איש זקן שהזהיר אותך מסכנות. עצם העובדה שהוא זקן כבר מוכיחה שהוא שרד וזה הישג בפני עצמו. אם הוא למשל מזהיר אותך לא ללכת להר ההוא זה מכיוון שהוא היה שם בעבר וניצל מסכנה (יש בורות עמוקים או נמרים על ההר הזה) וכדאי לך להקשיב לו. לכן נתקבע בנו מנגנון של ציות מובנה לכל מי שנראה כזקן וסמכותי, זוהי טכניקה שהוכיחה את עצמה לאורך הדורות.

    השבמחק
  4. אולי באמת תקרא את הספר לפני שתבטל אותו במחי יד רק כי אתה לא מעונין להאמין יש שם הוכחות מוחצות והוא מפריך את תורת האבולוציה בהוכחות חותכות
    שאני בטוח שלא יהיה לך מענה לשון אח"כ
    המלצה:קרא את הספר!

    השבמחק